שיחון גרמני: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{להשלים שיחון}}
{{חלק מ|שיחונים}}
{{באנר|Berlin_banner.jpg}}
שורה 7:
כ-100 מיליון בני אדם ברחבי העולם דוברים כיום את השפה הגרמנית כשפת אם (כרבע מאוכלוסיית אירופה) ועל כן היא כיום אחת מהשפות המדוברות ביותר בעולם.
 
גרמנית היא השפה הרשמית היחידה ב[[גרמניה]], ב[[אוסטריה]], וב[[ליכטנשטיין]], והיא אחת ממספר שפות רשמיות במדינות [[שווייץ]], [[לוקסמבורג]], ו[[בלגיה]]. היא גם נפוצה במיוחד באזור [[דרום טירול]] (Südtirol) שב[[איטליה]], בחלק קטן מ[[פולין]], בקנטונים המזרחיים של [[בלגיה]], באזורים מסוימים של [[רומניה]], בחבל [[אלזס]] ובחלק מחבל [[לורן]] שבצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, כמו למשל [[נמיביה]], ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית. יתר על כן, ישנם קהילות קטנות ומבודדות של דוברי גרמנית ב[[רוסיה]], ב[[אוסטרליה]], ב[[דרום אפריקה]] וב[[אמריקה הצפונית]] ו[[אמריקה הדרומית]].
 
==דקדוק ==
{{תחילת תרגום מכונה}}
בשפות רבות בצפון אירופה שייכים למשפחת השפות הגרמניות, למרות הדקדוק הגרמני עצמה שומרת גזרה בבניינים רבים ההטיות מן פרוטו-גרמני כי מאז אבדו ידי קרובי שפה אחרת כגון אנגלית.
 
במשותף עם שפות רבות אחרות באירופה, יש גרמני השנייה "אתה" צורות פועל אשר מציינות את היחסים הדובר יש למישהו אחר. כדי להביע את ההכרה, אחד משתמש בצורת du; עבור פורמלי, בצורת Sie. ככלל בצורת Sie משמשת כאשר אפשר לטפל מישהו כמו "גבירתי" או "אדונים". אם בתנאים שם פרטיים, אחד משתמש בצורת du. דקדוקית, בצורת Sie לוקחת את הסוף רב האדם ה -3.
 
שמות עצם גרמנים מחולקים 3 ממינים שונים: זכר, נקבה ולסרס. המאמר של עצם תלוי מגדר: דר (מ '), למות (ו) ו- das (n). לחפצים דוממים יש לעתים קרובות, לעתים קרובות באופן שרירותי, מינים שהוקצו להם; למשל, הטיש (שולחן) הוא זכר, TUR (דלת) הוא נקבה, ואילו Tor (שער) הוא סירוס. בעוד שמות עצם מין המציין אדם בדרך כלל מתאימות מגדר הטבעי שלהם (למשל מוטר (אמא) הוא נקבה Vater (האב) הוא זכר), ישנם כמה מקרים חריגים. כלל דקדוקים שעוקף זה כולל את הסוף עצם -chen הזעירה שלא יגרום סירוס. (למשל Mädchen (בחורה) הוא למעשה סירוס, ולא נקבה כפי שהיית מצפה).
 
כינויים בגוף שלישי גם תלויים מין הדקדוקים של הנושא: אה (מ '), sie (ו) ו- es (n). עם זאת, אתה תהיה נתפס לרוב אם אתה משתמש מגדר השגוי כמו שיש רק כמה (אלמוני) שמות עצם אשר אומרים דברים שונים בהתאם מין, המשמעות הנכונה תמיד תהיה ברורה מההקשר.
 
יתר על כן, עצם גרמני נדחה. ישנם ארבעה יחסה: nominative (נושא), הפעול (מושא ישיר), יחס קניין (רכושנית), ו ייחס (אובייקט עקיף). כל משתנה בהתאם למין של העצם והאם הוא יחיד או רב.
 
כל שמות העצם להתחיל באות גדולה, אפילו באמצע משפט. זוהי דרך חשובה להבחין בין כמה פעלים וחפצים. כמו כן ניתן לטעון עושה קריאה קלה, אף כתיבה קצת מסובכת הצורך לברר אם פועל או שם תואר משמש בצורת substantivized.
 
== דיאלקטים ==
{{תחילת תרגום מכונה}}
ישנם חזק מאוד הבדלים accentual והדיאלקטיקה במדינות דוברות גרמנית. גרמני מצפון ואחד מדרום הארץ יכול להיות קושי גדול להבין כל הניבים של אחרים. תקן גרמני, או "Hochdeutsch", ידוע אוניוורסלי ולמד, ולמרות שלא כולם מדברים זה טוב זה יכול להיות מובן על ידי רוב דוברי גרמנית. באופן כללי, אחד דרומה נוסע, הרחב את ההשפעה של ניב על נאום סטנדרטי. הנהר הראשי משמש "הגבול" גס בין עולמות תרבותיים דוברי גרמנית הצפוני והדרומי. שוויץ, בפרט, נוטה להשתמש צורה משלו של הגרמני, אפילו לעתים קרובות בתקשורת. ככלל, אין לצפות כל האנשים שנתקלים (במיוחד באזורים הכפריים) של אלזס, באדן-וירטמברג, בוואריה, אוסטריה, דרום טירול ושוויץ לדבר היטב גרמנית סטנדרטי, אבל ניב במקום. באלזס רוב האנשים מעדיפים לדבר עם אנשים מבחוץ צרפתית, ואינם רואים בניב שלהם להיות גרמנים ככזה! ניב, שם עדיין מדוברת, היא רבה על המשפחה והבית. אנשים באלזס הם בדרך כלל מסרבים לדבר גרמנית גבוהה עם הגרמנים! הם בדרך כלל פחות לדחות מדברים בניב שלהם למישהו משוויץ או באדן, בשל העובדה שהם די הרבה הדדית מובנות.
 
