רמת הגולן

רמת הגולן היא חבל ארץ הממקום בחלק הצפון-מזרחי של ישראל לאורך הגבול עם סוריה. לאזור רמת הגולן היסטוריה עשירה, עוד מימי התנ"ך, והיה המוקד בו התרחשו קרבות רבים לאורך ההיסטוריה. בשנת 1967 כבשה ישראל את האזור מסוריה במהלך מלחמת ששת הימים. רמת הגולן מהווה את אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בישראל והאזור מכיל שפע של נופים מרהיבים, שמורות טבע, אתרים היסטוריים וארכאולוגיים ואפשרויות רבות לפעילויות מהנות בחיק הטבע.

המבקרים ברמת הגולן יכולים גם לחקור את האתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים הרבים הפזורים ברחבי האזור, כמו העיר העתיקה גמלא שנחרבה על ידי הרומאים בשנת 67 לספירה ומבצר נמרוד שנבנה על ידי האיובים במאה ה-13 לספירה וממנו נשקף נוף מרהיב של האזור. רמת הגולן מכילה גם שמורות טבע וגנים לאומיים רבים, מהם נשקפים נופים מרהיבים, כאשר כמה מיעדים הבולטים ביותר כוללים את החרמון, שמורת הטבע הבניאס ושמורת הטבע יהודיה. בשמורות הטבע והגנים הלאומיים של רמת הגולן ישנם מסלולי הליכה רבים, החל משבילים קצרים וקלים ועד לטרקים ארוכים ומאתגרים. בחודשי החורף ניתן לעשות סקי באתר הסקי בחרמון, היחיד מסוגו בישראל.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

יישובים בולטים באזור רמת הגולן אשר בעלי עניין תיירותי:

• 1 קצרין‏ הבירה הלא רשמית של רמת הגולן. למרות שאיננה יישוב כה גדול, עם 6,725 תושבים בלבד נכון ל-2016, קצרין היא היישוב היהודי הגדול ביותר ברמה, והיישוב השני בגדולו באזור הרמה. בקצרין תוכלו ליהנות מביקור במרכז המבקרים הראשי של רמת הגולן ובו להתוודע לקורותיו של אזור זה, לבקר במוזיאון העתיקות המקומי, וכן לבקר בפארק קצרין העתיקה ולהתרשם מבית הכנסת העתיק שבו. קצרין ממוקמת במיקום תיירותי מצוין - ממש במרכז הרמה, כאשר סביבה משתרעים להם נחל המשושים, נחל הזוויתן ונחל היהודיה, כאשר כל זה לא רחוק מהכנרת, גמלא העתיקה וגִלגַל רְפַאִים. 

• 2 מג'דל שמס‏ (مجدل شمس‏) יישוב דרוזי בצפון רמת הגולן, אשר הוקם במקור בסוף המאה ה-16, וממוקם על מורדות הר החרמון. מג'דל שמס כיום היישוב המאוכלס ביותר ברמת הגולן. בחורף מהווה מג'דל שמס מיקום פופולרי להשכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לאתר החרמון. לאחרונה החלה מגמה של פיתוח ענף התיירות המקומי וביישוב נבנו צימרים, בית מלון, אטקרציות תיירותיות שונות וכן מסעדות שונות המציעות אוכל דרוזי מסורתי אותנטי. 

יעדים בולטים נוספים

אתר החרמון

• 1 הר חרמון‏   (השתלבו בכביש 98 וסעו דרכו צפונה עד קצהו הצפוני. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כחצי שעת נסיעה פנו במסעדה צפונה והשתלבו בכביש 98) ההר הגבוה ביותר בשטח ישראל אשר ממוקם בחלק הצפוני ביותר של רמת הגולן. שטחו של החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים. בחלקו הישראלי של ההר שוכן אתר הסקי בחרמון, עליו ראו בהמשך. ראו גם: מסלולי ההליכה בהר חרמון. 

• 2 אתר החרמון‏‏    , ☎ 1599-550-560NOCC, דוא"ל: hermon@skihermon.co.il אתר הסקי היחיד בישראל. הכניסה לאתר כרוכה בתשלום. פעילות הגלישה באתר מתאפשרת רק במשך מספר שבועות בודדים במשך החורף (בדרך כלל בין אמצע ינואר ומרץ) בהתאם לכמות המשקעים, גובה השלג ולמזג האוויר. המחיר הכרוך בגלישה באתר הוא בסביבות 200 ש"ח להשכרת ציוד ו-200 ש"ח לגלישה. האתר פתוח למטיילים גם במהלך הקיץ, וניתן לבקר במקום ולהשתתף בסיורי טבע, מורשת קרב ובתצפיות, ולהשתמש ברכבל המבקרים ובמגלשות הרים הפועלות על מסילה. מחיר: מחירון מלא ראו כאן וכאן. 

• 3 מבצר נמרוד‏ (קַלְעַת נַמרוּד‏)‏   (מכביש 98 שברמת הגולן פנו מזרחה לכביש 99 ולאחר כעשר דקות נסיעה פנו צפונה לכביש 989, ותגיעו ליעד לאחר כשמונה דקות נסיעה. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כעשר דקות נסיעה פנו צפונה לכביש 989), ☎ 6949277- 04NOCC, פקס: 6950877 - 04NOCC שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי וביום שבת בין השעות 8:00-17:00, בערבי שישי וחג פתוח בין השעות 8:00-16:00. מבצר בצפון רמת הגולן השוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון. המבצר נבנה במהלך המאה ה-13 על ידי צבאות איובים וממלוכים כחלק מניסיונות ההתגוננות של השליטים האיוביים מפני מתקפה של קיסר גרמניה ורומא הקדושה, פרידריך השני פון הוהנשטאופן. גודלו של המבצר ומיקומו האסטרטגי גורמים לכך שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום באזור (אורכו של המבצר כחצי ק"מ). בימים עם ראות טובה ניתן גם להשקיף מהמבצר לכל הסביבה. בתוך המבצר אפשר להיכנס למספר חדרים תת-קרקעיים ולמאגר המים של המבצר, וכן לראות שרידים של מגדלי שמירה עם חרכי ירי, חדרים עם קשתות וחלונות, ועוד. שיאו של הטיול בעליה ל"מגדל העוז", מגדל שמירה שממנו רואים את המבצר כולו. מחיר: 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד. 

