טיולים רגליים בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

בכל מיקום לצד הכביש אשר בו מתחיל שביל הטיול ישנו שילוט המציין את שמו של השביל יחד עם צבע השביל. כמו כן, כאשר מספר מסלולי טיול מצטלבים, יש סימונים המציינים לאן כל שביל פונה. עם זאת, לעתיםלעיתים הסימון עלול לדהות, ועל כן מומלץ להיעזר במפה. ב[[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל|שמורות טבע]] רבות בישראל מחולקים בחינם עלונים המכילים מפות שבהן ניתן לראות בבירור היכן עוברים השבילים באזור השמורה והיכן נמצאות האטרקציות העיקריות בשמורה. כמו כן, מומלץ [[:קטגוריה:מסלולי טיול בישראל|לבדוק אם בויקימסע ישנו מדריך העוסק בשביל הספציפי שבו אתם מתכננים לטייל]].

במהלך עונת החורף, כמו גם במהלך עונות האביב והסתיו, יורדים לעתיםלעיתים רבות גשמים. בעוד שבמהלך ספטמבר לא יורדים הרבה גשמים, בין נובמבר עד פברואר עשויות להיות לעתיםלעיתים סערות ובשנים מסוימות עונת הגשמים עשויה להימשך אפילו עד לאפריל. אפילו בשיא עונת הגשמים בישראל, הגשמים בדרך כלל נסבלים ולא תצטרכו להשתמש בביגוד מיוחד נגד גשם אשר נפוץ יותר באזורים גשומים יותר ברחבי העולם. אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שבמהלך עונת החורף עשויה לעתיםלעיתים להיות סערה שתגרום לכם להיות ספוגים לחלוטין במי גשמים אם לא תתכוננו למצב זה מבעוד מועד. בדרך כלל הגשמים יורדים לאורך 2–4 ימים רצופים, כאשר הימים שלאחר מכן לעתיםלעיתים רבות יהיו חמים. כאשר לא יורד גשם, הטמפרטורות עשויות להיות קרות מספיק כדי להצדיק לבישת מעיל או ז'קט, אבל אם אתם מתכננים לצאת לטיול אינטנסיבי ישנו סיכוי טוב שלבישת מעיל או ז'קט תגרום לכך שתתחממו יתר המידה. בשל כך, מומלץ במקום זאת במקרים רבים ללבוש מספר שכבות בגדים על מנת שתוכלו ללבוש עליכם מעיל מעל לבגדים בעת הצורך, או במידת הצורך ללבוש רק בגדים קצרים. כאשר יורד גשם (או כאשר מטיילים לאחר שירד גשם) הכי טוב להשתמש בבגדים ונעליים עמידים למים, או ללבוש מכנסיים שאינם ארוכים במיוחד כך שהם לא יתלכלכו במיוחד בבוץ ובשלוליות. לעתיםלעיתים נדירות יורד גם ברד בישראל - בדרך כלל רק במהלך סערות. על אף שיורד השלג מספר פעמים בשנה בהר החרמון, במצפה רמון, בפסגות הגבוהות של רמת הגולן והגליל, ולעתיםולעיתים גם בירושלים, רק לעתיםלעיתים רחוקות במיוחד יורד שלג ביתר האזורים בישראל. בדרך כלל תחזית מזג האוויר תיידע אתכם על כך מבעוד מועד.

האקלים בעונת הקיץ בישראל חם ויבש. לאורך רוב עונת הקיץ לא יורדים גשמים, למעט אולי מספר ימים עם מעט גשם במהלך יוני, ולעתיםולעיתים נדירות מאוד, גם מספר ימים עם מעט גשם בסוף אוגוסט. בדרך כלל רמת הלחות ברחבי ישראל גבוהה למדיי, מלבד באזור הנגב, והיא גורמת לחום הכבד להיות בלתי נסבל. משום כך, כאשר מטיילים ברחבי ישראל במהלך עונת הקיץ מומלץ במיוחד לתכנן את הטיול כך שתעשו הפסקה במהלך שעות השיא של החום (בדרך כלל בין השעות 12:00 בצהריים עד 15:00). עם זאת, מזג האוויר עשוי עדיין להשתנות במידה רבה באזורים השונים של המדינה, וישנם אף אזורים רבים בהם יש גם רוחות קרירות בזמנים שונים של היום. מעיינות ומאגרי מים (בהם תוכלו להתרחץ אך לא לשתות את מימיהם) אינם נדירים בישראל, ועל כן מומלץ לברר מבעוד מועד היכן הם נמצאים, ולנסות לשלב אותם במסלול הטיול.

