שביל הגולן

מדריך זה עוסק במסלול

מידע מהיר
רמת קושי	בינוני
אורך	120 ק"מ
סימון
איך להגיע	הקצה הצפוני בקופות אתר החרמון הקצה הדרומי בכביש 98 דרומית למבוא חמה
תחבורה ציבורית	ישנם אוטובוסים מקצרין ליישובים במסלול, אך לא לנקודות הקצה
זמן מומלץ לביקור	4-7 ימים
חבל/י ארץ	רמת הגולן
מתי מומלץ לבקר?	בעיקר באביב
האתר הרשמי

שביל הגולן הוא שביל הליכה ברמת הגולן באורך 120 ק"מ אשר משתרע מהחרמון בצפון ועד לכנרת בדרום. השביל מתאים הן לטיולים רגליים וכמו גם מותאם ברובו לרוכבי אופניים. בדרך כלל לוקח בסביבות 5 עד 7 ימים להשלים את ההליכה במסלול. עם זאת, המטיילים יכולים כמובן לבחור גם ללכת רק בקטעים מסוימים של השביל אם הם מעדיפים טיול קצר יותר. השביל איננו קשה במיוחד אך יש להתכונן גם למספר עליות וירידות תלולות פה ושם.

בעת ההליכה בשביל ניתן להשקיף על נופי טבע מרהיבים של האזור הכולל יערות, הרים, עמקים ואת הכנרת. בנוסף לכך השביל עובר לצד אתרים ארכאולוגיים וחורבות עתיקות שונות המספקים למטיילים הצצה אל ההיסטוריה העשירה של האזור.

מומלץ במיוחד ללכת בשביל הגולן במהלך עונות המעבר כאשר מזג האוויר מתון ונעים, ובעיקר במהלך האביב כאשר הנוף מדהים במיוחד עם פרחים פורחים ושדות ירוקים. השביל פתוח למטיילים גם ביתר עונות השנה, אך כמובן שעומסי חום או הגשמים עלולים להיות מאתגרים יותר.

לאורך השנים הקימה עמותת תיירות גולן מספר חניוני לילה מוסדרים ותחנות מידע לאורך השביל.‏

רקע כללי

גאוגרפיה

רמת הגולן היא ברובה מישור הנוטה לכיוון דרום; כלומר, אדם שהולך על הרמה מצפון לדרום יימצא תמיד בירידה במדרון מתון וכמעט ללא עליות וירידות תלולות. עם זאת, פעילות געשית נרחבת הרימה כמה עשרות תלים (הרי געש כבויים) שבולטים בחדות מהשטח. שביל הגולן עובר דרך כמה פסגות כאלה, כשהגבוהה ביניהן – הר בנטל – נישאת כ-200 מטר מעל סביבתה. מאידך, רמת הגולן גם נחרצת על ידי נחלים רבים הזורמים מערבה לעמק החולה ולכנרת. כמה ממסלולי הטיול הפופולריים ביותר בגולן עוברים בהם, ולכן גם שביל הגולן פונה למצוקים התלולים הללו, שכמובן מפצים את המטייל במעיינות ובמים זורמים בתחתיתם.

מכיוון ששטחים נרחבים מרמת הגולן הם שטחי אש ושדות מוקשים, לשביל יש תוואי מאוד מוגבל. כמעט לכל אורכו הוא הולך לאורך מזרח הרמה, לא רחוק מהגבול עם סוריה, ולכן איננו מגיע למעיינות השוליים (רצף הנביעות שממלא בצפיפות את שיפוליה המערביים של הרמה).

רקע היסטורי

בעת העתיקה התקיימו ברמת הגולן יישובים רבים שהחליפו ידיים לאורך ההיסטוריה, כגון סוסיתא (עיר הלניסטית שעברה גם את התקופה הרומית והערבית) ויָהוּדיה (ישוב יהודי קדום שיושב בעת החדשה על ידי סורים, עד שננטש). לאחר סיום המנדט הבריטי והצרפתי על המזרח התיכון, הרמה נהפכה לחלק מסוריה.

רמת הגולן נכבשה על ידי צה"ל ב-67' וסופחה סופית לישראל על פי חוק ב-1981. האזור הפך במהירות ליעד פופולרי לתיירות וטיולים, בעיקר הודות לחרמון ולנחלים הרבים הנוחים להליכה ובהם בריכות מים לשכשוך. אופי היישוב באזור הוא כפרי למדי – העיר היחידה היא קצרין – ובזכות כך נהיה האזור מאוד פופולרי לצימרים ובכלל לאירוח "רחוק מהעיר".

לחשיבותה האסטרטגית של הרמה ולהיסטוריה הצבאית הרבה שלה, יש השפעה רבה על האזור, וכתוצאה מכך גם על השביל. שטחים נרחבים בגולן גודרו והוטמנו בהם מוקשים על ידי צה"ל, ואזורים שקרובים לגדר הגבול נהיו לשטחים צבאיים סגורים. בנוסף, קיימים אתרי הנצחה רבים, אנדרטאות ואף מוקדי תיירות הסובבים סביב ההיסטוריה הצבאית של המקום. שביל הגולן עובר בכמה מהם, ביניהם אנדרטת עוז 77, הר בנטל ואנדרטת פלס"ר 7.

שביל הגולן עצמו סומן ונחנך ב-2007 על ידי החברה להגנת הטבע וביוזמת עמותת תיירות גולן, המופעלת על ידי ישובי הרמה. מספר שינויים קטנים בתוואי בוצעו בשנים שלאחר מכן. המסלול פופולרי בקרב מטיילים מנוסים ותנועות נוער, והעמותה פועלת להנגשתו ופרסומו גם לציבור המטיילים הרחב יותר, על ידי הסדרת שבילים וחניונים והנגשת מידע באינטרנט ובתחנות מידע לאורך השביל, כמו גם באירועים כגון ריצת אולטרא מרתון המתקיימת מדי שנה החל מ-2013 .