• 4 גִלגַל רְפַאִים‏‏   (מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מזרחה לכיוון יונתן. חצו את המושב עד לשערו האחורי, המשיכו בנסיעה של כ-1.3 קילומטר ופנו ימינה בכביש משובש אך מתאים לרכב. כבעור קילומטר נוסף למי שאין רכב שטח מומלץ להחנות את הרכב בצומת שבילים גדול שבמקום העונה לכותרת מתחם שעבניה. בצומת השבילים פנו ימינה רגלית או ברכב והמשיכו בשביל עוד כקילומטר) אתר כלכוליתי (סביבות 3,000 לפנה"ס) ובו מספר מעגלים קונצנטריים הבנויים מגלי אבן בזלת. לאתר היה שימוש פולחני קדום שמהותו מסתורית, אך נראה שהיא קשורה בחיזוי אסטרונומי או בטקסי מעבר העונות, כיוון שהפתח הרחב במעגל החיצוני פונה לכיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה. במרכז האתר תל אבנים גדול במיוחד ובתוכו מחילה, בה נמצאו שרידי שלדים ומטמון של תכשיטים. השם "גלגל רפאים" הוא כינוי מודרני שניתן על ידי ועדת השמות. כינויו במפות הסוריות היה "רוּג'וּם אַ-הירי" – גלעד חתולי הבר. ניתן להגיע ברכב לצומת דליות ושם להשאיר אותו בחניון, וממנו ללכת כ-40 דקות על שביל הגולן לכיוון צפון מזרח. לחלופין, ניתן לנסוע על הכביש האחורי של היישוב יונתן (כביש שנוסע על ציר צפון-דרום כקילומטר וחצי מזרחית ליונתן), וכ-3 ק"מ דרומה מיונתן לפנות מערבה על דרך עפר. הדרך עבירה לכל רכב אך הנהיגה בה קשה. תוך פחות משני ק"מ מגיעים לפיצול של דרך עפר שמאלה (דרומה) שמובילה תוך 300 מטר לתל, והיא חוצה נחל במעבר שאפשרי רק לרכבי שטח. 
• 5 שמורת הטבע נחל חרמון‏ (נחל בניאס‏)‏   (מכביש 98 שברמת הגולן פנו מזרחה לכביש 99 ולאחר כרבע שעה נסיעה פנו צפונה בהתאם לשילוט לעבר השמורה. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כרבע שעה נסיעה פנו צפונה בהתאם לשילוט לעבר השמורה), ☎ 04-6902577; 04-6950272FORMATNOCC, פקס: 04-6904066; 6950272 -04FORMATNOCC שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 8:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 8:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. שמורת טבע הממוקמת בקצה הצפוני של רמת הגולן למרגלות רכס החרמון, ומכסה את אזור נחל חרמון - נחל איתן המהווה את מקור המים המזרחי של נהר הירדן ומספק לא פחות מרבע מימיו. השמורה אוצרת בחובה נופים מרשימים ועצרי נשימה הכוללים בין השאר את מפל הבניאס - המים הגדול בישראל. בתחומי השמורה תוכלו לפגוש גם בכמה אתרים ארכאולוגיים שונים. ראו גם: מסלול ההליכה בנחל חרמון. מחיר: 29 שקלים למבוגר, 25 שקלים לסטודנט, 15 שקלים לילד, 15 שקלים לגמלאי. 

• 6 בניאס‏   שרידי עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הרומית. האתר ממוקם למרגלות החרמון. במקום התגלה מקדש המוקדש לאל פאן.  

שמורת הטבע נחל חרמון (הבניאס)

• 7 גמלא‏‏   (מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מערבה כאשר תראו שילוט המפנה לגמלא - שימו לב היטב. לאחר כשלושה קילומטר של נסיעה בכיוון מערב, תגיעו לשער השמורה ושם כדאי להחנות את הרכב), ☎ 04-6962885NOCC שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 8:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 8:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. חורבות עיר היסטורית חשובה המצויה במרכז רמת הגולן. אתר החפירות של גמלא מהווה את גולת הכותרת של שמורת הטבע גמלא הסובבת את אתר העיר. סך השטח הבנוי של העיר היה כ-180 דונם, שטח שנחשב גדול בעת העתיקה. העיר אשר הייתה ידועת שם בתקופת התלמוד, התפרסמה בעמידתה מול מצור רומאי ממושך ובקרב בו היא הוכרעה והגיעה לקיצה. במרכז העיר שוכן בית כנסת מרשים המהווה את אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בארץ ישראל, ובנוף בתחומי המקום אפשר למצוא גם מבני קבורה מתקופה מוקדמת במיוחד וכן שרידי כפר נוצרי בשם דיר קרוח. מחיר: 29 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד, 15 שקלים לגמלאי. 
• 8 סוסיתא‏   שרידי עיר יוונית-רומית שנמצאת על גבעה כ-2 ק"מ מזרחית לכנרת. העיר נוסדה כעיר מדינה (פוליס) ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפנה"ס בידי הממלכה הסלאוקית. העיר השתייכה לדקאפוליס (עשר הערים) שהיו קשורות יותר בתרבותן ליוון ולרומי מאשר לאוכלוסייה השמית בסביבתן. 
• 9 נחל אל על‏   נכלל בתוך שמורת הטבע אל על, שמשתרעת ממושב אלי על, ועד למושב אבני איתן. הנחל עובר בשמורה בערוץ עמוק ויוצר במהלכו כמה מפלי מים, ביניהם "המפל הלבן" ו"המפל השחור". מימיו של נחל אל על נאגרים במאגר בני ישראל, מגדולי מאגרי המים בגולן. נחל אל על מתלכד יחד עם ואדי סמך ויוצר את נחל סמך. 

• 10 נחל גילבון‏ (נחל דבורה‏)   שמורת טבע ונחל ברמת הגולן אשר כוללים שני מפלי מים גדולים (מפל הג'ילבון ומפל דבורה). על גדות הנחל ישנה צמחייה מגוונת הכוללת בין השאר- הרדופים, פטלי קנה, אלוני תבור ועוד מינים רבים של צמחי ארצישראלית מגוונת. סוג הסלע הוא בזלת. 

• 11 נחל זוויתן‏   נחל איתן שאורכו כ-26 ק"מ. לכל אורכו מפלים קטנים ובריכות מים. מבריכת מים בראש מפל הזויתן נופל הזויתן מגובה של כ-25 מטרים לבריכת מים נוספת. 

