מכתש רמון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיג'אנקי (שיחה | תרומות) |
עיבוד הפתיחה ופרק הרקע |
||
שורה 1:
{{באנר|Ramon Crater WidePanorama banner.jpg|אונסק"ו=כן}}
{{חלק מ|הנגב}}
'''מכתש רמון''' הינו [[:w:מכתש סחיפה|מכתש אירוזי]] הממוקם באזור [[הנגב]] שב[[ישראל]], כ-85 קילומטרים דרומית לעיר [[באר שבע]].
שמו של המכתש נגזר מהמילה "רומאי", ומתייחס לסוחרים הרומאים שעברו בדרך הבשמים במזרח המכתש. חשיבות היסטורית זו זיכתה את המכתש על-ידי אונסק"ו בתואר [[אתרי מורשת עולמית|אתר מורשת עולמית]].
== רקע ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 21550 Machtesh Ramon.JPG|ממוזער|280px|יעל במכתש רמון]]▼
=== גאולוגיה ===
שורה 17 ⟵ 16:
תצוגה תלת מימדית מרשימה ב[[#מוקדי עניין|מרכז המבקרים]] מציגה באופן מאוד ברור את התופעות הגיאולוגיות במכתש.
=== החי והצומח ===
▲[[קובץ:PikiWiki Israel 21550 Machtesh Ramon.JPG|ממוזער|280px|יעל במכתש רמון]]
במכתש רמון ניתן לראות כמות גדולה של יעלים, בעיקר באזור היישוב מצפה רמון, אליו הם נמשכים בשל שאריות המזון שהם יכולים להשיג בו. גם לא-מעט שפנים פוקדים את האזור. יונקים נדירים יותר כוללים את '''הערודים והפראים''', שהם מינים של חמורי בר החיים במישורים מדבריים נרחבים, וכמו-כן תנים, שועלים, זאבים וצבועים. בעבר חיו באזור זה גם נמרים בודדים, אך הם לא נצפו כבר מספר שנים. במצוקי המכתש, באזורים הרחוקים מהיישוב, מקננים נשרים. גם עופות דורסים אחרים ניתן לראות באזור המכתש. בנוסף ניתן לראות הרבה עורבים קצרי-זנב ועורבים חומי-עורף, ולעתים גם טריסטרמיות (מין מתפרץ שהגיע מאזור [[מדבר יהודה]]).
שורה 43 ⟵ 40:
{{-}}
===
בשנת 1951 הוקם במקום מחנה עבודה לפועלים שפרצו את "מעלה העצמאות" – הכביש היורד לתוך המכתש וממשיך בדרך לאילת. ב-1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום שהוקם כיישוב קואפריטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון. היישוב קיבל באותה העת את שמו. ב-1964 היישוב הוכרז כמועצה מקומית ופרנסת התושבים כללה בעיקר את עבודת הכרייה והבניין, כמו גם שירותי דרך לנוסעים לאילת. בתקופה זו התיישבו במקום עולים מצפון אפריקה, ובראשית שנות ה-70 היו בו מעל אלף תושבים.
בעוד שבתוך המכתש ובמדבר שבקרבת המכתש עשויות להיות בעיות קליטה, היישוב מצפה רמון, אשר הנו יישוב מודרני, מחובר לכל התשתיות ויש בכל רחבי היישוב קליטה סלולרית, קווי טלפון, אינטרנט וכו'. במלונות המרכזיים במצפה רמון קיימת גישה לאינטרנט ובחלק מהמלונות והמסעדות ישנו WiFi חופשי. עם זאת, בחוות ובמאהלים שמחוץ ליישוב עצמו, ייתכן שלא תהיה תקשורת קווית (טלפון ואינטרנט), אך גם שם יש קליטה סלולרית.▼
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 היישוב החל להתפתח כמרכז תיירות אטרקטיבי וחוויה מדברית לתושבים ומטיילים המעוניינים להתרחק מהרעש והעומס של הערים. מגמה זו התבטאה בין היתר בהקמה של אטרקציות שונות ועסקים של תיירות אקולוגית בתחום היישוב. כמו כן, התפתחות ענף התיירות הביאה לפתיחת צימרים רבים כמו גם בתי הארחה ובתי מלון שונים בתחום היישוב.
במצפה רמון מתגוררים כיום מעל 5,000 תושבים, בקצב גידול שנתי של כ-2.1%. מרבית התושבים משתייכים לאחת משתי קבוצות: עולים שיושבו במקום על ידי הממשלה (בעיקר מצפון אפריקה בשנות ה-60 ומברית המועצות בשנות ה-90), ותושבים שעברו ממרכז ומצפון ישראל מתוך רצון להתרחק מהעיר או מתוך אהבה למדבר. בנוסף גרים במקום אנשי צבא קבע המשרתים בבה"ד 1 או בבסיסי חיל האוויר הסמוכים. תושבי המקום מתפרנסים בעיקר מעבודות כרייה ובנייה או מתיירות ואירוח, ובנוסף, רמת האבטלה ביישוב גבוהה יחסית.
== מידע שימושי ==
שורה 427 ⟵ 428:
* '''חברת חשמל''' {{טלפון|08-6462666 או 103}}
* '''מרכז מידע פיקוד העורף''' {{טלפון|08-9783603 או 1207}}
=== נגישות תקשורתית ===
▲
=== הנחיות לטיולי שטח ===
|