יהדות
היהדות היא הדת העתיקה מבין שלושת הדתות המונותיאיסטית. היהדות התפתחה במקור באלף השני לפני הספירה באזור הלבנט. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב (התנ"ך) והתורה שבעל פה (כדוגמת המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר היד החזקה לרמב"ם והשולחן ערוך).
מספרם הכולל של היהודים ברחבי העולם מוערך על פי אומדנים שונים בכיום בין 14.5 ל -17.4 מיליון, ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית העשירית בגודלה בעולם.
רקע כללי עריכה
-Aerial-Temple_Mount-(south_exposure).jpg)
זהות עריכה
היסטוריה עריכה
גלות אשור וגלות בבל עריכה
יהדות התפוצות עריכה
תנועת החסידות ותנועת ההשכלה עריכה
הרדיפות הגרועות ביותר, עליית הציונות והקמת מדינת ישראל עריכה
לוח השנה היהודי עריכה
החגים היהודים עריכה
מדי שבוע חוגגים היהודים את השבת - השבת מתחילה בערב של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה ומסתיימת ביום המחרת עם צאת הכוכבים. ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר ועל כן במהלך השבת יש להתמקד במנוחה ולהימנע מעשיית מלאכה. יהודים שומרי מצוות מבקרים במהלך השבת בבית הכנסת - במיוחד בשבת בבוקר, אך גם בשישי בערב עם כניסת השבת. יהודים אורתודוקסים חייבים ללכת ברגל לבתי הכנסת מכיוון שהפעלת מכונות או שימוש בסוסים על מנת להגיע לבית הכנסת נחשב לעשיית מלאכה לפי הפרשנויות האורתודוקסיות של ההלכה היהודית, ולכן הדבר אסור במהלך השבת. בדומה לכך, גם בחגים היהודיים הגדולים חייבים כל היהודים להתמקד במנוחה ולהימנע מעשיית מלאכה, אם כי ישנה פחות החמרה לרוב מאשר בשבת.
לוח השנה היהודי הוא ירחי, ובשל כך התאריכים של כל החגים השנתיים משתנים מדי שנה ביחס ללוח השנה הגרגוריאני. המספר של השנה היהודית מחושב לפי משך הזמן שעבר מהמועד בו נוצר העולם לפי התנ"ך. לדוגמה, ב-1 באפריל 2015 התאריך לפי לוח השנה היהודי היה י"ב בניסן תשנ"ז - כלומר, לפי האמונה היהודית באותו התאריך העולם היה קיים רק 5,775 שנים. היום הראשון לפי לוח השנה היהודית מכונה ראש השנה.
החגים הגדולים ביותר ביהדות הם:
- ראש השנה ויום כיפור -
- חג הפסח - במהלך הלילה הראשון של החג נחגג ליל הסדר בו נהוג לקיים ארוחה משפחתית חגיגית בה חוגגים את יציאת מצרים.
- פורים - חג המוקדש לזכר הצלת יהודי פרס, ובפרט יהודי שושן הבירה, ממזימתו של המן להשמידם. באיראן מציינים יום אבל הנקרא "יום הזיכרון לשושן ולגבורן", בדומה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערכת בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר הנתלים שהמיטו המן ועוזריהם של מרדכי היהודי בתקופת ממלכת פרס באותה תקופה. מועד זה הוא יום זיכרון לאומי באיראן, ונהוגים בו מנהגי אבלות אחדים. ונשמעת רעשן דומייה בת שתי דקות בכל רחבי איראן ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. המוזכר בתוכנית w:ארץ נהדרת.
- חנוכה - חג המוקדש לזכר ניצחונם של החשמונאים במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש, ונס פך השמן.
חגים גדולים נוספים:
- סוכות - חג הנחוג במשך שבעה ימים בו היהודים אוכלים ארוחות בסוכות זמניות עם סכך, לזכר בתי המגורים הזמניים בהם גרו אבות אבותיהם במהלך יציאת מצרים.