אקלים

דפוסי האקלים במרום גולן (על סמך נתונים מהשנים 1995 − 2010)
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס	9.9	11.0	14.5	18.8	24.5	27.7	29.2	29.4	27.7	24.1	17.5	12.3	20.55
טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס	5.7	6.5	9.3	12.8	17.2	20.7	23.1	23.1	20.9	17.5	11.8	7.9	14.71
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס	1.5	2.0	4.1	6.8	10.0	13.8	17.0	16.8	14.1	10.9	6.1	3.4	8.88
כמות ימי גשם ממוצעת	13	13	10	5	2.0	0.5	0.1	0	0.7	5	8	11	68.3
אחוזי לחות	80	79	73	64	57	57	60	67	65	62	69	78	67.6
מקור: Israel Meteorological Service
תחזית מזג האוויר מעודכנת למרום גולן לעשרת הימים הבאים ב-weather.com

רגע לפני

שלט הדרכה בקטע הצפוני של השביל

הכנה נדרשת

• אורך ומשך: קודם כל יש להחליט האם לצאת למסלול כולו או לטייל רק בחלקים ממנו. למטיילים עם תיק כבד הכולל את כל הציוד, המסלול צפוי לקחת 5 ימים מעט מאומצים.
• מפות ומסלול: מומלץ מאוד להיעזר במפות השביל שפורסמו על ידי עמותת תיירות גולן , הכוללות גם חניוני לילה ונקודות עניין.
• מומלץ להיעזר גם במפת טיולים מפורטת כגון מפת סימוני שבילים (בהוצאת החברה להגנת הטבע והמרכז למיפוי ישראל ). שימו לב ששביל הגולן מסומן רק במהדורה החדשה ביותר (2008) ושנעשו מספר שינויים בתוואי מאז הוצאתה; פירוט השינויים כאן.
• לינה: לקבוע נקודות ללינת שטח או לתאם אירוח אצל היישובים שלאורך המסלול.
  • באתר העמותה ישנה רשימה של "מלאכי שביל" (תושבי האזור שמוכנים לארח מטיילים).
  • אם מתכננים לינת שטח ומדורה, קחו בחשבון שהבערת מדורות מותרת ברמת הגולן רק בחניוני לילה מוכרזים (בשל סכנת שריפות).
• מילוי מים: יש לתכנן מראש נקודות למילוי מים, מומלץ לפחות פעם ביום. בימים קרירים יש לקחת בחשבון 4.5 ליטר לאדם ליום, ובימים חמים במיוחד 7 ליטר. ניתן למלא מים בכל היישובים אך לא בחניוני לילה.
  • ישנם לא מעט מעיינות בדרך, אך איכות המים בהם איננה ידועה. שימו לב כי רוב המעיינות אינם במסלול עצמו אלא במרחק הליכה קצר ממנו, ויש לדעת איך להגיע אליהם.
  • קיימים גם מספר מאגרי מים בדרך אך הם אינם ראויים לשתייה.
• מזג אוויר: אפשר להתעדכן בתחזית, למשל דרך השירות המטאורולוגי הישראלי  ☎ 03-5600600.
  • בימים גשומים, הירידה במצוקי הנחלים עשויה להיות מסוכנת, ולינת שטח יכולה להיות חוויה מאוד לא נעימה.
  • בימים חמים, מומלץ מאוד לתכנן את המסלול ואת לוחות הזמנים כדי לקום מוקדם, להגיע למקור מים ולבלות בסביבתו את השעות החמות, ולהמשיך ללכת כשמתקרר. לרוב, עד הצהריים ישנן רוחות קלילות שבזכותן החום הוא נסבל; לכן בקיץ, מומלץ ללכת עד שעה 13:00 או אפילו 14:00 (כשעדיין יש רוחות) ולא להמשיך לפחות עד 16:30 (החום מתפזר לאט כיוון שאין רוחות).
• אוכל: מומלץ לתכנן מבעוד מועד מה יהיו חנויות המכולת לאורך הדרך בהן תרכשו מזון נוסף (או, אם יוצאים רק לחלק מהשביל, לקנות את כל האוכל מראש). תוכלו לראות אילו חנויות מכולת נמצאות לאורך השביל בטבלה זו. מומלץ להתקשר ולוודא את שעות הפתיחה. היות שמדובר ביישובים קטנים, זכרו שמבחר המוצרים עשוי להיות מצומצם יחסית.

מה לקחת

• מים לפי ההנחיות הנ"ל ובהתאם לנקודות מילוי המים המתוכננות.
• אוכל, כנ"ל.
• למתכננים לבשל – סירים וגפרורים למדורה או לגזיה. שימו לב שמותר להדליק אש רק בחניוני הלילה המוכרזים.
• בגדים התואמים למזג האוויר.
• כובע וקרם הגנה.
• פנס.
• מומלץ להביא בגד ים לרחצה במעיינות.
• בקטעים מסוימים, הליכה במים היא האופציה הנוחה ביותר, לכן מומלץ להביא סנדלים.

הגעה

לקצה הצפוני – קופות החרמון

ברכב

בקצה הצפוני של כביש 98, לא רחוק ממג'דל שמס ונווה אטי"ב. בכל הצמתים המרכזיים באזור ישנו שילוט להר חרמון.

בתחבורה ציבורית

באוטובוסים ניתן להגיע רק עד נווה אטי"ב או מג'דל שמס. קו 58 של קווי הגולן, מקריית שמונה, נוסע פעמים בודדות ביום לשני היישובים הללו. חלק ממלאכי השביל מוכנים לעזור בהסעות.

ברגל

ניתן לעלות ברגל ממג'דל שמס לאורך הכביש או מנווה אטי"ב דרך ציר 5.

לקצה הדרומי – עין תאופיק

במכונית

יש להגיע לכביש 98 קצת צפונית לחמת גדר. ממרכז הארץ, יש לנסוע על כביש 90 עד לצומת צמח שבדרום הכנרת, משם לפנות מזרחה לכביש 92 שנהפך ל-98 לכיוון חמת גדר; השביל משם מעפיל לרמה, ולקראת סוף העלייה, לא רחוק מסימון קילומטר 11, ישנה רחבת עפר משמאל, ועל תמרור-דרכים מופיע סימון של שביל הגולן. למגיעים מצפון הארץ, ניתן גם לעלות לרמת הגולן בדרכים אחרות ולנסוע על כביש 98 לדרומה; הרחבה המדוברת נמצאת דרומה ממבוא חמה.

בתחבורה ציבורית

לנקודת ההתחלה עצמה לא מגיעים אוטובוסים. אוטובוסים בודדים מגיעים לאזור. קו 10 (קווי הגולן) נוסע מקצרין למבוא חמה פעם ביום ולא בסופי שבוע. קו 24 (קווי הגולן) נוסע מטבריה לחמת גדר פעם ביום ולא בסופי שבוע. קו 853 נוסע פעמים בודדות בשבוע ממבוא חמה לתל אביב, אך איננו פעיל בכיוון ההפוך.

