הנגב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tamuz (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 9:
|לבקר=[[מכתש רמון]], [[חוות האלפקות]], [[אילת]], [[עין גדי]]
}}
'''הנגב''' הוא אזור צחיחמדברי המכסה כ-60% משטחה של מדינת [[ישראל]],. הוא משתרע מ[[עזה]], [[באר שבע]] ו[[ירוחםדימונה]] בצפון, ועדעד [[אילת]] בדרום, ומגבול [[ירדן]] במזרח במערב לגבול [[מצרים]] (לכל רוחב המדינה).
על אף גודלו הוא מספר מתושבים בו מועט.
 
__תוכן_עניינים__{{-}}
'''הנגב''' הוא אזור צחיח המכסה כ-60% משטחה של מדינת [[ישראל]], מ[[באר שבע]] ו[[ירוחם]] בצפון, ועד [[אילת]] בדרום.
 
== סקירה כללית ==
{{להשלים}}
 
=== אקלים ===
הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית ונמצא בגבולו הצפוני והוא נחשב כצחיח למחצה. ובהתאם תנאי האקלים השוררים בו מאופיינים בחום ויובש.
עם זאת, עקב חוסר הלחות הטמפרטורות צונחות משמעותית בהעדר קרינה ישירה (כלומר בצל) ועל אחת כמה וכמה בלילה, בתקופות מסוימות בשנה לפנות בוקר הטמפרטורות מגיעות עד מעלות בודדות.
בממוצע יורדים בו פחות מ־300 מ"מ גשם בשנה, כמות הגשם והלחות יורדת ככל שמתרחקים מהים התיכון (המהווה את מקור הלחות).
 
=== גיאוגרפיה ===
 
צורתו של הנגב כצורת משולש בעל זווית חדה, הנמצאת בקצה הדרומי של ישראל בים סוף לחוף אילת. שתי זוויותיו האחרות נמצאות האחת (המזרחית) בחלקו הדרומי של ים המלח והשנייה (המערבית) בים התיכון מול נפת אשקלון.
 
שטחו של הנגב הוא כ-13,000 קילומטרים רבועים.
כאמור, הנגב הוא חבל ארץ מדברי ברובו. בקעת באר שבע, המצויה בחלקו הצפוני, היא אדמת לס, הר הנגב, המצוי במרכזו של הנגב (בחלק המערבי) מורכב משורת רכסים מקבילים בכיוון צפון-מזרח - דרום-מערב. דרומית להר הנגב מצויה רמת הנגב ומעבר לה - הרי אילת ואילת. לכל אורך חלקו המזרחי של הנגב משתרעת הערבה וכן דרום ים המלח.
בנגב ערוצי נחלים, רובם המוחלט נחלי אכזב (במהלך הקיץ כמו גם רוב החורף, מים אינם זורמים בהם כלל). עם זאת, כשיורד גשם חזק בכמות רבה מאוד עלולים נחלים אלו להתחיל לזרום במהירות רבה ובהפתעה כמעט מוחלטת, לגרום שיטפונות ובמקרים רבים אף להציף שבילי טיולים וכבישים - דבר מסוכן מאוד למטיילים לא-מנוסים שאינם מודעים לסכנה, הגובה לעתים קורבנות בנפש.
באר שבע היא העיר הגדולה בנגב וקרויה בירת הנגב והעיר אילת היא היישוב הדרומי ביותר בו.
 
=== חי וצומח ===
 
אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה בנגב, כללת מינים המתאימים לאקלימו המדברי ונפוצים בקרבת נאות מדבר, מקורות מים וצל.
 
רובה המוחלט של הצמחייה מלבלבת רק לאחר גשם או שיטפונות ויבשה בשאר הזמן, היא לא צורכת כמות רבה של מים, ויכולה לשרוד את הבדלי הטמפרטורות. עם זאת, פרט לצמחייה המדברית ישנה גם צמחייה ששתל האדם כדי להרבות את הצל, לנוי ומקורות המזון לבעלי החיים הצמחוניים, בעיקר סביב ישובים, ב[[W:לימן|לימנים]] ובצידי הדרכים.
 