- שמחת תורה - חג המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
- חג השבועות - חג המתקיים מדי שנה בסוף אביב ומסמן את קציר החיטה ואת יום השנה למתן התורה לבני ישראל בהר סיני.
שפות עריכה
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי עריכה
ישראל / אזור יהודה ושומרון עריכה
- ארבע ערי הקודש
ארבעת הערים בהן התגוררה רוב אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל, אנשי היישוב הישן, משלהי ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19, הן:
- 1 ירושלים
העיר היהודית הגדולה בישראל. ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות, המקום בו היה ממוקם בית המקדש היהודי, בירת מדינת ישראל, והמיקום הנוכחי של הכותל המערבי. ירושלים היא אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. - 2 חברון אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. חברון ממוקמת בחלקו הדרומי של אזור יהודה ושומרון, כ-30 קילומטרים דרומית לירושלים. במזרח העיר נמצאת מערת המכפלה אשר על פי המסורת היהודית היא מקום קבורתם של אדם וחוה ושל אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה ועל כן חברון נחשבת לעיר השנייה בקדושתה ביהדות לאחר ירושלים. היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו - עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת) אך ב-1968, לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בעיר כהתנחלות עצמאית ונפרדת, בנוסף ליסודה של קרית-ארבע הסמוכה.
- 3 טבריה עיר עתיקה השוכנת לחופה המערבי של הכנרת. אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. בין המאה השנייה עד למאה ה-10 טבריה הייתה היישוב היהודי הגדול ביותר באזור הגליל והיוותה באותו פרק זמן את המרכז הפוליטי והדתי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. במאות ה-18 וה-19, הרבה רבנים הגיעו לטבריה, וקבעו בה מרכז חשוב ללימוד הלכה ויהדות.
- 4 צפת אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. מרכז של לימודי הקבלה מהמאה ה-16 ואילך.
- ערים בולטות נוספות
ארבע ערים נוספות בהן מתגוררת רוב אוכלוסיית יהודי ישראל בהווה:
- 5 תל אביב העיר היהודית השנייה בגודלה בישראל. העיר אשר נוסדה רק בשנת 1909, זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" משום שגרעינה המייסד היה לכאורה המיזם היהודי הראשון לבניית מתחם עירוני עברי בארץ ישראל, בתקופת שיבת ציון המודרנית. תל אביב הינה כיום המרכז של המטרופולין היהודי הגדול בעולם. האוכלוסייה והתרבות הדומיננטיים בעיר חילונים.
- 6 חיפה העיר היהודית השלישית בגודלה בישראל. חיפה היא עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית והגנים הבהאים.
- 7 ראשון לציון העיר היהודית הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת בקצה הדרומי של אזור גוש דן. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה.
- 8 אשדוד העיר היהודית החמישית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במחוז הדרומי של ישראל, על חוף הים התיכון. העיר מכילה את הנמל העמוס ביותר בישראל, אשר 60% מכלל היבוא והיצוא של ישראל עוברים דרכו.
בתפוצות עריכה
ארצות הברית עריכה
- 9 ניו יורק
- 10 לוס אנג'לס
- 11 דרום פלורידה
- 12 בוסטון רבתי
- 13 פילדלפיה
- 14 סקוקי
- 15 צ'ארלסטון
בריטניה עריכה
ספרד עריכה
רוסיה עריכה
פולין עריכה
מרוקו עריכה
איטליה עריכה
הונגריה עריכה
יוון עריכה
גרמניה עריכה
צרפת עריכה
צ'כיה עריכה
סין עריכה
קנדה עריכה
אוסטרליה עריכה
אזרבייג'ן עריכה
הודו עריכה
איראן עריכה
מלזיה עריכה
פורטוגל עריכה
סורינאם עריכה
טורקיה עריכה
יעדים בולטים נוספים עריכה
בתי כנסת ואתרי תפילה בולטים עריכה
- 6 בית הכנסת אל-גריבה
- 7 בית הכנסת הגדול בפריז
- 8 Touro Synagogue , כתובת: Newport
- 9 בית הכנסת קורדובה
- 10 Bevis Marks Synagogue , כתובת: 7 Bevis Marks, City of London
- 11 בית כנסת אסנוגה
- 12 בית כנסת אוסטיה
- 13 Paradesi Synagogue , כתובת: Kochi, India
- 14 בית הכנסת ישראל-עמנואל , כתובת: Willemstad, Curaçao
- 15 בית הכנסת קהל שלום , כתובת: Dossiadou and Simiou Streets, Rhodes
- 16 Sardis Synagogue
מוזיאונים בולטים עריכה
- 17 מוזיאון ישראל
- 18 בית התפוצות
- 19 בית אנה פרנק , כתובת: Prinsengracht 263-265, Amsterdam
- 20 יד ושם
- 21 מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה , כתובת: 100 Raoul Wallenberg Place, SW, Washington, D.C.