ברגל

ניתן לעלות מהכנרת, סמוך לעין גב, עד לנקודה הקצה של השביל, כפי שמתואר בסוף עמוד זה.

לנקודות אחרות לאורך המסלול

המסלול עובר דרך יישובים רבים. הגעה בתחבורה ציבורית היא תמיד אפשרית, אך לרוב האוטובוסים הם מעטים ודלילים, שכן מדובר ביישובים קטנים. אוטובוסים מגיעים מקצרין לרוב יישובי הגולן, וכמו כן מקריית שמונה ליישובים בצפון הרמה ומטבריה למספר יישובים בדרומה. שימו לב שרבים מהאוטובוסים האלו לא נכנסים ליישובים עצמם אלא עוצרים במסעף, אפילו אם בתוכנית הנסיעה נכתב שהם כן אמורים להיכנס ליישוב. הסיבה לכך היא שאם אין מי שיפתח את השער ליישוב, לאוטובוס לא תהיה אפשרות להיכנס פנימה ולהסתובב.

לקצרין עצמה ניתן להגיע מתל אביב בקו 843 (אגד) שנוסע פעמיים ביום; או מירושלים בקו 966 (אגד) שנוסע פעמיים ביום ועובר גם דרך מספר יישובים הסמוכים לשביל: גבעת יואב, נָטוּר, צומת דַליוֹת ויונתן.

המסלול

העמותה לתיירות גולן מחלקת את השביל ל-15 חלקים, ממוספרים מצפון לדרום‏. ההסברים להלן מחולקים לפי אותם המקטעים. אורכי המקטעים נעים סביב 8 ק"מ, כך שמומלץ לתכנן לעבור 2-3 מקטעים בכל יום.

התוכן של כל מקטע מתואר לפי הסדר מצפון לדרום, אך יש התייחסות גם לנקודות חשובות למטיילים מדרום לצפון.

1. מהחרמון לנמרוד

מפת המקטע. מקטע זה כולל מדרונות תלולים ולכן לחלוטין איננו עביר לרצים ולרוכבי אופניים וסוסים.

1. קצה השביל: לא רחוק מקופות הכניסה לאתר מוצבים שלושה שלטי מתכת גדולים ובהם הסבר על שביל הגולן ועל המקטע הראשון. משם מתחיל סימון השביל שיורד לערוץ הסמוך (נחל גובתה עליון).
2. נחל גוּבְתַה עליון: ירידה תלולה יחסית אך לא מאוד קשה. בחורף קטע זה עשוי להיות מושלג. לאחר כשני ק"מ השביל עוזב את הערוץ ומתקדם בין הגבעות של שיפולי החרמון.
3. נחל סער עליון: לאחר היציאה מנחל גובתה, השביל עובר בסמוך לכביש (למרגלות מעלה גולני), ואז יורד במצוק תלול לתוך ערוץ נחל סער. ירידה קשה ומסוכנת. בתחתיתה השביל עובר בסמוך לכביש מָגְ'דַל שָמְס. יש לחצות כמה ערימות פסולת של היישוב כדי להגיע לכביש, לחצות אותו ולעלות על דרך עפר שמתקדמת במקביל לכביש.
4. כביש הגישה לנמרוד: קצת אחרי שהשביל עוזב את דרך העפר, הוא מתחבר לכביש הגישה של היישוב נמרוד ומתקדם עד ליישוב.

תוספת: חיבור לעמק החולה או לשביל ישראל דרך הבניאס ונחל גובתה

מכיוון ששביל ישראל מסתיים בצפון עמק החולה ואיננו עובר בגולן, ישנם מטיילים שיירצו להוסיף את שביל הגולן בסיומו של שביל ישראל. גם מי שלא הגיעו מהשביל הגדול, יתעניינו אולי באפשרות לפתוח את טיולם בגולן בהעפלה לחרמון. אפשר להגיע ליישוב שניר ולהתחיל ממנו את מסלול הבניאס המסתיים באתר העתיקות, וממנו לעלות דרך נחל גובתה עד לנווה אטי"ב. משם אפשר לחתוך מזרחה על הכביש למג'דל שמס ולהתחבר שם לשביל הגולן, ובכך לחתוך את הירידות הקשות (אך היפות) של נחל גובתה עליון ונחל סער עליון; או להגדיל ולעשות ולהעפיל בציר 5 עד לקופות החרמון וכך להגיע ממש לתחילתו של שביל הגולן, אחרי העפלה של כמעט 1,500 מטר.

להולכים על שביל הגולן מדרום לצפון, אפשר לראות זאת כאפשרות לסיים את השביל במסלול מים מהנה: לרדת מהקופות לנווה אטי"ב, משם דרך המסלול (היפה והקשה) של נחל גובתה, ועד לכניסה לבניאס (הקליל והמהנה).

2. מנמרוד לתל קצעה

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

1. מהכניסה לנמרוד, השביל ממשיך על דרך עפר אדומה , ואז פונה שמאלה לדרך עפר שמקיפה מטעים.
2. מַסְעַדֶה: השביל עובר בפאתיו הצפוניים של הכפר, ניתן להיכנס ולהצטייד.
3. בריכת רָם: השביל מקיף אותה על דרך עפר. ניתן להתרחץ, אך לא לשתות – תושבי הכפר משליכים פסולת למים. משם השביל ממשיך דרך מטעים ושדות.
4. תל קצעה: הר געש כבוי. אם העלייה לתל איננה אפשרית לרוכבים, ניתן לעקוף אותה על דרך עפר אדומה שמתפצלת מהכביש.

3. מתל קצעה לאנדרטת פלס"ר 7

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

מפת המקטע. דרוש מידע האם שביל זה נגיש לרוכבים. אם ידוע לכם, אנא תרמו ועדכנו את המידע כאן.

שימו לב – שינוי מהתוואי המקורי של השביל שאיננו מעודכן במפות סימון-שבילים 2008.

