מחלות הנגרמות על ידי פתוגן
נושאי טיול > בריאות המטייל > מחלות זיהומיות

ישנן מחלות זיהומיות רבות שעלולות להוות סכנה למטיילים שאינם מכירים אותם והסיכונים שכרוכים למי שלוקה בהן - לרוב משום שאותן המחלות נדירות יחסית במדינת המוצא או שלא קיימות בכלל במדינת המוצא של המטייל. מדריך זה מספק מבוא בסיסי אודות חלק מהמחלות המדבקות הבולטות ביותר בהן נדבקים מטיילים במהלך טיולים ברחבי העולם, כיצד להימנע מלהידבק בהם, ומה יש לעשות אם נדבקתם במחלות הללו.

רקע כלליעריכה

 
צילום באמצעות מיקרוסקופ של נגיף המלריה
 
שטיפת הידיים היא דרך יעילה למניעת התפשטות של מחלות זיהומיות

מחלות זיהומיות הן מחלות אשר נגרמות על ידי פתוגן, כגון נגיף, חיידק, פטרייה או טפילים אחרים. מחלות מידבקות הן סוג של מחלות זיהומיות אשר מועברות בקלות רבה יחסית בין אנשים כאשר נמצאים בקרבת אדם אשר נגוע במחלה זיהומית. בעוד שכל המחלות המידבקות הן מחלות זיהומיות (כגון שפעת וחצבת), לא כל המחלות הזיהומיות הן בהכרח מחלות מידבקות (מחלות מסוימות כמו איידס או קדחת צהובה אינן מועברות בקלות רבה יחסית כאשר נמצאים בקרבת אדם אשר נגוע במחלה).

לאורך השנים השיפורים העצומים שחלו בתקני התברואה והבריאות ברחבי העולם, בשילוב עם הזמינות הנרחבת של חיסונים ברחבי העולם, סייעו רבות להוביל למצב בו מחלות רבות שבעבר היו נפוצות הפכו לנחלת העבר בעיקר במדינות המפותחות. עם זאת, המחלות הללו עלולות להמשיך להתקיים כיום באזורים הפחות מפותחים של העולם בהם אין לאנשים גישה לטיפולים רפואיים נאותים, אין הקפדה על סטנדרטים גבוהים של תברואה, וכמות החיסונים שנגישה לציבור נמוכה יחסית. בנוסף לכך ההבדלים בדפוסי האקלים באזורים מסוימים משפיעים גם רבות על כך שפתוגנים מסוימים והווקטורים שלהם אשר נושאים את המחלות (בדרך כלל מזיקים כמו יתושים) נפוצים דווקא באזורים מסוימים של העולם. בעוד שבמקרים רבים האוכלוסייה המקומית פיתחה חסינות לחלק גדול מהפתוגניים המקומיים, התיירים שמגיעים לאותם המדינות עלולים להיות פגיעים יותר אליהם. שלשול מטיילים (אנ') הוא לרוב הזיהום השכיח ביותר בקרב מטיילים.

לפני הטיולעריכה

במדינות רבות הממשל המקומי דורש שמבקרים מסוימים שמבקשים להיכנס לתחומי המדינה יקבלו מבעוד מועד חיסומנים למחלות מסוימות (ולעיתים אף שתושבי המדינה שחוזרים ממדינות מסוימות יקבלו גם חיסונים למחלות מסוימות). הדרישות הללו עשויות להיות תלויות לעיתים רבות במדינות אשר בהן אותו המטייל ביקר לפני כן. לדוגמה, אם ביקרתם לאחרונה במדינה טרופית באפריקה או באמריקה הלטינית, מדינות אחרות עשויות לדרוש שתספקו הוכחה לכך שקיבלתם חיסון נגד קדחת צהובה לפני שהן יאפשרו לכם להיכנס לתחומי המדינה.

אם אתם מביאים איתכם תרופות מרשם, מומלץ לוודא שתיקחו איתכם עותקים נוספים של מרשם הרופא, או לפחות שתשמרו אותו במיכל המקורי עם התווית של בית המרקחת/כימאי שמציגה גם את השם שלכם וגם את השם של הרופא, וכמו גם הוראות אודות המינון של התרופה.

לאנשים שנוסעים למדינות מסוימות, במיוחד למדינות טרופיות או למדינות מתפתחות, ייתכן שתידרשו לקבל חיסונים נוספים או תרופות אחרות כגון תרופות נגד מלריה.

בשל כך, לפני הטיול מומלץ להתייעץ עם רופא המתמחה בתחום על מנת שהוא/היא יוכלו לייעץ לכם אילו חיסונים או תרופות תצטרכו לקחת על מנת לבקר באותו היעד. הקפידו לעשות זאת לפחות 8 שבועות לפני תאריך הטיסה.

מקורות מידעעריכה

ישנם מקורות מוצלחים רבים און ליין שמכילים מידע נוסף בנושא עבור מטיילים:

מחלות זיהומיות בולטותעריכה

מחלות זיהומיות המועברות דרך וקטורים פתוגניםעריכה

 
האזורים בעולם בהם נפוצים יתושים מסוג אדס מצרי (Aedes aegypti) אשר הם הווקטורים הפתוגנים העיקריים שגורמים להתפשטות נרחבת של מחלות טרופיות, כולל מלריה
 
יתושים מסוג Culex quinquefasciatus הם הווקטור הבולט ביותר שמפיץ את הפתוגנים שגורמים לקדחת הנילוס המערבי ולמלריית עופות

מזיקים הם לא רק מטרד כשלעצמו, הם מסוגלים גם להפיץ מחלות זיהומיות שונות לבני אדם.

