קרואטיה

עיר בירה	זאגרב
שטח	56,594 קמ"ר
אוכלוסייה	4,493,312 תושבים  (נכון ל-2007)
צפיפות	79.4 נפש לקמ"ר
שפה רשמית	קרואטית
מטבע	קונה (HRK)
יוקר המחיה	נמוך בממוצע בכ-27% מאשר בישראל (נכון ל-2016)
דתות	87.8% קתולים, 4.4% משתייכים לכנסייה האורתודוקסית, 1.3% מוסלמים (נכון ל-2015)
חשמל	230V/50Hz (תקעים C, F)
אזור זמן	UTC +1
קידומת בין-לאומית	+385
אתר התיירות הרשמי

קרואטיה, או בשמה הרשמי רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska), היא מדינה במרכז אירופה, באזור חבל הבלקן.

קרואטיה ידועה בהיסטוריה העשירה שלה. מיקומה האסטרטגי על הים האדריאטי הפך את קרואטיה לאורך ההיסטוריה לצומת דרכים חשובה למסחר ולתרבות. המבקרים בקרואטיה יכולים לחקור את האתרים ההיסטוריים הרבים הפזורים ברחבי המדינה, כמו האמפיתיאטרון הרומי בפולה, ארמון דיוקלטיאנוס בספליט, והעיר דוברובניק אשר הוקמה בימי הביניים ומוקפת חומה, שהיא גם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

רצועת החוף המרהיבה של קרואטיה לאורך הים האדריאטי הוא אחת האטרקציות המרכזיות לתיירים בקרואטיה. רצועת החוף של קרואטיה נודעים במיוחד בזכות החופים המרהיבים עם המים הצלולים, ועיירות החוף המקסימות.

פעילויות פופולריות בקרב המבקרים כוללות בין היתר שחייה, צלילה, שיט בקיאקים, רפטינג בנהרות, רכיבה על אופניים באזורים הכפריים, וטיולי הליכה בהרים. קרואטיה ידועה גם בשל חיי הלילה התוססים שבה.

חובבי טבע יוכלו למצוא לא מעט אטרקציות מעניינות כולל שמונה פארקים לאומיים ו-11 שמורות טבע בהם אותם הם יוכלו לשלב בביקור. הפארק הלאומי המרהיב אגמי פליטביצה הוא יעד מומלץ במיוחד אשר כולל מפלים שוצפים, אגמים בצבע טורקיז וחיות בר מגוונות. הפארק הלאומי פאקלניצה הוא מקום נהדר לטיולים רגליים וטיפוס צוקים, בעוד שהפארק הלאומי קורנאטי מכיל מעל ל-100 איים לא מיושבים שניתן לחקור.

המטבח הקרואטי כולל שילוב של השפעות ים תיכוניות, בלקניות ואיטלקיות, ונודע בשל השימוש בפירות ים טריים, בשרים על האש ותבשילים דשנים. המבקרים יכולים לטעום מנות מסורתיות כמו סבאפי, בורק ופסטיקדה, ולשתות אותם יחד עם כוס יין מתוצרת מקומית או ראקיה.

קרואטיה הפכה בשנים האחרונות לאחד מיעדי הנופש הפופולריים ביותר באירופה. עם זאת, היא הצליחה לשמור על קסמה הייחודי.

אזורים

דלמטיה חבל ארץ צר הכולל את רצועת החוף הדרומית של קרואטיה.

איסטריה חצי אי בצפון-מערב המדינה, הגובל בסלובניה.

מפרץ קוורנר מפרץ גדול עם רצועת חוף ארוכה ורכס ההרים של צפון דלמטיה.

סלבוניה אזור גדול בצפון מזרח המדינה (צפונית לנהר דראבה) האזור מלא יערות ושדות, הגובלים בהונגריה, בסרביה ובבוסניה והרצגובינה.

מרכז קרואטיה אזור הררי ומיושב בדלילות בצפון המדינה.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

עשר מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

דוברובניק היא מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בקרואטיה

• 1 זאגרב‏ (Zagreb‏) בירת קרואטיה והעיר הגדולה ביותר במדינה. זהו המרכז התרבותי, המדעי, הכלכלי והממשלתי במדינה.  
• 2 דוברובניק‏ (Dubrovnik‏) - עיר נמל עתיקה ומרכז תיירותי פופולרי שהייתה בעבר עיר-מדינה עצמאית. ב-1979 הוכרזה העיר העתיקה של דוברובניק כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.  
• 3 ספליט‏ (Split‏) - העיר המרכזית בדלמטיה. בשנת 1979 הכריז אונסק"ו על ארמון דיוקלטיאנוס שבספליט כאתר מורשת עולמית.  
• 4 רייקה‏ (Rijeka‏) העיר השלישית בגודלה בקרואטיה.  
• 5 זאדאר‏ (Zadar‏) עיר נמל במערב קרואטיה. העיר ממוקמת לחופו המזרחי של הים האדריאטי.  
• 6 פולה‏ (Pula‏) עיר נחמדה בקצה חצי האי איסטריאן בצפון מערב קרואטיה.  
• 7 אוסייק‏ (Osijek‏) עיר במזרח קרואטיה. זהו מרכז תחבורה חשוב והעיר העיקרית של סלאבוניה.  

אטרקציות תיירות פופולריות בקרואטיה

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בקרואטיה, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

1 אגמי פליטביצה‏     2 ארמון דיוקלטיאנוס‏     3 האמפיתיאטרון הרומי בפולה‏     4 חומות דוברובניק‏     5 הפארק הלאומי קרקה‏     6 קתדרלת סנט דומניוס‏     7 קתדרלת זאגרב‏     8 מבצר קליס‏     9 סאלונה‏     10 המוזיאון ליחסים שבורים‏     11 מלייט‏     12 זלטני רט‏     13 המערה הכחולה‏     14 חומות סטון‏     15 לאסטובו‏     16 ולביט‏     17 כנסיית סנט מארק בזאגרב‏     18 לובריאנק ‏     19 כיכר באן ילאצ'יץ‏     20 מקדש אוגוסטוס‏     21 הבזיליקה האופרזיאנית בפורץ'‏     22 קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק‏     23 האגם האדום‏     24 הפארק הלאומי פקלניצה‏     25 מקדש יופיטר בספליט‏     26 כנסיית סנט דונאטוס‏     27 זרצ'ה‏     28 טירת טראקושאן‏     29 מבצר סנט ניקולס‏     30 קתדרלת זאדר ‏     31 קתדרלת דוברובניק‏     32 ביוקובו ‏     33 ארמון ספונזה‏     34 מדבדניקה ‏