1. ירידה מהתל: השביל יורד מתל קצעה ומתחבר לדרך עפר אדומה .
2. הר אודם: מעט לפני היישוב אודם, השביל פונה לדרך עפר אחרת ומעפיל על הר אודם. החציבות כאן מאפשרות הצצה אל הקרקע המרהיבה שבתוך התל הגעשי. על אחת הפסגות מוצבים שלטי תצפית.
3. שינוי בתוואי – יש להיעזר במפת המקטע: לאחר הירידה מהר אודם השביל אינו פונה מזרחה לבּוּקעַתא (כפי שמסומן במפות מ-2008) אלא ממשיך דרומה על דרכי עפר ביער אודם, ואז פונה מזרחה ועובר צפונית ליישוב אל-רוֹם, עד שהוא מתחבר לכביש 98 באנדרטת פלס"ר 7, אשר לידה חניון לילה מוסדר. בחניון ובסביבתו אין מים זורמים, ניתן למלא באל-רום.

4. מאנדרטת פלס"ר 7 לבאב אל הווא (שער הרוחות)

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

שימו לב – שינוי מהתוואי המקורי של השביל שאיננו מעודכן במפות סימון-שבילים 2008.

1. שינוי בתוואי – יש להיעזר במפת המקטע: מאנדרטת פלס"ר 7, השביל ממשיך מזרחה וחוצה את הכביש. קטע זה אינו מסומן במפות מ-2008.
2. הר חרמונית: השביל מקיף את ההר ושם מתחבר לסימון המקורי של שביל הגולן. השביל מקיף את התל ממזרח, שכן העלייה אליו אסורה כיוון שיש מוצב בראשו.
3. אנדרטת עֹז 77 (קרב עמק הבכא): מדרום לחרמונית, השביל עובר באנדרטה המנציחה את הקרב, בפיקודו של אביגדור קהלני. במקום מתקן שמע ובו הקלטה המתארת את סיפור הקרב.
4. כרם אל-רום: השביל עובר בדרכי העפר של הכרמים, בבעלות יקבי רמת הגולן. באזור זה הרוכבים צריכים לפנות מזרחה ולעזוב את סימון השביל, לפי מפה זו.
5. לאחר שהשביל חוצה את כביש 98, הוא מפלס דרך בין שיחים וקוצים. קטע זה הוא קצת קשה למעבר.
6. בין הקוצים, קצת לפני החיבור לכביש 959, השביל מגיע לבּאב אַ-הוּוַא ("שער הרוחות") – שרידי כפר ערבי שנבנה על עתיקות רומיות וביזנטיות.

5. מבאב אל הווא לחניון עין זיוון

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

1. מאגר בֵּנְטַל: טוב לרחצה. השביל מקיף אותו על דרך עפר ואז עובר סמוך למרום-גולן.
   • מטיילים שמחליטים להיכנס למרום-גולן (לקניות, מילוי מים וכו') יכולים לחתוך מהיישוב מזרחה ולהתחבר לאמצע העלייה להר בנטל, במקום לצאת מהיישוב ולבצע עיקוף כדי להגיע לתחילת העלייה.
2. הר בנטל: טיפוס ארוך אך לא מאוד תלול.
   • ראש הר בנטל הוא אולי נקודת התצפית היפה ביותר בשביל. נשקפים מכאן רוב הגולן כמו גם עמק החולה ואצבע הגליל, וקרבתו לגבול מאפשרת לראות למרחק עשרות קילומטרים לתוך סוריה.
   • על ראש ההר ישנם שרידי מוצב צבאי מימי מלחמת יום כיפור, ששופצו ושומרו כאתר תיירות. במקום בונקרים, תעלות קשר, דגמי מקלעים וכן משקפת לתצפית בתשלום והסבר קולי מוקלט.
   • במקום נמצא בית קפה ולו השם האירוני קופי ענן  ☎ 04-6820664 פתוח 7 ימים בשבוע 17:00-09:00.
   • מהתצפית ניתן לראות באופן ברור את צורתם של הר בנטל ושל שכנו הר אביטל (שאיננו נגיש כיוון שעל פסגתו מוצב פעיל). שניהם הרי געש שהתפוצצו, ואכן צורת הפרסה שלהם מעידה על חלק מההר שחסר כיוון שהועף בפיצוץ.
3. שימו לב – בירידה מהר בנטל לדרום חל שינוי קל בתוואי שביל הגולן, וכיום הוא איננו יורד על הכביש אלא במדרון שלידו. אם הירידה קשה לכם, ניתן גם לרדת בכביש הגישה ובקצהו לפנות דרומה על כביש מרום-גולן, אליו שביל הגולן מתחבר במהרה.
4. חניון עין זיוַון: קצה המקטע, בסמוך לאנדרטת גדס"ר 134 ומול הכניסה ליישוב עין זיוון. ניתן להיכנס ולהצטייד.

6. מחניון עין זיוון להר חוזק

מפת המקטע. מקטע זה נגיש כולו לרוכבים.

שימו לב – שינוי מהתוואי המקורי של השביל שאיננו מעודכן במפות סימון-שבילים 2008.

1. שימו לב לעיקוף האופציונלי דרך עין מוקש. ההליכה אליו מוסיפה קילומטר או שניים והיא הליכת כביש משעממת, אך המעיין עצמו הוא אחד הלהיטים הגדולים של הטיולים בגולן.
2. הר בני רָסָן: השביל הולך למרגלות טורבינות הענק שעל כל הרכס, ובחלקו הדרומי של ההר מצויים גם שלטים המסבירים עליהן.
3. שינוי בתוואי – יש להיעזר במפת המקטע: לאחר הירידה מההר, השביל לא מתחבר לכביש 98, אלא פונה דרומה בחורש לפני החיבור לכביש. בקטע זה ניתן לבצע עיקוף קטן למעיין נוסף.
4. הר קֻרְסַם והר חוזק: שניהם לא גבוהים או תלולים במיוחד.
5. כביש הר חוזק: בסוף המקטע, השביל עובר למרגלות כביש הגישה למוצב. ניתן לקפוץ לשם כדי למלא מים – הליכה בעלייה קצת תלולה, ושימו לב לכתוב בתחילת המקטע הבא.

תוספת: עיקוף דרך עין מוקש

הבריכה בעין מוקש. מים עמוקים ונעימים.

בחלקו הצפוני של השביל, במקום ללכת בחורש של חניון עין זיוון, ניתן לעשות עיקוף וללכת על כביש 98 כדי להגיע לעין מוקש. זהו מעיין שנבנתה עבורו בריכה עגולה, מדופנת באבנים, בקוטר כשישה מטרים ובעומק רב, ולכן הוא מעולה לרחצה. הוא נבנה על ידי הצ'רקסים שגרו בכפר הסמוך עין זיוּוַאן, שאת הריסותיו ניתן לראות מסביב. מדרגות אבן יורדות לבור החצוב. קחו בחשבון שבשעות הצהריים, אין שום צל באזור. כמו כן המעיין מפורסם כיום בספרי טיולים ובמאגרי מידע באינטרנט, לכן בסופי שבוע ובעונות התיירות לא תהיו לבד שם.

