ריו דה ז'ניירו
  ריו דה ז'ניירו | |
| מדינה | ברזיל |
| אוכלוסייה | 6,323,037 תושבים (נכון ל-2010) |
| צפיפות | 5,348.1 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010) |
| שטח | 1,183 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC -3 |
| אתר התיירות הרשמי | |
ריו דה ז'ניירו (בפורטוגזית: Rio de Janeiro) היא העיר השנייה בגודלה בברזיל. לעיר קו חוף ציורי המשתרע לאורך האוקיינוס האטלנטי. ריו דה ז'ניירו נודעת במיוחד בזכות הסביבה הטבעית המרהיבה שלה, החופים עוצרי הנשימה שבה, והקרנבל השנתי המפורסם שלה.
העיר נודעת במיוחד בזכות החופים הציוריים שלה כמו החופים האייקונים קופקבנה ואיפנמה. החופים הללו מהווים מוקד משיכה מרכזי הן למקומיים והן לתיירים ומספקים הזדמנויות לפעילויות חוף שונות וכמו גם לחוות את תרבות החוף התוססת של ריו. העיר מכילה גם נפלאות טבע כמו הפארק הלאומי טיג'וקה אשר נחשב ליער הגשם העירוני הגדול בעולם. בתוך גן העדן השופע הזה המבקירם יכולים ללכת במסלולי הליכה ציוריים שונים, לצפות במפלים מדהימים, ולהיתקל בחיות בר מגוונות.
האירוע השנתי המפורסם ביותר של העיר, הקרנבל, מושך אל העיר מיליוני אנשים מרחבי העולם אשר נוהרים אל העיר על מנת לחזות במצעדים הצבעוניים, בתלבושות המרהיבות, ומקצבי הסמבה המדבקים שממלאים את הרחובות לאורך הקרנבל.
ריו מכילה גם סצנת חיי הלילה תוססת הכוללת מגוון מועדונים שוקקים, ברים והופעות מוזיקליות חיות. רובע לאפה מהווה את אחד מאזורי סצנת חיי הלילה המרכזיים של העיר.
העיר מכילה גם מוזיאונים ברמה עולמית כגון מוזיאון ריו דה ז'ניירו לאמנות, אשר מכיל אוסף מגוון של יצירות אמנות מברזיל וכמו גם יצירות אמנות של אמנים שונים מרחבי העולם, ומוזיאון המחר, אשר מוקדם לחתום המדע ובנוסף מכיל גם תערוכות המתריעות מפני הסכנות הכרוכות בשינויי האקלים, הנזק לסביבה והקריסה החברתית.
לספורט תפקיד מהותי בתרבות של העיר חובבי הכדורגל יוכלו לחזות במשחקים של קבוצת הכדורגל המיקצועית פלומיננסה באצטדיון מקרנה האייקוני, בעוד שחובבי הכדורסל יוכלו לצפות במשחקים של קבוצת הכדורסל הנודעת פלמנגו. לקבוצות הללו קהל אוהדים מסור אשר תורם רבות לתרבות הספורט התוססת של העיר.
מתוך הכרה בחשיבותה ההיסטורית של העיר ארגון אונסק"ו הכריז על אזור מסוים בתחום העיר כאתר מורשת עולמית. אזור זה כולל אתרים בולטים כמו פסל ישו הגואל האיקוני הניצב בראש הר קורקובדו והשכונה המקסימה סנטה תרזה אשר מכילה ארכיטקטורה קולוניאלית.
