עיר בירה | הוואנה |
שטח | 109,884 קמ"ר |
אוכלוסייה | 11,210,064 תושבים (נכון ל-2013) |
צפיפות | 102.02 נפש לקמ"ר |
שפה רשמית | ספרדית |
מטבע | פסו קובני (CUP) |
יוקר המחיה | נמוך בממוצע בכ-89% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1] |
דתות | 60% קתולים, 5% פרוטסטנטים וזרמים נוצריים אחרים, 11% בני דתות אחרות, 24% לא דתיים (נכון ל-2010) |
חשמל | 110V/60Hz (תקעים A, B, C) |
אזור זמן | UTC-5, America/Havana |
קידומת בין-לאומית | +53 |
אתר התיירות הרשמי |
קובה, המכונה רשמית הרפובליקה של קובה (בספרדית: República de Cuba), היא מדינת אי בצפון האיים הקריביים. קובה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים והיא שוכנת על האי הגדול ביותר בקריביים. קובה מהווה יעד תיירותי ייחודי עם מורשת תרבותית עשירה ונופים מרהיבים.
בקובה המבקרים יכולים לבקר בערים השוקקות של המדינה, כולל בבירת המדינה הוואנה אשר מכילה מבנים צבעוניים ייחודיים, רחובות הומים, וסצנת מוזיקה תוססת, או בערים בולטות אחרות כמו סנטיאגו דה קובה, טרינידד וסיינפואגוס אשר לכל אחת קסם ואטרקציות ייחודיות משלהן.
המורשת התרבותית של קובה, שהושפעה רבות מהתרבות הילידית, מהקולוניאליזם הספרדי והמורשת האפריקאית והתרבות הקאריבית. המבקרים יכולים לחוות את השילוב הייחודי של ההשפעות הללו בין היתר באמנות הקובאנית, במוזיקה הקובאנית, בריקוד הקובאני, במטבח הקובאני, במוזיאונים, בפסטיבלים וכמו גם בשווקים מקומיים.
למרות היותה מדינת אי קטנה, קובה מילאה תפקיד מהותי בהיסטוריה ובתרבות העולמית. העבר הקולוניאלי שלה, המאבקים המהפכניים, ודמויות אייקוניות כמו צ'ה גווארה ופידל קסטרו הותירו את חותמם המדינה, והמבקרים יכולים ללמוד על חייהם ותרומתם וכמו גם על ההיסטוריה המרכבת של המדינה באתרים ההיסטוריים הרבים הפזורים ברחבי המדינה וכמו גם במוזיאונים רבים ברחבי המדינה. לקובה ממשל קומוניסטי מאז המהפכה הקובנית ב-1959. מדינה נותרה תחת מצור אמריקאי מתמשך, אשר השפיע משמעותית על כלכלתה ופיתוחה של המדינה.
קובה נודעת גם בזכות החוויות הייחודיות שהמבקרים יכולים לחוות בה ובמיוחד נסיעה במכוניות וינטג' ברחבי הערים והאזורים הכפריים של המדינה.
לקובה תשעה אתרי מורשת עולמית, המשקפים את המורשת התרבותית המגוונת והעשירה של המדינה.
קובה זולה יחסית בהשוואה ליעדי טיול פופולריים אחרים. עלויות הלינה, המזון והתחבורה בדרך כלל נמוכות יחסית, מה שהופך אותה לאופציה מוצלחת עבור מטיילים עם תקציב מוגבל יותר.
אזורים
עריכהמערב קובה תיאור |
מרכז קובה תיאור |
מזרח קובה תיאור |
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי
עריכה9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:
- 1 הוואנה (Havana) - בירת קובה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו ובאיים הקאריביים. בשנת 1982 הכריז ארגון אונסק"ו על הוואנה העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית.
- 2 סנטיאגו דה קובה (Santiago de Cuba) - עיר נמל הנחשבת למרכז של המחצית המזרחית של קובה.
- 3 טרינידד (Trinidad) -
- 4 ברקואה (Baracoa) -
- 5 קמגיי (Camagüey) -
- 6 סיינפואגוס (Cienfuegos) -
- 7 מטנזאס (Matanzas) -
- 8 פינאר דל ריו (Pinar del Rio) -
- 9 סנטה קלרה (Santa Clara) -
אטרקציות תיירות פופולריות בקובה
עריכהלהלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בקובה, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.