סיפורו של המקום הוא מעניין: המעיין והריסות הכפר נמצאות בלב שדה מוקשים, אך מטיילים באזור הכירו דרך בטוחה להגיע עד המעיין, והוא היה סוד השמור למעטים. העמותה לתיירות גולן, מתוך רצון לפתח את המקום, הסדירה את פינוי שדה המוקשים כדי לאפשר גישה לציבור, אך נמצאו רק 14 מתוך 17 המוקשים שהוטמנו באזור, על פי רישומי צה"ל. במצב כזה, כמובן שלא ניתן היה לפתוח לחלוטין את הגישה, ולכן הסתפקו בפתיחת שביל גישה צר, מגודר משני צדדיו, המוביל למעיין. סביב המעיין רחבה לא גדולה, גם היא מוקפת כולה בגדרות. מסיבה זו, ניתן לגשת למעיין רק מצפון, מכביש 98, ולא ניתן להתחבר אליו ישירות משביל הגולן, שעובר מדרום לו במרחק של כחצי קילומטר בלבד.

הגעה על שביל הגולן מצפון: מעין זיוון סוטים מסימון השביל וממשיכים מזרחה על כביש 91, ובצומת זיוון פונים ימינה לכביש 98 (שילוט לאלוני הבשן). לאחר כ-1.5 ק"מ חוצים מחסום טנקים – הכביש מתעקל בצורת S בין שני תלי אבן בזלת, שנועדו למנוע תנועת טנקים על הכביש. כמאה מטר מזרחה משם, ישנה רחבת עפר מימין (מדרום לכביש), וממנה יוצא שביל דרומה, שבהמשכו הוא מגודר משני הצדדים בשילוט "שדה מוקשים". ממשיכים כמה מאות מטרים על השביל עד עין מוקש. כדי לחזור, מגיעים חזרה לכביש, ממשיכים שמאלה (מזרחה) כ-1.5 ק"מ עד הצומת בו פונים ימינה, ולאחר עוד כ-1.5 ק"מ מתחברים שוב לשביל הגולן.

הגעה על שביל הגולן מדרום: אחרי הירידה מהר בני רסן (הטורבינות), השביל חוצה את כביש 98. במקום לחצות, ממשיכים ימינה (צפונה) על הכביש, ובצומת פונים שמאלה (כל הפניות האחרות מסומנות כשטח צבאי סגור). לאחר כ-1.5 ק"מ יורדים שמאלה (דרומה מהכביש) לרחבת עפר, שממנה יוצא השביל שמוביל למעיין. אם הגעתם בכביש למחסום טנקים (עיקול בצורת S בין שני תלי אבן בזלת), תדעו שפספסתם ועליכם לחזור כמאה מטר. בדרך חזרה מהמעיין, חוזרים לכביש, פונים שמאלה (מערבה) ועוברים דרך מחסום הטנקים, בצומת זיוון פונים שמאלה לכיוון עין זיוון, ולאחר כחצי ק"מ מתחברים שוב לשביל, מול הכניסה לעין זיוון.

תוספת: הלוך ושוב למעיין נוסף

למרגלותיו הדרומיים של הר בני רסן, ניתן לבצע עיקוף של כארבעים דקות הלוך-ושוב למעיין בנוי קטן. זוהי בריכה מלבנית בגודל כ-2×4 מטר ובעומק של פחות מגובה המתניים, וסביבה מספר עצים שמספקים צל. כדי להגיע למעיין, יש לסטות מהשביל בתחתית הירידה (או העלייה) הדרומית של הר בני רסן, וללכת על דרך העפר לכביש הסמוך. יש ללכת כמה עשרות מטרים צפונה על הכביש ולפנות לדרך העפר שמצדו הנגדי (ממערב). על הדרך הולכים כמה מאות מטרים עד שרואים את המעיין עם העצים משמאל לדרך.

7. מהר חוזק לחושנייה

תל חושנייה בסמוך לחורשת חושנייה, בה עובר השביל.

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

שימו לב – שינוי מהתוואי המקורי של השביל שאיננו מעודכן במפות סימון-שבילים 2008.

1. סטייה לרוכבים על כביש הר חוזק: בעוד שסימון השביל פונה ימינה (מערבה) ומתחבר לשביל ירוק , רוכבים ממשיכים דרומה על הכביש ומתחברים להמשך השביל לאחר כשני ק"מ.
2. הטמנת מים: בירידה מההר, השביל עובר ליד הטמנת מים שבוצעה על ידי אנשיה הטובים של אלוני הבשן. ניתן גם לסטות מהשביל לפי השילוט ליישוב כדי להצטייד.
3. שינוי בתוואי – יש להיעזר במפת המקטע: השביל איננו ממשיך לאורך הסימון הירוק כפי שמופיע במפות. עם זאת, ניתן גם לעזוב את שביל הגולן ולהמשיך בסימון הירוק עד לעין ג'ויזה ולהיעזר במפה כדי להתחבר חזרה לסימון השביל בהמשך. במעיין יש מים בעומק הקרסוליים בלבד, אבל זו פינת חמד מאוד יפה בזכות השיחים הירוקים וחורשת עצי הצפצפה שבה.
4. הרוכבים מתחברים חזרה לשביל: לאחר הטיפוס לתל קטן נוסף, השביל עולה על דרך עפר. כאן רוכבים מתחברים חזרה לסימון השביל.
5. חורשת חוּשְנִיַה: כ-2.5 ק"מ לאחר חציית כביש 98 השביל מגיע לחורשה ובה חניון הלילה, ולידיה שרידי הכפר.

