גראובינדן
 מדריך זה עוסק באזור נרחב וכולל בעיקר מידע כללי. אזור זה כולל או צריך לכלול מספר מדריכי משנה עם פירוט רב יותר. על מנת שנימנע מכפילויות אנא הקפידו לכלול את עיקר הרשומות במדריכי המשנה. |
גְרַאובִּינְדֶן (בגרמנית: Graubünden) הוא חבל ארץ בדרום-מזרח שווייץ, על גבול מדינה זו עם איטליה ואוסטריה.
אזור גראובינדן אשר מאוד הררי, מכיל אוכלוסייה מעטה יחסית, ומשמש כביתן של ערי תיירות גדולות רבות. אזור זה הוא המקום בו צמחה והתפתחה התרבות והשפה העתיקה של בני הרומאנש, מיעוט ייחודי המתגורר באזור זה. אזור זה כולל את קנטון גראובינדן (Graubünden).
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי
עריכהיישובים בולטים באזור גראובינדן אשר בעלי עניין תיירותי:
- 1 דאבוס (Davos) עיירת נופש מפורסמת המצויה בקרבת הגבול עם אוסטריה, הנחשבת לעיר הגבוהה באירופה (1,560 מטר מעל פני הים). דאבוס ידועה בעיקר בזכות כנס הפורום הכלכלי העולמי הנערך בה מדי שנה מאז 1971, אשר במסגרתו עיקר עשירי ומנהיגי העולם מתכנסים לדיון במקום. בנוסף, העיר מפורסמת הודות לאתר הסקי הגדול שסביבה, טורניר ההוקי קרח הפופולרי המתקיים בתחומי העיר ומסלולי ההליכה המשובחים שלה (הפעילים בעיקר בקיץ).
- 2 סנט מוריץ (St. Moritz) עיירת נופש יוקרתית בדרום עמק אנגדין שבדרום-מזרח גראובינדן, שבעיני רבים היא עיירת הנופש הוותיקה ביותר בשווייץ ואחד מאתרי ספורט החורף המפורסמים ביותר בעולם. העיירה אירחה את משחקי החורף האולימפיים פעמיים, ב-1928 וב-1948, ומדי שנה העיירה מארחת מרוץ סוסים נודע על פני אגם סנט מוריץ הקפוא.
- 3 כור (Chur) אחת הערים העתיקות ביותר בשווייץ כולה, המתפקדת כמרכז הפוליטי והכלכלי של חבל גראובינדן ובירתו הרשמית, הממוקם בקצהו הצפון-מערבי. העיר שוכנת על גדת נהר הריין. כלכלת העיר מבוססת בעיקר על תעשייה וייצור יינות מקומיים - ובשני תחומים אלו העיר היא מהמובילות באזור.
- 4 ארוזה (Arosa) עיירת נופש הממוקמת בצפון-מרכז גראובינדן. העיירה מציעה בעונת החורף אתרי סקי, ובקיץ טיולי אופניים ומסלולי הליכה רגליים. בנוסף, סביב העיר מצויים לא פחות מ-14 קווי רכבל המגיעים לפסגות שסביב העיר.
- 5 דיסנטיס (Disentis)
- 6 אילנץ (Ilanz)
- 7 קלוסטרס (Klosters)
- 8 לנצרייד (Lenzerheide)
- 9 פונטרסינה (Pontresina)
- 10 סמדאן (Samedan)
- 11 סמנאון (Samnaun)
יעדים בולטים נוספים
עריכה
- 1 הפארק הלאומי השווייצרי (Schweizerischer Nationalpark) הפארק הלאומי היחיד בשווייץ כולה, הראשון בהרי האלפים ושמורת הטבע הגדולה בשווייץ. הפארק ממוקם בקצה המזרחי של גראובינדן על הגבול עם איטליה. המקום כולל לצד אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים (לרבות דובים וזאבים) גם מרכז מבקרים, תחנות מחקר, מסלולי הליכה רגליים ועוד.
- הרכבת הרטית
(Rhätische Bahn) 
רשת מסילות רכבת העוברת בהרי האלפים בדרום-מזרח שווייץ בחבל גראובינדן, וידועה בנופיה עוצרי הנשימה. מסילות אלו, אינן מחוברת למערכת הרכבות של שאר שווייץ, והן מקשרות בין אתרי תיירות רבים באזור זה של שווייץ - עיירות הנופש דאבוס, סנט מוריץ, העיר כור, אתרי סקי שונים, פסגות הרים ועוד. - 2 המנזר הבנדיקטיני של יוחנן הקדוש במיסטר מנזר קתולי מהתקופה הקרולינגית בכפר מוסטר בפינה הדרום-מזרחית של גראובינדן. המנזר נוסד בשנת 775 בפקודת קרל הגדול, ולצד היותו מרכז פולחני, הוא גם שימש כאכסניה לעוברי דרך וכמרכז מנהלי. האתר מקבל לאורך השנה תיירים רבים, וכיום מתגוררות במקום של המנזר תשע נזירות, שעוסקות, בין היתר, בהארחה, בגידול הדרים וירקות, בהפעלת גן ילדים ובניהול מוזיאון וחנות המנזר.
