מתן טיפים

מתן טיפים / תשר הוא נוהג אשר עשוי להיותר שונה באופן ניכר ממדינה למדינה. על אף שמבחינה משפטית הלקוחות לעולם לא יהיו מחויבים לשלם טיפים על השירותים שהם קיבלו, ועל אף שגובה הטיפים נתון לשיקול דעתו/ה של הלקוח/ה, עבור מטיילים אשר מטיילים במדינה זרה שלב מתן טיפים עלול להוות מבוכה ובלבול רבים כי הם לא בדקו מבעוד מועד מהו הנוהג המקומי בכל הנוגע למתן טיפים.

רקע כללי

במרבית המדינות בעולם העובדים מקבלים משכורת גבוהה מספיק שלא מאלצת אותם להסתמך על הטיפים שהלקוחות משאירים. תיירים ממדינות מערביות (בעיקר בארצות הברית) לעיתים רבות אינם מודעים לכך, (או שהם מודעים לכך אך אינם מסוגלים שלא לתת טיפ לנותני השירותים ביעד הטיול), ועל כן, לעיתים רבות הם בוחרים לתת טיפים נדיבים במדינות בהן הדבר לא מקובל (במיוחד באזורים המתויירים ביותר באותן המדינות). כמובן, שהעובדים לעולם לא יסרבו לקחת את הטיפים, ולעיתים רבות בעקבות כך העובדים באזורים המתויירים ביותר מצפים לקבל טיפ מתיירים מערביים על אף שהדבר לא מקובל באותה המדינה.

אם אתם מתכוונים לתת טיפ במדינה זרה מומלץ לשאול את עצמכם קודם כל מה המשמעות של סכום הטיפ שבכוונתכם לשלם עבור האדם שנתן את השירות (ולא אם עבורכם מדובר בסכום גבוה או נמוך יתר המידה). במדינות עניות במיוחד, טיפ נדיב במיוחד עשוי אף להיות בגובה משכורת חודשית ממוצעת באותה המדינה. הדבר עלול להיות מעט בעיתי כאשר לדוגמה, נותני שירותים ביעד כגון מלצרים, מרווחים כסף רב יותר ממפקד המשטרה המקומי).

בעיה נוספת היא, שבעוד שמתן טיפים נועד במקור לעודד את נותני השירותים לספק שירות מוצלח יותר ללקוחות, ישנם מעסיקים שמסתמכים על כך שהלקוחות ישלמו טיפים על מנת שחלק ניכר ממשכורת הבסיס של עובדיהם תסתמך על הטיפים של הלקוחות (ולא כבונוס בתמורה לשירות מוצלח). בנוסף לכך, במקרים רבים אין למעשה שום ערובה שנותן השירות יקבל את הטיפ ששילמתם (מעסיקים רבים עשויים לפצל את הטיפים בין כל העובדים על מנת לשלם שכר נמוך יותר לכל האנשים שעובדים עבורם, או במקרים אחרים עשויים לנסות לקחת את הטיפים מהעובדים לעצמם).

במקומות מסוימים המעסיקים מסתמכים על הטיפים על מנת להימנע מלשלם מיסים. בעוד שיש מדינות בהן יש מסים גם על הטיפים (בדיוק באותו האופן כפי שישנם מסים על יתר ההכנסות), לעיתים רבות המעסיקים בוחרים במודע שלא לדווח על הטיפים לרשויות המס, ולכן לעיתים רבות בעיני המעסיקים הטיפים דה פקטו לא כרוכים במס. יוצאת מן הכלל היא ארצות הברית, בה רשויות המס לוקחות בחשבון שכל צוות המלצרים אמור לקבל כמות מינימלית טיפים, ולכן, המעסיק ייענש אם ידווח שכמות הטיפים הייתה נמוכה מכך.

במדינות בהן לא מקובל לתת טיפים היחס למתן הטיפים עשוי להשתנות במידה רבה בקרב נותני השירותים שמקבלים את הטיפים. לדוגמה, בעוד שבהונג קונג או באוסטרליה, אשר בהן מרבית האוכלוסייה המקומית איננה נוהגת לתת טיפים, תשלום טיפים יתקבל בברכה בקרב נותני השירות, ביפן ובדרום קוריאה, תשלום טיפ ייחשב לעלבון לנותן השירות.

במדינות בהן נותני השירות מצפים לטיפים (למשל בארצות הברית, בה לעיתים רבות המשכורת של נותני השירות מסתמכת על הטיפים), ישנם אף מנהגים מקובלים הנוגעים לאחוז המדויק שיש לשלם מתוך סך הסכום לתשלום. אף על פי כן, במרבית מדינות העולם אין ציפייה בקרב נותני השירות לתשלום אחוז מסוים לטיפ.

לא תמיד קל לדעת אם לשלם טיפים ו/או מה גובה הטיפ יהיה כאשר מטיילים במדינה זרה - במדינות רבות הנוהגים לא ברורים / אחידים. בעוד שבמקרים מסוימים, העובדים והמעסיקים המקומיים יתייחסו בסלחנות רבה יותר לתיירים ממדינות זרות שאינם מודעים לנוהגים המקומיים, לרוב העובדים והמעסיקים המקומיים - במיוחד במדינות בהן החוק מאפשר למעסיקים לשלם לעובדים שכירים שכר נמוך במיוחד - מצפים לטיפים על השירותים שהם מספקים והתעלמות מוחלטת מנוהג זה עלולה לגרום לתגובה חריפה מצדם. משום כך, מומלץ תמיד להקפיד ללמוד מבעוד מועד מהם הנוהגים המקובלים ביעד בו תטיילו בכל הנוגע למתן טיפים.

סוגי שירותים אשר עבורם מקובל לתת תשר

עבור הגשת מזון במסעדות
עבור הגשת משקאות חריפים בברים
בבתי מלון - עבור שירות חדרים או סבלות
עבור נהגי מוניות
עבור מדריכי טיולים

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: תשר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תשר