* במרבית היישובים (אך לא בכולם) יש לפחות חנות מכולת קטנה אחת. עם זאת, ביישובים קטנים כגון קיבוצים ומושבים, ואפילו ביישובים גדולים יותר, לעתיםלעיתים קרובות המכולות לא יהיו פתוחות בכל ימות השבוע.

חשוב לקחת בחשבון כי בעלי חיים שונים נמשכים למזון, ולשאריות מזון טריות. אמנם אין בישראל דובים כמו ב[[הפארק הלאומי ילוסטון|פארק הלאומי ילוסטון]], אך יש בה זאבים ותנים אשר עשויים לנסות לגנוב לכם את האוכל, ובמקרים מסוימים (לעתיםלעיתים רחוקות) הם עשויים להיות נגועים בכלבת. משום כך, מומלץ לנקות את כל הכלים שבאמצעותם בישלתם לפני שאתם הולכים לישון, ולייבש אותם הרחק מהמקום בו אתם ישנים. כמו כן, מומלץ להחביא את כל המזון שברשותכם בתוך התרמיל שלכם, ולהציב את התרמיל לידכם. כאשר אתם מטיילים בקבוצה, מומלץ להסכים על כך שכולם ישנים ליד התרמילים. גם את הפסולת ויתר השאריות יש להכניס חזרה לתוך תרמילים. אם הדבר לא אפשרי, מוטב לשים את הפסולת והשאריות בשקית ולתלות את השקית על עץ, הרחק משקי השינה. אם נותר לכם מעט אוכל בסיר אשר אתם מעוניינים לשמור למחר - כסו את הסיר, הניחו עליו מספר סלעים כבדים, ושוב - הניחו אותו במרחק מה מהמקום בו אתם ישנים.

אזורים רבים בישראל, ובמיוחד באזור הנגב, משמשים כשטחי אש, כלומר שטחי אימונים של יחידות שונות בצה"ל, כאשר לעתיםלעיתים רבות החיילים יורים בכלי נשק שונים באותם האזורים במסגרת האימונים. רוב האזורים הללו אינם מגודרים, ולכן מומלץ לבדוק לפני שיוצאים לטיול כי לא תעברו באזור שמשמש את יחידות צה"ל כשטחי אימונים. כניסה לשטחי האש הללו מותרת רק במהלך ימי שבת, וכן במהלך חגים יהודים מסוימים - אבל לא כולם! בכל יתר הימים תצטרכו לתאם עם צה"ל מבעוד מועד את ההליכה באותם האזורים. מומלץ לפנות לאחד מבתי ספר השדה שהוזכרו לעיל ולבקש את סיועם בעניין, או פשוט להצטרף במקום זאת לטיול מאורגן (אשר לעתיםלעיתים רבות מאורגנים על ידי מדריכים שמשתייכים לבתי ספר השדה המקומיים).

בישראל ישנו מגוון גדול יחסית של נחשים, כולל מינים ארסיים אשר קטלניים במיוחד. הצפע הארצישראלי (בתמונה משמאל) הוא הנחש הנפוץ ביותר בישראל, וניתן למצוא אותו בכל רחבי הארץ. הנחשים נמצאים בתרדמת לאורך עונת החורף, ולכן במהלך החורף לא תהיו צפויים להיתקל בהם אלא אם כן תדחפו את ידיכם לתוך המערות שלהם. הנחשים בישראל קטלניים בעיקר במהלך סוף האביב, כאשר הם מתעוררים מהתרדמת עם עודף של ארס טרי. הליכה בסבך גבוה במהלך הקיץ עלולה לעתיםלעיתים להיות מסוכנת באזורים מסוימים. קחו בחשבון כי קשה לדעת אם נחש מסוים הוא ארסי או לא רק על פי המראה שלו, כי מציצת הארס החוצה לאחר הכשה היא חסרת תועלת, וכי במרבית המקרים שימוש בחוסם עורקים לאחר העקיצה עלול לגרום ליותר נזק מתועלת. במקום זאת, במקרה של הכשה יש לוודא שהקורבן יהיה רגוע ככל הניתן כאשר במקביל יש לוודא שהקורבן יקבל טיפול רפואי מקצועי מהר ככל הניתן (במקביל רצוי גם לוודא שהאיבר שהוכש על ידי הנחש יישאר נמוך יותר מיתר חלקי הגוף, ואם אפשר, לקבע אותו באמצעות קרש או באופן דומה. במידת האפשר, צלמו את הנחש (אין צורך ללכוד אותו). בבתי החולים בישראל ישנם חיסונים כמעט נגד כל סוגי נחשי הצפע שנמצאים בישראל.