מלריה
מלריה היא מחלה טרופית קשה אשר עלולה לעיתים להיות אף קטלנית. ישנם ארבעה סוגים שונים של יתושים שיכולים להדביק בני אדם במלריה. אדם שנדבק במלריה ולא מקבל טיפול מוצלח בזמן קצר עלול למות מהמחלה תוך יום או יומיים.
מומלץ לחתור להשיג מידע עדכני בנושא ממקור מוסמך, כמו למשל מחלקת מחלות טרופיות בבית חולים גדול.
הידבקות במחלה עריכה
המחלה מועברת כאשר יתושים אשר נגועים במחלה עוקצים בני אדם. היתושים אשר מסוגלים לשאת את המחלה לרוב פעילים עם רדת החשיכה וכמו גם במהלך שעות הלילה. הדרך הטובה ביותר להימנע מזיהום היא להימנע מלכתחילה מעקיצות של יתושים עם מלריה.
לפי סוכנות ה-CDC האמריקנית המחלה מועברת לבני אדם בעיקר באזור אמריקה המרכזית, באמריקה הדרומית, באי היספאניולה (כולל בהאיטי וברפובליקה הדומיניקנית), באפריקה, באסיה (כולל בתת-היבשת ההודית, בדרום-מזרח אסיה ובמזרח התיכון), וכן גם במספר אזורים בחלק הדרומי של האוקיינוס השקט.
באופן כללי הסיכון לחלות במחלה גבוה יותר באזורים כפריים ונמוך יותר באזורים עירוניים. לעיתים רבות המחלה שכיחה יותר באזורים בהם יש כמות גדולה יותר של יתושים, כאשר לעיתים רבות בעקבות עונות גשומות נוצרות בריכות מים בהן מתרבים יתושים רבים, אשר חלקם עשוי בהמשך להדביק בני אדם במלריה. בעוד שחלק מהישובים באזורים טרופיים הוקמו במקום במיקומים בהם לא היו הרבה יתשובים, עם זאת, בעקבות השינויים באקלים, בחלק מאותם היישובים יתושים הפכו נפוצים יותר עם השנים.
סימפטומים עריכה
הסימפטומים של מלריה דומים לסימפטומים של שפעת, כאשר בדרך כלל תוך 10 עד 15 יום לאחר עקיצת היתוש האדם שנדבק לרוב יקיא, ויהיה לו/לה גם חום וכאבי ראש. משמעות הדבר היא שאתם עלולים לשים לב שחליתם רק כאשר תחזרו למדינת המוצא.
מלריה היא מחלה מסוכנת במיוחד ולכן יש לוודא שמקבלים טיפול מיידי אם אתם חושדים שיש לכם מלריה. נכון ל-2020 עדיין לא קיים שום חיסון למלריה ולכן מומלץ במיוחד לנסות להימנע מעקיצות יתושים באזורים בהם המחלה נפוצה. במקרים בהם יש לאנשים חום גבוה בתוך שנה לאחר ביקור באזור בו יש סיכון גבוה להידבקות במלריה, יש ליידע מהר ככל הניתן את רופא המשפחה לגבי האפשרות שאולי נדבקתם במלריה. רופאים במדינות בהם המחלה איננה שכיחה עלולים שלא להבין מהסימפטומים כי ייתכן שנדבקתם במלריה, ולכן אם אתם חושדים בכך, מומלץ להתייעץ איתם לגבי החשדות הללו. בדיקת המעבדה הסטנדרטית אשר מאמתת אם אדם חלה במלריה כרוכה במריחת שכבה של דם על משטח זכוכית ובחינת הדגימה מתחת למיקרוסקופ.
כיצד ניתן להימנע מלהידבק עריכה
הדרך הטובה ביותר להימנע מלהידבק במלריה היא ללא ספק להימנע מלהיעקץ על ידי יתושים באזורים בהם המחלה נפוצה - במיוחד בשעות הלילה כאשר היתושים שמעבירים את המחלה פעילים במיוחד. לא בכל מקום בו המחלה נפוצה יש רשתות נגד יתושים על המיטות בבתי המלון, ובשל כך מומלץ במיוחד להביא עימכם רשת מסוג זה אם אתם הולכים לבקר במדינה בה המחלה נפוצה. כדאי לקחת בחשבון שאדם שנדבק במלריה עלול להפוך חלש תוך שעות ספורות, ולכן מומלץ לוודא שיהיו אנשים נוספים שמסוגלים להחליף אתכם בנהיגה במקרה הצורך ולוודא שאתם יודעים איפה נמצאים בתי החולים הקרובים ביותר.