• 12 אם הקשתות‏ (אֻם אַ-קַנַאטִיר‏)‏   (מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מערבה לכיוון נטור. מספר קילומטרים טרם תגיעו לנטור, פנו דרומה בדרך צדדית אשר תביא אותכם אל היעד תוך מספר דקות) כפר קדום על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, יובל של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב לקיבוץ נטור שבדרום רמת הגולן. בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום כפר יהודי. במרכז הכפר השתמרה היטב דופן מבנה בית כנסת גדול שבנייתו מרשימה, מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד. 
• 13 נחל דליות‏   נחל העובר מדרום ליישוב גמלא. נחל דליות הוא נחל איתן, שמתחיל באזור תל פארס ומתנקז לכינרת. יובלו הצפוני של נחל דליות נקרא נחל גמלא ובו נמצא המפל הגבוה ביותר בארץ שמימיו זורמים כל השנה (מפל גמלא).קצת לפני הגעתו של נחל דליות לבקעת בית צידה מתחבר אליו נחל בתרה, ושלושתם זורמים יחד עד לכינרת בשפך דליות. בשפך נוצרה לגונה. אורכו של נחל דליות הוא כ-30 קילומטרים. 

• 14 נחל יהודיה‏‏   (סעו בחלקו המערבי של כביש 87 ולאחר כשבע קילומטר של נסיעה מכיוון צומת יהודיה שבצפון הכנרת פנו שמאלה לעבר חניון יהודיה, שם מתחילה השמורה), ☎ 04-6962817NOCC, פקס: 04-6961166NOCC, דוא"ל: ​st-yehudya@npa.org.il שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 7:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 7:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. שמורת טבע המשתרעת על 66,000 דונם במרכז רמת הגולן. השמורה כוללת חמישה ערוצי נחל המשתפלים לכיוון דרום מערב מגובה של כארבע מאות מטרים מעל פני הים אל עמק החולה ומשם לכנרת. ברחבי השמורה הנחלים יוצרים בתחילה קניונים מרשימים בסלעי הבזלת ומפלים גבוהים, ובהמשך יוצרים נוף ייחודי של ביצות ולגונות. כשליש משטח השמורה, מכוסה ביער אשר העץ השולט בו הוא אלון התבור. עולם החי של השמורה עשיר במיוחד, והוא כולל החל מחזירי בר, זאבים ותנים ועד לשפנים, דורבנים וצבים. ראו גם: מסלול ההליכה בנחל יהודיה. מחיר: 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד, 11 שקלים לגמלאי. למי שלא בא מהחניון אין תשלום, כמו"כ גם מהחניון ניתן להוריד את האנשים בתחנה שלפני הכניסה, והם יכנסו מאחורי התחנה בפירצה בגדר, ורק ישלמו על הרכב כאדם בודד, או שיאמר בכניסה שהוא לא בא לטייל אלא לנוח מעט, ואז לא ישלם כלל.. 
• 15 נחל משושים‏‏   (בכביש 888 סעו מכיוון צפון (מכביש 91) או מכיוון דרום (מכביש 87), וכשלושה קילומטרים צפונית לחד נס, פנו מזרחה. תחילה הדרך תהיה סלולה ובהמשך הדרך צפויה להפוך לדרך עפר משובשת, כאשר לאחר כחמש קילומטר נסיעה החנו את הרכב), ☎ 04-6820238NOCC שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 8:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 8:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. שמורה טבע במרכז רמת הגולן הסמוכה לשמורת יער יהודיה. ברחבי השמורה הסובבת את נחל משושים, אשר הוא הנחל הארוך ביותר ברמת הגולן, תוכלו למצוא קניונים עמוקים, הרבה מים זורמים לרבות מעיינות רבים וכן נקיקים ומפלים. בתחומי השמורה תמצאו בריכות מים שונות לרבות בריכת המשושים המפורסמת, המהווה תוצר של תהליכים גאולגוים ייחודיים. הבריכה ידועה בקירותיה הבנויים מעמודי בזלת בצורת מצולעים, עמודים אשר גובהם מגיע לכ-5 מטרים, כאשר רובם בעלי חמש או שש צלעות. לצד הנופים המרהיבים, תוכלו לפגוש ברחבי השמורה עולם חי משגשג הכולל בין השאר את אוכלוסיית הנשרים הגדולה ביותר בישראל. בבריכת המשושים יש מים כל השנה והיא אתר פופולרי וצפוף, במיוחד בעונת הקיץ ובחגים. עם זאת, אפילו בתקופות עמוסות אפשר למצוא את הבריכה שוממת לגמרי אם מגיעים מוקדם בבוקר. ניתן לשחות בבריכה, שחלקה עמוקה למדי אך מומלץ להיזהר מסלעים משוננים שלא תמיד ניתן להבחין בהם. מחיר: 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד, 11 שקלים לגמלאי. 
• 16 בריכת המשושים‏   בריכה בשמורת המשושים שבמרכז הגולן. הבריכה, הנמצאת בתחתית קניון, נקראת על שם צורת עמודי בזלת בעלי חתך משושה שמרכיבים את קירותיה. המבנה הגיאולוגי הזה נוצר על ידי קירור איטי של שכבות זרמי לבה לאורך תקופה ארוכה. מסלול ההליכה הקצר ביותר לבריכת המשושים הוא באורך 2.5 קילומטרים. הבריכה ממוקמת צפונית לישוב חד נס.  
• 17 כורסי‏   שרידי מנזר ביזנטי אשר מזוהה כיום כאתר בו התרחש על פי המסורת הנוצרית "נס החזיר". האתר הוא כיום גן לאומי. ב-2015 התגלה במקום לוח שיש עם טקסט ארמי שמעיד על כך שהיישוב הכיל אוכלוסייה יהודית או אוכלוסייה יהודית-נוצרית בשנת 500 לספירה.  
• 18 יהודיה‏   שרידי כפר נטוש במרכז רמת הגולן הממוקם כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין. באתר נמצאו חפצים המעידים על כך שהיה קיים ישוב במקום במהלך התקופה הרומית-ביזנטית.  
• 19 עין נוטרה‏   שמורת טבע קטנה במורדות המערביים של רמת הגולן סמוך לעמק החולה.  