  • מלריה - אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם, בפרט בקרב ילדים במדינות העולם השלישי. המלריה מופצת על ידי יתושי אנופלס ופוגעת בעיקר בכדוריות הדם האדומות. במקרים קשים, נגרם גם נזק לאיברים חיוניים בגוף עקב אנמיה וחסימת כלי דם. אם אתם מתכננים לנסוע לאפריקה או למזרח הרחוק מומלץ מאוד להתחסן לפני כן.
  • קדחת צהובה - מחלה הנגרמת על ידי נגיפים (וירוסים) ממשפחת פלאוויווירידה, הנישאים באמצעות יתושי הַאֵדֶּס (יתוש הנמר האסיאתי). המחלה אופיינית בעיקר לאזורים טרופיים וסובטרופיים. הנגיף הגורם למחלה מתרבה בעיקר בתוך תאי הכבד תוך כדי הרס שלהם. בין סימני המחלה: דימומים, כולל דימום מהקיבה, צהבת, כאבי ראש, בחילות, צמרמורת וחום גבוה. רשתות נגד יתושים לא תמיד עוזרות ולכן מומלץ להתחסן טרם נסיעתכם, באם אינכם חפצים להתחסן שימו לב כי מדינות רבות אשר בהן נפוצה מחלה זאת אוסרות את כניסתם של אנשים לא מחוסנים.
  • קדחת דנגי - מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף דנגי ומועברת באמצעות יתושים מהסוג אדס. המחלה נפוצה במיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים, וכן במטיילים המגיעים לאזורים אלה. למרות שקיים חיסון חדש למחלה, והוא אושר ב-11 מדינות, הוא אינו מומלץ עבור אנשים שלא חלו מעולם בנגיף. מספר חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים.
  • צ'יקונגוניה - נגיף המועבר על ידי עקיצת יתושים - בעיקר יתושים הפעילים ביום ובשעות בין הערביים. המחלה לא נחשבת קטלנית אך היא מאוד לא נעימה. הנגיף נפוץ באזורים טרופים אך בעקבות התחממות כדור הארץ הנגיף יכול להתפרץ כמעט בכל מקום בעולם. למחלה אין חיסון ומחלימים ממנה בדרך כלל תוך כ- 10 ימים.
  • זיקה - וירוס המועבר על ידי יתושי אדס. ונפוץ בעיקר באזור קו המשווה. מכיוון שהוירוס מועבר על ידי יתושים אמצעי ההגנה העיקרי הוא להימנע מלבוא במפגש איתם. בעקבות "התחזקות הראיות לקשר בין מחלת הזיקה לבין מיקרוצפליה", הפיץ המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ינואר 2016) אזהרת מסע המייעצת לנשים הרות להימנע מביקור במדינות או באזורים בהם קיימת העברה פעילה של הנגיף.
  • פילריאזיס - מחלה טפילית הנגרמת כתוצאה מזיהום של תולעים אשר מופצים בעיקר על ידי זבובים ויתושים. הם שייכים לקבוצת המחלות הנקראות הלמינתיאזות. המחלקה נפוצה בעיקר באזור סובטרופיים בדרום אסיה, אפריקה, דרום האוקיינוס השקט ובחלקים מסוימים באמריקה הדרומית. התסמינים כוללים חום, דלקת בבלוטות הלימפה, דלקת ריאות, ובטווח הארוך המחלה עלולה אפילו לגרום לאלפנטיאזיס (התארכות והתקשות של הגפיים או חלקי הגוף כתוצאה מהתנפחות רקמות).
  • דלקת המוח (אנצפליטיס) - דלקת חריפה של המוח. התסמינים הטיפוסיים כוללים כאבי ראש, חום, תחושת בלבול, צוואר נוקשה והקאות. סיבוכים עלולים לכלול התקפים, הזיות, בעיות בדיבור, בעיות זיכרון ובעיות שמיעה. הגורמים לדלקת המוח כוללים וירוסים כגון HSV-1 ו-HSV-2 וכמו גם כלבת, וכן חיידקים, פטריות או טפילים. סיבות אחרות כוללות מחלות אוטואימוניות ותרופות מסוימות.
  • נגיף מערב הנילוס - נגיף הגורם לקדחת הנילוס המערבי. הנגיף מועבר בעיקר על ידי יתושים, ובעיקר על ידי יתושים מהסוג כולכית. לרוב לא ניתן להבחין בתסמינים כלשהם אצל אנשים שנדבקים בנגיף. תסימינים הנפוצים אצל חלק מהאנשים שנדבקים בנגיף עשוי לכלול חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים, בחילות, כאבי בטן, הקאות ופריחה. המחלה תוקפת בצורה הקשה ביותר חולים מבוגרים וחולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת.

מחלות זיהומיות המועברות דרך כינים או קרדיתעריכה

  • מחלת ליים - מחלה הנגרמת על ידי חיידק המופץ על ידי קרציות. הסימן השכיח ביותר לזיהום הוא פריחה אדומה בצורת עין המופיעה במקום בו הייתה עקיצה של קרציה כשבוע לאחר התרחשות העקיצה. הפריחה בדרך כלל אינה מגרדת ואינה כואבת. תסמינים מוקדמים אחרים עשויים לכלול חום, כאבי ראש ועייפות. בשלבים המוקדמים ניתן לטפל במחלה באמצעות דוקסיציקלין או סוגים אחרים של אנטיביוטיקה. אם המחלה לא מאובחנת בשלבים המוקדמים ולא מקבלים טיפול נגד המחלה בשלבים המקודמים שלה היא עלולה לגרום בהמשך לדלקת מפרקים כרונית ולתופעות חמורות אחרות, כולל פגיעה במוח.
  • גרדת (סקביאס) - מחלת עור הנגרמת על ידי קרדית החודרת לתוך העור ומטילה שם ביצים רבות. התסמינים השכיחים ביותר של גרדת, אשר נובעים מתגוה אלרגית לקרדית, כוללים גירוד חמור ופריחה דמוית פצעונים. אדם שלוקה בגרדת יפתח בדרך כלל תסמינים תוך שבועיים עד שישה שבועות. הסיכון להתפשטות של הגרדת גדל אצל אנשים החיים בתנאי תברואה לקויה וכמו גם במיקום בו אנשים חיים בצפיפות, לדוגמה במתקנים צבאיים, בתי אבות, בתי חולים, בתי כלא, וכו'.
  • דלקת קרום המוח (מוכרת גם כדלקת עוצבה ומנינגיטיס) - מחלה דלקתית חריפה של הקרומים הרכים של המוח וחוט השדרה, הנגרמת בעיקר בשל זיהום חיידקי ונגיפי. התסמינים השכיחים ביותר הם חום, כאבי ראש ונוקשות בצוואר. תסמינים אחרים כוללים הרגשת תחושת בלבול, הקאות וחוסר יכולת לסבול רעשים קלים או חזקים. דלקת קרום המוח נחשבת למחלה מסכנת חיים שדורשת התערבות רפואית מיידית.
  • טיפוס הבהרות (מוכרת גם רק כטיפוס) - קבוצה של מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי רִיקֶצְיָה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות. התסמינים הנפוצים ביותר לטיפוס כוללים חום, עייפות, כאבי ראש, וכאבים כלליים, אשר מופיעים לרוב כשבוע עד שבועיים לאחר שנדבקים במחלה. בהמשך נוצרת פריחה שמתשפטת על פני הגוף כולו. טיפוס מתפשטת בדרך כלל במסגרת התפרצויות במיקומים בהם ישנם תנאים סניטריים קשים וצפיפות גדולה יחסית. המחלה שכיחה יותר בדרום-מזרח אסיה, מרכז אמריקה, אמריקה הדרומית, מרכז אפריקה, ומזרח אפריקה. אם המחלה לא מטופלת, היא עלולה להיות קטלנית. נהוג להשתמש בדוקסיציקלין לטיפול במחלה.

