אפריקה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיג'אנקי (שיחה | תרומות) |
מ ←אקלים: הגהה |
||
שורה 105:
ישנו מגוון רחב של דפוסי אקלים ברחבי יבשת אפריקה. עם זאת, משום שהיבשת מרוכזת בחלקה הגדול באזור קו המשווה, אזורים נרחבים מן היבשת ממוזגים או חמים למדיי, כאשר רק במעט מאוד אזורים באפריקה יש טמפרטורות שעשויות להיחשב "קרות". באזורים הממוזגים (הנמצאים לאורך רצועות חופי הים התיכון, כמו גם בחלק מאפריקה הדרומית), הטמפרטורות נעות בדרך כלל מן 10 מעלות צלזיוס ועד כ-35 מעלות צלזיוס במרבית ימות השנה. באזורים הנמצאים קרוב יותר לקו המשווה ובאיים אפריקניים כמו קייפ ורדה או מאוריציוס, הטמפרטורות לרוב הם פחות מ-20 עלות צלזיוס לאורך רוב ימות השנה. במדבריות והאזורים צחיחים כמו אזור הסאהל ו[[:w:קרן אפריקה|קרן אפריקה]], הטמפרטורות לעתים רבות מעל ל-40 מעלות צלזיוס (ואפילו מעל ל-50 מעלות צלזיוס באזור מדבר הסהרה), אף על פי כן, משום שחול אינו שומר חום כמו אדמה, אזורי המדבר בדרך כלל קרים בכ-15 מעלות צלזיוס בשעות הלילה. אזורים עם מזג אוויר קריר יותר כוללים בין היתר את הרי האטלס שבמרוקו ואלג'יריה או את רכסי ההרים בלסוטו, אשר קרים למדיי ואף מושלגים במהלך החורף. בנוסף לכך, מזג האוויר בהר הקילימנג'רו, אשר נמצא באזור קו המשווה, קר לאורך כל ימות השנה. האקלים באזור ההרים של איים אפריקניים כגון ראוניון, האיים הקנריים, וקמרון, קריר למדיי ברוב ימות השנה (מספיק קריר בשביל שתזדקקו לז'קט).
גורם חשוב בהרבה שיש לקחת בחשבון לקראת טיול לאפריקה הוא מועד עונת הגשמים/מונסונים. מועד זה משתנה במעט ממדינה למדינה, ולכן מומלץ לבדוק את הדבר עבור המדינה הספציפית שבה אתם מתכננים לטייל. במערב אפריקה עונת הגשמים/מונסונים מתחילה במרץ בקמרון, בעוד שהיא מתחילה ביוני בסנגל ובמדינות הסאהל ומסתיימת בסביבות ספטמבר. בעוד שעונת הגשמים איננה מהווה גורם חשוב למי ששוקל לטוס לאפריקה הדרומית או למזרח אפריקה, מועד עונת הגשמים יהיה בעל חשיבות רבה יותר עבור מי שמטייל לאזור מערב אפריקה והאיים האפריקניים באוקיינוס ההודי. במהלך עונת הגשמים במערב אפריקה בדרך כלל
הסכנות הגדולות ביותר שכרוכות במזג האוויר עבור מטיילים באפריקה (מלבד שיטפונות) הן ללא ספק ברקים וסופות ציקלון. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ישנם יותר ברקים מדי שנה מכל מדינה אחרת בעולם, ובעיקר בחלק המזרחי של המדינה, באזור גומא. הסיכון לברקים גבוה במיוחד בחלק המערבי של קניה, בטנזניה, באתיופיה, בחלק המערבי של סנגל, בחלק הדרומי של אנגולה, בזמביה ובחלקים הצפוניים של דרום אפריקה. סופות ציקלון טרופיות פוקדות לעתים רבות את האיים האפריקניים באזור האוקיינוס ההודי מאמצע מנובמבר ועד סוף אפריל (בסיישל ובמאוריציוס מאמצע נובמבר ועד אמצע מאי). סופות ציקלון טרופיות לעתים רחוקות גם מגיעות לאזור החוף המערבי של מדינות קרן אפריקה, כמו גם ג'יבוטי וסומליה - כאשר זה קורה נגרמים שיטפונות גדולים בדרך כלל. סופות ציקלון טרופיות לעתים רבות נוצרות גם מול רצועות החוף של מדינות מערב אפריקה (גינאה / סנגל) במהלך תחילת עונת ההוריקנים (יוני-אוגוסט), ורק לעתים רחוקות מגיעות לקייפ ורדה.
| |||