• 20 קצרין העתיקה‏‏   (ממרכזו של כביש 87 או בחלקו המערבי של כביש 91 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 9088. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, תגיעו לקצרין. בשוליה הדרומיים של העיר, בסמוך למרכז המסחרי, פנו מזרחה דרך יער קצרין), ☎ 04-6962412NOCC, 04-6962696NOCC שרידי הכפר התלמודי העתיק קיסרין, הממוקם בשוליו הדרומיים מזרחיים של היישוב המודרני קצרין, הממוקם במרכז רמת הגולן. האתר הארכאולוגי זכה לפרסום במיוחד בשל בית הכנסת הגדול שבמרכזו -בית כנסת משוחזר בחלקו. 
• 21 בית הכנסת העתיק בדיר עזיז‏, דוא"ל: ​ הריסות בית כנסת וישוב יהודי עתיק מהמאה ה-6. היישוב הקדום ממוקם כשני קילומטרים דרומית מזרחית למושב כנף. 

• 22 שמורת יער אודם‏   שמורת היער הגדולה בגולן. השמורה נמצאת בתחום נחל סער ומתפרשת לשני צדדיו. היא משתרעת בתחום הצר של הנחל, בין מפל רסיסים לבין מפל סער. בקטע זה זורמים המים רק בחורף ובאביב. מרבית פני השטח של השמורה מכוסה אבני בזלת.  

• 23 נחל סער‏    

• 24 נחל גובתה‏   נחל היורד מן החרמון ונשפך אל נחל חרמון מימין כ-150 מ' בלבד אחרי עין בניאס. ראשיתו סמוך לתחנה העליונה של הרכבל באתר הסקי. 
• 25 הר אביטל‏   (השתלבו בכביש 98, הגיעו לחלקו המרכז-צפוני באזור היישובים עין זיוון ומרום גולן. שם, פנו מערבה בהתאם ליער) שמורה המשתרעת בצפון רמת הגולן סביב שני הרי הגעש אביטל ובנטל, וכן סביב הקיבוצים מרום גולן ועין זיוון. שני ההרים מתנשאים לגובה של כאלף ומאתיים מטר מעל פני הים, כאשר בין שניהם פרוס עמק יפה. פסגת הר אביטל משמשת כבסיס צבאי והיא סגורה למבקרים, כאשר לא כך הר בנטל, אשר לצד נוף מרהיב תוכלו ליהנות בראשו ממוצב צה"לי בלתי שמיש, מרכז מבקרים, בית קפה, גן פסלים חורשת יער ועוד.  

• 26 שמורת בריכת רם‏   שמורת טבע ליד הישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס ובה בריכת מים טבעית גדולה אשר ממנה משקים גידולים באזור. 
• 27 פארק הירדן‏‏  , ☎ 04-6923422NOCC, פקס: 04-6923536NOCC, דוא"ל: yarden@golan.org.il פארק מיוער המשתרע על כ-1000 דונם מצפון לכנרת לצד אחד מהאפיקים הראשיים של נהר הירדן. ברחבי הפארק תוכלו ליהנות משפע של ירוק, מקווי מים, אתרים ארכאולוגיים ועוד. במקום מתחם קמפינג הכולל אפשרות להקמת אוהלי לינה, שינה בחדרי אירוח, חנייה לקארוון, ועוד. 
• 28 עין פיק‏   מעיין השוכן מתחת לכפר הסורי הנטוש פיק. במקום בריכת בטון בגודל 2 על 1.5 מטר ובעומק כ1.8 מטר (עודכן לאחרונה בנוב' 2019)
• 29 מעיין כנף‏    
• 30 שמורת טבע אירוס הביצות נוב‏    
• 31 שמורת הר חרמונית‏    
• 32 מוזיאון עתיקות הגולן‏    
• 33 תל בית צידה‏    

אתרי קרבות

• 34 תל פאחר‏   המיקום בו נערך במהלך מלחמת ששת הימים קרב תל פאחר במוצב מבוצר של צבא סוריה אשר היה ממוקם בצפון רמת הגולן. המוצב נכבש על ידי כוח צה"ל שהשתייך לחטיבת גולני 
• 35 תל עזזיאת‏   המיקום בו נערך במהלך מלחמת ששת הימים קרב תל עזזיאת במוצב מבוצר של צבא סוריה אשר היה ממוקם בצפון רמת הגולן. המוצב נכבש על ידי כוח צה"ל שהשתייך לחטיבת גולני 
• 36 תל סאקי‏   המקום בו נערך במהלך מלחמת יום כיפור קרב תל סאקי  
• 37 עמק הבכא‏   המקום בו נערך במהלך מלחמת יום כיפור קרב עמק הבכא  
• 38 נפח‏   המקום בו נערך במהלך מלחמת יום כיפור הקרב על נפח.  

רקע כללי

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של רמת הגולן

מבצר נמרוד

התיישבות אנושית התקיימה ברמת הגולן כבר לפני מאות אלפי שנים. בעת העתיקה התיישבו באזור עמים שונים, כאשר עם בואה של התקופה החשמונאית (המאה הראשונה לפני ספירה) החלה גם התיישבות יהודית ענפה אשר ביססה במקום מספר מרכזים חשובים. עם איבוד העצמאות היהודית בתקופת המרד הגדול (המאה הראשונה לספירה), יישובים יהודים רבים נחרבו ואחרים עזבו. תחת זאת, במהלך המאות הבאות בימי המשנה והתלמוד תחת שלטון רומאי וביזנטי המשיכו יהודים רבים להתגורר בגולן, ולקיים בו יישובים יהודים רבים. מצב עניינים זה נמשך עד למאה ה-10 לערך עת המקום נשלט על ידי המוסלמים, אז עזבו מרבית היהודים את האזור. בשנים הבאות האזור היה נחשב לשולי יחסית. מתחילת השלטון העות'מאני ועד לאמצע המאה ה-19 היה הגולן אזור ספר בו התגורר מעט תושבי קבע והשולטים בפועל במקום היו שבטים בדווים. בצפון רמת הגולן הוקמו מספר יישובים דרוזים, אשר קיימים בחלקם עד היום. קבוצה נוספת שהתיישבה בגולן באותה התקופה הייתה הצ'רקסים. בסוף המאה ה-19, עם ראשית העליות הציוניות לארץ, נעשו ארבעה ניסיונות של יהודים בעיקר ממוצא אירופאי להתיישב ברמת הגולן, אך עם זאת כולם כשלו לבסוף, הן עקב קשיי הסתגלות והן עקב מתחים עם האוכלוסייה המקומית.

