צפייה בזוהר הקוטב: הבדלים בין גרסאות בדף

<!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. -->

[[קובץ:Map auroral oval mostly canada.png|ממוזער|200px|האזורים בעולם בהם מתרחשת תופעת זוהר הקוטב]]

 

 

הנתיב האליפטי שעובר לאורך השדה המגנטי הצפוני של כדור הארץ, בו הסיכויים הגבוהים ביותר לצפות באורות זוהר הקוטב, עובר באלסקה, בחלקים הצפוניים של קנדה, בחצי הדרומי של גרינלנד, באיסלנד, בצפון נורווגיה, באזורים הצפוניים ביותר של שוודיה ופינלנד, וכן ברצועת החוף הצפונית של רוסיה.

 

{{-}}

 

ניתן לצפות באורות זוהר הקוטב רק בחשיכה. במרבית המקומות אורות זוהר הקוטב מופעים רק בקווי הרוחב הגבוהים, באזורים בהם ישנה "שמש חצות" (כלומר, אין חשיכה מסוף אפריל ועד אמצע אוגוסט).

 

 

תופעת אורות זוהר הקוטב מגיעה לשיאה בספטמבר ובמרץ. משום כך, אם אתם מתכננים לנסוע ליעד מסוים על מנת לצפות באורות זוהר הקוטב וגם לעשות פעילויות אחרות במשך היום, כדאי לקחת בחשבון שהזמן הטוב ביותר בשנה לעשות זאת הוא בספטמבר או במרץ, משום שתוכלו ליהנות מ12 שעות של אור יום, ועדיין יהיה לכם סיכוי טוב לראות את אורות זוהר הקוטב בלילה. בספטמבר ובמרץ יש גם טמפרטורות מתונות יותר מאשר באמצע החורף.