מצדה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ביטול גרסה 191061 של 37.26.147.245 (שיחה) תגיות: ביטול חשד למילים בעייתיות |
||
שורה 28:
| {{מפת מיקום|מדינה=ישראל|שם=מצדה|אורך=35.353611|רוחב=31.315278|מפורט=כן|מפורט=לא|כותרת=לא|רוחב תצוגה=120|מוגדלת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=שמאלה}}
|}
מצדה עומדת על הר בודד ונישא ב[[מדבר יהודה]], הניצב מול רכס מצוק-ההעתקים. תוואי השטח המצוקי, שהוכתב על ידי השבר הסורי-האפריקאי, הוא שגרם לכך שהחשמונאים ואחריהם הורדוס בחרו במקום כמבצר-מקלט לעת צרה. המיעוט בגשם מקשה על המחייה כאן, והרי אין מקור מים מתוקים בקרבת מקום, אך השיטפונות הנגרמים מאופיו של מדבר יהודה – מהמסלע, הקניונים, והמחסור בצמחייה – היו ממלאים את בורות המים שנחצבו כאן ויכלו לספק מים לתושבים גם למשך תקופה יבשה ארוכה.
=== רקע היסטורי ===
<!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. -->
{{ערך ויקיפדיה|שם=מצדה#היסטוריה|תצוגה=מצדה – היסטוריה}}
[[קובץ:Iudaea SPQR he.svg|שמאל|200px|ממוזער|מיקומה של פרובינקיה יודיאה באימפריה הרומית]]
מצדה נבנתה במקור על ידי שושלת החשמונאים (המאות הראשונה והשנייה לפני הספירה) כמבצר ומקום-מקלט לעת צרה. היא עברה שיפוץ נרחב בידי המלך הורדוס (שמלך החל משנת 37 לפנה"ס) אשר הוסיף ובנה מתחם ארמונות ומחסנים מפואר. מבנייניו של הורדוס נותרו כל העתיקות הגלויות לנו כיום. בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים (73-66 לספירה) התבצרה במצדה חבורה של מורדים מכת הסיקריקים – כת יהודית דתית בדלנית, שהייתה שנויה במחלוקת גם בקרב היהודים (על פי יוספוס פלביוס). המורדים הצליחו להחזיק זמן רב מול הצבא הרומי בפיקוד אספסיאנוס, הודות למיקומה האסטרטגי של מצדה על צוק בודד וגבוה, שאינו מאפשר לצבא גדול לתקוף את המבצר. אספקה לא חסרה, בזכות בורות המים ומחסני המזון של הורדוס. משהבינו זאת הרומאים, החלו בבניית הסוללה – מעין רמפּה ענקית על הצלע המערבית של ההר, דרכה יוכלו להעלות מגדלי מצור ולפלוש לתוך המבצר. מפעל זה נמשך מספר חודשים, וכשנסתיים, הבין אלעזר בן-יאיר – מנהיג המורדים – שהקיץ עליהם הקץ. בהבינו כי הנשים, הילדים והגברים המעטים שישרדו את הקרב ילַקחו כולם לעבדות עד סוף ימיהם, הוא שכנע את כולם לשים את נפשם בכפם, וכך עשו לפני שהצבא הרומי הבקיע דרך הביצורים.
| |||