מיאנמר: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מיאנמר''', או בשמה הרשמי '''הרפובליקה של איחוד מיאנמר''' היא מדינה ב[[דרום-מזרח אסיה]]. מיאנמר גובלת ב[[תאילנד]], ב[[לאוס]], ב[[הודו]], ב[[סין|רפובליקה העממית של סין]] וב[[בנגלדש]]. אוכלוסיית מיאנמר כוללת מעל ל-60 מיליון תושבים הנחלקים ליותר משמונים קבוצות אתניות. המדינה הקסומה הזו צפויה לצאת בשנים הקרובות מבידוד של כמעט עשרים שנה, בעיקר של מדינות המערב - בשל התנהלות הכת הצבאית ששלטה במדינה ביד רמה עד לבחירות האחרונות. הבשורה הטובה לתושבי מיאנמאר היא כנראה יותר חופש ביטוי, האצת ההשקעות הזרות ופתיחה לסחורות ותיירות נכנסת, לטיילים מדובר כנראה בבשורה קצת פחות טובה היות והבידודשהבידוד שמר על מיאנמאר כמקום בו הזמן מלכת, שלא לומר הלך לאחור והיא עדיין משקפת את דרום מזרח אסיה המסורתית לפני שהקולוניאליזם הביא עימועמו את מהפיכת התיעוש והמרדף אחר הכסף. למטייל במיאמנאר שפע של הזדמנויות צילום מרהיבות, צבעוניות וכאלה שלא ניתן כנראה כבר למצוא במדינות שהתקדמו עם הזמן: כך בני השבטים עם מלבושם הצבעוני בצפון ובמזרח המדינה, השייטים המסורתיים והגנים הצפים על אגם אינלה, טורי הנזירים בגלימות הבורדו (בנים)וורוד (בנות), עגלות עץ רתומות לשוורים או בהמות אחרות, ומיכון שנראה כאילו יצא ממכונת הזמן. כל זאת על רקע נופים קסומים ומגוונים, מישורים גדולים ובהם גידולי אורז ושדות אינסופיים, הרים מיוערים בהם כורתים עצים עדיין בעזרת פילים, חופים ארוכים ובתוליים, מקדשי אבן עתיקים ופגודות זהב לרוב, ויותר מהכל אנשים מקסימים ומכניסי אורחים שלרוב יידעו לתקשר באנגלית, זכר לשילטוןלשלטון הבריטי ממנו השתחררה בורמה ממש ביחד עם מדינת ישראל אי שם ב-1948. מנהיגת מיאנמאר הנוכחית אונג סאן סו צ'י היא ביתו של מייסד בורמה העצמאית או נו, חברו ומורו (לפחות למדיטציה ובודהיזם)של דויד בן-גוריון, שתי המדינות שמרו על קשרים גם בתקופת הבידוד, וניתן למצוא ברחובות יאנגון אוטובוסים שהעביר בן-גוריון לבורמזים בשנות ה-50 כמו גם אביזרים פחות שוחרי שלום כמקלעי עוזי ונשק לכוחות הצבאיים. מיאנמאר יוצאת בזהירות מעידן חשוך וזוהי הזדמנות שכנראה לא תימשך זמן רב לפני שתאבד לפחות חלק מקיסמה הלא ממוסחר. מומלץ ביותר!!!