גונדר

גונדר
מדינה	אתיופיה

אוכלוסייה	358,257 תושבים (נכון ל-2012)

שטח	209.27 קמ"ר
אזור זמן	UTC +3

גונדר (אמהרית: ጎንደር) היא עיר בצפון אתיופיה בעלת חשיבות היסטורית. היא שימשה כמקום מושבם של קיסרים אתיופים רבים ונסיכות שונות אשר שלטו באתיופיה מהמאה ה-12 ועד לעשור האחרון של המאה ה-20.

המתחם הקיסרי ההיסטורי פאסיל גמב אשר ממוקם במרכז העיר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979.

רקע כללי

רקע היסטורי

גונדר נוסדה בסביבות 1580 על ידי קיסר אתיופיה סרצה דנגל. קרוב לחמישים שנים לאחר היווסדה הפכה העיירה לבירת אתיופיה במהלך תקופת שלטונו של הקיסר פאסילידס. בשנת 1635 פאסילידס הקים את הארמון הראשון בעיירה. חמשת הקיסרים הבאים הקימו גם הם ארמונות משלהם בתחום העיירה. העיירה המשיכה לשמש כבירת אתיופיה עד אשר בשנת 1855 קיסר אתיופיה תוודרוס השני כבש את הכפר מקדלה מידי בני האורומו, שינה את שם הכפר ל״אמבה מריאם״, והעביר את הבירה של אתיופיה לאמבה מריאם. בשנת 1887 צבאותיו של עבדאללהי אבן מוחמד, מנהיג האנצאר בסודאן המהדיסטית, כבשו את אתיופיה כולה, כולל את גונדר. במהלך מלחמת העולם השנייה, אדיס אבבה נכבשה על ידי הכוחות הבריטים ונותרה בגונדר העמדה האחרונה של הכוחות האיטלקיים עד אשר בנובמבר 1941 העיר נכבשה על ידי הצבא הבריטי.

העיר המודרנית של גונדר מהווה כיום אטרקציה תיירותית פופולרית הודות למבנים המרהיבים הרבים שנמצאים בתחומה אשר מהם שלטו בעבר קיסרי אתיופיה. גונדר היא המרכז ללימודים כנסייתים של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית.

אקלים

דפוסי האקלים בגונדר
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס	27.3	28.3	29.4	29.7	28.3	25.4	22.7	22.7	24.6	25.8	26	26.4	26.38
טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס	18.8	20	21.5	22	21.2	19.3	17.7	17.6	18.3	18.6	18.5	18.1	19.30
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס	10.3	11.8	13.7	14.3	14.1	13.2	12.8	12.5	12	11.5	11	9.8	12.25
כמות משקעים במילימטרים	4	6	18	40	88	158	328	307	117	47	26	12	1,151
מקור: Climate-Data.org (altitude: 2133m)^[1]
תחזית מזג האוויר מעודכנת לגונדר לעשרת הימים הבאים ב-weather.com

מוקדי עניין

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

12.60837.471 פאסיל גמב‏ (המתחם הקיסרי‏) . מתחם מבוצר המוקף בחומת אבן באורך של 900 מטר במרכזה של העיר אשר שירת את הקיסרים האתיופים במאה ה-17 ובמאה ה-18. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979.