35 קתדרלת טרוגיר‏     36 קשת סרגיוס‏     37 איסטרלנדיה‏     38 טירת טרסאט‏     39 התיאטרון הלאומי של קרואטיה בזאגרב‏     40 לים‏     41 טירת קאמרלנגו‏     42 האגם הכחול‏     43 מוזיאון מימרה‏     44 הר אוצ'קה‏     45 הפארק הלאומי ריסניאק‏     46 קופצ'קי ריט‏     47 מבצר סנט מיכאל בשיביק‏     48 מערת וינדיה‏     49 בית הכנסת דוברובניק‏     50 אחוזת אלץ‏     51 מבצר קנין‏     52 גלריית איוון מסטרוביץ'‏     53 מבצר נה-האג'‏     54 אגם וראנה בדלמטיה‏     55 מדבדגרד‏     56 גן החיות של זאגרב‏     57 כיכר סנט מארק בזאגרב‏     58 אגם וראנה בקרס‏     59 פארק המים אקווה-קולורס‏     60 טברג'ה‏     61 טירת וליקי טאבור‏     62 ביתן האמנות בזאגרב‏     63 דוויגרד ‏     64 הפארק הלאומי צפון ולביט‏     65 טירת טוורדלי‏     66 פאפוק‏     67 אתר האדם הניאנדרטלי בקראפינה‏     68 המוזיאון לאמנות עכשווית בזאגרב‏

69 המוזיאון הקרואטי לאמנות נאיבית‏     70 המוזיאון הטכני בזאגרב‏     71 מבצר סטאריגרד‏     72 בורנום ‏     73 מבצר מיראבלה‏     74 טלסציצה‏     75 מערות בראץ‏     76 מונקודוניה‏     77 אנדאוטוניה ‏     78 מערת ברדין‏     79 פארק הטבע ביוקובו‏     80 טירת פרנקופאן‏     81 מוזיאון התרבות ווצ'דול‏     82 טירת סמובור‏     83 מבצר בורגיניון‏     84 המוזיאון הארכיאולוגי בזאגרב‏     85 נסקטיום‏     86 טירת דובובאק‏     87 מוזיאון לאמנות ומלאכה בזאגרב‏     88 מבצר בארון‏     89 מבצר ברוד‏     90 הגלריה המודרנית בזאגרב ‏     91 אגם פרוקליאן‏     92 הגן הבוטני של זאגרב‏     93 מוזיאון העיר זאגרב‏     94 טירת זרין ‏     95 מרתפי ארמון דיוקלטיאנוס‏     96 טירת קהטין‏     97 טירת דריווניק‏     98 טירת נוביגרד‏     99 טירת אוזלג'‏     99 המוזיאון לתולדות קרואטיה‏

אנו שואפים לחתור לכך שהרשימה תהיה איכותית ככל האפשר. האם אתם סבורים שניתן לשפר את האיכות של הרשימה על ידי ביצוע שינויים ספציפיים? אם כן, אנא כתבו את הצעותיכם לשיפורים הנחוצים בדף השיחה של המדריך.

רקע כללי

מי התכלת של אגמי פליטביצה

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של קרואטיה

קתדרלת זאגרב וכיכר באן ילצ'יץ' בזאגרב

בימי קדם במקום בו נמצאת כיום קרואטיה היו נמצאות המחוזות איליריה ודלמטיה. אזור זה היה תחת שליטה רומאית והפך ב-22 לפנה"ס למחוז רומאי המכונה איליריקום. לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית במהלך המאה ה-5 לספירה האזור נכבש על ידי האוסטרוגים אשר שלטו באזור במשך 50 שנים כאשר לבסוף הוא שולב לתוך תחומי האימפריה הביזנטית.

במהלך המאה השביעית לספירה באו הקרואטים והביסו את האווארים ששלטו באזור, ויצרו בעקבות כך שתי דוכסויות באזור - קרואטיה ופאנוניה. שתי הדוכסויות התאחדו בשנת 925 והפכו בעקבות כך לממלכת קרואטיה.

קרואטיה נכנסה לאיחוד עם ממלכת הונגריה בשנת 1102 כאשר המלך ההונגרי שלט בפועל על שתי המדינות. לאחר קרב מוהאץ', בו ספגה הונגריה תבוסה קטסטרופלית לכוחות האימפריה העות'מאנית, בחרה קרואטיה לנתק את יחסיה עם הונגריה ובעקבות כך הפרלמנט הקרואטי החליט ליצור איחוד חדש עם המלוכה ההבסבורגית. קרואטיה נותרה ממלכה אוטונומית במדינת הפסבורג (אשר בהמשך תהפוך לאימפריה האוסטרו-הונגרית) עד להתפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות תבוסתה במלחמת העולם הראשונה.

באוקטובר 1918 הוכרזה בזאגרב מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים בתחומי דרום מזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית לאחר פירוקה של זו בתום מלחמת העולם הראשונה. בדצמבר 1918 התמזגה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים לממלכת יוגוסלביה, אשר הייתה בשליטת סרביה.

לאחר פלישת מדינות הציר ליוגוסלביה באפריל 1941 חדלה הממלכה היוגוסלבית להתקיים ובעקבות כך שטחי קרואטיה סופחו לגרמניה ואיטליה, בעוד שהנאצים הקימו ממשלת בובות ששלטו בפועל בקרואטיה ובסרביה.

בתום מלחמת העולם השנייה הוחלט על הקמת הרפובליקה הדמוקרטית של יוגוסלביה, שהפכה מאוחר יותר לרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, כאשר חוקת 1946 הפכה את הרפובליקה העממית של קרואטיה והרפובליקה העממית של בוסניה והרצגובינה לשתי רפובליקות מתוך ששת הרפובליקות שהרכיבו את המדינה החדשה. יוגוסלביה הקומוניסטית תחת הנהגתו של טיטו נהגה להשתמש בדיכוי פוליטי ובמשטרה החשאית על מנת לוודא שלא יפעלו במדינה תנועות בדלנות.

לאחר מותו של טיטו ב-1980 החלה תקופה של חוסר יציבות פוליטית באזור. ב-25 ביוני 1991 ניתקה הנהגת קרואטיה את הקשרים עם יוגוסלביה והכריזה על עצמאותה. במהלך ארבע השנים שלאחר ההכרזה נערכה בתחומי קרואטיה מלחמת עצמאות עקובה מדם. קרואטיה זכתה להכרה בין-לאומית בינואר 1992 כאשר גם הקהילה האירופית וגם האו"ם העניקו הכרה דיפלומטית לקרואטיה, והמדינה הפכה לחברה באו"ם זמן קצר לאחר מכן. המלחמה הסתיימה במהלך שנת 1995, עם הניצחון המכריע של קרואטיה במבצע "סערה".

