בקעת צין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Dekel E העביר את הדף שדה בוקר ל־בקעת צין
Ariel196 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{באנר|Biqat-tzin Banner.jpg}}
{{חלק מ|הנגב}}
'''שדהבקעת בוקרצין''' הואהיא קיבוץבקעה במרכזהמשתרעת ממרכז [[הנגב]] המזרחה אל [[ישראלהערבה]] ודרום [[ים המלח]] דרך מרגלות מדרשת בן-גוריון והעיר הנבטית העתיקה עבדת, וממוקמת מצפון ל[[מכתש רמון]] ומדרום למכתש הגדול והמכתש הקטן. בלב הבקעה זורם נחל צין, שהוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר נגב - אורכו כ-120 ק"מ, והוא נחל האכזב השני בגודלו בישראל אחרי נחל פארן. קיבוץ '''שדה בוקר''' הוא קיבוץ במרכז [[הנגב]]י שהתפרסם בעיקר בזכות דוד בן-גוריון המנוח, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, שקבע שם את משכנו לאחר שסיים את תפקידו בשביל להוות דוגמה ומופת לחזון הפרחת הנגב בו דגל. השם, "שדה בוקר", מתייחס לרוב גם למתחם החינוכי הסמוך, ששמו הרשמי הוא '''מדרשת בן-גוריון'''. בקצהה שלבקצה המדרשה נמצאת אחוזת הקבר של דוד בן-גוריון ואשתו פוֹלה, הניצבת על רכס מעל בקעת צין.
 
עמוד זה מכיל מידע הנוגע לבקעת צין, לקיבוץ שדה בוקר, כמו גם למדרשה ולשאר הסביבה הקרובה.
 
== רקע כללי ==
[[קובץ:MidreshetNahal Sde BokerZin Aerial View.jpg|ממוזער|300px|מדרשת בן-גוריון וברקע(מימין) הצופה אל בקעת צין]]
[[קובץ:Sde Boker - Ben Gurion Home (9).JPG|ממוזער|צריף בן-גוריון במצבו הנוכחי כמוזיאון]]
=== רקע היסטורי ===
{{ערך ויקיפדיה|שם=נחל צין}}
'''בקעת צין''' היא כאמור העמק הסובב את נחל צין הזורם במרכזו. הנחל, מנקז כמויות רבות של מי גשמים היורדים במרכז הנגב, ואלו הופכים לעתים רבות לשיטפונות, המספקים מחזה מרהיב. לאורך 120 הקילומטרים של בקעת צין תוכלו לפגוש בבורות מים נבטיים עתיקים, טרסות חקלאיות עתיקות, מטעים חקלאיים, נאות מדבר, קניונים עמוקים, מפלי ענק ואינספור גבים, ולצד כל אלו כמובן נוף מדברי עוצר נשימה. הנוף בבקעת צין מגוון והוא משתנה באזור לאזור: חלקה העליון מאופיין בעמק צר והררי ובריבוי כרמים, קניונים וברכות מים; והמשכה מאופיין בגובה נמוך יותר, ובנוף מישורי ורחב המתאחד עם נופי ה[[הערבה]]. לכל אורך הדרך תוכלו לחזות גם בטבע המקומי הכולל מינים ייחודיים רבים, לרבות יעלים ועצי צפצפה.
 
{{ערך ויקיפדיה|שם=שדה בוקר}}
'''קיבוץ שדה בוקר''' הוקם בשנותיה הראשונות של המדינה. זמן קצר לאחר מכן ביקר בו דוד בן-גוריון במסגרת סיור בנגב, והתרשם עמוקות מהתושבים שבעצם חייהם היום-יומיים פעלו להמשך הגשמת החזון הציוני, בכך שבחרו להתיישב באזור קשה זה. הוא הכריז שלאחר פרישתו, הוא עצמו יעבור לגור בקיבוץ לשארית חייו; ואכן, פרט לכמה גיחות חזרה לפוליטיקה, כך עשה עד יום מותו. הצריף בו התגורר עם אשתו פולה הוסב – על-פי צוואתו – למוזיאון לזכרו, בו מתקיימים סיורים.