8. מחושנייה לאוּם אַ-דַנָנִיר

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

1. סוללת נ"ט: קטעים מהשביל הולכים על הסוללה – תל עפר ארוך שלמרגלותיו שוכה עם מים, שנועדה לחסום מעבר טנקים. רוכבים על השביל ייאלצו לעקוף קטעים אלו.
2. שמורת עינות פחם: לאחר שהשביל עולה על דרך עפר, הוא עובר ליד קטע זורם של הסוללה. זהירות! יש במים עלוקות! למרות זאת, הנוף היפה והצל הופכים את המקום לאידאלי למנוחה.
3. הליכה במים: בהמשך השביל, ניתן ללכת בתוך השוכה של סוללת הנ"ט, לאלו שמעוניינים בהליכת מים.
4. חציית מים: גם אלו שלא מעוניינים ייאלצו לחצות את השוכה בשלב מסוים. לפעמים המטיילים נאלצים לדרוך בתוך המים.
5. ציר הנפט: קצת לאחר מכן, השביל מתחבר לדרך עפר ישרה ורחבה, ובאותה נקודה גם המים הזורמים חוצים את דרך העפר. זהו "ציר הנפט": כביש שנסע לאורך צינור נפט, שכיום איננו פעיל, המוביל מערב הסעודית ללבנון. הסימון כאן מטעה; יש ללכת ימינה על דרך העפר (לצפון מערב, לחצות את המים הזורמים על דרך העפר) וכמעט מיד לפנות שמאלה ולהמשיך דרך השדות. ניתן גם ללכת הלוך-חזור על דרך העפר לדרום, מרחק של כמאתיים מטר, עד לצומת ובה אנדרטת בה"ד 9.

9. מאום א-דנניר לחניון דָליוֹת

רוג'ום א-הירי, "סטונהנג' הישראלי". מרשים בעיקר מהאוויר, אך גם מגובה הרצפה.

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

1. סבך וחציית נחל: חלקו הצפוני של השביל עובר בסבך שיחים וצריך להסתכל היטב שלא לאבד את הסימון. במקום אחד צריך לחצות מים זורמים רדודים. ליד החצייה נמצאים שרידי בריכת נעמי שנבנתה במקום, וכיום היא יבשה, אך לידה ישנה פינת ישיבה נחמדה.
2. יונתן: השביל פונה שמאלה על כביש משובש. ניתן לפנות ימינה ואז שמאלה כדי להגיע למושב יונתן.
3. רוּג'וּם אַ-הירי (גילגַל רפאים): השביל עובר בצמוד לאתר עתיקות זה ומאוד מומלץ לשוטט קצת בתוכו.
4. חניון דליות: סוף המקטע. במקום רחבת עפר גדולה לחניית רכבים, ופחי אשפה גדולים. אין מי שתייה.

10. מחניון דָליוֹת לאוּם אַ-קַנאטיר

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

1. סבך: מדרום לכביש 869 חלק מההליכה הוא בסבך. ההליכה אינה קשה אך יש לשים לב לעקוב אחרי הסימון.
2. מאגר רוויה (מאגר סמך): מתאים לרחצה.
3. מצוקי נחל סמך – הרוכבים עוזבים את השביל: ההליכה על המצוקים איטית ולוקחת זמן רב. כך גם הירידה לתוך ערוץ הנחל.
4. הליכת מים: לאחר שהשביל יורד לערוץ, ישנה אפשרות ללכת קטע קצר דרך המים הזורמים. ישנו שלט במקום שמכווין למסלול. למרות שהשביל שם פונה מסבך בעבר, הוא איננו מתוחזק וההתקדמות בו קשה. המים לרוב בגובה הברך, ולפעמים מגיעים אף למתניים. המקטע קצר יחסית אך לוקח כמעט שעה, וסופו מתחת לגשר בדרך-העפר בה מתחברים שוב לשביל הגולן.
5. אום א-קנאטיר: בדרך העפר השחורה שבנחל סמך, רוכבים מצטרפים חזרה לשביל. סיום המקטע סמוך לאתר אום א-קנאטיר. לאתר עצמו יש להמשיך בהליכה קצרצרה בדרך השחורה, מתי ששביל הגולן עוזב אותה ועולה על דרך אדומה . במקום שרידי יישוב יהודי קדום, שרובם אינם נגישים בגלל עבודות שיפוצים. מחוץ לאתר המרכזי ישנן שתי שקתות מים חצובות בסלע ומעוטרות, הניזונות ממעיין. ייתכן שהמים טובים לשתייה. עוד במעלה הדרך השחורה נמצא חניון אום א-קנאטיר, שהוא נגיש לרכב ויש בו שטח ללינה ושירותים כימיים, אך אין מי שתייה.

11. מאום אל קנאטיר לנחל תאנה

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

שימו לב – במקטע זה קיים שיבוש בשביל, קראו היטב את ההוראות להלן.

1. בריכות בנחל: בתחתית הירידה לערוץ נחל סָמָך ישנן בריכות גדולות ויפות לרחצה. בנקודה זו רוכבים עוזבים את השביל. הולכי הרגל, שימו לב היטב לסימון, כי בשטח ישנן דרכים רבות ושביל הגולן אינו ממשיך בדרך עפר מכאן.
2. עלייה תלולה לדפנות נחל סמך. לקראת סופה השביל עובר בחרבת עדיסה היפה – חורבות כפר עתיק.
3. הליכה בסבך קוצני עד לכביש 789.
4. שיבוש בשביל: על פי הסימון, שביל הגולן אמור לחצות את הכביש ולרדת מערבה. הירידה נחסמה מסיבות לא ברורות, ועל המטיילים להמשיך מעט מערבה לאורך הכביש, ואז לפנות ממנו לדרך עפר אדומה אליה מתחבר שביל הגולן לאחר כמה עשרות מטרים. למגיעים מהכיוון ההפוך: לא מומלץ לנסות לעקוב אחרי התוואי המקורי של השביל (שיורד לערוץ הנחל), כי הוא חוצה גדרות ונכנס לסבך, ולא ברור אם קיימת בכלל אפשרות לעבור. המטיילים נאלצים לוותר על מקטע קצר זה הכולל את חרבת עוויניש.

12. מנחל תאנה לחורשת גבעת יואב

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

• זהו מקטע קצר יחסית ואין הערות מיוחדות לגביו.
• חניון גבעת יואב: קצה המקטע. חניון לילה ללא עמדת מים. קניות מומלץ לעשות בבני יהודה הסמוכה לגבעת יואב, שם המבחר גדול יותר.

