|
<!-- מספר ה-PAGEPILE עבור הרשימה שמוצגת לעיל הוא 17019 (ה-PAGEPILE משמש לצורך מיון של מוקדי העניין לפי הפופולריות של ערכיהם בוויקיפדיה העברית במהלך שיא עונת התיירות, וישמש אותנו בעתיד כאשר יהיו משתמשים שיציעו להוסיף לרשימה מוקדי עניין בולטים נוספים) -->
אללה אכבר
== רקע כללי ==
<!-- אנא הקפידו להוסיף סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זכרו כי זהו מדריך שימושי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. -->
===רקע היסטורי===
<!-- קחו בחשבון שחלק זה אמור להציג סיכום מתומצת של העובדות החשובות ביותר בלבד. זה אמור להיות מדריך ידידותי למטייל ולא ערך אנציקלופדי מקיף בסגנון של ערכי ויקיפדיה. -->
;<u>לפני הקמת המדינה</u>
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:Tel dan inscription.JPG|180px|ממוזער|שמאל|[[:w:כתובת תל דן|כתובת תל דן]], המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד]]
בעוד ש'''מדינת ישראל''' המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לאזור '''ארץ ישראל''' היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן [[:w:האימפריה הפרסית|האימפריה הפרסית]], [[:w:האימפריה הרומית|האימפריה הרומית]], [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] ו[[:w:האימפריה הבריטית|האימפריה הבריטית]] (אפילו [[:w:האימפריה המונגולית|האימפריה המונגולית]] ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של ה[[:w:יהדות|יהדות]] ושל ה[[:w:נצרות|נצרות]], ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם ל[[:w:מוסלמים|מוסלמים]], [[:w:בהאיים|בהאיים]], [[:w:דרוזים|דרוזים]] ו[[:w:שומרונים|שומרונים]]. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו ב[[:w:מערת התנור|מערת התנור]], אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת [[אסיה]] ל[[מצרים]] ול[[אפריקה]], הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.
[[קובץ:Second Temple.jpg|290px|ממוזער|ימין|דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)]]
לפי המסופר בתנ"ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה"ס, נוסדה באזור ארץ ישראל [[:w:ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל המאוחדת]] שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה"ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - [[:w:ממלכת ישראל|ממלכת ישראל]] (קרויה לעיתים גם "ממלכת שומרון") אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]] אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה"ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.
בשנת 332 לפנה"ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה"ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה"ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה"ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה"ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה"ס לערך נולד בעיר [[נצרת]] [[:w:ישו|ישו]] שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה.
תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. על אף שהמרד היהודי דוכא ועל אף שיהודים רבים הוגלו מארץ ישראל לאחר המרד, כמות משמעותית של יהודים המשיכה לחיות בארץ ישראל לאחר המרד, והם הורשו להמשיך לקיים את מצוות דתם. במאה ה-2 לספירה פרץ [[:w:מרד בר כוכבא|מרד בר כוכבא]], שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכא את ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם [[:w:איליה קפיטולינה|איליה קפיטולינה]] ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה "יהודה" (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית "סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.
במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.
לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת [[:w:האימפריה העות'מאנית|האימפריה העות'מאנית]] קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, "חוזה המדינה", החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של "מדינת היהודים", במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.
בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ"א (1921), פרעות תרפ"ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ"ל ולח"י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו"ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש"ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה"ל הצליחו לבסוף להביס את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - [[:w:הקו הירוק|הקו הירוק]]. במהלך המלחמה כ-600,000 מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה הפכו פליטים בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, כאשר רבים מהם התיישבו בישראל.
;<u>אחרי הקמת המדינה</u>
{{ערך ויקיפדיה|שם=היסטוריה של מדינת ישראל}}
[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948 2.jpg|ממוזער|שמאל|[[:w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]] מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה [[:w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב הרצל]]]]
ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. לבסוף נסוגה ישראל מחצי האי סיני בלחץ המעצמות.
ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.
במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.
ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש"ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
נכון ל-2013 חיים בישראל כ-6 מיליון יהודים אשר הם כ-75.4% מכלל האוכלוסייה בישראל, ו כ-42 אחוזים מכלל יהודי העולם.
=== כלכלה ===
כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מ[[ארצות הברית]] שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.