מחלות זיהומיות המועברות במזון ומים מזוהמיםעריכה

 
האזורים בעולם בהם נפוצה המחלה הפטיטיס A, נכון לשנת 2005

הדרך היעילה ביותר להימנע מלהידבק במחלות המוזכרות להלן היא לוודא שהמים שאתם שותים הורתחו היטב לפני שאתם שותים אותם. יש להקפיד גם שקוביות הקרח שנמצאים במשקאות שאתם שותים עשויים ממים שגם הורתחו היטב לפני שהם הוקפאו (ההקפאה של המים לא מסייעת להרוג את החיידקים). כמו כן, יש לוודא שכל המזון שתאכלו מבושל היטב. פירות וירקות אותם ניתן לקלף יהיו בטוחים בהרבה יותר מפירות וירקות שלא ניתן לקלף. יש לוודא גם שכל הסכינים בהם תשתמשו לחיתוך המזון נקיים היטב.

אם התסמינים העיקריים של המחלה הם חום והקאות וכמו גם שלשול מתמשך, סביר להניח שהמחלה נגרמה ממשהו שאכלתם. כדאי לקחת בחשבון שאם יש לכם חום גבוה יתר המידה הדבר עלול להצביע על כך שחליתם במחלה קשה, שעלולה במקים מסוימים אף להיות מחלה מסכנת חיים.