עד כינון המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה, היה אזור הגולן קשור מבחינה מדינית לגליל, כחלק מוולאית דמשק. בשנת 1923, עם תום מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי בסוריה, ובהתאם להסכם סייקס-פיקו, הוחלט כי הגולן יהיה בשטח הסורי. לפני כיבוש הגולן בידי ישראל בשנת 1967, התגוררו בו כ-128 אלף תושבים אשר התרכזו בלא פחות ממאתיים יישובים. ממשלת סוריה פיתחה את הגולן בעיקר לצורכי הצבא, סללה כבישים, ומתחה קווי חשמל וטלפון. מפיתוח זה נהנתה בעקיפין גם האוכלוסייה האזרחית, אך בעיקר זו היושבת לאורך הצירים הראשיים. במהלך שנות ה-60 המתיחות בין ישראל לסוריה גדלה, דבר אשר התבטא בתקיפות הדדיות חוזרות ונשנות אשר הסבו נזק ונפגעים רבים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים (1967), הגיעו תקריות הגבול בין המדינות לשיא. לקראת סוף המלחמה, ישראל פלשה לרמת הגולן במסגרת שורה של מבצעים צבאיים אשר בסופם היא כבשה אותו והכפיפה אותו לשלטון ישראל - שלטון אשר נמשך עד ימינו. לאחר הניצחון הישראלי כ-115,000 עד 122,000 מהאזרחים הסוריים עזבו את הרמה ועברו לשטח סוריה, ומרבית הכפרים הסוריים נהרסו לאחר מכן.

לאחר כיבוש רמת הגולן, הקים צה"ל מערך הגנה לאורך קו הגבול החדש עם סוריה, כאשר בשנים הבאות קו הגבול סבל מדי פעם ממספר תקריות גבול. באותן השנים הוקמו יישובים רבים ברמת הגולן, עיקרם מושבים וקיבוצים, דבר שנעשה בעיקר על רקע אידאולוגי וביטחוני. כיום ברמת הגולן ישנם כעשרות יישובים יהודיים, אשר מצטרפים ליישובים הדרוזים שנשארו בקצה הצפוני של הרמה. בשנת 1973, עת פרצה מלחמת יום הכיפורים חזר אזור רמת הגולן לימי מלחמה במסגרת ניסיון סורי להשיב את האזור לשליטתה. מאז אותה המלחמה ידע האזור שקט יחסי ומתמשך. לאחר המלחמה הואץ פיתוח האזור ובשנת 1976 הצטרפה ליישובי הגולן קצרין - מועצה מקומית הגדולה ביותר מבין היישובים שהוקמו בגולן, אשר יועדה ומיועדת להיות עיר שתשמש בירת האזור. בשנת 1981 סופחה רמת הגולן לישראל והחוק הישראלי הוחל על השטח - הסיפוח הישראלי לא הוכר מעולם על ידי הקהילה הבין-לאומית, אשר רואה את האזור כשייך לסוריה. לאורך השנים התקיימו מספר פעמים משאים ומתנים בין ישראל לסוריה, במסגרתם דרשה סוריה את החזרת רמת הגולן אליה בתמורה להסכם שלום. עם זאת, כל הניסיונות האלו כשלו לבסוף. נכון ל-2011, חיים בחלק הישראלי של רמת הגולן כ-42.6 אלף איש: כ-18.4 אלף יהודים, כ-20.8 אלף דרוזים והשאר עלאווים.

גאוגרפיה

רמת הגולן נמצאת ממזרח לשבר הסורי-האפריקאי (שמתבטא באזור זה בעמק החולה). תנועת הלוחות הטקטוניים שיצרה את השבר גרמה להתרוממות הרמה לגובה, ולהיווצרותו של הר חרמון שגובל אותה מצפון (מבחינה גאולוגית החרמון הוא יחידה נפרדת מרמת הגולן, אך מבחינה תיירותית נהוג להתייחס אליו כחלק מהאזור). הרמה עצמה בנויה כמעין מישור נטוי – שינויי גובה כמעט ואינם מורגשים לאדם שנע בתוך הרמה, ובכל זאת היא נעה בין כ-1,000 מטר בצפון (באזור מַסְעַדֵה שלמרגלות החרמון) לבין כ-350 בקצהה הדרומי. נוסף על כך, המישור נשבר במקומות רבים על ידי כמה עשרות תלים געשיים שיצרו גבעות מאוד בולטות, אך מאוד מקומיות, במקומות רבים ברמה; ועל ידי ערוצי נחלים רבים החורצים אותה לכיוון מערב, כולם שברי-רוחב של השבר הסורי-האפריקאי.

שוליה המערביים של רמת הגולן, וביניהם ערוצי הנחלים שנזכרו, שופעים במעיינות רבים ובמים זורמים. הסיבה לכך היא שסלעי המגמה שמרכיבים את הקרקע באזור הם חדירים למים, שמחלחלים פנימה ואז פורצים החוצה בצידי הרמה. תופעה זו הופכת נקודות רבות באזור לפופולריות מאוד לטיולי משפחות.

פעילויות

רמת הגולן היא גן עדן לחובבי טיולי הליכה. תוכלו למצוא ברחביה מאות מסלולי הליכה מגוונים באורכים שונים ובדרגות קושי משתנות. מסלולי ההליכה של הגולן, הם דרך מצוינת להיכרות עם חבל ארץ זה, ולטעימה מהנוף המקומי ומחיי היום יום שבאזור.

• שביל הגולן‏‏  . שביל להולכי רגל, המותאם ברובו גם לרוכבי אופניים, שחוצה את רמת הגולן מצפון לדרום דרך מסלולי טיול פופולריים ואתרים היסטוריים. השביל איננו קשה במיוחד אך יש להתכונן גם למספר עליות וירידות תלולות פה ושם. הוא מומלץ במיוחד בעונות המעבר הודות למזג האוויר הנוח, ובעיקר באביב, מתי שהשדות הירוקים והפריחה מוסיפים לו יופי יוצא דופן. השביל מתאים להליכה גם בשאר השנה, אך כמובן שעומסי חום או גשמים עלולים לפגום בחוויה. אורך המסלול הוא 120 ק"מ וההליכה בו ברציפות אורכת בין 4 ל-7 ימים. 
• חברת אבו קייק אשר בפארק הירדן מפעילה שיט קיאקים וראפטינג בנהר הירדן.

