מסלול הטיול המעגלי באזור הכרמל התיכון
 מדריך זה עוסק במסלול |
| מידע מהיר | |
| רמת קושי | טיול רגיל |
| אורך | 7 ק"מ (מעגלי) |
| אטרקציה | אגם מלאכותי (בחורף) מערת קבורה ושרידי יישוב עתיק |
| דמי כניסה | חינם |
מסלול ההליכה המעגלי בכרמל התיכון הוא מסלול מעגלי שמתחיל בחניון רקית, ליד בית המרפא "יערות הכרמל", עולה לפסגות הר שוקף והר ערקן, יורד בתלילות אל תוך נחל אורן והאגם המלאכותי שלידו, ולבסוף מטפס בחזרה לנקודת ההתחלה.
המסלול כולל מספר עליות וירידות שיכולות להיות מתישות, אך אינו קשה מבחינה טכנית. אורכו כ-7 ק"מ, ובהתאם לרמת הכושר שלכם, הוא עשוי לקחת בין שעתיים לחמש שעות הליכה.
הגעה
עריכהתחילת המסלול בחניון רקית. כדי להגיע לשם, נוסעים על כביש בית אורן-עתלית (כביש 721), ממנו ישנה התפצלות עם שילוט לבית המרפא "יערות הכרמל". יורדים מהכביש הראשי בהתפצלות זו, ועוקבים אחרי השילוט לחניון רקית.
המסלול
עריכה  הכרמל התיכון |
בחניון רקית יש שולחנות פיקניק ושירותים. מסלול ההליכה מתחיל כמה מטרים מאחורי מבנה השירותים, ונדמה לי שלא ניתן לראות אותו ישירות מהחניון, אבל אם עוברים את המבנה וממשיכים ללכת כמה צעדים בניצב לכביש, מגיעים לשביל הליכה ברור, שמסומן בירוק. זו תהיה גם נקודת הסיום של המסלול. בעיקרון ניתן לעשות את כל המסלול בכיוון ההפוך, אלא שאז נצטרך לטפס בעליות הרבה יותר תלולות.
לאחר כמה מאות מטרים, מתחברים לשביל מסומן באדום, שפונה ימינה ומתחיל לעלות לכיוון הר שוקף. לא רחוק משם נמצאת חורבת רקית, בה יש מערת קבורה עם כיתוב ביוונית, וגם עוד מספר כלי אבן גדולים שאפשר למצוא אם מסתובבים קצת באזור.
מכאן מתחילה העלייה העיקרית של המסלול, אל פסגת הר שוקף. מעט לפני הפסגה מגיעים לדרך עפר רחבה שמסומנת בכחול. אפשר להמשיך עוד מרחק קצר במסלול האדום כדי להגיע לפסגה, אבל האמת היא שהפסגה מכוסה עצי אורן וישנן תצפיות יפות יותר ממהלך העלייה, כך שעל הפסגה עצמה אפשר לוותר אם אתם עייפים. כך או כך, צריך בסוף לחזור לדרך העפר וללכת לכיוון הסימון הכחול, שעוזב אחרי זמן מה את הדרך הרחבה וממשיך לכיוון הר ערקן.
כאן מתחילה ירידה תלולה וארוכה לכיוון נחל אורן. הירידה מסתיימת בפתאומיות בצוק קטן שמשקיף על הנחל, והשביל המסומן מסתיים בכביש הסלול שמוביל ליישוב גבעת וולפסון. הולכים כחצי ק"מ במורד הכביש ומחפשים הזדמנות לרדת אל תוך הנחל - מספר דרכי עפר מובילות אותנו לשם בנוחות.
המפגש עם הנחל הוא באזור עין אלון, שאפילו בקיץ ניתן לזהות אותו בתור בריכה מעופשת. ממשיכים ללכת במורד הנחל, במסלול מסומן בירוק, ומגיעים לשרידי טחנת קמח, שכל מה שנותר ממנה הוא קיר עם קשת מאבן. מכאן עולה מסלול שמגיע למחצבות קדומים, אבל אנחנו ממשיכים במורד הנחל עד שהוא מגיע אל אגם מלאכותי, שאולי הוא יוצר אווירה נחמדה בחורף, אבל בקיץ הוא יבש וגמרי ונראה קצת פתטי (במיוחד עם השלט המזהיר מסכנת טביעה). מכאן ממשיכים בכביש עפר עד לחניון האגם, שגם בו ניתן למצוא שולחנות פיקניק. גם כאן נדמה שניסו במתכוון להסתיר את המסלול שיוצא חזרה לכיוון נחל רקית. המסלול מסומן באדום, ונמצא מעבר לשולחנות הפיקניק, בגדה השמאלית של נחל אורן.
המסלול האדום כולל עליה מתישה, אבל לא תלולה, בחזרה לנקודת ההתחלה. הסימון בקטע הזה הוא לא משהו; כדי לא להתבלבל, כדאי לזכור שהמסלול הוא שביל הליכה, וכבישי העפר שהוא חוצה אינם קשורים אליו. בסוף העלייה מגיעים בחזרה אל הפיצול עם הסימון הירוק, שבו התחלנו את המסלול, ומשם הדרך קצרה לחניון רקית.
מפה אינטראקטיבית
עריכההמספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.
ראו גם
עריכהמקורות
עריכהמבוסס בחלקו על טיולי ישראל: צפון, מאת יעקב שורר, הוצאת כתר, 2002, מס