- 22 המוזיאון פולין לתולדות יהודי פולין , כתובת: 6 Mordechaja Anielewicza St, Warsaw
- 23 המוזיאון היהודי בברלין
- 24 מוזיאון הסובלנות , כתובת: 9786 West Pico Blvd, Los Angeles
- 25 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
- 26 המוזיאון הלאומי של דמשק
- 27 מכון המקדש
קברים בולטים עריכה
- 30 קבר אסתר ומרדכי, כתובת: חמאדן, איראן
- 31 קבר דניאל, כתובת: סוזה, איראן
- 32 קבר עזרא
- 33 קבר יחזקאל
- 34 קבר נחום
- 37 קבר רחל
- 38 מערת המכפלה
- 39 קבר רבי שמעון בר יוחאי
- 40 בית שערים
- 41 בית הקברות היהודי בהר הזיתים
אתרים בולטים אחרים עריכה
פעילויות עריכה
קניות עריכה
אוכל עריכה
שתייה עריכה
לינה עריכה
נימוסים והליכות עריכה
מרבית בתי הכנסת מקדמים בברכה מבקרים מכל הדתות, כל עוד המבקרים מתנהגים בכבוד. אף על פי כן, באזורים בהם יש סיכון רב יותר למעשי אלימות נגד יהודים, מבקרים עשוים לקבל הרשאה להיכנס לבית הכנסת אך ורק אם הם באים יחד עם אחד מחברי הקהילה.
בעת כניסה למקום פולחן יהודי, כל הגברים (למעט ילדים קטנים) נדרשים לחבוש כיסוי ראש, כגון כיפה או כובע. אם לא הבאת עימכם כיפה או כובע, בדרך כלל ישנם כיפות זמינות לשימוש המבקרים. הן הגברים והן הנשים נדרשים להתלבש באופן מכובד וצנוע בעת הביקור בבתי כנסת ובבתי קברות יהודיים - למשל ללבוש בגדים המכסים את הרגליים לפחות עד הברכיים, ואת הכתפיים והזרועות. נשים יהודיות רבות נוהגות גם לכסות את שערם במטפחת.
סכנות פוטנציאליות עריכה
למרבה הצער, כמעט בכל העולם יש איום מתמשך למעשי אלימות מצד גורמים אנטישמים נגד יהודים, אם כי מידת הסיכון משתנה ממקום למקום. לעיתים רבות מידת הסיכון עשוי לעלות בתקופות מסוימות. בשל כך, מקובל מאוד שישנה נוכחות משטרתית או שומרים חמושים בכניסה לבתי כנסת, לישיבות, למרכזים קהילתיים יהודיים ובכניסה למקומות אחרים בהם מתכנסים יהודים רבים. במקומות מסוימים בעולם, לבישת חפצים המזהים אתכם כיהודים (למשל, כיפה או שרשרת עם מגן דוד) עלולה לגרום לכך שתמשכו אליכם תשומת לב לא רצויה מצד גורמים אנטישמים, שתספגו מהם גידופים, או אפילו במקרים מסוימים תהיו עשויים להיות קורבנות למעשי אלימות בשל כך.
ראו גם עריכה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