  • כולרה - זיהום של המעי הדק על ידי מספר זנים של החיידק ויבריו כולרה. התסמינים עשויים להיות לא קיימים, מתונים או במקרים אחרים חמורים. התסמין הקלאסי הוא כמויות גדולות במיוחד של שלשול נוזלי שנמשך מספר ימים. תסמינים נוספים עלולים לכלול הקאות והתכווצויות שרירים. השלשול עלול להיות כה חמור עד כדי כך שהוא עלול להוביל להתייבשות חמורה ולמחסור באלקטרוליטים, שעלולה במקרים הקיצוניים להוביל למוות. התסמינים מתחילים בדרך כלל שעתיים עד חמישה ימים לאחר החשיפה לזיהום. הזיהום מופץ בעיקר על ידי מים מזוהמים ומזון מזוהם שבא במגע עם צואה אנושית המכילה חיידקי כולרה. פירות ים לא מבושלים הם גם מקור נפוץ לכולרה. המחלה מתפתחת בעיקר במדינות מתפתחות בהם יש תברואה לקויה, מחסור במי שתייה נקיים, ושיעור גבוה יחסית של עוני. אזורים בעולם עם סיכון מתמשך להידבקות בכולרה כוללים אזורים מסוימים באפריקה ובדרום-מזרח אסיה. השימוש באנטיביוטיקה עשוי לסייע להפחית את חומרת התסמינים במקרים הקשים יותר. במקרים החמורים יותר כולרה עלולה לגרום למוות של האדם שנדבק במחלה תוך שעות ספורות, ובשל כך מומלץ שלא לדחות את הטיפול הרפואי במחלה.
  • מחלות שלשול אי קולי - קבוצה של מחלות הנגרמות על ידי סוגים שונים של חיידקי אי קולי. מחלות אלו הם מהגורמים השכיחים ביותר למקרים של שלשול מטיילים(אנ'). התסמינים יכולים לכלול חום, התכווצויות בבטן, שלשול נוזלי אשר עלול להכיל גם דם, והקאות. סיבוכים חמורים יותר עלולים לכלול אי ספיקת כליות מואצת, במיוחד אצל תינוקות, פעוטות וקשישים. מקרים חמורים יותר עלולים להיות אף קטלניים. על מנת להימנע מהמחלות הללו יש להקפיד לשטוף היטב את הידיים לעיתים תכופות, לשטוף היטב פירות וירקות, ולהקפיד לשתות מים בבקבוקים באזורים של העולם בהם מי הברז אינם ראויים לשתייה. ניתן להשתמש באנטיביוטיקה על מנת להפחית את חומרת המחלה, אך יש לקחת בחשבון שהעמידות של המחלה בפני אנטיביוטיקה היא לרוב גבוהה, ובמקרים מסוימים אנטיביוטיקה עלולה אף להחמיר את המצב. ניתן להפחית את הסיכון לחלות במחלה אם לוקחים חיסון נגד סוגים שונים של חיידקי אי קולי.
  • טיפוס הבטן - מחלה זיהומית קשה של מערכת העיכול הנגרמת על ידי החיידק Salmonella typhi. התסמינים עשויים להיות מתונים או במקרים אחרים חמורים, ולרוב מתחילים 6 עד 30 ימים לאחר החשיפה לחיידק. לעיתים רבות יש עלייה הדרגתית של טמפרטורת הגוף לאורך מספר ימים אשר מלווה בדרך כלל בחולשה, כאבי בטן, עצירות, כאבי ראש והקאות. אצל אנשים מסוימים עלולה להתפתח גם פריחה בעור עם כתמים בצבע ורדרד. מקרים חמורים עלולים להוביל לסיבוכים חמורים או אפילו למוות. ללא טיפול, הסימפטומים עלולים להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים. הזיהום מופץ בעיקר על ידי מים מזוהמים ומזון מזוהם שבא במגע עם צואה אנושית המכילה חיידקים של טיפוס הבטן. המחלה מתפתחת בעיקר במדינות מתפתחות בהם יש תברואה לקויה, מחסור במי שתייה נקיים, ושיעור גבוה יחסית של עוני. המחלה שכיחה במיוחד בהודו. קיים חיסון נגד טיפוס הבטן, אך לרוב הוא לא מספק הגנה מוחלטת. הדרך היעילה ביותר להימנע מלהידבק בטיפוס הבטן היא להיזהר במיוחד כאשר בוחרים מה לאכול ולשתות.
  • הרעלת מזון - כל מחלה הנובעת ממזון מזוהם, חיידקים פתוגניים, נגיפים או טפילים הנמצאים במזון מזוהם, וכן פריונים (חלבונים הגורמים בין היתר למחלת הפרה המשוגעת), ורעלים כגון אפלטוקסינים שנמצאים בבוטנים, פטריות רעילות ומינים שונים של שעועית שלא בושלו במשך 10 דקות לכל הפחות. התסמינים משתנים בהתאם לגורם, אך לרוב כוללים בחילות קשות, הקאות, חום, כאבי בטן, ושלשולים שנמשכים בדרך כלל יום או יומיים. הקאות עשויים להתרחש באופן חוזר ונשנה מכיוון שגם אם המזון המזוהם התפנה מהקיבה בפעם הראשונה בה הקאתם, החיידקים עלולים להצליח להגיע למעי ולהתחיל להתרבות שם. ישנם סוגים מסוימים של חיידקים שאף מצליחים להישאר באזור המעי. סיבוכים של המחלה הדורשים אשפוז הם נדירים למדיי.
  • סלמונלוזיס -זיהום הנגרם על ידי חיידקים מסוג סלמונלה. התסמינים השכיחים ביותר הם שלשול, חום, התכווצויות בבטן והקאות. התסמינים מתרחשים בדרך כלל בין 12 שעות ל-36 שעות לאחר החשיפה לחיידק, ונמשכים בין יומיים לשבעה ימים. במקרים החמורים יותר המחלה עלולה לגרום להתייבשות. אוכלוסייה מבוגרת, ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת עלולים להיות בסיכון גבוהה יותר מהמחלה. הזיהום מתפשט בדרך כלל על ידי אכילת מזון מזוהם לא מובשל או נא - בעיקר בשר, ביצים, מים או חלב המכילים את הזיהום. במקרים מסוימים ניתן גם להידבק במזון לאחר הבישול משום שלא שוטפים את הידיים באופן יסודי לאחר הכנת המזון. הדרך היעילה ביותר להקטין את הסיכון להידבק במחלה היא להקפיד להכין ולבשל כיאות את פרטי מזון וכמו גם להקפיד לשטוף היטב את הידיים. לא קיים חיסון נגד סלמונלוזיס. במקרים החמורים יותר של סלמונלוזיס נהוג לתת טיפול הכרוך בצריכת אנטיביוטיקה.
  • קריפטוספורידיום - מחלה טפילית הנגרמת על ידי החיידק Cryptosporidium. המחלה משפיעה על המעי הדק ועלולה להשפיע על דרכי הנשימה הן אצל אנשים עם מערכת חיסונית מתפקדת תקינה והן אצל אנשים עם מערכת חיסונים מוחלשת (למשל, אנשים עם HIV/איידס או מחלות אוטואימוניות), אשר גורמת לשלשולים, התכווציות וחום ונמשכת בסביבות 10 ימים. אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת התסמינים עלולים להיות חמורים במיוחד ולעיתים אף קטלניים. המחלה מתפשטת לעיתים רבות דרך צריכת מזון או מים מזוהמים. לא קיים חיסון נגד המחלה. ניתן להקטין באופן משמעותי את הסיכון להידבק במחלה אם מקפידים להרתיח את מי השתייה באזורים בהם שותים מי ברז שאינם ראויים לשתייה.
  • בילהרציה (סכיסטוסומיאזיס) - מחלה הנגרמת על ידי התולעים הטפיליות סקיסטוזומים. לרוב נדבקים במחלה אם שוחים במים מתוקים בהם קיים הזיהום. התסמינים עלולים לכלול כאבי בטן, שלשולים, דימום בצואה או דם בשתן, שיעול, פצעים באיברי המין, גירוד בעיקר סביב הרגליים, אך מעל הכל עייפות רצינית. אצל אנשים אשר להם היה את הזיהום במשך זמן רב יחסית עלול להתפתח נזק לכבד, אי ספיקת כליות, אי פוריות, או סרטן שלפוחית ​​השתן. המחלה מתפשטת כותצאה משתיית מים המזוהמים בטפילים. המחלה שכיחה במיוחד בקרב ילדים במדינות מתפתחות, מכיוון שהם נוטים יותר לשחק במים מזוהמים. קבוצות אחרות בסיכון גבוה כוללות חקלאים, דייגים ואנשים המשתמשים במים לא נקיים במהלך חיי היומיום. המחלה נפוצה בעיקר באפריקה, באסיה ובאמריקה הדרומית. ניתן להקטין באופן מהותי את הסיכון להידבק המחלה אם נמנעים מלשחות במים מתוקים.
  • שערנת (טריכינוזיס) - מחלה טפילית הנגרמת כתוצאה מאכילת בשר חזיר או בשר ציד נא או שלא בושל מספיק, שהיו נגועים בזחלים של תולעת עגולה מסוג Trichinella spiralis. במעי ההידבקות יכולה לגרום לבחילה, שלשול, הקאות, עייפות חום ותחושת אי נוחות באזור הבטן. כשהתולעים יוצרות שלפוחיות ברחבי הגוף יכולים להופיע תסמינים כמו כאבי ראש, חום, צמרמורות, שיעול, נפיחות בעיניים, כאבי פרקים וכאבים בשרירים, דימומים דקים, גרד ועליה במספר תאי הדם הלבנים. אם התולעים חודרות לתאי עצב הן לא שורדות, אך החולה עלול ללקות באטאקסיה (איבוד שליטה בשרירים) ואף עלול להיגרם שיתוק נשימה. במקרים חמורים הדבר עלול לגרום למוות. גם פגיעה ברקמות הלב עלולה לגרום למוות. הדרך הטובה ביותר להימנע מהמחלה היא להקפיד תמיד לאכול בשר מבושל היטב.
  • הפטיטיס A - מחלה זיהומית הפוגעת בכבד אשר נגרמת על ידי וירוס הפטיטיס A ‏(HAV) המועבר במים ואוכל נגועים או על ידי מגע ישיר באדם החולה. כאשר התסמינים מתרחשים בחולים הם נמשכים בדרך כלל 8 שבועות ועשויים לכלול בחילות, הקאות, שלשולים, צהבת, חום וכאבי בטן. המחלה נפוצה יותר באזורים של העולם המאופיינים בתברואה לקויה ובהם אין מספיק מקורות מים אשר בטוחים לשתייה. בחלק מהמדינות המתפתחות מרבית הילדים נדבקים בהפטיטיס A במהלך ילדותם ולכן הם חסינים למחלה בבגרותם. ניתן למנוע את המחלה בקלות רבה יחסית אם לוקחים חיסון נגד המחלה. דרך יעילה נוספת להימנעות מהידבקות במחלה כוללת שטיפה תכופה של הידיים ובישול נאות של פרטי מזון.
  • שיתוק ילדים (פוליו) - מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. הנגיף בדרך כלל מועברת דרך מזון או מים מזוהמים. גם אנשים שנדבקו במחלה עלולים לגרום להפצה של המחלה. ניתן למנוע את המחלה בקלות רבה יחסית אם לוקחים חיסון נגד המחלה, עם זאת, חייבים לקחת מספר מנות של החיסון על מנת שהוא יהיה יעיל. הודות למאמצים הנרחצים שבוצעו לאורך השנים לחסן את האוכלוסייה במדינות בהם המחלה הייתה במקור אנדמית, כיום המחלה נדירה יחסית במרבית מדינות העולם. מדינות בולטות בהם המחלה עדיין קיימת היא אפגניסטן ופקיסטן בהן מספר האנשים שחוסנו נגד המחלה נותר נמוך יחסית בשל השפעתם של אנשי דת מוסלמים קיצוניים שהעלו טענות לגבי כך שהחיסונים נגד המחלה הם קונספירציה של מדינות המערב שמטרתם להפוך את האוכלוסייה המוסלמית לסטרילית.
  • הרעלה מפירות ים - קבוצה של מחלות הנגרמות על ידי הרעלנים שבאצות המזהמות פירות ים. התסמינים יכולים לכלול תחושת עקצוץ ו/או צריבה בפה ובמקרים היותר חמורים תחושת שיתוק בפה. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים.