לאחר תקופה של צמיחה כלכלית מואצת בסוף שנות התשעים ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 קרואטיה הצטרפה לנאט"ו בשנת 2009 ולאיחוד האירופי בשנת 2013. קרואטיה היא כיום דמוקרטיה ליברלית, עם מערכת שוק חופשי ומדינת רווחה חזקה.

דמוגרפיה

נכון למפקד האוכלוסין של 2011 חיו באותה העת בקרואטיה 4.29 מיליון תושבים, וצפיפות האוכלוסייה הייתה 75.8 תושבים לקילומטר מרובע.

נכון ל-2011 קרואטיה הכילה בעיקר אנשים מהקבוצה האתנית הקרואטית (90.4%), בעוד שקבוצות המיעוט הגדולות ביותר כללו סרבים (4.36%) ו-21 קבוצות אתניות נוספות (אשר כל אחת מהם היוו פחות מ-1%).

נכון ל-2011 הדתות העיקריות בקרואטיה היו נצרות בזרם הקתולי (86.28%), נצרות בזרם האורתודוקסי המזרחי (4.44%) ואסלאם (1.47%).

אקלים

ברוב קרואטיה יש אקלים חם וגשום. האזורים הקרים ביותר בקרואטיה הם ליקה וגורסקי קוטאר, בהם יש שלג כל השנה באזורים שנמצאים בגובה 1,200 מטרים או יותר מעל פני הים. האזורים החמים ביותר בקרואטיה נמצאים לאורך החוף האדריאטי, אזור אשר מאופיין באקלים ים תיכוני נעים.

האזורים הכי פחות גשומים הם האיים החיצוניים של קרואטיה, והחלק המזרחי של אזור סלבוניה, בעוד שהחלק הכי גשום של קרואטיה הוא רכס הרי דינארה וגורסקי קוטאר, שם כמות הגשם השנתית היא מהגבוהה ביותר באירופה.

חשמל

שקע ותקע שוקו מהסוג הנפוץ בקרואטיה (CEE 7/5)

בשקעים בקרואטיה יש מתח של 230V בתדירות 50Hz. השקעים הם שקעים מסוג F (גרמני) עם פין הארקה בולט. אי אפשר להשתמש שם בתקעים ישראליים עם הארקה (סוג H) אולם אפשר להשתמש שם ביורופלאג (סוג C) או בתקעים מסוג CEE 7/7.

חגים לאומיים

ישנם 14 חגים רשמיים בקרואטיה:

שם החג	תאריך החג	מידע נוסף	יום עסקים
יום השנה החדשה (Nova godina)	‏ 1 בינואר	החג מאופיין בריבוי מסיבות, תהלוכות, ארוחות משפחתיות וכו'.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
חג ההתגלות (Sveta tri kralja)	6 בינואר	חג נוצרי המציין את התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו, בפני שלושת האמגושים.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום א' של הפסחא (Uskrs)	משתנה משנה לשנה	היום בו לפי המסורת הנוצרית ישו קם לתחייה. ביום זה מציינים מרבית הנוצרים את חג הפסחא.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום שני של האפר (Uskrsni ponedjeljak)	משתנה משנה לשנה	מקורו בחג יווני שמציין את ראשית הצום בנצרות האורתודוקסית.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום העבודה (Praznik rada)	1 במאי	ביום זה חוגגים את יום העובדים הבין-לאומי	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
היום הלאומי (Dan državnosti)	30 במאי	יום בו חוגגים את היום בו התקבלה החוקה הקרואטית ב-30 במאי 1990.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
חג הלחם והיין הקדושים (Tijelovo)	3 ביוני	חג קתולי בו שמטרתו העיקרית היא להגביר את אמונתם של האנשים בקיומו ונוכחותו של ישו.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום המאבק בפשיזם (Dan antifašističke borbe)	22 ביוני	יום בולט בהיסטוריה של קרואטיה - ה-22 ביוני 1941 - בו נוסדה היחידה הבדלנית הפרטיזנית הראשונה בסיסק, אירוע המסמל את תחילת המרד הקרואטי בכוחות הכיבוש הגרמניים והאיטלקיים.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום הניצחון הקרואטי (Dan pobjede i domovinske zahvalnosti)	5 באוגוסט	יום המוקדש לניצחון הצבא הקרואטי במלחמת העצמאות הקרואטית.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
חג עליית מרים (Velika Gospa)	15 באוגוסט	יום בו חוגגים את יום ההיפוך החורפי בחצי הכדור הדרומי.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום כל הקדושים (Dan svih svetih)	1 בנובמבר	מועד נוצרי המוקדש לזכר כל אדם נוצרי אשר מצא את מותו בגלל דתו ואמונתו.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום הזיכרון ( Dan sjećanja na žrtve Domovinskog rata)	‏ 18 בנובמבר	יום זיכרון לאנשי הצבא שמתו במהלך מלחמת העולם הראשונה	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
חג המולד (Božić)	‏ 25 בדצמבר	חג נוצרי המציין את הולדת ישו.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום סטפן הקדוש (Sveti Stjepan)	26 בדצמבר	חג נוצרי לזכר סטפן הקדוש אשר הוצא להורג על ידי הסנהדרין בשנת 35 לספירה ונחשב למרטיר הנוצרי הראשון	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.

שפות

השפה העיקרית בקרואטיה היא קרואטית, שהיא שפה סלאבית אשר דומה מאוד לסרבית ובוסנית. נכון ל-2011 קרואטית הייתה שפת האם של כ-95.60% מאוכלוסיית קרואטיה.

קרואטים רבים יכולים לדבר אנגלית ברמה מספקת, אבל גרמנית ואיטלקית הם שפות מאוד פופולריות על ידי המקומיים (בעיקר בגלל זרם שנתי גדול של תיירים גרמנים ואיטלקים). מרבית האוכלוסייה המבוגרת אינה דוברת אנגלית, אם כי חלק גדול מהאוכלוסייה המבוגרת מסוגלת לדבר בגרמנית או באיטלקית. אם אתם יודעים פולנית או צ'כית, תהיו עשויים לתקשר היטב עם המקומיים משום שהשפות הללו דומות במידה רבה לקרואטית. ישנם גם אנשים רבים בקרואטיה שדוברים צרפתית ורוסית. אנשים מבוגרים רבים יכולים לדבר רוסית משום שזו הייתה השפה השנייה בקרואטיה בתקופה הקומוניסטית, בה כל התלמידים בבתי הספר חויבו ללמוד את השפה הרוסית. כיום, השפה השנייה בקרואטיה היא ללא ספק אנגלית, בעיקר בקרב הדור הצעיר.

אטרקציות

מגוון רחב של אטרקציות כולל כתובות, אתרים ומספרי טלפון תוכלו למצוא במדריכי המשנה העוסקים באזורי המדינה.

