|
===רקע היסטורי===
{{ערך ויקיפדיה|היסטוריה של ספרד}}
האדם חי באזור בספרד כבר בתקופה הפרהיסטורית; שרידים מאובנים של בני-אדם קדומים נמצאו בספרד ומתוארכים לתקופה של יותר ממיליון שנה לפני זמננו. כמו כן דוגמת ציורי הקיר שנתגלו [[מערת אלטמירה|במערת אלטמירה]], בצפון ספרד.
בעת העתיקה חיו בה קבוצות אתניות אחדות: קלטים, קלטיברים, טרטסים, פיניקים, יוונים, ויזיגותים, קרתגים, רומאים, סואבים ושבטים של איבֶרים ילידים. ערים ואתרים רבים נשתמר,ו ואף מיושבים, מאז העת העתיקה, בהם: [[קדיס]], [[סגוביה]], [[טרגונה]] ואחרות.
[[קובץ:Cadiz06.jpg|ממוזער|שמאל|עיר ונמל קדיס בדרום-מערב ספרד]]
בחציו השני של האלף הראשון לפני הספירה, ספרד הייתה שדה הקרב היבשתי העיקרי במלחמה בין רומא לבין קרתגו. לאחר ניצחון הרומאים הפכה ספרד למושבה רומית והרומים הביאו אליה את השפה הלטינית, שממנה התפתחו הספרדית, הפורטוגזית, הבסקית ושפות איבריות נוספות.
השלטון הרומאי הותירה את חותמו בתשתית הדרכים ובמבני הציבור וכן בתרבות, בשפה ובמשפט.{{הערה|ראו: [[:w:החומות הרומיות בלוגו|החומות הרומיות בלוגו]], [[:w:קורדובה (ספרד)|קורדובה]].}}{{ש}} בשנת 711 פלשו לחצי האי כוחות ערבים מוסלמים ממרוקו. בתקופת הרֶקוֹנְקִיסְטָה (מספרדית: Reconquista) בתחילת ימי הביניים, בין השנים 718 ל-1492, כבשו הנוצרים בהדרגה מחדש את חצי האי האיברי מידי המוסלמים.
בשנת 1469 נישאו איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ופרננדו השני מלך ארגון, והביאו לאיחוד ספרד כישות פוליטית אחת תחת שלטון נוצרי. שניהם החליטו על גירוש היהודים מארצותיהם בשנת 1492, וכך הסתיים תור הזהב של יהדות ספרד. יש בספרד בתי כנסת אחדים שעומדים על תילם ומצבות עבריות בבתי הקברות.{{ש}} לאחר, שגילה כריסטופר קולומבוס (גם בשנת 1492), את האיים הקריביים ובעקבותיהם, גם את יבשת [[אמריקה]]; חילק חוזה טורדסיאס משנת 1494 את העולם החדש בין ספרד ופורטוגל.{{ש}} בעת החדשה, מסוף המאה ה-15 ועד לאמצע המאה ה-20 התבססה ספרד כאימפריה קולוניאלית, והפכה לכוח גלובלי דומיננטי באירופה ובעולם. במשך התקופה צברה ספרד עושר רב, ונבנו בה טירות, ארמונות וכנסיות.{{ש}} במאה ה-19 החלה האימפריה הספרדית לשקוע ובתחילת המאה ה-20 כבר נחשבה ספרד למדינה נחשלת. בשנת 1931 הודח מלכה האחרון של ספרד, ותמו 439 שנות שלטון מלוכני בספרד, ממנו שרד בית המלוכה הספרדי. באותה השנה קמה הרפובליקה הדמוקרטית של ספרד.{{ש}} ב-1936 פרצה מלחמת האזרחים בספרד כנגד המשטר הפשיסטי ששלט בה; המלחמה הותירה את רישומה על התרבות והאמנות של המאה העשרים. ב-1955 הצטרפה ספרד לאו"ם; אך רק בשנות ה-60 הבינו ארצות הברית וחברות ברית נאט"ו את חשיבותה של ספרד במלחמה הקרה, ובעקבות זאת, התפתחו הקשרים בין ארצות המערב לספרד. הון זר החל לזרום לספרד וענף התיירות החל לשגשג, בד בבד עם המגזר התעשייתי.
לאחר מותו של פרנקו, בשנת 1975, עלה חואן קרלוס למלוכה והביע את תמיכתו בדמוקרטיה. תחת הנהגתו, הושגו הסדרים עם המיעוטים הבאסקי והקטלאני ונחקקו שורת חוקים סוציאליסטים לטובת השכבות החלשות. למרות זאת, המשיכה המחתרת הבסקית, אט"א (ETA), לבצע פיגועי טרור בספרד, החל מסוף שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-2000. ב-1978 חוקקה החוקה הספרדית. ב-1982 הצטרפה ספרד לנאט"ו וב-1986 לאיחוד האירופי.
===גאוגרפיה===
|