מחלות זיהומיות המועברות במגע מיניעריכה

 
האזורים בעולם בהם נפוצה המחלה הפטיטיס B, נכון לשנת 2017
 
שיעור נשאות נגיף HIV בקרב האוכלוסייה הבוגרת הצעירה (גילאי 15–49), לפי מדינה, נכון לשנת 2008
 
שיעור מקרי המוות מעגבת לפי מדינה, נכון לשנת 2012

המחלות בקטגוריה זו מועברות בדרך כלל כתוצאה מקיום יחסי מין לא מוגנים בין אנשים נגועים. עם זאת, לעיתים רבות חלק גדול מהמחלות הללו עלולות גם להיות מועברות כתוצאה משיתוף של מחטים, או כתוצאה מעירויי דם מזוהם. צורת ההגנה הטובות ביותר מפני המחלות הללו הן הקפדה על מונוגמיה, התנזרות ממין, או הקפדה על מין בטוח. שימוש בקונדום מקטין בדרך כלל את הסיכון לחלות במחלות הללו.

  • הפטיטיס B ו-C (דלקת כבד) - מחלה של מערכת העיכול. הפטיטיס B ו-C מועברים דרך נוזלי הגוף – מגע עם דם נגוע או מקיום של יחסי מין לא מוגנים (כולל מין אנאלי ומין אוראלי). יש אנשים הסובלים מהפטיטיס B ו-C ללא סימפטומים בעוד שאצל אנשים אחרים הלוקים בהפטיטיס B ו-C הסימפטומים יכולים לכלול עייפות, חולשה, כאבי פרקים, כאבי בטן, הקאות, אובדן תיאבון ושלשולים. ניתן למנוע הידבקות בהפטיטיס B באמצעות חיסון. מומלץ להשתמש בתרופות אנטי-ויראליות לטיפול במקרים כרוניים של הפטיטיס C. הפטיטיס גורמת למעל למיליון מקרי מוות מדי שנה, אשר רובם מתרחשים בעקיפין כתוצאה מצלקות בכבד או מסרטן הכבד.
  • איידס - נגיף ה-HIV, אשר גורם למחלה, מועבר למערכת הדם דרך מגע עם דם נגוע או העברה ביחסי מין. המחלה תוקפת את המערכת החיסונית ומשתקת את כדוריות הדם הלבנות האחראיות להילחם בכל מחלה הנמצאת בגוף. אם לא מטפלים במחלה במשך מספר שנים הנגיף יגרום לבסוף למערכת החיסון של האדם להיכשל והדבר עלול להוביל לכך שהחולים מהמחלה ימותו לבסוף ממחלות "קלות" שלא מתים בהן במדינות מפותחות כגון שפעת ודלקת ריאות. אין עדיין תרופה או חיסון למחלה, אם כי ישנם תרופות אשר מאיטות את מהלך ההתקדמות של המחלה ויכולות להאריך בשל כך במידה רבה את חיי החולה. ללא טיפול מהיר אנשים עם איידס לרוב יהיו מסוגלים לחיות בממוצע 11 שנים בלבד. המחלה קיימת כיום בכל רחבי העולם, אך נפוצה בשיעור גבוה במיוחד במדינות מזרח אפריקה ודרום אפריקה.
  • הרפס - מחלה נגיפית המועברת בעיקר כתוצאה ממגע מיני, אך גם דרך נשיקות. נפוצים במיוחד שני סוגים של המחלה - הרפס אוראלי והרפס באברי המין. הנגיף מועבר בדרך כלל כתוצאה ממגע ישיר עם נוזלי הגוף או נגעים של אדום נגוע. הסימפוטמים של המחלה הם בדרך כלל פצעים וכיבים קטנים אשר בדרך כלל נרפאים לחלוטין לאחר שבועיים עד ארבעה שבועות. הנגיף עשוי להיות רדום במשך תקופה ממושכת ולהתעורר רק בשלב מאוחר יותר בחיים. בעוד שטיפול רפואי עשוי להפחית את הסיכון שהפצעים יחזרו בעתיד, לא קיימת תרופה או חיסון למחלה.
  • זיבה (גונוריאה) - מחלת נגיפית המועברת בדרך כלל כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים. המחלה פוגעת בעיקר באיברי המין ובשופכה. הסימפטומים של המחלה כוללים תחושת צריבה בעת השתנה, כמו גם מוגלה המופרשת מהפין אצל גברים וכאבים באשכים. לרבים מהנדבקים במחלה אין סימפטומים. לא קיים חיסון או תרופה למחלה, אך ניתן לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה. ניתן למנוע הידבקות בזיבה באמצעות שימוש בקונדומים. ללא טיפול עלולה הדלקת להתפשט דרך מערכת המין של האישה ולגרום לדלקת צוואר הרחם והחצוצרות ואף לעקרות או הריון חוץ-רחמי; אצל הגבר היא עלולה לגרום להיצרות השופכה, הידבקויות במערכת המין ודלקת בלוטת הערמונית. סיבוכים מאוחרים כוללים דלקת מפרקים, דלקת שסתומי הלב ודלקת לחמית העין.
  • עגבת (סיפיליס) - מחלת נגיפית המועברת בדרך כלל כתוצאה מיחסי מין. הסימפטומים של המחלה משתנים בהתאם לשלב של המחלה אצל האדם שחלה בה (השלב הראשון, השלב השני, והשלב השלישי). בשלב הראשון יופיע בדרך כלל פצע על אבר המין שאינו כואב או מגרד. בדרך כלל הפצע יהיה בקוטר סנטימטר או שתי סנטימטר, אם כי לעיתים ייתכנו גם מספר פצעים. בשלב השני תהיה בדרך כלל פריחה עזה על הגוף, אשר יכולה לעיתים רבות להופיע גם על כפות הידיים וכפות הרגליים. השלב השני מופיע תוך שבועיים עד שישה חודשים לאחר שהנגע הראשוני נעלם. שלב זה נמשך לרוב מספר ימים, ולאחריו המחלה נכנסת לשלב הלטנטי (החבוי) שלה, שבו היא יכולה לשהות שנים רבות, עד המעבר לשלב השלישי. השלב השלישי של המחלה מתרחש אצל כ-30% לערך מהחולים אשר אינם מטופלים. לשלב זה המחלה יכולה להיכנס אחרי שנה, עשר או אף חמישים שנה לאחר ההידבקות. שלב זה של המחלה מאופיין בפגיעה חמורה באיברי גוף רבים - באבי העורקים, במוח, בחוט השדרה, בעצמות, בעור, בריריות וכדומה. ניתן להפחית את הסיכון להידבקות במחלה באמצעות שימוש בקונדום לטקס או פוליאוריטן. לא קיים חיסון למחלה אך ניתן לטפל בה ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה.
  • כלמידיה - מחלה נגיפית המעוברת בדרך כלל כתוצאה מקיום יחסי מין. לרוב האנשים הלוקים במחלה אין סימפוטמים. כאשר מופיעים סימפטומים זה יכול לקרות לעיתים רבות מספר שבועות לאחר ההדבקה. הסימפטומים אצל נשים יכולות לכלול הפרשות מהנרתיק או כאב בעת ההשתנה. הסימפטומים אצל גברים יכולים לכלולהפרשות מוגלתיות מהפין, כאב בעת ההשתנה ונפיחות באשכים. המחלה עלולה להתפשט ולגרום למחלות דלקתיות באגן אצל נשים. כאשר המחלה אינה מטופלת היא עלולה להתפשט לעיניים ולגרום לבסוף לעיוורון. לא קיים חיסון למחלה אך ניתן לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה. כלמידיה היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר כיום, אולם מרבית האנשים שנדבקים בה לא מפתחים סימפטומים ולא מודעים לכך שהם נדבקו במחלה.
  • סרטן צוואר הרחם - אחד מסוגי הסרטן המדבקים היחידים אצל בני אנוש הנגרמים כתוצאה מהידבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). המחלה מועברת בעיקר כתוצאה מקיום יחסי מין. ניתן לקבל חיסון לסוגים מסוימים של HPV, אשר מסוגל גם להפחית במידה רבה את הסיכון לחלות במחלה. עם זאת, החיסון יהיה הכי יעיל למחלה כאשר הוא ניתן לנערות מספר שנים לפני שהן יקיימו לראשונה יחסי מין.