לצד שביל הגולן חוצים את הרמה לאורכה ולרוחבה עשרות רבות של מסלולי הליכה מקומיים. דוגמאות למסלולים אלו הם: מסלולי ההליכה בהר חרמון, מסלול ההליכה בנחל יהודיה, מסלול ההליכה בנחל חרמון (הבניאס), מסלול ההליכה בנחל אל-על, מסלול ההליכה בנחל זוויתן ומסלולי ההליכה בנחל חזורי ונחל גובתה.

תרבות ובידור

• 1 סינמה אל-רום‏‏  , ☎ 04-6838016NOCC, 050-5541032NOCC. בית הקולנוע היחיד ברמת הגולן ואחד היחידים בצפון ישראל. לאורך השבוע מוקרנים במקום מיטב הסרטים החדשים במבחר ז'אנרים כמיועדים הן לילדים והן למבוגרים. לאורך השובע במקום מוקרן במיצג "עוז 77" המספר את קורות הקברות שנערכו באזור, בעמק הבכא, במהלך מלחמת יום הכיפורים. 

• 2 כפר האמנים באניעם‏‏    , ☎ 052-4472798NOCC, 04-6822355NOCC. שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 10:00-17:00, ביום שישי פתוח בין השעה 10:00 עד לכניסת השבת, וביום שבת פתוח בין השעות 10:00-16:00. מתחם הממוקם בשוליו הצפוניים של מושב אניעם, המעוצב בסגנון מדרחוב אירופאי, הכולל בחובו שלל גלריות של אמנים העובדים ויוצרים במקום, וכן מסעדות ובתי קפה. 
• 3 דה קרינה מפעל שוקולד בוטיק בעין זיוון 04-6993622, מפעל בוטיק הכולל מרכז מבקרים, בית קפה וחנות המפעל, על טהרת השוקולד המציע למבקרים פעילויות לכל המשפחה. פתוח מ א'-ה' 9:00–17:00 וימי שישי 9:00–15:00, כשר למהדרין.

אירועים ופסטיבלים שנתיים

• פסטיבל ימי ענף הזית בגליל - פסטיבל הנערך מדי חודש נובמבר כבר למעלה מ-15 שנה בתחומי הגולן והגליל. בימי הפסטיבל בתי בד רבים בגולן (ובגליל) פותחים את שעריהם לקהל הרחב ועורכים סיורים מודרכים וטעימות מהתוצרות המקומית. בנוסף, מסעדות נוהגות להציע תפריטים המיוחדים הכוללים מזון המבוסס על שמן זית.
• בשביל היין - חגיגה של יין הנערכת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי, ומשותפת לגולן, לגליל ולעמקי הצפון. במסגרת הפסטיבל בציבור מוזמן לקבל סיורים מודרכים ביקבי היין השונים שבגולן, לטייל בכרמים השונים שבאזור ומובן לטעום מהתוצרת המקומית.
• פסטיבל בזלת יוצרת - פסטיבל בלעדי לרמת הגולן העוסק בפיסול ואמנות חזותית. הפסטיבל נערך מדי שנה בחול המועד פסח במתחם התיירות החדש ווסט שבצפון הגולן. בפסטיבל התיירים מוזמנים לצפות בפסלי הבזלת עורכים את מלאכתם. במהלך הפסטיבל מתקיימים גם מופעי פסלים חיים, סדנאות יצירה, משחקי תיאטרון, פיסול בחימר מוזיקה חיה ועוד.
• לילות ירח בגולן - פסטיבל בלעדי לרמת הגולן הנערך מדי שנה בחודש אוגוסט. מרכז הפסטיבל כולל הופעות מוזיקה חיות המתרחשים בשעות הלילה, לצד פעילויות אחרות כגון ספארי לילה בג'יפים, רכיבה לילית על סוסים, רדיית דבש מכוורות, ארוחות לאור ירח, שיט קיאקים לילי ומגוון פעילויות משפחתיות אחרות.

אוכל ושתייה

ברמת הגולן תוכלו ליהנות מאפשרויות מזון רבות ומגוונות, אותן תוכלו למצוא ברחבי היישובים באזור. לצד אוכל ישראלי קלאסי ביישובים היהודיים, אוכל דרוזי ולבנטיני מקומי ביישובים הדרוזיים בצפון הרמה, באזור תמצאו גם מסעדות אשר יגישו אוכל בין-לאומי משובח. גם משתייה טובה תוכלו ליהנות ברמת הגולן - החל מהיין המוגש ביקבי הבוטיק הפזורים ברמה, ואפילו גם מכמה פאבים וברים מקומיים, אותם תוכלו למצוא בעיקר בקצרין - היישוב היהודי הגדול באזור.

קניות

לצד כמות גדולה של צרכניות, מרכוליות וחנויות הפזורים ברחבי יישובי רמת הגולן, בחבל ארץ זה תוכלו למצוא גם כמה מרכזי קניות גדולים.

• 1 קניון לב קצרין‏‏, כתובת: דליות 6, קצרין‏. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-21:00, ביום שישי בין השעות 9:00-15:00 וביום שבת בין השעות 10:00-23:00. קניון קטן הממוקם בשוליים המזרחיים של קצרין שבמרכז רמת הגולן, על הכביש הראשי. 

• 2 קניון נוף גולן‏‏, כתובת: בני יהודה‏, ☎ 04-6870120NOCC. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-21:00, ביום שישי בין השעות 9:00-15:00 וביום שבת בין השעות 10:00-23:00. מרכז קניות הממוקם ביישוב הקהילתי בני יהודה שבדרום מערב רמת הגולן. 

• 3 מרכז מסחרי אמאנה‏, כתובת: מג'דל שמס‏, ☎ 046984642NOCC. מרכז קניות הממוקם ביישוב הדרוזי מג'דל שמס שלמרגלות החרמון בצפון רמת הגולן. 

• 4 קניונית מרום גולן‏‏, כתובת: מרום גולן‏, ☎ 04-6960106NOCC. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי בין השעות 7:00-18:00, ביום שישי בין השעות 7:00-15:00 וביום שבת בין השעות 7:00-13:00. מרכז קניות הממוקם במרכז קיבוץ מרום גולן שבצפון רמת הגולן. 

• 5 מרכז קניות בוקעתא‏, כתובת: בוקעתא‏, ☎ 050-5647926NOCC. מרכז קניות הממוקם ביישוב הדרוזי בוקעתא שבצפון רמת הגולן. 