- 3 העתק גלרוס (Glarner Überschiebung) העתק מרכזי בהרי האלפים שהוא סדק שנוצר בסלעים של קרום כדור הארץ, המשתרע בין הריין האחורי מדרום לבין אגם ואלן (Walensee) מצפון, בשטחם של גראובינדן וצפון-מזרח שווייץ. במקום עומדים סלעים בני מאות מיליוני שנים, והאתר נחשב לבעל חשיבות מן הבחינה הגאולוגית, ומציג דוגמה ייחודית להיווצרותם של הרים.
- 4 עמק אנגדין (Engadin) עמק פורה וארוך, החוצה את חלקו המזרחי של חבל גראובינדן, ואשר לאורכו זורם נהר האין (Inn) המנוקז מעמק זה ונשפך אל נהר הדנובה צפונה משם, בגרמניה. כולל שורה של עיירות נופש מפורסמות, לרבות העיירה סנט מוריץ, אתרי סקי גדולים, אגמים מרהיבים, נסיעה מסורתית במזחלות שלג לאורכו של העמק, ועוד. מרבית האוכלוסייה המקומית היא דוברת שפת הרומאנש.
- 5 פיז ברנינה (Piz Bernina) ההר הגבוה ביותר באלפים המזרחיים בכלל ובחבל גראובינדן בפרט (4,049 מטר מעל פני הים). ההר ממוקם בדרום עמק אנגדין בסמוך לעיירת הנופש סנט מוריץ, על הגבול עם איטליה. הגישה להר וקרבתו יכולה להיעשות באמצעות הרכבת הרטית המגיעה למקום. סביב ההר מצויים מספר מסלולי הליכה ואתרי סקי, ובהר עצמו מתקיים טיפוס הררי במשך השנה.
רקע כללי
עריכהרקע היסטורי
עריכה
במהלך העת העתיקה, כבשו הרומאים את האזור משבטים גרמאנים שישבו במקום, ובמהלך התקופה הרומית במקום, קבעו הרומאים את בירתם המנהלית של האזור בעיר כור (Chur). עם נפילת האימפריה הרומית, עבר האזור תחת ידיהם של שורה ארוכה של כובשים, כאשר מגמה זאת נמשכת אל תוך ימי הביניים, והאנרכיה שלטה במקום.
החל מהמאות ה-7, ה-8 וה-9, החלו להתבסס באזור מספר ערים ומשפחות אצולה, אשר התחרו על הבכורה בחבל גראובינדן. בתחילה החזיקה במעמד זה הבישופות של כור - אשר התרחבה והפכה עד מהרה לכוח החזק במקום. עם זאת, מצב זה לא נמשך שנים רבות יתר על המידה, והחל מהמאה ה-14 החל לשרור אי שקט פנימי ברחבי שטחי שלטונה של הבישופות, וחלקים רבים מאוכלוסייתה החלו תובעים את קיצה. דבר זה, הביא בשנת 1367 להקמת מדינת "ליגת בית האל" (Gotteshausbund), אשר החליפה את הבישופות. הליגה, נשלטה באופן רשמי על ידי סמכות דתית - הבישוף, אך גם על ידי סמכות פוליטית - נציגי יישובי הליגה; זאת, בניגוד למצב הקודם.
הקמת ליגת בית האל הביאה בשנים הבאות לתגובת נגד בשאר האזורים הסמוכים לשטחי שלטונה. מעמד האצולה באזורים אלו, החל לחשוש מהתעצמות של ליגת בית האל, ועקב כך החליט להתאגד על מנת לאזן את כוחה של הליגה. כך הוקמה בשנת 1395 הליגה האפורה "הליגה האפורה" (Grauer Bund) - אשר היוותה איחוד של מערב החבל, ומספר עשורים לאחר מכן, בשנת 1436, הוקמה "ליגת העשרה" (Zehngerichtenbund) - אשר היוותה איחוד של צפון החבל. מהלכים אלו, הובילו ללחץ מסוים בליגת בית האל, שחששה ששני כוחות חדשים אלו ימוססו את כוחה. בנוסף, החל להיווצר ממזרח לגראובינדן כוח מאיים ורב עוצמה - האימפריה האוסטרית של בית הבסבורג, אשר הרחיבה את גבולותיה בשנים האלו מערבה. דברים אלו ועוד, הובילו בשנת 1471 למהלך דרמטי שכלל את איחודן של כלל שלוש הליגות לפדרציה משותפת שנקראה "המדינה החופשית של שלוש הליגות" (Freistaat der Drei Bünde).