בצפון גרמניה, כמה אנשים מדברים בשפה שנקראת Plattdüütsch או נמוך גרמני ( "Plattdeutsch" בגרמנית). היא קשורה מאוד הדוק הולנדית שפות סקנדינביות ליבשת. כמעט כל הדוברים פלאט גם מדבר גרמנית.
 
הגרמני דיבר בשוויץ המכונה Schwiizertüütsch. ישנם סוגים שונים של גרמנית שווייצרית בהתאם לאזור ואף נעשה שימוש נרחב בתקשורת, אם כי במהדורות חדשות הן בגרמנית סטנדרטית. דיאלקטים בדרך כלל לא נמצאים בשימוש בתקשורת בגרמניה, אוסטריה או ליכטנשטיין למעט תכנות אזורי. לכן, זה נדיר בעולם דוברי גרמנית, כמו "Hochdeutsch" הוא פחות או יותר את השפה היחידה של התקשורת מחוץ לשוויץ. אף על פי כן, כל דוברים גרמנים שווייצריים ללמוד גרמנית סטנדרטית בבית הספר, ובדרך כלל כותב תקן גרמני, אז אלא אם כן אתה מתקרב מישהו באמת זקן שמעולם לא בקרו בבית הספר, אתה תהיה בסדר עם גרמנית סטנדרטית. הדיאלקטים הגרמנים המדוברים פורארלברג (אוסטריה), באדן-וירטמברג (גרמניה) ואלזס (צרפת) קשורים הגרמני שווייצרי.
 
בדרום טירול האיטלקית, כמו ברוב של אוסטריה, שוויץ, ליכטנשטיין בדרום גרמניה, רוב האנשים מדברים בדיאלקט מקומי. עם זאת, תקן גרמני ואיטלקי הוא נלמד בבתי הספר. הגרמני המדוברת בדרום טירול דומה מאוד לזה של שכנות אוסטריה בוואריה מהצפון.
 
== מדריך הגייה ==
{{להשלים}}
=== תנועות ===
;<u>תנועות רגילות</u>
=== עיצורים ===
* '''A a''' - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
=== טון ===
* '''Ââ''' - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.
* '''E e''' - בהברה פתוחה נהגית כשווא נא, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צרה לשווא נא. בהברה לא מוטעמת נהגית כהגיית שווא נע. בסוף מילה e היא אות אילמת שאינה נהגית.
* '''É é''' - נהגה כהגיית צרה בהברה פתוחה (כהגיית האות e באנגלית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
* '''AI ai'''/'''È è'''/'''EI ei''' - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
* '''U u''' - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קוּבוץ וחיריק, בדומה להיגוי האומלט הגרמני ü. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית וי"ו עיצורית.
* '''OU ou''' נהגה כמו קובוץ, בדומה לצליל u באנגלית.
* '''EU eu''' - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצירה כהגיית הצירוף האנגלי IR במילים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
* '''O o''' נהגה באינפוף, בצליל הדומה להגיית המילים go או bought באנגלית. <br />
* '''AU au'''/'''EAU eau'''/'''Ô ô''' -נהגים כחוֹלָם, כהגיית "o " בהברה סגורה, כמו במילה העברית "חלון" בעברית, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
* '''I i''' - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
* '''Î î''' - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
* '''OI oi''' - נהגה ווּאָ, כמו במילה העברית וואלה (כמו היגוי הצירוף wa באנגלית) .
 
;<u>תנועות מאונפפות</u>
אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn או Mm.
{{-}}
 
=== עיצורים ===
{|
| valign = top |
* '''B b''' - נהגה כהגיית בי"ת.
* '''C c''' - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
* '''Ç ç''' - נהגה כהגיית סמ"ך.
* '''CH ch''' - נהגה כהגיית שי"ן ימנית.
* '''D d''' - נהגה כהגיית דל"ת.
* '''F f''' - נהגה כהגיית פ"א רפה.
* '''G g''' - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
* '''GU gu''' - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
* '''GN gn''' - נהגה כנו"ן מרוככת, בדומה להגיית "ני" במילה העברית מניין, וכמו האות ñ בספרדית.
* '''H h''' - אות אילמת שאינה נהגית.
* '''J j''' - נהגה כהגיית זי"ן גרושה.
* '''K k''' - נהגה כהגיית כ"ף.
* '''L l''' - נהגה כהגיית למ"ד.
| valign = top |
* '''M m''' - נהגה כהגיית מ"ם.
* '''N n''' - נהגה כהגיית נו"ן.
* '''P p''' - נהגה כהגיית פ"א.
* '''Q q''' - נהגה ככ"ף דגושה.
* '''R r''' - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
* '''S s''' - נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות, בכל מקום אחר נהגה כהגיית סמ"ך. אינה נהגית כשהיא בסוף מילה.
* '''T t''' - נהגה כהגיית ת"ו.
* '''V v''' - נהגה כהגיית בי"ת רפה.
* '''W w''' - נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה.
* '''X x''' - נהגה בעיקר כ- גְּזְ, לעתים כְּסְ או גְּסְ.
* '''Z z''' - נהגה כהגיית זי"ן.
* '''ille''' - נהגה כמו האות י' במילה חיים או שמיים.
* האותיות '''k''' ו- '''w''' משמשות מילים שאולות בלבד.
|}
 
== מבחר מילים, ביטויים ומשפטים חיוניים בגרמנית==