מחלות זיהומיות הנישאות באווירעריכה

מחלות בקטגוריה זו יכולות להיות מאוד מדבקות. המחלות מופצות בדרך כלל האוויר מאנשים אשר נגועים באותן המחלות. במקרים רבים אנשים יכולים להידבק באותן המחלות רק אם הם ימצאו באותו המרחב בו נמצא אדם הנגוע במחלה (למשל במקרים של חצבת, אבעבועות רוח ושחפת). בפועל אין הרבה שתוכלו לעשות על מנת להימנע לחלוטין מלחלות במחלות הללו, אך תוכלו לעשות דברים שונים שיפחיתו באופן מהותי את הסיכון שתחלו באותן המחלות. שטיפת הידיים במים וסבון, או שימוש בחומר חיטוי ידיים על בסיס אלכוהול, ושימוש במסכה כירורגית עשויים לסייע רבות להפחית את הסיכון להידבק בחלק מהמחלות הללו. ודאו שיש לכם את כל החיסונים הרלוונטיים למטיילים שמבקרים באזורים בהם המחלות הללו נפוצות במיוחד (במיוחד במקרים של חצבת-חזרת-אדמת, דיפתריה, שעלת, אבעבועות רוח, ושפעת). מומלץ להימנע מלבקר באזורים בהם המחלות הללו נפוצות במיוחד אם לא קיבלתם חיסונים נגד המחלות הללו מבעוד מועד - במיוחד במקרה של מחלות קשות כגון חצבת.