שייט

שייט באזור איסטריה

שייט היא דרך מוצלחת למדיי לחקור את אזור איי רצועת החוף הקרואטית ואת אזור הארכיפלגים הקטנים. פעילות זו תאפשר לכם גם לראות כמה מהמפרצים המרהיבים בקרואטיה אשר נגישים רק לאנשים שמגיעים אליהם עם סירות. מרבית התיירים נוהגים להשכיר ספינות החכורות באזור העיר ספליט או מהאזור הסמוך. דוברובניק הפכה עם השנים ליעד פופולרי במיוחד לצאת ממנה להפלגה בסירה.

הזמנת סירות חכורות לרוב מבוצעת באמצעות שני תשלומים – 50 אחוזים מהמחיר משולם כפיקדון על מנת שההזמנה תאושר. את 50 האחוזים הנותרים נוהגים לשלם בדרך כלל שישה שבועות לפני תאריך החכירה. לפני שמעבירים את התשלום הראשון נהוג לבקש את חוזה החכירה מהסוכנות שמספקת את הסירה – כדאי במיוחד לשים לב מה הם דמי הביטול, משום שלעיתים רבות אם תאלצו לבטל את החוזה תהיו עלולים שלא לקבל את ההחזר של חמישים האחוזים שכבר שילמתם. לאחר מכן תהיו מוכנים להתחיל להפליג.

רוב היאכטות זמינות רק במהלך ימי שבת בעונת השיא (בין החודשים מאי עד ספטמבר). לעיתים רבות הם יהיו יותר גמישים לגבי הימים במהלך החודשים אפריל ואוקטובר. כאשר תגיעו אל המרינה בה היאכטה שאתם מחכירים נמצאת, תצטרכו לעבור את תהליך הצ’ק אין (בדרך כלל מקובל לעשות זאת בסביבות השעה 16:00). מומלץ לקנות ציוד להפלגה בסופרמרקט מקומי מבעוד מועד משום שהים והרוחות עלולים להיות בלתי צפויים ולא תרצו חלילה להיתקע על הסירה מבלי שיש לכם מספק אוכל או שתייה.

תיירות מרפא

עם השנים הפכה קרואטיה ליעד מבוקש עבור תיירות מרפא. ניתן בין היתר לקבל בקרואטיה טיפולי שיניים יקרים במחירים סבירים. מרבית רופאי השיניים הקרואטים הוכשרו במשך 5 שנים בזאגרב, ספליט או רייקה.

מגדלורים

טיול למגדלורים הממוקמים לאורך רצועת החוף היא גם פעילות פופולרית למדיי בקרב תיירים רבים. רוב המגדלורים ממוקמים באזורים נידחים יחסית או בים הפתוח.

פעילויות

חוף זלאטני ראט באי בראץ הוא אחד מיעדי התיירות הבולטים בקרואטיה

מגוון רחב של פעילויות כולל כתובות, אתרים ומספרי טלפון תוכלו למצוא במדריכי המשנה העוסקים באזורי המדינה.

קניות

מטבע

קונה (בקרואטית: Kuna) הוא ההילך החוקי של קרואטיה משנת 1994 ואילך. קונה אחד מחולק למאה ליפה (lipa). במחזור יש 7 מטבעות בעריכים של 5, 10 ,20 ,50 ליפות ו־1, 2, ו-5 קונות, וכן ישנם 6 שטרות בעריכים של 10, 20, 50, 100, 200, ו-500 קונות.

באזורים המתויירים ביותר בקרואטיה תוכלו לעיתים רבות גם לשלם באמצעות אירו בחלק גדול מבתי העסק. תוכלו להמיר תמיד את כל השטרות והמטבעות המקומיים שיישארו ברשותכם בסוף הטיול לאירו בבנק מקומי או במקומות המתמחים בהמרת מטבע.

בדרך כלל המרת המטבע הזר תהיה נמוכה בכ-10–20 אחוזים בהשוואה למרבית מדינות האיחוד האירופי. אף על פי כן כדאי לקחת בחשבון שהאזורים המתויירים יותר והמוצרים שנמכרים בעיקר תיירים לרוב יהיו יקרים יותר.

שער חליפין

נכון ליוני 2019 ערכו של הקונה הקרואטי הוא 0.54 שקל.

להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הפרנק השווייצרי ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

כספומטים

כספומטים (שמכונים בקרואטית "בנקומטים") נפוצים בכל רחבי קרואטיה. הכספומטים מקבלים בין היתר כרטיסי אשראי שונים (כרטיסי דיינרס קלאב, יורוקארד/מאסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס וכו ') וכמו גם כרטיסי חיוב (סירוס, מאסטרו, ויזה אלקטרון, וכו').

מתן טיפים

המנהג של מתן טיפים אינו נפוץ במיוחד בקרואטיה, אם כי יש אנשים שנוהגים לעשות זאת במסעדות ובברים. חוקים בקרואטיה מבטיחים שכל העובדים יקבלו לכל הפחות שכר מינימום ומשום כך לרוב לא מקובל לתת טיפים. נהגי המוניות והספרים לעיתים מקבלים טיפים כאשר הלקוחות בוחרים לעגל את המחיר.

מוצרים פטורים ממס

אם תקנו במהלך הביקור בקרואטיה מוצר כלשהו בשווי של 740 קונה או יותר תהיו זכאים להחזר מע"מ על המוצר בתום הביקור כאשר תצאו מגבולות המדינה. משום כך כאשר אתם קונים את אותו הפריט בחנות מומלץ לבקש טופס PDV-P, למלא אותו בחנות, ולוודא שהמוכר יחתום עליו. כאשר תעזבו את קרואטיה יש להציג את הטופס באגף המכס הקרואטי. את החזר תקבלו בדרך כלל תוך שישה חודשים, או באותה החנות שבה קניתם את המוצר. במקרה הזה ההחזר עשוי להגיע תוך 15 ימים. מומלץ לקנות את המוצרים היקרים יותר בחנויות עם התווית "Croatia Tax-free Shopping".

אוכל

דעת הקהל בקרואטיה נוטה להתייחס לזגורסקי שטרוקלי (Zagorski Štrukli) כמאכל הלאומי של קרואטיה

המטבח הקרואטי מגוון למדיי. מומלץ במיוחד לנסות נקניקיות חריפות (כגון קולן וקולנובה סקה) באזור המזרחי של המדינה (בתחום המחוזות באראנג’ה ולאבוניג’ה. המאכל קובאנאק (Čobanac) ,"תבשיל הרועה", הוא גם מאכל פופולרי אשר הוא תערובת של מספר סוגי בשר עם כמות גדולה יחסית של פפריקה אדומה חריפה. באזור הוואטסקו זאגוריה ובאזור מרכז קרואטיה פסטה עם מילוי גבינה (מאכל המכונה בשם "סטרוקלי" נחשב למעדן פופולרי במיוחד. מעדן פופולרי נוסף הוא "פוריקה ס מלינסימה" (purica s mlincima) אשר הוא עוף הודו אשר נאפה עם סוג מסוים של בצק. בשוק הראשי של זאגרב ניתן גם לקנות את המאכל הפופולרי "סיר אי וורנג’" (Sir i vrhnje) אשר הוא תערובת של שמנת חמוצה עם גבינת קוטג’. הקרואטים מאוד אוהבים להשתמש בשמן במאכלים שלהם, ואתם תוכלו למצוא לא מעט שמן במאכל המקומי הפופולרי "פירוסקה" (piroška). באזורים ההרריים של המחוזות ליקה וגורסקי קוטאר נוהגים לעיתים רבות להשתמש בפטריות, בפירות יער, ובבשר של חיות בר. אחד המאכלים הפופולריים ביותר במחוז ליקה הוא "פוליסה" אשר מורכב מתפוחי אדמה אפויים אשר מכוסים בבשר בייקון. מאכלים פופולריים במיוחד באזור זה כוללים גם סוגים שונים של גבינות (במיוחד גבינה מעושנת וקבינת סקריפאבאק).

מאכלים פופולריים במיוחד באזור רצועת החוף של קרואטיה נהם ה-truffle, ומרק "מנסטרה אוד בוביק" (maneštra od bobić), המאכל "פרוסט" (pršut) והמאכל "פאסקי סיר" (paški sir). מאכלים כגון דגים טריים ופירות ים (כמו למשל קלמרי, תמנון, סרטנים, ושרימפס) פופולריים במיוחד גם כן באזור זה. במקומות רבים דגו את הדגים במהלך הלילה הקודם.

אי אפשר לומר שיש "מזון מהיר" במטבח הקרואטי המסורתי. המזון המהיר הפופולרי ביותר בקרואטיה כיום הם ללא ספק המבורגרים, פיצות, וכמו גם ה-burek וה-ćevapčići אותם האימפריה העות'מאנית הביאה במקור לאזור, דרך בוסניה השכנה, במהלך תקופת ימי הביניים. ה-burek ו-ćevapčići הן מנות אחרונות פופולריות במיוחד בדרום אירופה ומזרח אירופה. המאכל burek הוא מאפה הכולל מילוי בשר או גבינה, בעוד שהמאכל ćevapčići הוא בשר טחון מתובל אשר מוגש בלחם ולעיתים קרובות מכוסה בבצל מטוגן. מאכל מיובא פופולרי נוסף הוא ה"סארמה" (sarma) אשר הוא לחמניות עם כרוב כבוש, בשר טחון ואורז. לא מעט בליינים שחוזרים הביתה מבילוי במועדוני הלילה בשעה 04:00 או 05:00 נוהגים ללכת למאפייה מקומית ולהזמין לחם טרי, burek או krafne (סופגניות קרואטיות עם מילוי שוקולד) אשר עדיין חמות מהתנור. קרואטים רבים יעדיפו לאכול burek, prsut, או לחם טרי על מנת המזון המהיר שפופולרי במערב. כמו כן, מרבית הציבור הקרואטים נוטה להעדיף להתייחס פחות ברצינות למזון מהיר.

ישנה כמויות גדולות יחסית של קינוחים במטבח הקרואטי. הקינוח הנחשב ביותר במטבח הקרואטי הוא כנראה עוגת השמנת הטעימה קרמשניט (kremšnite). קינוחים פופולריים נוספים כוללים בין היתר orehnjača (עם מילוי אגוזים), makovnjača (עם מילוי פרג) ו-bučnica (עם מילוי דלעת וגבינה). העוגיות "Paprinjaci" פופולריות למדיי גם כן. עוגת ראפסקה טורטה (Rapska torta) אשר מכילה בין היתר שקדים וכמו גם את ליקר הדובדבנים הקרואטי מאראשינו. ראוי לציין שישנה כמות גדולה במיוחד של קינוחים פופולריים ולכן מומלץ לברר עם המקומיים מה הם ממליצים במיוחד לנסות.

ניתן לרכוש סוכריות שוקולד מסוג "באג’אדרה" (Bajadera) בכל החנויות ברחבי קרואטיה. בנוסף לכך ראוי גם לציין שהשוקולד גריאוטה (Griotte) הוא אחד מהשוקולדים הפופולריים ביותר בתעשיית השוקולד הקרואטית. מרכיב בולט במיוחד בארוחות רבות בקרואטיה הוא התבלין ווהגטה (Vegeta). התבלין מיוצר על ידי חברת פודראבקה.

הזיתים המקומיים ושמן הזית המקומי נחשבים לאיכותיים במיוחד. תוכלו למצוא זיתים ושמן זית קרואטים שנמכרים תחת מותגים שונים. מומלץ במיוחד לנסות שמן זית מאזור איסטרה (למרות ששמן הזית מאזור דלמטיה הוא גם באיכות טובה) ולוודא שהזיתים שקניתם הם אכן מתוצרת קרואטיה. מומלץ להקפיד לקרוא את התווית על המוצרים לפני שקונים את המוצרים על מנת לוודא שאכן השמן והזיתים הם מתוצרת קרואטיה משום שכיום ישנם לא מעט זיתים ובקבוקי שמן זית אשר מיובאים לקרואטיה (והם נוטים בדרך כלל להיות מוצרים זולים יחסית אשר מיובאים מיוון). למרבית הקרואטים אין ידע רב בנושא שמן זית וזיתים ולכן מרבית המקומיים נוטים להעדיף מוצרים זולים יותר, ולכן לעיתים רבות אלו המוצרים הדומיננטיים בשוק.

שתייה

מותג הבירה הקרואטי הפופולרי "קארלובאקו"

ראקיג’ה (Rakija) הוא סוג של ברנדי אשר לרוב עשוי משזיפים (šljivovica), ענבים (loza), תאנים (smokovača), דבש (medica) וכמו גם מסוגים רבים אחרים של פירות ועשבי תיבול. ראקיג’ה הוא המשקה המזוקק הפופולרי ביותר בקרואטיה. פלינקובאק (Pelinkovac) הוא משקה חריף מר פופולרי במיוחד באזור מרכז קרואטיה. המשקה מזכיר מעט את הטעם של סירופ נגד שיעול. הליקר מאראשינו (Maraschino) הוא ליקר דובדבנים אשר מופק מדובדבנים שצמחו במקור באזור זאדאר שבדלמטיה.

בקרואטיה מופק גם מגוון רחב של יינות איכותיים (בסביבות 700 יינות), ובירות. באזור רצועת החוף אנשים רבים נוטים להעדיף לשתות יין מסוג "בהוואנדה" (Bevanda ) עם הארוחות. זהו יין אדום בעל טעם עשיר. היין הפופולרי יותר באזורים הצפוניים של קרואטיה נוטה להיות יינות מסוג "גמיסט" (Gemišt) אשר הם יינות לבנים יבשים.

שני מותגי הבירה המקומיים הפופולריים ביותר הם "קארלובאקו" (Karlovačko) ו"אוזויאסקו" (Ožujsko). גם מותגי הבירה "וולהביצקו" (Velebitsko) ו"טומיסלאב פיבו" (Tomislav pivo) הפכו פופולריים למדיי בשנים האחרונות. מותגי בירה אירופאים בולטים (כמו סטלה ארטואה, בק, קרלינג, היינקן, ועוד) מופקים גם בקרואטיה על ידי חברות מורשות.

משקאות לא אלכוהוליים פופולריים בקרואטיה כוללים בין היתר מים מינרליים, מיצי פירות, קפה (אספרסו, קפה טורקי או קפה אינסטנט), תה, סדהוויטה (משקה מולטיויטמין), ומשקה יוגורט. באזורים מסוימים גם מיץ אבטיח (אשר מכונה "sok od bazge") פופולרי בקרב המקומיים, אותו מומלץ לנסות. באזור איסטריה ישנו משקה מקומי פופולרי המכונה "פאסארטה" (pašareta) אשר הוא משקה אדום מתוק ומרענן אשר מופק מתמציות צמחים.

בחלקים מסוימים באזור איסטריה (במיוחד בחלק הדרומי של אזור זה) תוכלו גם לרכוש משקה מרענן לא אלכוהולי המכונה "סמריקווה" (smrikva) אשר מופק מפירות שגדלים על סוג מסוים של עץ אורן. הטעם של המשקה מעט חמוץ אך מרענן במיוחד. אסור למכור משקאות אלכוהוליים ללקוחות אשר מתחת לגיל 18.

לינה

מידע נרחב אודות לינה כולל כתובות אתרים ומספרי טלפון תוכלו למצוא במדריכי המשנה העוסקים באזורי המדינה.

הגעה

אשרת כניסה

אזרחים ישראלים אינם זקוקים לויזה על מנת לבקר בקרואטיה.

קרואטיה חתומה על הסכם שנגן והיא מחויבת ליישם אותו, למרות שבהווה היא עדיין לא מיישמת את ההסכם במלואו. עבור אזרחי האיחוד האירופי (EU) ואזרחי אזור הסחר החופשי האירופאי (EFTA) - כלומר איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ – מספיק להציג תעודת זהות רשמית (או דרכון) על מנת להיכנס לתחומי קרואטיה. אנשים בעלי אזרחויות של מדינות אחרות בדרך כלל נדרשים להציג דרכון על מנת להיכנס לתחומי קרואטיה.

נסיעה מ/אל כל מדינה אחרת בעולם (בין אם היא משתייכת לאזור שנגן או לא) מ/אל קרואטיה תוביל לכך שאותו המבקר יהיה חייב לעבור את הבדיקה הרגילה של מחלקת ההגירה במעבר הגבול, אם כי כל עוד אותו האדם נוסע מ/אל מדינת אחרת באיחוד האירופי הוא/היא לא יצטרכו לעבור בדיקה באגף המכס.

תוכלו לברר את כל שאלות שעשויים להיות לכם לגבי הצורך באשרת כניסה עם סוכן הנסיעות שלכם או עם השגרירות/הקונסוליה הקרואטית במדינת המוצא שלכם.

לכל אדם שמתכוון לבקר בקרואטיה ואשר הוא אזרח של מדינה שאין עבורה פטור מהוצאת אשרת כניסה לקרואטיה מבעוד מועד יצטרך להגיש בקשה לאשרת כניסה בשגרירות או בקונסוליה הקרואטית אשר במדינת המוצא שלהם מבעוד מועד. כאשר פונים בבקשה לקבל אשרת כניסה לקרואטיה מהשגרירות/קונסוליה הקרואטית הדבר לרוב כרוך בדמי טיפול בסך 35 אירו.

למידע נוסף בנושא פטור מאשרת כניסה ולגבי טופס הבקשה של אשרת הכניסה מומלץ לקרוא את המידע המורחב בנושא אשר זמין באתר של משרד החוץ הקרואטי.

אזרחי המדינות המסומנות בכחול כהה ובכחול בהיר רשאים לבקר במדינות אזור שנגן (ובקרואטיה בפרט) ללא צורך בויזה, אזרחי המדינות המסומנות בירוק רשאים להיכנס לתחומי אזור שנגן מבלי להשיג אשרת כניסה מבעוד מועד למשך 90 יום, בעוד שאזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי אזור שנגן ולקרואטיה בפרט

בטיסה

מטוס של חברת קרואטיה איירליינס אשר היא חברת התעופה הלאומית של קרואטיה

יש טיסות רבות לקרואטיה ממדינות אירופה. אין טיסות לאירופה ממדינות שאינן שוכנות באירופה מלבד נמלי התעופה בדוחא שבקטר ונמל התעופה בן-גוריון שבישראל. להלן רשימת חברות תעופה המפעילות טיסות ישירות לקרואטיה:

• Croatia Airlines - החברה מפעילה טיסות הלוך וחזור לקרואטיה מהיעדים הבאים: אמסטרדם, ברלין, בריסל, דיסלדורף, פרנקפורט, לונדון, מדריד, מילאנו, מוסקבה, מינכן, פריז, פראג, תל אביב, רומא, סרייבו, סקופיה, וינה וציריך.
• Adria Airways - החברה מפעילה טיסות מליובליאנה לספליט ולדוברובניק.
• Aer Lingus - החברה מפעילה טיסות מדבלין לדוברובניק.
• Austrian Airlines - החברה מפעילה טיסות מוינה לספליט, דוברובניק וזאגרב.
• Alitalia - החברה מפעילה טיסות ממילאנו לספליט ולזאגרב.
• British Airways -החברה מפעילה טיסות מנמל התעופה לונדון גטוויק לדוברובניק.
• CSA Czech Airlines - החברה מפעילה טיסות מפראג לזאגרב כל השנה וגם לספליט במהלך הקיץ.

ברכבת

תחנת הרכבת המרכזית של זאגרב.

רשת הרכבות הקרואטית מחברת את כל הערים הגדולות למעט דוברובניק. ישנם קווים ישירים לקרואטיה מאוסטריה, צ'כיה, שווייץ, גרמניה, הונגריה, סלובניה, איטליה, בוסניה והרצגובינה וסרביה. ישנם קווים עקיפים כמעט מכל מדינות אירופה הנוספות.

במכונית

על מנת להיכנס לתחומי קרואטיה במכונית יש להציג במעבר הגבול את רישיון הנהיגה, כרטיס הרישום של הרכב ומסמכי הביטוח של הרכב. מהירויות הנהיגה המקסימליות המותרות בקרואטיה הן כדלהלן:

• מקסימום 50 קמ"ש באזורים בנויים
• מקסימום 90 קמ"ש מחוץ לאזורים הבנויים
• מקסימום 110 קמ"ש בכבישים מרכזיים
• מקסימום 130 קמ"ש באוטוסטרדות
• מקסימום 80 קמ"ש עבור כלי רכב אשר מחובר אליהם קרוואן
• מקסימום 80 קמ"ש עבור אוטובוסים

בעת נסיעה בגשם תהיו מחויבים להתאים את מהירות הנסיעה לתנאים על הכבישים הרטובים. חובה לנהוג עם הפנסים הקדמיים מודלקים במהלך חודשי החורף). אין להשתמש בטלפונים ניידים במהלך הנהיגה. כמות האלכוהול המקסימלית המותרת בדם היא 0.05% (בעבר החוק קבע כי כמות האלכוהול המקסימלית המותרת בדם של נהגים חייבת להיות 0 אחוזים, אך נמצא כי זו דרישה בלתי אפשרית במדינה כמו קרואטיה). חובה על כל הנוסעים בכלי הרכב להשתמש בחגורות הבטיחות.

מועדון כלי הרכב הקרואטי מכונה "Hrvatski Auto Klub" והוא קיים כדי לסייע לנהגים במדינה, ובמטרה לסייע לקדם את הבטיחות של הנהגים בכבישי קרואטיה. האתר של הארגון מספק עדכונים לגבי מצב התנועה בכבישים בכל רחבי קרואטיה, מזג האוויר הנוכחי, ומספק מפות רבות עבור בכל האזורים בקרואטיה. התוכן של האתר זמין בקרואטית, אנגלית, גרמנית ואיטלקית.

באוטובוס

אם אתם מתכננים להגיע לקרואטיה מאיטליה באוטובוס כדאי לקחת בחשבון שישנם שני אוטובוסים שיוצאים מדי יום מוונציה לקרואטיה בשעה 11:00 ובשעה 13:45 – שני הקווים עוברים באיסטריה ומגיעים עד לפולה. שני הקווים הללו מופעלים על ידי חברות אוטובוסים שונות, אך תוכלו לרכוש כרטיסים עבור שני האוטובוסים במשרד של חברת ATVO אשר בתחנת האוטובוסים המרכזית של וונציה. המשרד נמצא בתחנת האוטובוס, אך ממוקם מחוץ לקומת הקרקע במקום שבו כל האוטובוסים חונים. משך הנסיעה הוא לרוב בסביבות חמש שעות, כאשר האוטובוס עוצר להפסקה בטרייסטה וברובינג’. תוכלו גם להעלות על האוטובוסים הללו בתחנת האוטובוסים בתחום העיר מסטרה, 15 דקות לאחר שהאוטובוס יצא מוונציה. לא מעט אירופאים נוטים להעדיף להגיע לקרואטיה מהעיר טריאסטה שב איטליה משום שבטריאסטה ישנו נמל תעופה בו פועלת חברת הלואו קוסט האירופאית הפופולרית ריינאייר. ישנם מספר קווי אוטובוס יומיים היוצאים מטריאסטה לערים קרואטית שונות אשר מופעלים על ידי חברת האוטובוסים "אריבה קרואטיה". בתחילה האוטובוס יחצה את הגבול בין איטליה לסלובניה ולאחר מכן את הגבול בין סלובניה לקרואטיה.

דוברובניק וספליט הם היעדים העיקריים בהם עוברים קווי אוטובוס בין-לאומיים שמגיעים לקרואטיה מבוסניה והרצגובינה או ממונטנגרו, כאשר ישנם גם קווי אוטובוס יומיים שמגיעים לערים כמו סרייבו, מוסטר וקוטור. במהלך השיא של עונת התיירות קווי האוטובוסים עשויים לנסוע גם דרך סקופיה מדוברובניק. הפרוצדורה המקובלת עם האוטובוסים במעברי הגבול היא יעילה במיוחד והנוסעים לא נדרשים לעזוב את האוטובוס (בעבר אנשים שנסעו לדוגמה מדוברובניק לקוטור היו חייבים להחליף אוטובוסים בגבול בין המדינות).

אוסייק היא תחנת אוטובוסים מרכזית גדולה מאוד המשרתת נוסעים שמעוניינים לנסוע בקווי האוטובוסים הבין-לאומיים להונגריה, לסרביה ו/או לבוסניה הרצגובינה. ישנה גם תחנת אוטובוסים הממוקמת בקרבת תחנת הרכבת. אוטובוסים רבים שמגיעים מזאגרב נוסעים צפונה לתוך הונגריה או לאוסטריה ועוברים בדרך בוואראזדין (Varaždin).

בדרך הים

מעבורות זולות נוסעות בקביעות בין הנמלים המרכזיים לאורך רצועת החוף. אמנם זו לא הדרך המהירה ביותר להגיע ממקום למקום, אך זו כנראה הדרך הטובה ביותר לראות את האיים הקרואטיים המרהיבים ביותר בים האדריאטי.

תחבורה

בטיסה

חברת התעופה הלאומית קרואטיה איירליינס מפעילה טיסות בין הערים הגדולות בקרואטיה וכמו גם טיסות ליעדים שונים ברחבי העולם. בשל המרחקים הקצרים יחסית ומשום שאנשים רבים יחסית טסים במטוסים בימינו, התעופה הפנים-ארצית משמשת בעיקר לטיסה בין נקודות קצה - למשל, מזאגרב לדוברובניק ולהיפך.

קו טיסה פופולרי נוסף (אשר זמין רק בחודשי הקיץ) הוא הקו ספליט-לאוסייק, אשר חוסך למטייל נסיעה ארוכה יחסית דרך קרואטיה, או לחלופין דרך מרכז בוסניה.

ברכבת

הנסיעה ברכבת בהחלט השתפרה באופן ניכר בקרואטיה לאורך השנים כאשר לא מעט כסף הושקע בשיפור התשתית הישנה ורכישת ציוד חדיש. הרכבות שנמצאות כיום בשימוש הן נקיות, והכי חשוב, הן מגיעות תמיד בזמן.

