המזרח התיכון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (ציוויליזצי)
שורה 108:
נקודת מפנה בהיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון חלה בתחילת המאה ה-20 כאשר החלו להתגלות כמויות גדולות של נפט במזרח התיכון ובמקביל הנפט הפך בהדרגה למצרך חיוני במיוחד עבור כלכלת העולם המערבי. הכמויות העצומות של הנפט הגולמי באזור המזרח התיכון העניקו לאזור חשיבות אסטרטגית וכלכלית חדשה, כאשר במרבית המדינות שגובלות במפרץ הפרסי (ערב הסעודית, איראן, כווית, עיראק, ואיחוד האמירויות הערביות) הפכו למייצאות העיקריות בתעשיית הנפט המקומית.
 
לאחר מלחמת העולם הראשונה האימפריה העות'מאנית, אשר הייתה בת בריתהברית של מעצמות המרכז, הובסה על ידי האימפריה הבריטית ובעלי בריתםבריתה. בעקבות התבוסה חולקו שטחיה למנדטים נפרדים בשליטה בריטית וצרפתית. שינוי זה אפשר את לבסוף את הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948.
 
במהלך החצי הראשון של המאה ה-20 סוריה ומצרים הפכו למדינות ריבוניות כאשר במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה (1939–1945) הבריטים, הצרפתים, והסובייטים יצאו בהדרגה מטריטוריות רבות במזרח התיכון בהםבהן הם שלטו. במהלך תקופת המלחמה הקרה, המאבקים האידאולוגיים בין שתי המעצמות ובעלות בריתן, עליית התנועה הפאן-ערבית, המצב בו מעצמות אירופה חדלו לשלוט באזור באופן ישיר, הקמת מדינת ישראל, והחשיבות הגוברת של תעשיית נפט המקומית לכלכלה העולמית, השפיעו רבות על המזרח התיכון המודרני.
 
בעקבות המהפכה האיראנית של 1979, אשר במסגרתה איראן לרפובליקה אסלאמית-תיאוקרטית ממדינה מונרכית פרו-מערבית, ובעקבות שינויים דומים שחלו מאז במדינות שונות ברחבי המזרח התיכון אשר גם כן מכילות רוב מוסלמי, חלה החרפה של האיסלאמיזם באזור התיכון. לצד השגשוג הרב לו זכו מדינות המפרץ הפרסי המעורבות בתעשיית הנפט, הכלכלות של חלק ניכר מיתר מדינות המזרח התיכון נשארו כולשות, בעיקר בשל שחיתות שלטונית, ועוני קיצוני מתמשך המתקיים בקרב חלקים גדולים של האוכלוסייה. במהלך העשור השני של המאה ה-21 גל המחאה העצום, אשר זכה לשם "[[:w:האביב הערבי|האביב הערבי]]", הוביל להתקוממויות, הפגנות, מהפכות, ולמעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי. במקביל חלה גם עליה בהיקף הפעילות של קבוצות דתיות קיצוניות, כגון ארגון דאע"ש, אל-קאעידה, וחמאס, השואפות לכונן "מדינת הלכה" מוסלמית בנוסח האסלאם של ימי מוחמד.