מחלות זיהומיות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 60:
* '''סלמונלוזיס''' -זיהום הנגרם על ידי חיידקים מסוג סלמונלה. התסמינים השכיחים ביותר הם שלשול, חום, התכווצויות בבטן והקאות. התסמינים מתרחשים בדרך כלל בין 12 שעות ל-36 שעות לאחר החשיפה לחיידק, ונמשכים בין יומיים לשבעה ימים. במקרים החמורים יותר המחלה עלולה לגרום להתייבשות. אוכלוסייה מבוגרת, ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת עלולים להיות בסיכון גבוהה יותר מהמחלה. הזיהום מתפשט בדרך כלל על ידי אכילת מזון מזוהם לא מובשל או נא - בעיקר בשר, ביצים, מים או חלב המכילים את הזיהום. במקרים מסוימים ניתן גם להידבק במזון לאחר הבישול משום שלא שוטפים את הידיים באופן יסודי לאחר הכנת המזון. הדרך היעילה ביותר להקטין את הסיכון להידבק במחלה היא להקפיד להכין ולבשל כיאות את פרטי מזון וכמו גם להקפיד לשטוף היטב את הידיים. לא קיים חיסון נגד סלמונלוזיס. במקרים החמורים יותר של סלמונלוזיס נהוג לתת טיפול הכרוך בצריכת אנטיביוטיקה.
* '''קריפטוספורידיום''' - מחלה טפילית הנגרמת על ידי החיידק Cryptosporidium. המחלה משפיעה על המעי הדק ועלולה להשפיע על דרכי הנשימה הן אצל אנשים עם מערכת חיסונית מתפקדת תקינה והן אצל אנשים עם מערכת חיסונים מוחלשת (למשל, אנשים עם HIV/איידס או מחלות אוטואימוניות), אשר גורמת לשלשולים, התכווציות וחום ונמשכת בסביבות 10 ימים. אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת התסמינים עלולים להיות חמורים במיוחד ולעיתים אף קטלניים. המחלה מתפשטת לעיתים רבות דרך צריכת מזון או מים מזוהמים. לא קיים חיסון נגד המחלה. ניתן להקטין באופן משמעותי את הסיכון להידבק במחלה אם מקפידים להרתיח את מי השתייה באזורים בהם שותים מי ברז שאינם ראויים לשתייה.
* '''סכיסטוסומיאזיס/בילהרציה (סכיסטוסומיאזיס)''' - מחלה הנגרמת על ידי התולעים הטפיליות סקיסטוזומים. לרוב נדבקים במחלה אם שוחים במים מתוקים בהם קיים הזיהום. התסמינים עלולים לכלול כאבי בטן, שלשולים, דימום בצואה או דם בשתן, שיעול, פצעים באיברי המין, גירוד בעיקר סביב הרגליים, אך מעל הכל עייפות רצינית. אצל אנשים אשר להם היה את הזיהום במשך זמן רב יחסית עלול להתפתח נזק לכבד, אי ספיקת כליות, אי פוריות, או סרטן שלפוחית ​​השתן. המחלה מתפשטת כותצאה משתיית מים המזוהמים בטפילים. המחלה שכיחה במיוחד בקרב ילדים במדינות מתפתחות, מכיוון שהם נוטים יותר לשחק במים מזוהמים. קבוצות אחרות בסיכון גבוה כוללות חקלאים, דייגים ואנשים המשתמשים במים לא נקיים במהלך חיי היומיום. המחלה נפוצה בעיקר באפריקה, באסיה ובאמריקה הדרומית. ניתן להקטין באופן מהותי את הסיכון להידבק המחלה אם נמנעים מלשחות במים מתוקים.