מומלץ להקפיד לקחת תרופות נגד מלריה (Malaria prophylaxis) לפני, במהלך ובמיוחד לאחר הנסיעה לאזור בו יש סיכון גבוה לחלות במלריה. תרופות נגד מלריה יעילות במיוחד במניעת הידבקות במחלה. ישנו סוגים שונים של תרופות המומלצים לאזורים שונים בעולם בהתאם לזנים השונים של המחלה הנפוצים יותר או פחות באזורים השונים. מומלץ להתייעץ על כך עם רופא המשפחה לפני הטיול וכמו גם לבדוק זאת בעצמכם במקור מהימנים. כדאי לקחת בחשבון שגם תרופות נגד מלריה עלולות לגרום לתופעות לוואי. הקפידו להשיג את תרופות מבית מרקחת אמין במדינת המוצא לפני שאתם יוצאים לטיול.
צריכת תרופה נגד מלריה המכילה מפלוקין (mefloquine) עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי פסיכולוגיות ונוירולוגיות קשות (חרדה, כאבי ראש, נדודי שינה, וסחרחורת), אשר עלולות להשבית במידה מסוימת כ-11–17 אחוזים מהמטיילים. ישנו איסור מוחלט על צריכת תרופות נגד מלריה לנשים בהריון. כדאי גם לקחת בחשבון שתרופות נגד מלריה אינן יעילות ב-100 אחוזים, עם זאת מחקרים הראו שכאשר הן נלקחות בהתאם להוראות, התרופות הנפוצות ביותר נגד מלריה (למשל דוקסיציקלין או מלרון) יעילות בכ-98 עד 99 אחוזים מהמקרים. הבחירה בתרופה המוצלחת ביותר עבורכם צריכה להילקח בקפידה על ידי רופא תוך התחשבות בתופעות לוואי אפשריות, התדירות הטובה ביותר, וגורמים שונים אחרים.
בנוסף לשימוש בתרופות מומלץ גם להשתמש במהלך הביקור בחומר דוחה יתושים המכיל DEET, רשת נגד יתושים על המיטה, ולודא שעל החלונות יש רשת נגד יתושים, ללבוש בגדים עם שרוולים ארוכים, ולהימנע מלהסתובב בחוץ בשעות הדמדומים ובשעות הלילה. הפעלת מיזוג אוויר ומאווררים בבתים עשויים גם כן לסייע רבות. לאנשים הרגישים לחומר דוחה יתושים המכיל DEET, או לאנשים שאינם אוהבים את הריח של חומר דוחה יתושים, ניתן לרכוש במקום זאת חומר דוחה יתושים המכיל את החומר פיקארידין.
התרופות הנפוצות ביותר נגד מלריה הן:
- דוקסיציקלין (Doxycycline) - הוכח כיעיל במיוחד והוא יהיה לרוב זול יחסית. החסרונות האפשריים של דוקסיציקלין כוללים רגישות מוגברת לשמש (קל יותר לקבל כוויות שמש), וכמו גם נטייה לקבל בחילות, וכאבי בטן.
- לאריאם (Lariam) או הגרסה הגנרית של התרופה מאפליאם (Mefliam) - יעילים למדיי, וניתן לקחת אותם פעם בשבוע. לתרופה ישנן מספר תופעות לוואי נוירולוגיות נדירות יחסית. תופעות לוואי שכיחות יותר כוללות בחילות, התכווצויות בבטן וחלימה מודעת. יש להימנע מלקחת את התרופה אם אתם מתכננים לצלול או לטפס לגובה רב. הרופא שלכם עשוי במקרים מסוימים לייעץ לכם להתחיל לקחת את התרופה מספר שבועות לפני הטיול על מנת לבדוק אם יש לכם תופעות לוואי מסוימות לתרופה.
- מלרון (Malarone) - יעילה במיוחד והשכיחות של תופעות הלוואי נמוכה במיוחד. זו התרופה היקרה ביותר מבין כל התרופות נגד מלריה.
- לעיתים הרופא עשוי להמליץ לקחת כלורוקווין (Chloroquine) בשילוב עם פרוגואניל (Proguanil).
אסור לקחת אספירין על מנת להפחית את החום כאשר קיים החשש שנדבקתם במלריה או בקדחת דנגי. אצטמינופן ואיבופרופן נחשבים בדרך לחלופות בטוחות (הקפידו לוודא לפי האזהרה על הקופסה שאתם אכן יכולים לקחת אותם). כדאי לקחת בחשבון שהן למלריה, הן לקדחת דנגי והן לקדחת טיפוס הבטן יש בדרך כלל סימפטומים דומים במקצת בהתחלה, ולכן מומלץ לוודא שרופא יאבחן אתכם ויקבע אם חליתם ובאיזה מחלה בדיוק חליתם.
ראו גם עריכה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