  • נגיף הקורונה (COVID-19) - הנגיף עלה לכותרות ברחבי העולם בסוף 2019 בעקבות ההתפרצות של הנגיף בווהאן שבסין בתחילה, כאשר בהמשך הנגיף התפרץ בכל רחבי העולם. נכון לנובמבר 2021 המגפה הדביקה מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. שיעורי התמותה של המגפה גבוהים במיוחד עבור אנשים מבוגרים ועבור אנשים עם מערכת חיסונית חלשה. אנשים שנדבקו בנגיף אך אשר עדיין אין להם את התסמינים האופייניים לאנשים הנדבקים בנגיף עדיין עלולים להדביק אחרים בנגיף. שטיפת ידיים תכופה, שמירת מרחק מאנשים אחרים (כולל הימנעות מלחיצת ידיים), והימנעות מנסיעוה לאזורים בהם ישנם אנשים רבים במיוחד שנדבקו בנגיף הם הדרכים המומלצות ביותר להימנע מהידבקות בנגיף הקורונה. כמו כן, מומלץ להיות בבית לבד במשך 14 ימים כאשר חוזרים מיעדים בהם הנגיף עדיין נפוץ (במדינות מסוימות הדבר נדרש על פי חוק). החל מדצמבר 2020 ישנם חיסונים זמינים נגד נגיף הקורונה, אם כי זמינותם עדיין מוגבלת, ומשתנה מאוד ממדינה למדינה.
  • שפעת העופות - מגוון סוגים שונים של שפעת התוקפים בדרך כלל עופות. התפרצויות הגדולות האחרונות של שפעת העופות התרחשו במקור בעיקר בקרב בעלי חיים באזור דרום-מזרח אסיה (בעיקר בקמבודיה, סין, אינדונזיה, לאוס, מלזיה, וייטנאם ותאילנד). המחלה מועברת לבני אדם במגע עם עופות נגועים ו/או במגע עם ההפרשות שלהם, ועלולה לגרום למחלות קשות אצל בני אדם. הדרך היעילה ביותר להימנע מלהידבק בשפעת העופות היא פשוט להימנע מלגעת בציפורי בר ו/או בהפרשותיהם. זיהום שפעת העופות מוזכר לעיתים רבות בחדשות משום שהתפרצויות חדשות של שפעת עופות עלולות להעיד על כך שהפתחו לאחרונה גם זנים חדשים של שפעת אשר אין לאנשים עדיין חסינות אליהם וכי אלו עלולים להתפתח בעתיד למגיפות קטלניות. עם זאת, מנקודת המבט של המטייל הסיכון הממשי של משפעת העופות למטייל בדרך כלל תהיה נמוכה ביותר. נכון להיום אין חיסון זמין לשפעת העופות.
  • שפעת - מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיפי שפעת. התסמינים יכולים להיות במקרים מסוימים קלים ובמקרים אחרים להיות חמורים בהרבה ולעיתים רבות כוללים חום, נזלת, כאב גרון, כאבי שרירים, כאבי ראש, שיעול ועייפות. התסמינים הללו מתרחשום לרוב יום אחד או יומיים לאחר החשיפה לנגיף ונמשכים לרוב בין יומיים ל-8 ימים. תסמינים נוספים יכולים לכלול שלשולים והקאות (במיוחד אצל ילדים). במקרים מסוימים שפעת עלולה להתפתח לדלקת ריאות. סיבוכים אחרים של הידבקות בשפעת עלולים לכלול תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, דלקת קרום המוח, דלקת המוח והחמרה של בעיות בריאות קיימות כמו אסתמה ומחלות לב וכלי דם. נגיפי השפעת מועברים מאדם לאדם בעיקר דרך שיעול ו/או התעטשות. לעיתים ניתן להידבק בשפעת גם על ידי נגיעה באובייקטים ומשטחים אשר מזוהמים בנגיף. שטיפת ידיים תכופה וכיסוי הפה והאף כאשר משתעלים ו/או מתעטשים עשויים לסייע רבות להקטין את הסיכון להידבק בשפעת. קבלת חיסון נגד שפעת לקראת החורף מדי שנה עשוי גם כן לסייע רבות לספק הגנה מפני הידבקות בשפעת. השפעת לרוב אינה מסוכנת עבור אנשים בריאים, אף היא עשויה להיות קטלנית במקרים מסוימים עבור אנשים שיש להם בעיות בריאותיות אחרות. בעוד שבאזורים היותר קרים של העולם מספר מקרי ההידבקות בשפעת מגיע לשיא במהלך עונת החורף, באזורים הטרופיים ניתן לחלות בשפעת לאורך כל השנה.
  • אבעבועות רוח - מחלה מידבקת במיוחד הנגרמת על ידי הידבקות בנגיף VZV. המחלה גורמת לפריחה בעור היוצרת שלפוחיות קטנות ומגרדות, שבסופו של דבר מתגלדות. הפריחה מתחילה לרוב באזור החזה, הגב והפנים. לאחר מכן היא מתפשטת ליתר האזורים בגוף. הפריחה והתסמינים האחרים, כגון חום, עייפות וכאבי ראש, נמשכים בדרך כלל חמישה עד שבעה ימים. סיבוכים של המחלה עלולים לכלול במקרים מסוימים דלקת ריאות, דלקת במוח ודלקות עור חיידקיות. המחלה בדרך כלל קלה יחסית עבור ילדים (שמחלימים לרוב לאחר שבוע) אך יכולה להיות חמורה למדיי עבור אוכלוסייה מבוגרת. המחלה מועברת מאדם לאדם בעיקר דרך שיעול ו/או התעטשות. תקופת הדגירה של המחלה נמשכת בין 10 עד 21 ימים, ולאחר מכן מופיעה לראשונה הפריחה בעור. ניתן למנוע את המחלה בקלות רבה יחסית אם לוקחים חיסון נגד המחלה.
  • חצבת - מחלה זיהומית מידבקת במיוחד הנגרמת על ידי נגיף החצבת. התסמינים של המחלה מתפתחים לראשונה בדרך כלל כ-10 עד 12 ימים לאחר החשיפה למחלה ונמשכים בדרך כלל בין 7 עד 10 ימים. התסמינים הראשוניים כוללים בדרך כלל חום (לרוב מעל 40 מעלות צלזיוס), שיעול, נזלת ודלקת בעיניים. לרוב אנשים החולים בחצבת מחלימים מהמלחמה לאחר מספר ימי מנוחה, אף על פי כן המחלה גורמת גם למקרי מוות רבים ברחבי העולם, בין היתר כתוצאה מסיבוך של דלקת במוח. נגיף החצבת מתפרץ בדרך כלל באוכלוסיות בה שיעור המחוסנים נמוך יחסית. ניתן למנוע את המחלה בקלות רבה יחסית אם לוקחים חיסון נגד המחלה.
  • סארס - מחלה נגיפית בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי מין של נגיף קורונה, אשר מקורו בעטלפים. הנגיף עלה לכותרות ברחבי העולם 2002 בעקבות ההתפרצות של הנגיף באסיה.
  • MERS (ידועה גם כ"תסמונת נשימתית מזרח-תיכונית" או "שפעת הגמלים") - מחלה זיהומית, הנגרמת על ידי מין של נגיף קורונה (MERS-CoV). לעיתים לא ניכרים תסמינים כלל, ולפעמים התסמינים קלים או חמורים. תסמינים שכיחים כוללים חום, שיעול, שלשול וקוצר נשימה. בדרך כלל המחלה חריפה יותר אצל חולים בעלי מחלות רקע. מקורו של הנגיף MERS-CoV ככל הנראה בעטלפים.
  • שחפת - מחלה זיהומית הנגרמת בדרך כלל על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום. שחפת משפיעה בדרך כלל על הריאות, אך יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. כאשר אין תסמינים לשחפת מצב זה מכונה שחפת סמויה. כ-10% מהזיהומים הסמויים עשויים להפתח למחלה פעילה אשר אם אינה מטופלת גורמת למותם של כמחצית מאותם האנשים. התסמינים אופייניים של שחפת פעילה הם שיעול כרוני הכולל ריר שמכיל דם, חום, הזעת יתר בשינה וירידה במשקל. המחלה עוברת מאדם לאדם דרך האוויר כאשר האנשים שחולים במחלה משתעלים, יורקים, מדברים או מתעטשים לעבר אנשים אחרים. אנשים עם שחפת סמויה אינם מפיצים את המחלה. שחפת פעילה שכיחה יותר בקרב אנשים עם HIV/איידס ובקרב מעשנים. איבחון של שחפת פעילה מבוסס לרוב על צילומי רנטגן של החזה, וכן על בדיקה מיקרוסקופית של נוזלי גוף. אבחון של שחפת סמויה מסתמך בדרך כלל על בדיקת עור מסוג TST או בדיקות דם. נכון לשנת 2018 רוב מקרי השחפת בעולם היו באזור דרום-מזרח אסיה (44%), אפריקה (24%) ומערב האוקיינוס ​​השקט (18%), כאשר מעל ל-50% מיתר המקרים אובחנו בשמונה מדינות - הודו (27%), סין (9%), אינדונזיה (8%), הפיליפינים (6%), פקיסטן (6%), ניגריה (4%) ובנגלדש (4%). שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי איידס) למספר מקרי המוות מזיהום. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות העולם השלישי. ניתן לרפא אנשים החולים בשחפת באמצעות שימוש באנטיביוטיקה. ניתן לקחת חיסון נגד שחפת, אך ראוי לציין שהיעילות של החיסון בקרב אוכלוסייה מבוגרת נתונה במחלוקת.
  • דיפתריה - מחלה מידבקת התוקפת בדרך כלל את דרכי הנשימה העליונות. המחלה עובר מחולה לחולה דרך נזלת, התעטשות ושיעול או, במקרה של מחלת העור, דרך מגע. התסמינים של המחלה כוללים חום וכאב גרון, כמו גם צוואר נפוח במקרים חמורים יותר הוא מצב שעלול לגרום למוות. אם יש לכם חשד לכך שחליתם בדיפתריה חשוב מאוד לקבל טיפול רפואי מיידי, שכן דחיית הטיפול עלולה לגרום לרוב לכך שהטיפול שתקבלו בשלב מאוחר יותר יהיה פחות יעיל. ניתן למנוע את המחלה אם לוקחים חיסון נגד המחלה.
  • שעלת - מחלה מידבקת במיוחד. התסמין העיקרי של המחלה הם בדרך כלל התקפי שיעול קשים. במקרים היותר חמורים אדם שחלה במחלה עלול גם להקיא רבות. בעוד שהמחלה עלולה להיות קטלנית בקרב אנשים מבוגרים בריאים רק לעיתים נדירות, היא מסוכנת במיוחד ועלולה אף להיות קטלנית כאשר ילדים צעירים ותינוקות נדבקים במחלה. ניתן למנוע את המחלה אם לוקחים חיסון נגד המחלה.
  • חזרת - מחלה ויראלית מדבקת. התסמינים כוללים חום, כאבי ראש, אובדן תיאבון ונפיחות בבלוטות הרוק. בעוד שהמחלה עלולה להיות קטלנית רק לעיתים נדירות היא עלולה לעיתים לגרום לדלקת באשכים ולעיתים מסוימות לעקרות אצל גברים בוגרים. המחלה עלולה גם לגרום להפלות אצל נשים הרות. ניתן למנוע את המחלה אם לוקחים חיסון נגד המחלה.
  • אדמת - מחלה ויראלית מדבקת אשר דומה למדיי לחצבת. התסמינים דומים לתסמינים של חצבת, אך נוטים להיות קלים יותר מהתסמינים של חצבת. למרות שזו מחלה קלה עבור רוב האנשים, היא מסוכנת במיוחד לנשים בהריון, שכן המחלה גורמת לעיתים רבות להיווצרות של עיוותים אצל תינוקות שטרם נולדו. ניתן למנוע את המחלה אם לוקחים חיסון נגד המחלה.