=== דמוגרפיה ===
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף אוקטובר 2013 מדינת ישראל מנתה כ-8,107,000 תושבים. מתוכם, כ-75% הם יהודים (כ-6,040,000 תושבים),כ-21% הם ערבים (כ-1,656,000 תושבים), וכ-4% אחרים (כ-318,000 תושבים) - רובם המכריע עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים).
מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2012, התפלגות אזרחי ישראל לקבוצות לפי דת היא 75.1% יהודים, 17.4% מוסלמים, 2% נוצרים, 1.6% דרוזים והשאר 3.9% חסרי דת.
====יהדות ישראל====
יהדות ישראל, המונה כיום קרוב למחצית מהאוכלוסייה היהודית בעולם, מהווה כיום את הקהילה היהודית הגדולה בעולם. בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, כיום הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם. בסביבות שני שלישים מיהודי ישראל (4,000,000) גרים במישור החוף.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לפברואר 2013 מתוך 8 מיליון תושבי ישראל 75.4% הם יהודים. מתוכם 68% הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) והיתר עולים. קרוב למחצית מכלל היהודים בישראל הם צאצאי יהודים שעלו לישראל מאירופה, בעוד שבערך אותו המספר הם צאצאי יהודים שעלו לישראל ממדינות ערב, מאיראן, מטורקיה ומאזור מרכז אסיה. מעל ל-200 אלף הם, או העולים, והצאצאים של העולים, שהגיעו לישראל מאתיופיה ומהודו.
מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2012, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה, נכון לסוף שנת 2012 ההתפלגות היא: 43% חילונים, 23% מסורתיים, 15% מסורתיים-דתיים, 10% דתיים, ו-9% חרדים.
===חשמל===
לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מ[[מערכות החשמל בעולם|סוג H]] (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).
=== שפות ===
[[קובץ:Netivey Ayalon.JPG|250px|ממוזער|שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון]]
השפות הרשמיות של מדינת ישראל הן עברית וערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. כל השילוט ברחובות ובכבישים מכיל כיתוב בעברית, ערבית ואנגלית.
גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי ה[[שיחון רוסי|רוסית]] במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים [[יידיש]].
ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.
===אקלים ===
עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.
ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעיתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעיתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד היום ביבשת אסיה (53.7 מעלות צלזיוס) נרשמה בשנת 1942 בקיבוץ טירת צבי שב[[עמק בית שאן]].
=== חגים לאומיים ===
;שבתות
רוב העסקים ומשרדים סגורים כל היום בימי שישי ושבת. בעוד שעסקים רבים מחדשים את פעילותם במוצאי יום שבת, עסקים רבים לא נפתחים מחדש עד יום ראשון בבוקר. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.
;חגים לאומיים רשמיים
החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:
{|class="wikitable"
|-
! style="width: 100px;" | שם החג
! style="width: 130px;" | תאריך עברי
! style="width: 185px;" | טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני
! מידע נוסף
! style="width: 130px;" | יום עסקים
|-
| [[:w:ראש השנה|ראש השנה]] || א' בתשרי - ב' בתשרי || בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר || חגיגות תחילת השנה היהודית || לא
|-
| [[:w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]] || י' בתשרי || בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר || חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. || לא
|-
| [[:w:סוכות|סוכות]] || ט"ו בתשרי || בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר || חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. || לא
|-
| [[:w:פורים|פורים]] || י"ד באדר בערים מפורזות, וט"ו באדר בערים מוקפות || בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ || חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות "[[:w:עדלאידע|עדלאידע]]" נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. || לא
|-
| [[:w:פסח|פסח]] || ט"ו בניסן - כ"א בניסן || בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל || חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. || לא
|-
| [[:w:יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || כ"ז בניסן || בין ה-7 באפריל ל-7 במאי || יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר [[:w:השואה|השואה]] שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. || כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || ד' באייר || בין ה-14 באפריל ל-14 במאי || יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. || כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
|-
| [[:w:יום העצמאות|יום העצמאות]] || ה' באייר || בין ה-15 באפריל ל-15 במאי || החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. || לא
|-
| [[:w:שבועות|שבועות]] || ו' בסיוון || בין ה-15 במאי ל-14 ביוני || על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות ב[[w:הר סיני|הר סיני]]. || לא
|}
בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).
== פעילויות ==
| 