- 1 קאיו לארגו
- 2 הפארק טופס דה קולאנטס
- 3 איסלה דה לה יובנטוד
- 4 ג'רדינס דל ריי
- 5 מריה לה גורדה
- 6 הפארק הלאומי סיינגה דה ספאטה
- 7 הפארק הלאומי לה גויירה
- 8 שמורת הביוספרה סיירה דל רוסאריו
- 9 חוף ורדרו
- 10 הפארק הלאומי ויניאלס
- 11 מבצר סן פדרו דה לה רוקה
- 12 הפארק הלאומי אלחנדרו דה הומבולדט
- 13 הפארק הלאומי דסאמבארקו דל גראנמה
רקע כללי
עריכהמאז המהפיכה הקובנית של פידל וראול קאסטרו, צ'ה גווארה וחבריהם סובלת קובה מאמברגו אמריקני אשר שימר אותה כמדינה ייחודית שהצליחה לשרוד את נפילתן של מרבית המדינות הקומוניסטיות בעולם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 ובראשן ברית המועצות שהייתה בת הברית והגב הכלכלי של קובה.
בשנים האחרונות הייתה הרגשה שמדיניותו של הנשיא אובמה פניה לשבור את הקרח והיה חשש גדול של אוהבי קובה כי נירמול היחסים יביא להצפתה של האחרונה בתרבות האמריקאית כפי שקרה במדינות רבות באמריקה המרכזית והקאריביים, ואולם חילופי השלטון בארצות הברית ככל הנראה יעכבו מגמה זו, לשמחתם של הטיילים המעוניינים לבקר במדינת האי הייחודית הזו, שנותרה כמעט יחידה בעולם (בוודאי בחצי המערבי או הצפוני שלו) שהצליחה להימנע מאימוץ תרבות הצריכה והשפעתה של הגלובליזציה.
קובה היא שמורת טבע אמיתית לעידן בו הייתה גם שיטה כלכלית אלטרנטיבית לכלכלת השוק החופשית, ושבמקום שלטי פרסומת וצריכה (בהם לרוב מככבות נשים בניסיון למכור מוצרי צריכה) ישנם שלטי תעמולה מצוירים ביד אדם הקוראים לרוב קריאות מהפכניות (כשבמקום דוגמניות מככבים בהם מהפכנים מזוקנים). על אף שהאמברגו הותר מעט, המחסור בחלפים במשך עשרות שנים ייצר יכולות אלתור מקומיות ושימוש ברכבים ומכונות שחלקם נותרו עוד מהתקופה האמריקאית של "ריקוד המיליונים" בקובה, ולכן האי הוא לא פחות ממוזיאון חי ונושם של רכבים אמריקאיים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 שלא רק מתוחזקים אלא גם נוסעים וממלאים את כבישי הוואנה והערים הגדולות.
מלבד המכוניות הענקיות שריד לעידן אחר, הרי שגם הארכיטקטורה הספרדית, האמריקאית והקומוניסטית שרדו את מבחן הזמן והופכים את הנוף האורבני הקובני לייחודי ומרתק, עם שלל סגנונות אדריכליים שרובם ברמת תחזוקה מתקלפת ומעובשת, ריקבון עירוני במיטבו וגן-עדן לצלמים.
חופי הטורקיז הקאריביים הפכו גם הם למרכז משיכה עיקרי לתיירים שהפכו למקור הכנסה, ואולי הכי חשוב היא הכנסת האורחים, תחושת הביטחון ושמחת החיים של המארחים הקובניים רבי הגוונים שהופכים ביקור בקובה לחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר.
מורשתו של פידל קאסטרו אינה רק בניתוק מהגלובליזציה אלא גם שירותי רפואה וחינוך ברמה גבוהה להמונים ולכן גם בני שיח אינטלקטואליים בכל קרן רחוב. אי אפשר שלא לציין גם את תרבות המוזיקה והריקודים הקובניים שהם חלק עיקרי בחוויית החיים בקובה גם כיום.