שונותעריכה

  • אבולה - המחלה נפוצה בעיקר באפריקה באזור שמדרום למדבר הסהרה. המחלה מועברת בעיקר לאחר מגע עם בעלי חיים נגועים (במיוחד עטלפים, בני אנוש, ופרימטים אחרים). המחלה בדרך כלל קטלנית אם לא מטפלים באופן באופן אגרסיבי ומוקדם ככל הניתן - שיעור התמותה מהמחלה הוא בין 70 עד 90 אחוזים. מומלץ במיוחד לגשת באופן מיידי לבית החולים אם אתם חווים את הסימפטומים של המחלה. בשנת 2014 הייתה ההתפרצות האחרונה הגדולה ביותר של אבולה באזור מערב אפריקה אשר גרמה לכ-4,000 מקרי מוות.
  • קדחת לאסה - מחלה נגיפית חריפה הנפוצה בעיקר באזור מערב אפריקה. באזורים של אפריקה בהם המחלה היא אנדמית (כלומר, קיימת כל העת), קדחת לאסה היא גורם מהותי לתחלואה ותמותה. בעוד שלכ-80 אחוזים מהאנשים שלוקים בקדחת לאסה אין סימפטומים בולטים הנראים לעין, 20 האחוזים הנותרים סובלים ממחלה רב-מערכתית קשה.
  • לפטוספירוזיס (עכברת) - מחלה זיהומית המועברת בעיקר על ידי חולדות ועכברים, אך יכולה להיות מועברת גם על ידי בעלי חיים אחרים. סימנים ותופעות לוואי של המחלה יכולים לנוע בין תסמינים קלים לקשים במיוחד - כאבי ראש, כאבי שרירים, וחום; עד דימום מהריאות או דלקת קרום המוח. המחלה נפוצה במיוחד באזורים טרופיים, ופוגעת במגוון רחב של בעלי חיים (כמעט כל מיני היונקים רגישים למחלה).
  • קדחת Q - מחלה זיהומית זואונוטית הנגרמת מחיידקים מהמין Coxiella burnetii ופוגעת בבני אדום ובמגוון רחב של בעלי חיים. ההדבקה נובעת משאיפת גרסאות דמויות נבגים דומות לנבגים וממגע עם חלב לא מפוסטר, שתן, צואה, ריר נרתיקי או זרע של בעלי חיים נגועים. לעיתים נדירות המחלה מועברת באמצות קרציות. תקופת הדגירה היא 9 עד 40 יום.
  • כלבת - מחלה נגיפית הגורמת לדלקת במוח בבני אדם וביונקים אחרים. התסמינים המוקדמים של המחלה יכולים לכלול חום ועקצוצים במקום החשיפה. תסמינים אחרים שמתרחשים בהמשך יכולים לכלול תנועות אלימות, התרגשות בלתי מבוקרת, פחד ממים, חוסר יכולת להזיז חלקי גוף, בלבול, ואובדן הכרה. הטיפול הרפואי במחלה חייב להתחיל לפני הופעת הסימפטומים, שכן ברגע שהסימפטומים החלו להופיע, הטיפולים הרפואיים יהיו חסרי תועלת והמוות הוא כמעט בטוח. פרק הזמן בין ההידבקות במחלה עד להופעה של הסימפטומים עצמם הוא בדרך כלל בין חודש עד שלושה חודשים, אך במקרים נדירים יותר יכול לנוע בין פחות משבוע עד מעל לשנה. פרק הזמן תלוי בכמות הזמן שלוקח לנגיף להגיע למערכת העצבים המרכזית של הגוף. כלבים ועטלפים הם המקורי העיקרי למקי מוות בקרב בני אדם שנדבקים במחלה. מקרי מוות של בני אדם בעקבות מגע עם שועלים, דביבונים, בואשים, תנים, ונמיות הם נדירים במיוחד.
  • מחלת שריטת החתול - מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק Bartonella henselea ומועברת לרוב על ידי שריטה, ליקוק או נשיכה של חתול. הסימפטומים כוללים בדרך כלל בליטה או שלפוחית לא כואבת במקום הפציעה ובלוטות לימפה כואבות ונפוחות. אנשים הלוקים במחלה עחטחען לחוש עייפות, ולסבול מכאב ראש או מחום. הסימפטומים מתחילים בדרך כלל בין 3 עד 14 ימים לאחר שנדבקים במחלה. ההידבקות במחלה שכיחה יותר בקרב ילדים.
  • אלח דם (ספסיס) - מצב רפואי מסכן חיים הנגרם כתוצאה מתגובה חיסונית לזיהום חמור הגורמת לפגיעה ברקמות ובאיברי הגוף. סימפטומים שכיחים של המחלה כוללים חום, דופק מוגבר, קצב נשימה מוגבר, ובלבול. ייתכנו גם סימפטומים הקשורים לזיהום ספציפי, כגון שיעול כאשר יש דלקת ריאות, או תחושת כאב בעת השתנה כאשר יש זיהום בכליות. אלח דם יכול אפילו להימשך לאחר שההדבקה נעלמת, ומצב רפואי זה גורם למיליוני מקרי מוות ברחבי העולם מדי שנה.
  • טטנוס - מחלה חיידקית המאופיינת בדרך כלל בעוויתות שרירים כואבות בגוף. בסוג הנפוץ ביותר של המחלה, העוויתות מתחילות בלסת ובהמשך מתקדמות ליתר חלקי הגוף. כל עווית נמשך בדרך כלל מספר דקות רצופות. העוויתות מתרחשות לעיתים קרובות במשך שלושה עד ארבעה שבועות. חלק מהעוויתות עלולות להיות כה חמורות שהן יכולות להוביל לשברים בעצמות. סימפטומים אחרים המחלה יכולים לכלול חום, הזעה, כאבי ראש, בעיות בבליעה, לחץ דם גבוה וקצב לב מהיר. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל שלושה עד 21 ימים לאחר ההדבקה.

ראו גםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: זיהום (רפואה)