טיולים רגליים בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיג'אנקי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ ←הנגב: סיימתי לעבור המדריך. הערות נוספות בדף השיחה |
||
שורה 225:
=== הנגב ===
אזור [[הנגב]] מאופיין במיוחד באזורי שממה צחיחה.
שיקולים עיקריים:
* באזור הנגב תוכלו להצטייד במי שתייה רק בתחום היישובים שנמצאים באזור זה.
* לא פשוט לרכוש מזון נוסף באזור זה משום
* שטחים נרחבים באזור הם שטחי אש.
* מספר פעמים בשנה יש שיטפונות מסוכנים באזור הנגב.
* הימים
*
* האוטובוסים שעוברים באזור זה עוצרים רק ביישובים ובצמתים המרכזיים,
=== הערבה ===
על אף שאין מסלולי הליכה רבים באזור [[הערבה]], אזור זה, המשתרע לאורך מבואותיו המזרחיים של הנגב, מכיל נוף מדברי מרהיב. רבים
השיקולים העיקריים התקפים לאזור זה זהים לשיקולים העיקריים התקפים לגבי אזור הנגב.
=== מסלולים בולטים במיוחד ===
* '''[[שביל ישראל]]''' [[קובץ:INT mark.png|15px]] - מסלול הליכה באורך 1,000 קילומטרים העובר דרך מגוון גדול של נופים, יערות, דרך מישור החוף, ודרך ערבות ומדבריות
* '''[[שביל הגולן]]''' [[קובץ:Golan_Trail_Mark.png|15px]] - מסלול הליכה באורך 120 קילומטרים העובר לאורך רמת הגולן.
האתר [http://www.tiuli.com/default.asp
==נימוסים והליכות==
* אסור
*
* בישראל ישנם גם מינים שונים של בעלי חיים אשר נמצאים בסכנת הכחדה.
=== שמורות טבע ===
שורה 258:
* מותר לערוך טיולים בשמורות הטבע והגנים אך ורק באזור השבילים המסומנים.
* הנהיגה במכוניות וג'יפים מותרת רק בדרכים אשר מכילות שילוט שמתיר לנסוע בהם. בחלק מהכבישים ישנו שילוט שאוסר לכל כלי הרכב לנסוע בהם.
* הלינה אסורה בכל שמורות הטבע והגנים (מלבד באתרי קמפינג בודדים אשר מסומנים במפות כאתרים
* והכי חשוב, בכל שמורות הטבע והגנים חל איסור מוחלט להאכיל את החיות, לשבור ענפי עצים, לשרוף עצים (גם אם
*
פקחי רשות הטבע נוהגים
==חשוב לדעת==
שורה 276:
==== שיטפונות ====
[[קובץ:Ein Avdat Flood 1.JPG|ממוזער|שיטפון בעין עבדת. במרבית ימות השנה ניתן לטייל באותו מיקום ללא כל בעיה]]
שיטפונות יכולים להתרחש באזורי נחלים שונים ברחבי המדינה, אך בעיקר באזור [[מדבר יהודה]], אזור [[בקע הירדן]] ובמספר מקומות באזור [[הנגב]]. '''אפילו גשם קל במקום מסוים''' עלול לגרום לשיטפון קילומטרים רבים מהמקום שבו ירד הגשם, באזור בו אפילו לא נראו באופן ויזואלי ענני גשם. משום כך, אל תסיקו שכאשר השמים אינם מעוננים
אם נקלעתם למיקום
אם אתם הולכים באזור של נחל יבש כאשר לפתע מתחילים לזרום מים בנחל, הקפידו למצוא דרך לטפס החוצה מנתיב המים מהר ככל הניתן. <s>בכל שנה מתים בישראל מטיילים שנקלעו לאזור של שיטפונות.</s> '''מגוחך'''
==== שטחי
אזורים רבים בישראל, ובמיוחד באזור הנגב, משמשים כשטחי אש, כלומר שטחי אימונים של יחידות שונות בצה"ל, כאשר לעתים רבות החיילים יורים בכלי נשק שונים באותם האזורים במסגרת האימונים. רוב האזורים הללו אינם מגודרים, ולכן מומלץ לבדוק לפני שיוצאים לטיול כי לא תעברו באזור שמשמש את יחידות צה"ל כשטחי אימונים. כניסה לשטחי האש הללו מותרת רק במהלך ימי שבת, וכן במהלך חגים יהודים מסוימים - אבל לא כולם! בכל יתר הימים תצטרכו לתאם עם צה"ל מבעוד מועד את ההליכה באותם האזורים. מומלץ לפנות לאחד מבתי ספר השדה שהוזכרו לעיל ולבקש את סיועם בעניין, או פשוט להצטרף במקום זאת לטיול מאורגן (אשר לעתים רבות מאורגנים על ידי מדריכים שמשתייכים לבתי ספר השדה המקומיים).
שימו לב גם שבאזורים מסוימים בנגב הדרומי, דרומית ל[[מכתש רמון]], אסור לערוך טיולים אפילו בשבת, ותוכלו לעשות זאת באותם האזורים רק במשך כמה ימים בשנה, ובחגים מסוימים.
שורה 299:
* צה"ל עשוי לדרוש שתשלחו אליו פקס עם כל הפרטים, כמו גם שתספקו מספר פקס שאליו יוכל לשלוח אליכם פקס חזרה.
* ייתכן תמיד, שבסופו של דבר, לא יינתן לכם אישור לטייל באזור שטחי האש הצה"ליים.
* מטרת הבירוקרטיה הכרוכה בעניין היא לוודא שלא תיפגעו מירי תועה, לכן השתדלו לקבל את הדברים ברוח טובה.
