|
== מדריך הגייה ==
=== תנועות ===
* '''AaA a''' - נהגית כהגיית פתח.
* '''ÄäÄ ä''' - נהגית כהגיית צרה.
* '''EeE e''' -נהגית כשווא נע בהברה לא מוטעמת, ונהגה כצרה בהברה מוטעמת.
* '''IiI i''' - נהגית כהגיית חיריק.
* '''OoO o''' נהגה כהגיית חוֹלָם.
* '''ÖöÖ ö''' - נהגית כתנועת ביניים בין צרה לחולם, הנהגית בדומה לצליל של IR במילה האנגלית first
* '''UuU u''' - נהגית כהגיית קובוץ.
* '''ÜüÜ ü''' - נהגית כתנועת ביניים בין חיריק לקובוץ, כמו צליל האות U הצרפתית.
* '''YyY y''' - נהגית כחיריק, ומופיע בעיקר במילים שאולות.
{{-}}
{|
| valign = top |
* '''B b''' - נהגה כהגיית פ"ה דגושה בסוף הברה או בסוף מילה. בשאר המקרים נהגה כהגיית בי"ת דגושה.
* '''C c''' - נהגה כהגיית כ"ף רפה אחר a o u והדיפתונג au, נהגה כהגיית כ"ף לפני s, ונהגה בכל שאר המקומות כעיצור גרוני הייחודי לשפה הגרמנית שהוא משהו בין ש' ימנית לכ' רפה בעל צליל הדומה ללחישת החתול.
* '''C c''' - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
* '''ÇCK çck''' - נהגה כהגיית סמכ"ךף דגושה.
* '''CHD chd''' - נהגה כהגיית שית"ןו ימניתדגושה בסוף הברה או בסוף מילה. נהגה כהגיית דל"ת דגושה בכל מקום אחר.
* '''DDSCH ddsch''' - נהגה כהגיית דלפ"תא רפה.
* '''FDT fdt''' - נהגה כהגיית פת"או רפהדגושה.
* '''GF gf''' - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימפ"לה דגושהרפה.
* '''GUG gug''' - נהגה כהגיית גימכ"לף דגושה בסוף הברה. נהגה כגימ"ל בתחילת הברה. לפעמים נהגה כהגיית ch הגרמנית בסוף מילה לאחר תנועת i.
* '''H h''' - נהגית כהגיית ה"א. אינו נהגה לאחר התנועות, אך מאריך את התנועות לאחריהן מופיע.
* '''GN gn''' - נהגה כנו"ן מרוככת, בדומה להגיית "ני" במילה העברית מניין, וכמו האות ñ בספרדית.
* '''HJ hj''' - אותנהגה אילמתכהגיית שאינהיו"ד נהגיתעיצורית.
* '''JK jk''' - נהגה כהגיית זיכ"ןף גרושהדגושה.
* '''K k''' - נהגה כהגיית כ"ף. ▼* '''L l''' - נהגה כהגיית למ"ד.
| valign = top |
* '''M m''' - נהגה כהגיית מ"ם.
* '''N n''' - נהגה כהגיית נו"ן.
* '''PNG png''' - נהגה כהגיית פנו"אן מרוככת.
▲* ''' KP kp''' - נהגה כהגיית כפ" ףא דגושה.
* '''PF pf''' - נהגה כ-פּף.
* '''Q q''' - נהגה ככ"ף דגושה.
* '''R r''' - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
| 