* '''שערנת/ (טריכינוזיס)''' - מחלה טפילית הנגרמת כתוצאה מאכילת בשר חזיר או בשר ציד נא או שלא בושל מספיק, שהיו נגועים בזחלים של תולעת עגולה מסוג Trichinella spiralis. במעי ההידבקות יכולה לגרום לבחילה, שלשול, הקאות, עייפות חום ותחושת אי נוחות באזור הבטן. כשהתולעים יוצרות שלפוחיות ברחבי הגוף יכולים להופיע תסמינים כמו כאבי ראש, חום, צמרמורות, שיעול, נפיחות בעיניים, כאבי פרקים וכאבים בשרירים, דימומים דקים, גרד ועליה במספר תאי הדם הלבנים. אם התולעים חודרות לתאי עצב הן לא שורדות, אך החולה עלול ללקות באטאקסיה (איבוד שליטה בשרירים) ואף עלול להיגרם שיתוק נשימה. במקרים חמורים הדבר עלול לגרום למוות. גם פגיעה ברקמות הלב עלולה לגרום למוות. הדרך הטובה ביותר להימנע מהמחלה היא להקפיד תמיד לאכול בשר מבושל היטב.
* '''ציסטיצרקוזיס''' - זיהום ברקמות הנגרם על ידי הצורה הצעירה של תולעת סרט חזיר.
* '''הפטיטיס A''' - נדבק דרך מזון או מים המזוהמים בצואה, לרוב בידיים לא רחוצות. הנגיף יכול להישאר פעיל במשך ימים. ילדים צעירים שנדבקים בו אינם מראים בדרך כלל תסמינים. אצל ילדים גדולים יותר ומבוגרים, התסמינים מופיעים שבועיים עד שישה שבועות לאחר ההדבקה, ובדרך כלל נמשכים פחות מחודשיים, אם כי עשויים להימשך שישה חודשים. התסמינים כוללים חום, עייפות, בחילות וכאבי בטן, שעלולים להוביל לצהבת. דלקת כבד חריפה A הביאה ל-11,200 מקרי מוות בשנת 2015. שיעור התמותה מהפטיטיס A הוערך ב-0.015% עבור האוכלוסייה הכללית, אך נע עד 1.8-2.1% עבור בני 50 ומעלה. המחלה מעניקה חסינות לכל החיים. הפטיטיס A מתרחשת בכל העולם אך הרמות נמוכות באזורים בעלי הכנסה גבוהה (מערב אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, ארצות הברית, יפן, דרום קוריאה וסינגפור).למטיילים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה יש לרוב חסינות עקב זיהום בילדות. חיסון זמין, וחיסון הוא הדרך הטובה ביותר למנוע זיהום. נוסעים ממדינות בעלות הכנסה גבוהה ובינונית עשויים לשקול חיסון לפני נסיעה למדינות בעלות הכנסה נמוכה.
* '''שיתוק ילדים/ (פוליו)''' - מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. הנגיף בדרך כלל מועברת דרך מזון או מים מזוהמים. גם אנשים שנדבקו במחלה עלולים לגרום להפצה של המחלה. ניתן למנוע את המחלה בקלות רבה יחסית אם לוקחים חיסון נגד המחלה, עם זאת, חייבים לקחת מספר מנות של החיסון על מנת שהוא יהיה יעיל. הודות למאמצים הנרחצים שבוצעו לאורך השנים לחסן את האוכלוסייה במדינות בהם המחלה הייתה במקור אנדמית, כיום המחלה נדירה יחסית במרבית מדינות העולם. מדינות בולטות בהם המחלה עדיין קיימת היא אפגניסטן ופקיסטן בהן מספר האנשים שחוסנו נגד המחלה נותר נמוך יחסית בשל השפעתם של אנשי דת מוסלמים קיצוניים שהעלו טענות לגבי כך שהחיסונים נגד המחלה הם קונספירציה של מדינות המערב שמטרתם להפוך את האוכלוסייה המוסלמית לסטרילית.
* '''הרעלה מפירות ים''' - קבוצה של מחלות הנגרמות על ידי הרעלנים שבאצות המזהמות פירות ים. התסמינים יכולים לכלול תחושת עקצוץ ו/או צריבה בפה ובמקרים היותר חמורים תחושת שיתוק בפה. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים.