אוסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 67:
===רקע היסטורי===
[[קובץ:Christiania_Norway_in_1814_by_MK_Tholstrup.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה העיר ב-1814]]
אוסלו הוקמה במקור בשנת 1048 על ידי המלך האראלד השלישי (אשר זכה לכינוי "האראלד הארדרדה" שמשמעותו "האראלד הקפדן"). העיר הפכה לבירת נורווגיה תחת שליטת המלך האקון החמישי בסביבות שנת 1300. האקון החמישי היה המלך הראשון שהתגורר באופן קבוע בעיר, ואשר הקים את מצודת אקרסהוס. העיר איבדה מעמד זה בעקבות האיחוד הדני-נורווגי שנמשך בין השנים 1348 עד 1814 ואשר צמצם את השפעתה. במהלך המאה ה-14 סבלה העיר במיוחד ממגפת המוות השחור, בדומה לערים רבות אחרות באירופה. בשנת 1624 החריבה שריפה גדולה שנמשכה שלושה ימים את מרכז העיר. בעקבות כך, בתקופת שלטונו של המלך כריסטיאן הרביעי נבנתה העיר מחדש מספר קילומטרים מערבה מהמיקום המקורי של העיר בקרבת מבצר אקרסהוס ושם העיר שונה ל"כריסטיאנה" לכבוד המלך הדני. שם זה שימש את העיר שנים רבות עד שהשם שונה רשמית חזרה ל"אוסלו" ב-1 בינואר 1925. לאחר השריפה הגדולה של 1624 נבנתה אוסלו/כריסטיאניה מחדש אך ורק מלבנים ואבן. הדבר נתן לעיר החדשה מראה שונה באופן מהותי מיתר עיירות העץ של נורווגיה כמו [[ברגן]], [[סטבנגרסטוונגר]] ו[[טרונדהיים]].
 
בין השנים 1814 עד 1905 תפקדה העיר כבירה משותפת רשמית במסגרת האיחוד בין שוודיה לנורווגיה. בתחילת המאה ה-19 הייתה כריסטיאניה עיירה קטנה שהכילה כמה אלפי תושבים בלבד והיא הייתה אף קטנה יותר בגודל אוכלוסייתה מברגן. אף על פי כן, במהלך המאה ה-19 התרחבה כריסטיאניה באופן מואץ והפכה לעיר גדולה. בעוד שבשנת 1810 התגוררו בעיר כ-10,000 תושבים בלבד, עד שנת 1900 גרו בעיר בסביבות 230 אלף תושבים. בשנת 1950 התגוררו באוסלו מעל לחצי מיליון תושבים. ההתפתחות המואצת של סוף במאה ה-19 נבעה במיוחד מהשגשוג לו זכה ענף בניית הספינות, ענף המסחר, וענף התעשייה הכבדה באזור נהר האקרסלבה - הנהר והמפלים סיפקו מים וכוח למפעלים באזור. מבנים בולטים רבים נבנו באוסלו במהלך המאה ה-19 בהם הארמון המלכותי, בניין הפרלמנט, האוניברסיטה, התיאטרון הלאומי, ובניין הבורסה. בעיר חיו מספר אמנים נודעים במיוחד במהלך המאה ה-19 כגון [[:w:הנרי איבסן|הנרי איבסן]], [[:w:אדוארד מונק|אדוארד מונק]], [[:w:קנוט המסון|קנוט המסון]] ו[[:w:סיגריד אונדססט|סיגריד אונדססט]] (השניים האחרונים זכו בפרס נובל לספרות). בשנת 1850 הפכה העיר לעיר המאוכלסת ביותר בנורווגיה.