למרות איחודן של שלוש הליגות, המשיכו החששות באזור מפני האיום האוסטרי ממזרח, וכמענה לו, הן החליטו בשנת 1498, לחתום על ברית שותפות עם הקונפדרציה השווייצרית, היא שווייץ דהיום. למרות שבשנים הראשונות הברית עם שווייץ הקנתה לשלוש הליגות שקט יחסי, מגמה זאת לא המשיכה לאורך זמן, ובמהלך המאה ה-17 הפך המקום לשדה קרב של שלל כוחות זרים שהתחרו על השליטה במקום - אוסטריה, צרפת, ספרד, הוותיקן ועוד רבים אחרים, כאשר רק בראשית המאה ה-18, חידשה ברית שלוש הליגות את עצמאותה בגראובינדן. בסוף אותה המאה, בשנת 1798, כוחות צרפת המהפכנית פלשו לאזור, איחדו אותו עם שאר הקונפדרציה השווייצרית והכריזו על הקמתה של הרפובליקה ההלווטית - מדינת חסות צרפתית ברוח עקרונות המהפכה הצרפתית, בעלת שלטון ריכוזי חזק. הרפובליקה נמשכה עד 1810, אז קיסר צרפת נפוליאון סיפח את השטח לקיסרות הצרפתית. שלטון צרפתי ישיר זה לא האריך שנים, ובשנת 1815 לאחר נפילת נפוליאון וקריסת הקיסרות, קבע קונגרס וינה את גראובינדן כקנטון של שווייץ החדשה, ובכך הפך החבל לראשונה לשטח בלתי נפרד של שווייץ.
מאז הצטרף גראובינדן לשווייץ, נהנה החבל משגשוג מתמשך ומשקט יחסי, מגמה שנמשכה באופן כללי עד לימינו אנו.
גאוגרפיה
עריכהמצפון לגראובינדן ממוקמת נסיכות ליכטנשטיין ומתפרסת לצפון-מזרח שווייץ; ממערב לו נמצאים מרכז שווייץ וחבל טיצ'ינו; מדרום גובל החבל עם איטליה ומצפון-מזרח גובל עם אוסטריה.
החבל נמצא בלב האלפים השווייצרים, כאשר עיקרו הררי וכולל כמה מההרים הגבוהים ביותר ברכס הרי האלפים, כאשר חלק מפסגות אלו, נושא בחובו קרחונים מהמרשימים ביותר בהרי האלפים. במרחבים הרריים אלו של גראובינדן, מצויים עיקר אתרי הסקי ומסלולי ההליכה - שני דברים המהווים את עיקר ענף התיירות המקומי.
את האזור, בוקעים שורה של עמקים, כאשר השניים המרכזיים שבהם הם עמק האין (Inn) בחלקו הדרום-מזרחי של החבל, ועמק הריין (Rhein) בחלקו הצפון-מערבי. בשני עמקים אלו, מרוכז עיקר האוכלוסייה, לרבות העיר כור (בעמק הריין) והעיירה סנט מוריץ (בעמק האין), כמו גם עיקר ענפי הכלכלה, לרבות התעשייה והחקלאות.
דמוגרפיה
עריכההחבל מיושב בדלילות - מתגוררים בו 189,200 תושבים בלבד, נתון נמוך יחסית לגודלו הרב.
חבל גראובינדן הוא אזור מגוון מאוד מן הבחינה הדמוגרפית. מתוך כלל האוכלוסייה המקומית, 47% הם נוצרים קתולים ו-41% הם נוצרים פרוטסטנטים. האזור לא רק חסר קבוצה דתית דומיננטית, אלא גם חסר קבוצה אתנו-לשונית דומיננטית - 54% מהאוכלוסייה דוברת גרמנית, 31% דוברת רומאנש ו-15% דוברת איטלקית. כל זאת, כאשר מרבית האוכלוסייה הגרמנית היא פרוטסטנטית, בעוד עיקר האוכלוסייה דוברת הרומאנש והאיטלקית, משתייך לנצרות הקתולית.
אוכל
עריכהשתייה
עריכהשתיית בירה בגראובינדן נחשבת למאוד פופולרית, בשונה במעט משאר חלקיה של שווייץ. ברחבי האזור, תוכלו למצוא מבשלות בירה רבות.
לינה
עריכההגעה
עריכה
גראובינדן חסרה שדות תעופה כשלהם, ולכן האפשרות הקלה ביותר להגיע למקום, היא באמצעות נחיתה בציריך, ונסיעה משם ברכבת. נסיעה כזאת ברכבת מציריך לכור תתארך על פני כשעה וחצי נסיעה.
תחבורה
עריכהאמצעי התחבורה הבינעירונית המרכזי בגראובינדן, הוא הרכבת הרטית, אשר לצד היותה רכבת תיירים, היא גם אמצעי תחבורה סטנדרטי. הרכבות מגיעות פחות או יותר תמיד בזמן, וקווי רכבת יש בין כל מקומות היישוב המרכזיים באזור: כור, דאבוס, סנט מוריץ, ארוזה, סקול, פיליסור, פונטרזינה ועוד.
אמצעי תחבורה משני באזור הוא האוטובוס. חברות האוטובוס השווייצריות השונות, מפעילות מספר קווים במקום. השימוש באוטובוסים, נעשה בעיקר כהשלמה לרכבת הרטית, כאשר אלו מעבירים נוסעים ממקומות היישוב המרכזיים באזור, לכפרים ולאתרים השונים שבמעלה ההרים.
ראו גם
עריכה| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