==== שדות מוקשים ====
[[קובץ:Golan Minefield.JPG|ממוזער|שילוט ברמת הגולן המזהיר מפני אזור ממוקש]]
לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל כל המדינות השכנות לה ניסו לפלוש אליה בשלב זה או אחר, ועל כן, לאורך השנים ננקטו צעדים שונים על מנת למנוע, או לכל הפחות לעקב את
אם השביל המסומן עובר בקרבת שדה מוקשים, הקפידו לוודא שלא תסטו מהדרך. אם תבחינו בחפץ מתכתי לא מזוהה, הימנעו מלהתקרב או לגעת בו, והודיעו על כך בהקדם האפשרי למשטרה.
==== באזורים הסמוכים ליישובים בהם ישנה עוינות עמוקה לציבור היהודי ====
במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי צבאות סדירים, כוחות צבאיים למחצה, תאי טרור ויחידים ביצעו לאורך השנים מעשי אלימות וטרור קשים נגד אזרחי
* אזור עוטף עזה - כל האזור שמקיף את [[רצועת עזה]] בחלקו המערבי של [[הנגב]] (אזור המכונה "עוטף עזה"), ובמיוחד האזור שסמוך לערים הישראליות שדרות ונתיבות. מדי פעם ארגון החמאס משגר רקטות לאזור זה. חיל התותחנים הישראלי מסוגל ליירט את מרבית הרקטות שמשוגרות באמצעים מתקדמים, אך רק במקרים
* צפון [[מדבר יהודה]] - אזור זה, אשר נמצא בפועל ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]] בסמוך לשטחי A של הרשות הפלסטינית. ישנה עוינות עמוקה בקרב התושבים הפלסטינים שגרים באזור זה
* יש גם מספר עיירות וכפרים ערבים בתחומי
* על אף שרמת הגולן בטוחה למדיי למטיילים רוב הזמן (מלבד באזורי שדות המוקשים שהוזכרו לעיל), חשוב לציין גם כי ארגון חזבאללה שיגר אל אזור רמת הגולן, רקטות רבות במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006), וכי גם בשנים האחרונות המצב הביטחוני לאורך הגבול בין רמת הגולן לסוריה מאוד נזיל כתוצאה מההסלמה של מלחמת האזרחים בסוריה (מספר פצצות מרגמה נורו בשוגג או במכוון מסוריה לעבר אזורים שונים ברמת הגולן, ובמהלך 2014 אף היו הרוגים ישראלים ברמת הגולן כתוצאה מכך).
ראוי לציין גם כי בעוד שאין עוינות עמוקה ליהודים בקרב הבדואים, בקרב אוכלוסייה זו ישנם שיעורי פשיעה גבוהים יחסית, ולכן יש להיות זהירים במיוחד אם אתם מטיילים באזורים הללו. מצד השני, הבדואים ידועים בהכנסת אורחים, ורוב הבדואים ישמחו להציע למטיילים תה או קפה.
שורה 321 ⟵ 322:
;עקרבים
[[קובץ:L quinquestriatus.jpg|ממוזער|עקצן צהוב]]
העקרבים הם בעלי החיים הארסיים העיקריים בישראל (יחד עם נחשים). ניתן למצוא אותם בכל רחבי ישראל.
;עכבישים
שורה 328 ⟵ 329:
;נחשים
[[קובץ:Vipera palaestinae (צפע ארצישראלי).JPG|ממוזער|צפע ארצישראלי]]
בישראל ישנו מגוון גדול יחסית של נחשים, כולל מינים ארסיים אשר קטלניים במיוחד. הצפע הארצישראלי (בתמונה משמאל) הוא הנחש הנפוץ ביותר בישראל, וניתן למצוא אותו בכל רחבי
;כלבת וזיהומים שונים
שורה 336 ⟵ 337:
[[קובץ:Tick.jpg|ממוזער|קרציה מהסוג הנפוץ בישראל]]
;קרציות
קרציות נפוצות במיוחד באזורי המדבר של ישראל. הקרציות בדרך כלל נמצאות באזורים בהם בעלי חיים נוהגים לשהות - במיוחד באזורי מערות, אך גם על עצים ושיחים גדולים המספקים מספיק צל. כאשר הקרציות חשות כי בעל חיים (או בן אדם) נמצא בקרבת מקום, הן ממהרות להיתפס עליהם, ומיד לאחר מכן לנשוך. לרוב בקושי ניתן להרגיש נשיכה של קרציה, והסימן שהן מותירות הוא קטן למדיי. אף על פי כן, נשיכת קרציה עלולה לגרום לכך שהקורבן יודבק במחלות [[:w:חום (תסמין)|חום]] שונות - ובמיוחד ב[[:w:קדחת המערות|קדחת המערות]]. אם, כשבוע עד 3 שבועות לאחר טיול שערכתם, אתם מתחילים להרגיש לא טוב - טמפרטורת הגוף גבוהה יחסית ואתם חשים בכאבי ראש בעיקר - התייעצו בהקדם עם רופא והסבירו את
;זבובי חול
במקרים מסוימים זבובי חול עשויים להיות נשאים של טפילים מסוג לישמניה (Leishmania), כאשר הטפילים מועברים אל מתחת לפני העור של הקורבנות שלהם, וכאשר כחודשיים ממועד העקיצה, העקיצה מתפתחת לתפרחת עור בשל התפתחות רימות הטפיל. תופעה זו מכונה בעברית '''שושנת יריחו''', משום שבמקור מקרי עקיצות מהסוג הזה היו נפוצות בעיקר באזור בקע הירדן ובאזור יריחו, אם כי כיום
=== צמחים רעילים ===
בישראל ישנם צמחים רעילים רבים יחסית.
<gallery widths=180px>
|