בדומה לצמחים, גם בעלי החיים מתמודדים עם החום והצחיחות: רובם של בעלי החיים ישנים ומסתתרים ביום, ופעילים בלילה.
רוב '''היונקים''' הצמחוניים, כגון צבאים, יעלים, שפני סלע וראמים מורגלים לקבל את רוב כמות הנוזלים שהם צריכים מליחוך עלים המכילים מים. הטורפים הנפוצים הם שועלים, תנים,זאבים, כמו גם מספר מועט מאוד של נמרים הנפוצים בעיקר בקרבת מצפה רמון והמכתש שבקרבתו.
בנגב נפוצים גם מספר סוגי '''עופות דורסים''', (ביניהם נשר מקראי, עזניית הנגב), '''זוחלים''' (כגון: חרדון סיני, חרדון צב הדור והעכן הקטן), '''עכבישים''' (למשל אלמנה שחורה או עקרבוט) ועוד.
 
 
== ערים וישובים בולטים ==
שורה 31 ⟵ 49:
=== אזורים לטיולי שטח ===
 
* [[צפון הנגב]] - איזור הגובל בספר המדבר, מרחביו הגדולים, ירוקים ופורחים, בעיקר בינואר-פבואר.
* הרי אילת – רכס ההרים התלול ביותר בישראל המציע מגוון מסלולי טיול, שמתאימים בעיקר לטיולים בני יומיים ויותר
* [[הבשור]]
* [[מכתש רמון]] – תופעה גיאולוגית הייחדות לנגב ולסיני מתבטאת כאן במלוא עוצמתה, ויוצרת נופים מרהיבים ומסלולי טיול בכל הדרגות
* [[בחבל לכיש]]
* [[מכתש רמון]] – תופעה גיאולוגית הייחדות לנגב ולסיני מתבטאת כאן במלוא עוצמתה, ויוצרת נופים מרהיבים ומסלולי טיול בכל הדרגות.
* [[בקעת צין]] – תא שטח מדברי ליד שדה בוקר ובו שפע מעיינות וערוצי נחלים, שנמצא באזור מאוד נגיש מבחינה תחבורתית (בהשוואה לרוב הנגב)
* [[פתחת ניצנה]] - דיונות וצורות נוף מרשימות אחרות, בשילוב עם עתיקות וצורות התיישבות חדשות וישנות.
* [[הר הנגב]] - בורות לוץ, אלות, הר כרכום ועוד.
* [[הרי אילת]] – רכס ההרים התלול ביותר בישראל המציע מגוון מסלולי טיול, שמתאימים בעיקר לטיולים בני יומיים ויותר.
 
=== אתרי תיירות ===
שורה 74 ⟵ 97:
{{להשלים}}
=== סכנות פוטנציאליות ===
* '''שטפונות''' - שיטפון הוא אמנם תופעה מרשימה אך גם מסוכנת. טיול בנחל בעת שיטפון בלתי צפוי, היא סכנה מהותית. לעתים ישנם מטיילים במורד הנחל באזור בו אין זכר לענן בשמיים, ולפתע פורץ שיטפון. הסיבה לכך היא שבאזור אחר ומרוחק מתרחשת סערה, והגשם היורד שם זורם במורד הנחל בעצמה ובמהירות. לכן '''יש לבדוק בחדר המצב חשש לשיטפונות'''
=== מוקדי חירום ===
* '''מזג האוויר''' - בימים קרים בחורף, בעת לינה בשטח ישנה סכנת היפותרמיה. בקיץ וימים חמים במיוחד שורר במהלך היום עומס חום כבד, ומומלץ לטייל רק בשעות הקרות או באזורם מוצלים.
* '''זמינות מים''' - בשל גודלו, מרחביו וההתיישבות המועטת, במסלולים רבים אין גישה למקור מים ראוי לשתייה! לכן, ובמיוחד עקב אופיו המדברי '''חשוב מאוד להצטייד בשתייה מרובה'''.
* '''פריצה לרכבים''' - קיימת סכנת פריצה לרכבים באזור. מומלץ לדאוג לשמירה על הרכב, ולא להשאיר חפצי ערך ברכב.
 
=== מוקדי חירום ===
*חדר מצב משרד החינוך - 02-6222211
*מוקד טבע - 02-6233221
*מתא"ם (תאום טיולים) דרום - 08-9902927 08-9902294
*מבצ' פיקוד דרום - 08-9902283
:*מפקדת עין יהב - 08-6581171 08-6593211
:*בה"ד 1 - 08-6502226
:*מפקדת קישור אילת - 08-6302328
:*מפקדת קציעות - 08-6506960 08-6506216
:*חמ"ל הר שגיא - 08-6352719
== ראו גם ==
* [[שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל - אזור הדרום]]
 
 
[[en:Negev]]