לינה

• 1 מלון מרום גולן‏‏  , כתובת: קיבוץ מרום גולן‏, ☎ 04-6960267NOCC, דוא"ל: hazmanot@biz-mg.co.il. צ'ק-אין: 15:00, צ'ק-אאוט: 11:00.  

הגעה

במכונית

לבאים ברכב לרמת הגולן מתל אביב ומאזור המרכז צפויה נסיעה של כשעתיים וחצי, כאשר מוטב להם לנסוע דרך כביש 6 לכיוון צפון עד לאזור הכרמל, משם לפנות מזרחה דרך כביש 77 עד לעיר טבריה, לפנות לכיוון צפון דרך כביש 90 ולאחר נסיעה של כרבע שעה לאורך חוף הכנרת לפנות שוב מזרחה ולעלות על כביש 87 לכיוון צפון מזרח, אשר יביא אותכם היישר למרכז רמת הגולן.

עבור המגיעים מאזור חיפה והכרמל (להם צפויה נסיעה של כשעה וחצי), כדאי לפנות דרומה ולהשתלב בכביש 77 ולנהוג לפי המשך ההוראות לבאים מאזור תל אביב.

לאלו אשר מגיעים מאזור ירושלים, ישנן שתי אפשרויות נסיעה מרכזיות: האחת (כשלוש שעות נסיעה), לנסוע בכביש 1 כ-40 דקות לכיוון מערב עד לאחר מודיעין ושם להשתלב בכביש 6, ולנהוג בהתאם להמשך ההוראות לבאים מאזור תל אביב. אפשרות אחרת עבור אנשים אשר מוצאם מירושלים (כשלוש שעות נסיעה גם כן) תהיה לנסוע בכביש 1 כ-30 דקות לכיוון מזרח אל תוך שטחי יהודה ושומרון ולנסוע עד לאזור צפון ים המלח ובקעת הירדן ושם להשתלב בכביש 90. בהמשך, יש להמשיך בנסיעה ארוכה צפונה עד לדרום הכנרת, שם יש לפנות שמאלה ולהשתלב בכביש 92, ולהמשיך לכיוון צפון מזרח ואתם ברמת הגולן.

באוטובוס

ניתן להגיע לרמת הגולן בקווי אוטובוס רבים, ההגעה המומלצת ביותר היא לקצרין ומשם ישנם קווי אוטובוס רבים המגיעים לכל רחבי רמת הגולן: לצפון עד אזור מרום גולן, מג'דל שמס ונווה אטי"ב ולדרום עד לאזור רמת מגשימים, חספין ובני יהודה.

מחיפה, עכו וכרמיאל

מחיפה, עכו וכרמיאל ניתן להגיע בקו 503 אשר ראשיתו במרכזית המפרץ וסופו בקצרין. הקו עם נסיעות מעטות ביום.

מעפולה

מעפולה ניתן להגיע בקו 151 אשר מתחיל את מסלולו בתחנה המרכזית בעפולה ועובר בדרכו בכביש 90, הקו עם נסיעות מעטות ביום.

מצפת

מצפת ניתן להגיע בקו 143 אשר מתחיל את מסלולו בבית חולים זיו בצפת ועובר בדרכו בראש פינה וחצור הגלילית, הקו עם נסיעות מעטות ביום.

מהגליל העליון וקריית שמונה

מהגליל העליון ההגעה היא בעיקר בקווים 43 ו53 אשר יוצאים מחצור הגלילית, הקווים תדירים יחסית לקווים הבינעירוניים האחרים שתדירותם נמוכה מאוד, קו 43 מגיע לשכונות המגורים בקצרין ואילו קו 53 מגיע לאזור התעשייה בקצרין.

מקריית שמונה מומלץ להגיע בקו 111 היוצא ממכללת תל חי, הקו אמנם מהיר אך תדירותו נמוכה. ניתן להגיע גם בקווים 54, 59 ו159 אך הקווים מאספים ועוברים דרך יישובים רבים ברמת הגולן, הקווים תדירים יותר מקו 111.

מטבריה

מטבריה ניתן להגיע בקווים רבים, ההגעה העיקרית היא באמצעות קו 52 ו57, הקווים תדירים יחסית לעומת שאר הקווים הבניעירוניים שתדירותם נמוכה מאוד, בנוסף קיימים גם קווים 142 ו147 היוצאים מבית חולים פוריה בטבריה.

מתל אביב

עבור אלו אשר מוצאם מאזור תל אביב והמרכז, ניתן להגיע בקו 843 אשר ראשיתו בתחנה המרכזית בתל אביב וסופו בקצרין. זמן הנסיעה בקו זה הוא כארבע שעות נסיעה

מירושלים

מירושלים מוטב לקחת את קו 966 אשר ראשיתו בתחנה המרכזית בירושלים וסופו בקצרין. זמן הנסיעה בקו זה הוא כשלוש וחצי שעות נסיעה.

תחבורה

לאורך השנים נסללה ברחבי רמת הגולן רשת מסועפת של כבישי תעבורה. בתמונה: כביש 87 החוצה את רמת הגולן במרכז ממזרח למערב

במכונית

לאורך השנים נסללו כבישים רבים לאורכה ולרוחבה של רמת הגולן, כבישים אשר הקלו על ההתניידות ברחבי אזור זה. עם זאת, פיתוח מערכת הכבישים של הגולן איננו מושלם דיו, והתעבורה בו לעיתים לקויה. ברמת הגולן למעשה יש כביש אורך אחד ראוי לציון - כביש 98. כביש זה משתרע לאורך שוליה המזרחיים של רמת הגולן ומתחיל בקצה הדרומי באזור חמת גדר, ומסתיים בקצה הצפוני באזור הר החרמון. במערב רמת הגולן התנועה משובשת יותר היות שאין בה כביש אורך מסודר. עם זאת, לאורך מזרח אצבע הגליל ועמק החולה, לצד המדרונות המערביים של רמת הגולן, נמתחים מצפון לדרום שני כבישים המשלימים זה את זה - האחד, כביש 888, מתחיל בצפון הכנרת וממשיך צפונה עד לאזור קיבוץ גדות, שם לאחר פנייה מערבה הוא משתלב עם המשכו הצפוני כביש 918, המגיע עד לקריית שמונה. בין כביש 98 במזרח הגולן לבין הכבישים 888 ו-912, נמתחים בכיוון מזרח-מערב שלוש כבישי רוחב מרכזיים: כביש 87 מצפון הכנרת לאזור מאגר בני צפת, כביש 91 ממרכז עמק החולה לאזור שמורת הר אביטל - הר בנטל, וכביש 99 מאזור קריית שמונה וצפון אצבע הגליל אל אזור החרמון והיישובים הדרוזיים.