סטייה מהשביל: לרדת לכנרת

לאלו שמעוניינים לעשות רק חלק מהשביל, כאן ישנה אפשרות נוחה להגיע לסיום מושלם. בהריסות בני יהודה הישנה ניתן לפנות משביל הגולן (שהולך על דרך עפר אדומה ) לדרך עפר כחולה , שהופכת לאחר זמן קצר לשביל הליכה (עדיין כחול) ויורדת לכנרת דרך קרן עין גב. מהפסגה הקטנה נשקף נוף יפה אל הכנרת, וממנה מתחילה ירידה תלולה וקצת קשה. בנקודות הבעייתיות ביותר ישנם מעקות, אך שימו לב שישנם עוד חלקים בהם ההולכים עלולים להחליק בירידה על הדרך התלולה. תחתית הירידה היא מול קיבוץ עין גב. שימו לב שהתושבים לא תמיד ששים לאפשר לזרים להשתמש בחוף שלהם.

רוכבים שמעוניינים לסיים באזור זה אולי לא יוכלו לעבור בירידה הזאת. בשבילם קיימת אופציה אחרת: מדרך העפר הכחולה הנ"ל מתפצלת דרך עפר אדומה שיורדת גם היא עד לכנרת.

13. מחורשת גבעת יואב לאמפי גולן

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום.

• מקטע זה כולל ירידות ועליות תלולות בחציית ערוץ נחל עין גב.

קפיצה למעיין עין פּיק

תעלת המים בעין פיק.

המקום שוכן בין עתיקות מטות לנפול, וב-2013 כבר התמוטטו חלקים מהמבנים, וב 2014 שוקם מחדש והוסדר. לתיירים ובעלי מוגבלות ישנה ירידה למעין במדרגות בנויות. מקום עם נוף ואווירה מדהימים. מומלץ.

למגיעים מצפון: לאחר שעליתם מערוץ נחל עין גב, השביל יתקדם כמה עשרות מטרים על כביש הגישה של עתיקות סוסיתא. לאחר שהשביל פונה מהכביש, עליכם להמשיך בכביש, שמתחבר לכביש 98, ואז ללכת שמאלה (מזרחה) במקביל לכביש הראשי. לקראת הפנייה ליישוב אפיק, תראו משמאלכם (מצפון) רחבת עפר ובה שלטים מאירי עיניים המזהירים מטיילים שלא להיכנס לאזור זה. כך תדעו שהגעתם למקום הנכון.

למגיעים מדרום: לאחר העלייה מנחל מיצר, השביל חוצה את כביש 98. חצו לצד הצפוני של הכביש, ואז לכו ימינה (מזרחה) לאורכו. קצת לפני הכניסה ליישוב אפיק תראו משמאלכם (מצפון) רחבת עפר ובה שלטים מאירי עיניים המזהירים מטיילים שלא להיכנס לאזור זה. כך תדעו שהגעתם למקום הנכון.

המעיין עצמו נמצא בלב הריסות של כפר סורי ובין עתיקות של יישוב קדום יותר. יש לרדת במדרגות הסלע. למרגלותיהן תראו משמאלכם תעלת מים חצובה באבן. שם יש לפנות ימינה ולחצות את ערוץ הזרימה הצר, לאחריו נמצאת בריכה בנויה בבטון. גודלה כ-1×2 מטר והיא בעומק עמידה. ממנה ניתן להמשיך ימינה בשביל קטן בין השיחים שמגיע לעץ תאנה ענקי וליידו נביעה היוצאת ישר מהסלע, ומעט מים זורמים.

אל תטפסו על מבנים ואל תישענו עליהם. כאמור, האזהרות הן לא חסרות-שחר – היו באמת מפולות באתר.

14. מאמפי גולן למבוא חמה

מפת המקטע. רוכבים – יש להיעזר במפה כדי לעקוף את הקטעים הבעיתיים. דרכי רכיבה מסומנות במפה בקווקו אדום. שימו לב שבמקטע זה מדובר בעיקוף גדול.

1. נחל מיצר: הירידה לנחל תלולה. בתוך הערוץ ישנם קטעים בודדים שמחייבים חציית מים. מטייל מיומן יכול להימנע מלדרוך בתוך המים עצמם. אין בריכות מרשימות.
2. כביש נופי: בסוף ההליכה בערוץ השביל מתחבר לכביש, שעולה בעלייה ארוכה ומפותלת לרכס. משם השביל ממשיך על דרכי עפר עד מבוא חמה.

תוספת: הלוך ושוב למפל נחל מיצר

אם יש לכם קצת זמן עודף, מומלץ להוסיף קטע זה של כ-25 דקות לכל כיוון. במקום שבו שביל הגולן נפגש עם הכביש הנופי, בדפנות ערוץ נחל מיצר, יש ללכת במורד הכביש במקום במעלהו. בתחתית הירידה ישנה גדר עם שער ושלט של שמורת טבע, ותחילת שביל כחול שמתקדם קילומטר לתוך הנחל ומגיע לתצפית על מפל יפה. קטע זה מומלץ רק בשביל הנוף שבו. השביל הולך על מצוק מעל הערוץ, ואין גישה למים שלמטה, למרות הפיתוי הרב של הבריכה שלמרגלות המפל.

15. ממבוא חמה לעין תאופיק

מפת המקטע. מקטע זה נגיש כולו לרוכבים.

1. מצפה האוֹן ומילוי מים בבית העלמין: שביל הגולן הולך לאורך כביש 98 ליד מבוא חמה. מעט דרומה מהיישוב, ניתן לבצע סטייה קטנה מהשביל ולהגיע לנקודת התצפית שליד בית העלמין של מבוא חמה. מנקודה זו אפשר לצפות בשקיעה מרהיבה. בבית העלמין ישנו גם ברז מים.
   • להולכים מצפון: כשהשביל הולך דרומה ממבוא-חמה על כביש 98, פנו ימינה עם השילוט לבין העלמין. כדי לחזור משם לשביל, המשיכו דרומה על דרך העפר שלאורך המצוק עד שתראו שוב את סימון השביל.
   • להולכים מדרום: השביל הולך על דרכי עפר במקביל למצוק. יש להישאר תמיד על דרכי העפר המערביות ביותר (הצמודות ביותר למצוק) גם כשהשביל עוזב אותן, עד לבית העלמין. משם יש לפנות ימינה על דרך העפר המובילה חזרה לכביש, שם הסימון הולך לאורכו.
2. עין תאופיק: לאחר שהשביל יורד והולך על צלע המצוק, הוא מגיע לחניון לילה גדול ומוסדר ובו עין תאופיק הבנוי. המים רדודים ולא מתאימים ממש לשכשוך. זהו בפועל קצה השביל (הקטע הקצר שמדרום לו נועד רק לחבר את השביל לכביש 98).
   • למתחילים את השביל מנקודה זו: יש לנסוע על כביש 98 שבין חמת גדר (בערוץ למטה) לבין מבוא חמה (על הרמה). לא רחוק מהקצה העליון של העלייה, ישנה ממערב לכביש רחבת עפר ותחילת דרך עפר שמובילה לעין תאופיק. סימון שביל הגולן מופיע על העמוד של תמרור-דרכים בנקודה זו.
3. מנקודת הקצה ניתן גם להיעזר במפת טיולים כדי להגיע למצפה נגב כִּנַרוֹת ובו תצפית יפה על הירמוך ובקעת הירדן.

