שביל עמק המעיינות
 מדריך זה עוסק במסלול |
 | |
| מידע מהיר | |
| רמת קושי | מקטעים למשפחות, כלל השביל למיטבי לכת |
| אורך | 145 ק"מ |
| סימון |  |
| אטרקציה | נחל הקיבוצים, גשר הקנטרה, כוכב הירדן, נחל תבור, אי השלום בנהריים, עתיקות בית שאן |
| דמי כניסה | כניסה חופשית |
| מתי מומלץ לבקר? | רוב השנה, פרט לחודשים החמים יוני עד אוגוסט |
שביל עמק המעיינות הוא נתיב הליכה ארוך (טרק), חצי מעגלי, המתחיל בהר הגלבוע, מקיף את כל עמק המעיינות ומגיע לעיר בית שאן, באורך של כ-145 קילומטרים.
רקע כללי
עריכהמיזם שביל עמק המעיינות נולד כפרויקט חינוכי של המכינה הקדם-צבאית העמ"ק ששכנה בתל תאומים שבמסלול השביל וכיום שוכנת בקיבוץ כפר רופין, שמטרתו לקרב מטיילים ומתנדבים בשביל לערכי טבע היסטוריה ומורשת באזור הפריפריה. במהלך השנים 2009–2010 עמלו על פריצת השביל קבוצות של נוער מעמק המעיינות ובית שאן, בני נוער מבתי ספר ופנימיות ברחבי הארץ, וכן חיילים בשירות סדיר. המתנדבים פרצו את נתיב השביל וסיימו את עבודתם בסיור בשביל ובדיון לימודי - ערכי בנושאים חברתיים והיסטוריים.
רקע גאוגרפי
עריכהבקעת בית שאן היא ברובה מישור הנוטה לכיוון נהר הירדן שבמזרח; כלומר, אדם שהולך על הבקעה מצפון לדרום יימצא תמיד בירידה במדרון מתון וכמעט ללא עליות וירידות תלולות, פרט לשקעים שנוצרו בעקבות זרימת הנחלים אל הירדן (תבור, יששכר, חרוד וכו'). עם זאת, פעילות היסטורית-התיישבותית נרחבת יצרה מספר גדול של תלים היסטוריים שבולטים בחדות מעל פני השטח ומהווים נקודות תצפית. כמו כן, שביל עמק המעיינות עובר גם באזורים המקיפים את הבקעה: הר הגלבוע, רמת צבאים, רמת כוכב ורמת סירין.
תוואי השביל בהר הגלבוע הוא או ירידה תלולה למתחילים במעלה גלבוע או עלייה חדה לאלו שהתחילו באזור בית שאן, תוואי השביל בכלל הרמות (צבאים, כוכב וסירין) מורכב כמובן מעלייה לרמה וירידה ממנה אך רמת הקושי פוחתת אם התחלתם את המסלול בגלבוע וגוברת אם התחלתם בבית שאן.
רקע היסטורי
עריכהבקעת בית שאן היא חלק מהשבר הסורי אפריקני ולכן שימשה חלק מנתיב השיירות בין ירושלים לטבריה ולצפת. בזכות מיקומה בקצהו המזרחי של עמק יזרעאל שימשה הבקעה קטע בנתיב שבין הים התיכון אל אזור עבר הירדן ושאר הארצות הנמצאות מזרחה. ההתיישבות במקום החלה עם הקמת העיר העתיקה בית שאן המוזכרת בתנ"ך כמקום שבו נתלו גופותיהם של שאול המלך ובנו יהונתן לאחר הקרב על הר הגלבוע.[1]
במהלך ההיסטוריה היה האזור מיושב כמעט בכל שנות ההתיישבות בארץ ישראל. בזמן האימפריה העות'מאנית עברה בבקעה רכבת העמק, שחיברה בין חיפה לדמשק ונמשכה דרך עמק יזרעאל ובקעת בית שאן בדרכה לסוריה. בזמן המנדט הבריטי הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו נוצרים טמפלרים מהמושבה וילהלמה שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. בדצמבר 1936 מתחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמת קיבוץ ניר דוד-תל עמל במסגרת ישובי חומה ומגדל, התיישבות שמתחילה את תנופת ההתיישבות היהודית בעמק.
מסלול השביל
עריכה- תחילת השביל בפסגת הגלבוע במצפור דובי וערן שמיר (הנקודה הגבוהה בשביל - 409 מ').
- ירידה מהגלבוע צפונה במתלול אבינדב, דרך נחל צביה.
- הליכה בעמק לעין מודע, עין שוקק, עין חומה, נחל הקיבוצים, תל שוכה, נחל עמל קדום, גשר הקנטרה, נחל חרוד.
- טיפוס לפסגות הצופות על העמק ממערב והנחלים החותרים ביניהן: רמת צבאים, נחל יששכר, רמת כוכב, מבצר כוכב הירדן, נחל תבור (בנקודה זאת השביל נפגש עם שביל ישראל
), תל רכש, נחל רכש, רמת סירין, חרבת סירין, עין אולם, מצפה אלות (הנקודה הצפונית בשביל, ונקודת הפיצול משביל ישראל ), יער מנחמיה ומנחמיה.
- חזרה לעמק ושינוי כיוון דרומה דרך: המושבה מנחמיה, הירדן הדרומי, אי השלום בנהריים, גשר הישנה, משטרת גשר, גשר נחל תבור, מסילת רכבת העמק, נוה אור, ירדנה, תל ישמעאל, גאון הירדן, מפלי נחל חרוד בקניון הבזלת, תצפית חסידה, מעוז חיים, תצפית תל דבא, חורשת הזקום המצרי, תל כרפס, כפר רופין (הנקודה הנמוכה בשביל: 251 מ' מתחת לפני הים).
- המשך דרומה דרך מעיינות ושדות העמק: נחל אבוקה, תל "מסיל אל ג'יזל" ליד כפר רופין, נתיב הגזלנים, בריכת אבוקה, אנדרטת קיבוץ אבוקה, עין צמד, תל צמד, תל סהרון ואתר טיבוע עופות נודדים, טירת צבי, תל שלם (הנקודה הדרומית בשביל) וגדר ההפרדה.
- חזרה צפונה לכיוון בית שאן דרך: עין נזם, תל תאומים, המכינה הקדם-צבאית העמק, תל רחוב, המפלים הלבנים, בית שאן וגן לאומי עתיקות בית שאן.
מפה אינטראקטיבית
עריכה
ראו גם
עריכה| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