באוטובוס

המועצה האזורית גולן מפעילה את שירותי התחבורה הציבורית ביחד עם החברה הכלכלית גולן ובשיתוף עם משרד התחבורה. עקב המיקום הגאוגרפי המרוחק והאוכלוסייה הדלה באזור, רוב קווי התחבורה מגיעים לטבריה, חצור הגלילית וקרית שמונה ומשם תושבי הגולן יכולים להחליף אוטובוס ולנסוע לכיוון המרכז. בנוסף המועצה מפעילה בימי הלימודים קווי אוטובוס לתלמידים שעליהם יכול כל אדם לעלות במחיר נסיעה באוטובוס. נוסף על זה אגד מפעילה שלושה קווים מקצרין לירושלים, תל אביב וחיפה ועוד קו נוסף חד כיווני ממבוא חמה/קשת לתל אביב ביום שבת/ראשון בהתאמה.

חשוב לדעת

סכנות פוטנציאליות

שלט אזהרה המוצב לפני שדה מוקשים ברמת הגולן

הוראות כלליות טרם יציאה לטיול: ראשית חשוב לדעת שאין לטייל בשעת החשיכה. שנית, יש להתעדכן קודם הטיול בתנאי מזג האוויר ולהתכונן בהתאם במקרה של תנאי מזג אוויר קיצוניים - עומסי חום או לחלופין ריבוי משקעים. דבר חשוב נוסף - טרם יציאה לטיול להצטייד בהתאם בדגש על כמויות מים מספיקות (בדרך כלל 3 ליטר מים ליום טיול עשויים להספיק).

מספר הוראות בטיחות באשר להתנהגות בעת טיול. ראשית, חשוב לשים לב היטב לסימון המלווה כל מסלול הליכה מראשיתו ועד סופו וכן לשים לב היטב לשלטי אזהרה והכוונה אשר תוכלו לפגוש לעיתים לאורך המסלול. יש לנהוג בהתאם לסימונים ושלטים אלו. יש להימנע מלטפס על מבנים עתיקים או להיכנס למבנים מעין אלו במקרה והדבר אסור בכניסה, קל וחומר אם עומדת למבנה סכנת התמוטטות. שנית, ככלל אין לשתות ממקווי מים לא סודרים הממוקמים לאורך המסלול. עוד דבר שכדאי לדעת - על פי התקנות המקומיות, אסור בתכלית להבעיר אש ברוב האזורים, דבר זה מותר בדרך כלל רק בחניונים או במקומות מוסדרים. הוראה נוספת - הכניסה למים במקומות מסוימים אסורה או לא מומלצת - הדבר מסומנים בשילוט מתאים בשטח. לסיום, לינת שטח ברחבי הגולן מותרת באופן כללי בכל השטחים הפתוחים שאינם שטחי אש, אזורים הסמוכים לגבול או למתקנים צבאיים או שמורות טבע. בשמורות טבע ניתן ללון רק בחניונים מסודרים המתאימים לכך.

הוראות ביטחון: יש לנהוג במשנה זהירות ולהימנע מכניסה לשטחי אש ללא תיאום מראש. על מנת להימנע מאי נעימויות, מומלץ לטייל באמצעות מפות סימון שבילים, הכוללים סימונים מדויקים של שטחים מעין אלו. לבדיקה וברור לגבי מסלולים העוברים בשטחי אש השייכים לאוגדה 210, ראו כאן 04-6977224. דבר נוסף - אין לטייל במסלולים בגזרת החרמון (נווה אטי"ב וצפונה) ללא תיאום ואישור מראש מרשויות הצבא. לבדיקה וברור לגבי מסלולים בגזרת החרמון חטיבת החרמון, ראו כאן 04-6966207. עוד הערה חשובה - בגולן תמצאו שפע של שדות מוקשים שנטמנו לאורך השנים על ידי צה"ל והצבא הסורי, ולכן אסור ומסוכן לחצות גדרות באזור זה. מוקשים רבים גם נסחפים עם הזמן אל מחוץ לשדות המגודרים, ולכן כל תנועה מחוץ לדרכים עלולה להסתיים באסון. כמובן, לעיתים קורה שמוקשים נסחפים גם לדרכי עפר ושבילים, ולכן אין לגעת בחפצים מתכתיים לא ברורים ויש לדווח עליהם מיד למשטרה.

שירותים רפואיים

ברמת הגולן אין בית חולים, אך ברחבי היישובים הרבים שבו תוכלו למצוא מרפאות ומרכזים רפואיים רבים. שני בתי החולים הקרובים ביותר לרמת הגולן, הם בית החולים פוריה הסמוך לטבריה ובית החולים זיו בצפת.

מוקדי חירום

• חדר המצב של משרד החינוך - 02-6222211
• תיירות גולן - 04-6962885
• בית ספר שדה גולן וחרמונים - 04-6961234
• מדרשת הגולן - 04-6678809
• רשות הטבע והגנים - 3639*

• מרחב גולן - 04-6850664

• מגן דוד אדום, מרחב ירדן - 04-6790111

• בית החולים פוריה, טבריה - 04-6652211
• בית החולים זיו, צפת - 04-6828811

יעדים סמוכים בולטים

מרחצאות חמת גדר

• חמת גדר - אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן השוכן בעמק הירמוך מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. פארק הנופש שבמקום משתרע על שטח של כ-150 דונם וכולל מרחצאות חמים, חדרי טיפול מפוארים, מסעדות, חוות התנינים הגדולה במזרח התיכון, מתקני מים, מיני-ספארי, פינות חי וכאלפיים זני צמחים שונים. במקום מבקרים מאות אלפי תיירים מדי שנה. במקום תוכלו ליהנות גם מחורבות מרשימים של מרחצאות רומיים, שהיו פעילים במקום.
• חופי מזרח הכנרת - שורה של חופי רחצה המשתרעים בדרום מערב רמת הגולן לאורך שוליה המזרחיים של ימת הכנרת. לצד חופי רחצה תוכלו למצוא באזור פארקי מים, מתחמי קמפינג ועוד.

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: רמת הגולן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמת הגולן

• שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל - אזור הצפון