אזורי העיר
עריכה
| זונא סול (האזור הדרומי) האזור המתוייר ביותר של העיר אשר מכיל בתי מלון רבים. אזור זה מורכב מהשכונות קופקבנה, איפנמה ולבלון, וכולל גם שלושה חופים נודעים. |
סנטרו (מרכז העיר)  האזור של העיר שמכיל את מרבית המוזיאונים הבולטים בעיר, בהם המוזיאון לאמנות מודרנית, כמו גם את מרבית הברים הנודעים ביותר בעיר. |
| זונא נורטה (האזור הצפוני) אזור זה מכיל פחות אטרקציות תיירותיות, למרות שמומלץ במיוחד להגיע לאזור זה לשם ביקור באצטדיון המרקנה, אשר הוא מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל פלמנגו ופלומיננסה. |
| זונא אואסטה (האזור המערבי) האזור המרוחק ביותר ממרכז העיר אשר מכיל הן את השכונות האמידות ביותר בעיר והן את השכונות העניות ביותר בעיר. |
רקע כללי
עריכה
רקע היסטורי
עריכה
ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - ריו דה ז'ניירו#היסטוריההעיר נוסדה בשנת 1565 על ידי הפורטוגזים כמיגון נגד אוניות מלחמה צרפתיות שסחרו בעץ ובמוצרים שונים מברזיל. פירטיות שחקה תפקיד מרכזי בהיסטוריה של העיר, ויש עדיין מבצרים קולוניאליים שמבקרים בהם. הפורטוגזים נלחמו בצרפתים במשך כמעט 10 שנים, ושני הצדדים כרתו ברית עם שבטים ילידים. במאתיים השנים הבאות העיר הייתה מאחז לא חשוב של האימפריה הפורטוגזית, עד שזהב, יהלומים ועפרות נמצאו במינאס ז'ראיס בשנת 1720. אז, כנמל הקרוב ביותר, ריו הפכה למרכז ייצוא למינרלים אלה והחליפה את סלבדור כעיר המרכזית במושבה בשנת 1763. כאשר נפוליאון פלש לפורטוגל, משפחת המלוכה עברה לברזיל והפכה את ריו דה ז'ניירו לבירת הממלכה (בזמנו זו הייתה העיר היחידה מחוץ לאירופה שהייתה בירה של מדינה אירופית). כאשר ברזיל הכריזה עצמאות בשנת 1822, היא אמצה את המלוכה כצורתה של הממשלה (עם הקיסרים פדרו הראשון ופדרו השני). העיר זכתה לארח את המשחקים של האולימפיאדה ה-31 בקיץ 2016. זה היה הניסיון היחיד שהצליח לאחר כמה וכמה ניסיונות לאירוח האולימפיאדה, שהוגשו בשנים 1936, 1940, 2004, 2012 ונדחו.
אקלים
עריכה| דפוסי האקלים בריו דה ז'ניירו | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | ממוצע שנתי |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס | 29.4 | 30.2 | 29.4 | 27.8 | 26.4 | 25.2 | 25.3 | 25.6 | 25.0 | 26.0 | 27.4 | 28.6 | 27.2 |
| טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס | 26.2 | 26.5 | 26.0 | 24.5 | 23.0 | 22.5 | 22.3 | 22.8 | 22.8 | 23.8 | 24.2 | 25.2 | 24.15 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס | 23.3 | 23.5 | 23.3 | 21.9 | 20.4 | 19.7 | 19.4 | 19.2 | 19.6 | 20.2 | 21.4 | 22.4 | 21.2 |
| כמות ימי גשם ממוצעת | 12 | 9 | 12 | 10 | 8 | 6 | 6 | 6 | 9 | 10 | 11 | 13 | 112 |
| אחוזי לחות | 73 | 72 | 75 | 77 | 76 | 74 | 73 | 73 | 75 | 74 | 73 | 74 | 74 |
| מקור 1: World Meteorological Organization (UN),[1]Hong Kong Observatory[2] | |||||||||||||
| מקור 2: Weatherbase (record highs and lows, humidity)[3] | |||||||||||||
 תחזית מזג האוויר מעודכנת לריו דה ז'ניירו לעשרת הימים הבאים ב-weather.com | |||||||||||||
מוקדי עניין
עריכהתוכלו לקרוא אודות מוקדי עניין בולטים ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.
פעילויות
עריכה
קניות
עריכהאוכל
עריכהשתייה וחיי לילה
עריכהלינה
עריכההגעה
עריכהתחבורה בעיר
עריכה
חשוב לדעת
עריכהיעדים סמוכים בולטים
עריכהראו גם
עריכה| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים
עריכה- ↑ World Weather Information Service - Rio de Janeiro. World Meteorological Organization (September 2011). אוחזר ב־April 12, 2013.
- ↑ Climatological Information for Rio de Janeiro, Brazil. Hong Kong Observatory. אוחזר ב־April 12, 2013.
- ↑ Weatherbase: Historical Weather for Rio de Janeiro. Weatherbase. אוחזר ב־August 9, 2012.