חיבור השביל לכנרת דרך בריכת עין שוּיֵרַח

התצפית לכנרת מאזור מבוא חמה.

לא רחוק מסיום השביל מתחילה דרך עפר ירוקה שסופה בכנרת. לאלו שמסיימים כאן את השביל ורוצים לרדת לכנרת: אחרי שהתרשמתם מעין תאופיק, חזרו כמה מאות מטרים אחורה בשביל ותראו את הפיצול לשביל הירוק. לאלו שרוצים לעלות מהכנרת ולהגיע לתחילת השביל: הקצה התחתון של הדרך יוצא מכביש 92 מעט צפונה מהכניסה לעין גב.

הדרך עוברת דרך הר שריר ובו בונקר ענק נטוש של צה"ל. זהו שטח צבאי ולכן אסור לסטות מהדרכים. עם זאת, אין צורך לתאם כניסה לשטח (בניגוד לשטחי אש). בערך באמצע הירידה קיימת פנייה לעין שוירח. במפות סימון שבילים הוא מופיע כ"עין שריר", אבל בכל אופן הפנייה אליו משולטת באופן מאוד ברור. הליכה של כמה מאות מטרים תוביל אתכם למעיין נפלא המזין בריכה בנויה מבטון (גודל כ-2×4 מטר, בעומק של גובה עמידה), ובסביבתה שתולים עצי פרי ועצים המספקים צל. במקום מוצב שלט שמסביר שהמקום מתוחזק על ידי ירח פארן מקיבוץ האון הסמוך.

לאלו שיורדים מכאן לכנרת, התכוננו למאבק על זכותכם להתרחץ בה. החופים הסמוכים נמצאים בשטחי כפר נופש, שדורש תשלום בכניסה, ובשטחי קיבוץ עין גב, שתושביו לא תמיד מואילים לאפשר לזרים להשתמש בחוף שלהם.

אוכל

מומלץ כמובן לרכוש אוכל לטיול מבעוד מועד שכן יש רק כמות מצומצמת של חנויות מכולת ומסעדות לאורך השביל. הטבלה להלן מפרטת את הצרכניות שבישובים לאורך המסלול. מומלץ להתקשר ולוודא את שעות הפתיחה. היות שמדובר ביישובים קטנים, זכרו שמבחר המוצרים עשוי להיות מצומצם יחסית.

צרכניות לאורך השביל‏

יישוב	טלפון	יום א'	יום ב'	יום ג'	יום ד'	יום ה'	יום ו'	שבת
מג'דל שמס	חנויות שונות הפתוחות בכל ימי השבוע
מסעדה
בוקעתא
מרום גולן	04-6960106	18:00-7:00					15:00-7:00	13:00-9:00
עין זיוון	04-6993640	17:00-8:00					14:00-8:00	סגור
אלוני הבשן	04-6960004	8:00-13:00 15:30-18:00		8:00-12:00 16:00-17:30	8:00-13:00 15:30-18:00		8:00-11:00
קשת	04-6960572	14:00-7:30 — 19:00-16:00					13:00-7:30
יונתן	04-6960357	7:00-14:00 — 16:00-18:00 בימים ד', ה' עד 19:00					7:00-14:00
גבעת יואב	04-6763981
בני יהודה	04-6763794	19:30-7:00					15:30-7:00
נאות גולן	04-6600194	14:00-7:00. בימים ב', ד' גם 17:00-19:00					14:00-7:00
מבוא חמה	04-6764507	7:00-12:00 — 16:00-18:00			13:00-7:00	כמו א'-ג'	13:00-7:00

אתרים לאורך השביל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

1 אתר החרמון‏  .   2 נחל גובתה‏  .   3 נחל סער‏  .   4 נמרוד‏  .   5 מסעדה‏  .   6 בריכת רם‏  .   תל קצעה‏.   7 הר אודם‏  .   8 בוקעאתא‏  .   9 יער אודם‏  .   10 אל-רום‏  .   11 אנדרטת פלס"ר 7‏  .   12 הר חרמונית‏  .   13 קרב עמק הבכא‏  .   כרם אל-רום‏.   14 בּאב אַ-הוּוַא (שער הרוחות)‏  .   מאגר בֵּנְטַל‏.   15 הר בנטל‏  .   חניון עין זיוַון‏.   16 הר בני רסן‏  .

הר קֻרְסַם‏.   17 הר חוזק‏  .   18 חורשת חוּשְנִיַה‏  .   שמורת עינות פחם‏.   19 אום א-דנניר‏  .   20 מושב יונתן‏  .   21 גלגל רפאים‏  .   חניון דליות‏.   22 נחל סמך‏  .   23 אום אל-קנאטר‏  .   חרבת עדיסה‏.   נחל תאנה‏.   חורשת גבעת יואב‏.   24 עין פיק‏  .   אמפי גולן‏.   25 נחל מיצר‏  .   26 מבוא חמה‏  .   27 מצפה האוֹן‏  .   28 עין תאופיק‏  .

דגשים

• קראו היטב את ההמלצות המופיעות בתחילת הערך.
• ברמת הגולן פזורים שדות מוקשים רבים, ולעיתים מוקשים גם נסחפים אל מחוץ לשטח המגודר. אין לחצות גדרות, ואם נתקלתם בחפץ מתכתי בלתי מזוהה, התרחקו מיד והודיעו למשטרה.
• בכל רמת הגולן, הדלקת מדורות בשטח אסורה, פרט לחניוני לילה מוכרזים.
• השביל עובר בשמורות טבע רבות, ובהן השהייה בלילה אסורה.
• שמרו על הטבע והנוף לאורך השביל.

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: שביל הגולן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שביל הגולן

• הר חרמון
• ים כנרת