מחלות זיהומיות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 85:
מחלות בקטגוריה זו יכולות להיות '''מאוד''' מדבקות. המחלות מופצות בדרך כלל האוויר מאנשים אשר נגועים באותן המחלות. במקרים רבים אנשים יכולים להידבק באותן המחלות רק אם הם ימצאו באותו המרחב בו נמצא אדם הנגוע במחלה (למשל במקרים של חצבת, אבעבועות רוח ושחפת). בפועל אין הרבה שתוכלו לעשות על מנת להימנע לחלוטין מלחלות במחלות הללו, אך תוכלו לעשות דברים שונים שיפחיתו באופן מהותי את הסיכון שתחלו באותן המחלות. שטיפת הידיים במים וסבון, או שימוש בחומר חיטוי ידיים על בסיס אלכוהול, ושימוש במסכה כירורגית עשויים לסייע רבות להפחית את הסיכון להידבק בחלק מהמחלות הללו. ודאו שיש לכם את כל החיסונים הרלוונטיים למטיילים שמבקרים באזורים בהם המחלות הללו נפוצות במיוחד (במיוחד במקרים של חצבת-חזרת-אדמת, דיפתריה, שעלת, אבעבועות רוח, ושפעת). מומלץ להימנע מלבקר באזורים בהם המחלות הללו נפוצות במיוחד אם לא קיבלתם חיסונים נגד המחלות הללו מבעוד מועד - במיוחד במקרה של מחלות קשות כגון חצבת.
 
* '''[[:w:נגיף קורונה|נגיף הקורונה]]''' (COVID-19) - הנגיף עלה לכותרות ברחבי העולם בסוף 2019 בעקבות ההתפרצות של הנגיף ב[[ווהאן]] שבסין בתחילה, כאשר בהמשך [[:W:מגפת הקורונה|הנגיף המשיך להתפרץהתפרץ בכל רחבי העולם]]. נכון לנובמבר 2021 המגפה הדביקה מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. שיעורי התמותה של המגפה גבוהים במיוחד עבור אנשים מבוגרים ועבור אנשים עם מערכת חיסונית חלשה. אנשים שנדבקו בנגיף אך אשר עדיין אין להם את התסמינים האופייניים לאנשים הנדבקים בנגיף עדיין עלולים להדביק אחרים בנגיף. שטיפת ידיים תכופה, שמירת מרחק מאנשים אחרים (כולל הימנעות מלחיצת ידיים), והימנעות מנסיעוה לאזורים בהם ישנם אנשים רבים במיוחד שנדבקו בנגיף הם הדרכים המומלצות ביותר להימנע מהידבקות בנגיף הקורונה. כמו כן, מומלץ להיות בבית לבד במשך 14 ימים כאשר חוזרים מיעדים בהם הנגיף עדיין נפוץ (במדינות מסוימות הדבר נדרש על פי חוק). החל מדצמבר 2020 ישנם חיסונים זמינים נגד נגיף הקורונה, אם כי זמינותם עדיין מוגבלת, ומשתנה מאוד ממדינה למדינה.
{{תרגום מכונה גולמי|
* '''שפעת העופות''' - זיהום ויראלי הפוגע בדרך כלל בציפורים, אך נגיף שפעת העופות A נמצא גם הוא, אם כי לעיתים רחוקות ביותר, בחלק מהזיהומים בבני אדם. התפרצויות נוכחיות בקרב בעלי חיים התרחשו בדרום מזרח אסיה (קמבודיה, סין, אינדונזיה, לאוס, מלזיה, תאילנד ווייטנאם). המחלה מועברת לבני אדם במגע עם עופות נגועים (בעיקר עופות) והפרשות שלהם ועלולה לגרום למחלות קשות. אמצעי הזהירות כוללים הימנעות ממגע עם ציפורי בר והפרשותיהם. זיהום שפעת העופות מופיע לעיתים קרובות בחדשות מכיוון שהוא עשוי להיות מקור לזני שפעת חדשים שלאף אחד אין חסינות אליהם ושיש להם פוטנציאל להתפתח ולגרום למגיפות קטלניות. עם זאת, מנקודת מבטו של הנוסע הסיכון האישי משפעת העופות נמוך ביותר.על הנוסעים להישמע להמלצות על מגע עם עופות כעניין של חובה אזרחית, כדי למנוע הפצת מחלת העופות לעופות במדינות אחרות. אין חיסון זמין.
שורה 92:
}}
* '''חצבת''' - מחלה זיהומית מידבקת במיוחד הנגרמת על ידי נגיף החצבת. התסמינים של המחלה מתפתחים לראשונה בדרך כלל כ-10 עד 12 ימים לאחר החשיפה למחלה ונמשכים בדרך כלל בין 7 עד 10 ימים. התסמינים הראשוניים כוללים בדרך כלל חום (לרוב מעל 40 מעלות צלזיוס), שיעול, נזלת ודלקת בעיניים. לרוב אנשים החולים בחצבת מחלימים מהמלחמה לאחר מספר ימי מנוחה, אף על פי כן המחלה גורמת גם למקרי מוות רבים ברחבי העולם, בין היתר כתוצאה מסיבוך של דלקת במוח. נגיף החצבת מתפרץ בדרך כלל באוכלוסיות בה שיעור המחוסנים נמוך יחסית. ניתן למנוע את המחלה בקלות רבה יחסית אם לוקחים חיסון נגד המחלה.
* '''סארס''' - מחלה נגיפית בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי מין של נגיף קורונה, אשר מקורו בעטלפים. הנגיף עלה לכותרות ברחבי העולם 2002 בעקבות [[:W:EN:2002–2004 SARS outbreak|ההתפרצות של הנגיף באסיה]].
* '''MERS''' (ידועה גם כ"תסמונת נשימתית מזרח-תיכונית" או "שפעת הגמלים") - מחלה זיהומית, הנגרמת על ידי מין של נגיף קורונה (MERS-CoV). לעיתים לא ניכרים תסמינים כלל, ולפעמים התסמינים קלים או חמורים. תסמינים שכיחים כוללים חום, שיעול, שלשול וקוצר נשימה. בדרך כלל המחלה חריפה יותר אצל חולים בעלי מחלות רקע. מקורו של הנגיף MERS-CoV ככל הנראה בעטלפים.
* '''שחפת''' - מחלה זיהומית הנגרמת בדרך כלל על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום. שחפת משפיעה בדרך כלל על הריאות, אך יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. כאשר אין תסמינים לשחפת מצב זה מכונה שחפת סמויה. כ-10% מהזיהומים הסמויים עשויים להפתח למחלה פעילה אשר אם אינה מטופלת גורמת למותם של כמחצית מאותם האנשים. התסמינים אופייניים של שחפת פעילה הם שיעול כרוני הכולל ריר שמכיל דם, חום, הזעת יתר בשינה וירידה במשקל. המחלה עוברת מאדם לאדם דרך האוויר כאשר האנשים שחולים במחלה משתעלים, יורקים, מדברים או מתעטשים לעבר אנשים אחרים. אנשים עם שחפת סמויה אינם מפיצים את המחלה. שחפת פעילה שכיחה יותר בקרב אנשים עם HIV/איידס ובקרב מעשנים. איבחון של שחפת פעילה מבוסס לרוב על צילומי רנטגן של החזה, וכן על בדיקה מיקרוסקופית של נוזלי גוף. אבחון של שחפת סמויה מסתמך בדרך כלל על בדיקת עור מסוג TST או בדיקות דם. נכון לשנת 2018 רוב מקרי השחפת בעולם היו באזור דרום-מזרח אסיה (44%), אפריקה (24%) ומערב האוקיינוס ​​השקט (18%), כאשר מעל ל-50% מיתר המקרים אובחנו בשמונה מדינות - הודו (27%), סין (9%), אינדונזיה (8%), הפיליפינים (6%), פקיסטן (6%), ניגריה (4%) ובנגלדש (4%). שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות בכל הגילאים ברחבי העולם. מספר מקרי המוות בעולם (בשל מחלות זיהומיות) כתוצאה ממחלה זו הוא במקום השני (אחרי איידס) למספר מקרי המוות מזיהום. כ-95% מהמקרים בעולם שאובחנו כהדבקות בשחפת וכמוות כתוצאה ממנה היו במדינות העולם השלישי. ניתן לרפא אנשים החולים בשחפת באמצעות שימוש באנטיביוטיקה. ניתן לקחת חיסון נגד שחפת, אך ראוי לציין שהיעילות של החיסון בקרב אוכלוסייה מבוגרת נתונה במחלוקת.