רשת הרכבות של קרואטיה מחברת בין כל הערים הגדולות בקרואטיה, למעט דוברובניק. אם אתם מעוניינים להגיע לדוברובניק באמצעות רכבת תצטרכו לנסוע ברכבת לספליט, ומשם לנסוע באוטובוס עד דוברובניק. על מנת לנסוע ברכבת לפולה צריכים לעשות זאת בפועל על ידי נסיעה דרך סלובניה, אם כי ניתן לחלופין להגיע לפולה באמצעות אוטובוס מרייקה.

נסיעה ברכבת היא עדיין הדרך הזולה ביותר להגיע ממיקום שנמצא במזרח המדינה לאזור רצועת החוף, אם כי לא הדרך המועדפת על המקומיים לעשות זאת. ישנן רכבות הנוסעות במהירות 160 קמ"ש שפועלות בין זאגרב לספליט ולערים מרכזיות אחרות בקרואטיה, כגון רייקה ואוסייק (משך הנסיעה בקו זאגרב-ספליט הוא 5.5 שעות, ומשך הנסיעה מזאגרב לאוסייק ברכבות של 160 הקמ"ש הוא 3 שעות, בעוד שמשך הנסיעה של הרכבות האיטיות יותר הוא בסביבות 4.5 שעות). אם תזמינו את הכרטיסים לרכבת מספיק זמן מבעוד מועד, או אם יש לכם כרטיס ISIC, תוכלו לקבל הנחה משמעותית לנסיעה ברכבת.

מידע נוסף על נסיעה ברכבת בקרואטיה תוכלו למצוא באתר של שירות הרכבות הקרואטי אשר זמין גם בשפה האנגלית וכולל בין היתר לוח זמנים עדכני וכמו גם את המחירים העדכניים של הנסיעה במסלולים השונים. בדרך כלל לא מקובל לקנות כרטיסים מהכרטיסן שנמצא על הרכבת, אלא אם כן תעלו על הרכבת באחת מהתחנות המעטות בהן אין נקודת מכירה לכרטיסים. בדרך כלל מדובר רק ברכבות מקומיות שעוצרות בתחנות הללו. כדאי לקחת בחשבון שבכל המקרים האחרים, רכישת הכרטיס ברכבת תעלה הרבה יותר מזה מרכישת הכרטיס ​​מחוץ לרכבת.

באוטובוס

תחנת האוטובוסים בשיבניק. כמו במקומות אחרים ביוגוסלביה לשעבר, האוטובוס הוא דרך מעשית להסתובב.

ישנה כיום רשת אוטובוסים גדולה למדיי ברחבי קרואטיה המאפשרת לנוסעים להגיע לכל האזורים ברחבי המדינה. שירות האוטובוסים שנוסעים בין הערים הגדולות (המכונים קווי intercity) הוא תדיר, וכמו גם שירותי האוטובוסים האזוריים. תחנת האוטובוסים הגדולה ביותר בקרואטיה היא תחנת האוטובוסים בזאגרב (המכונה בקרואטית "Autobusni kolodvor Zagreb"). באופן כללי כדאי לזכור שהאוטובוסים הם מהירים יותר מאשר הרכבות עבור נסיעות בין עירוניות.

במעבורת

לקרואטיה רצועת חוף מרהיבה ומומלץ לטייל לאורכה באמצעות אחת מהמעבורות שנוסעת מהחוף לאיים הסמוכים השונים. במקרים רבים, הדרך היחידה להגיע לאיים היא באמצעות מעבורת או סירת קטמרן. אם אתם שוקלים להשתמש בשתי האופציות מומלץ לבדוק את אתרי אינטרנט הבאים:

• "Jadrolinija" – האתר של חברת המעבורות הלאומית של קרואטיה, אשר מפעילה בין היתר מעבורות בין ערי החוף הגדולות לאיים, ומפעילה גם שירות מעבורת לאורך החוף האדריאטי, מרייקה לדוברובניק (אשר ממשיך משם לבארי שבאיטליה). תוכלו לבדוק את לוחות הזמנים כאן. המעבורות גדולות יחסית ויש בהן גם חדרי שינה למסלולים הארוכים יותר כמו המסלול של רייקה-ספליט אשר פועל במהלך הלילה.
• SNAV – חברה איטלקית המפעילה שירות מעבורות בין ספליט לאנקונה ופסקארה. תוכלו לבדוק את לוחות הזמנים של המעבורות באתר זה.
• Split Taxi Boat – שירות של מעבורות "טקסי" מהירות הפועל מאזור העיר של ספליט (או מנמל התעופה של ספליט) לאיים הסמוכים.
• Azzura lines – חברה איטלקית המפעילה שירות מעבורות בין דוברובניק ובארי שבאיטליה. תוכלו לבדוק את לוחות הזמנים של המעבורות באתר זה.

כדאי לקחת בחשבון שמחוץ לעונת הקיץ המתויירת בדרך כלל קשה בהרבה או בלתי אפשרי לשוט במעבורות לאיים המרוחקים, וזאת משום ששירות המעבורות הרגיל נועד בראש ובראשונה כשירות עבור האנשים שגרים באיים עצמם, ולא ההפך. למידע נוסף בנושא כדאי לבדוק את האתרים הרבים שעוסקים בחכירת יאכטה ו/או חברות אחרות המשכירות סירות בקרואטיה אשר פועלות כמעט בכל אחת מערי החוף הקרואטיות.

במכונית

באופן כללי מרבית הכבישים בקרואטיה מתוחזקים היטב, אף על פי כן ישנם לא מעט כבישים צרים יחסית אשר עם פיתולים וקימורים רבים. חלק מהכבישים המקומיים באזור איסטריה הם שחוקים במידה כה רבה שהם עלולים להיות חלקלקים במיוחד לאחר שיורד גשם. כבישים מהירים עם מעל לנתיב אחד בכל כיוון (אוטוסטרדות), לרוב מחברים רק בין הערים הגדולות (ולרוב נמצאים הרחק מיעדים מתויירים מסוימים כמו פארק פליטביציה). מגבלות המהירות הן נמוכות יחסית (לרוב נדרשים לנסוע לכל היותר במהירות 60 עד 90 קמ"ש), ומומלץ במיוחד שלא לנסוע במהירות גבוה יותר (למרות שחלק גדול מהמקומיים עושים), במיוחד מומלץ להקפיד לנסוע לאט יחסית בשעות החשיכה. כדאי גם להיות מודעים לכך שבעלי חיים שונים עלולים לנסות לחצות את הכביש במהלך הנסיעה.

במקרים בהם תרצו לעקוף רכבים איטיים בכבישים צרים לעיתים רבות הרכב שלפניכם יתחיל לאותת ימינה ויסע/תיסע קרוב יותר לשוליים של הנתיב כאשר הוא/היא ישימו לב שאתם מנסים לעקוף אותם, על מנת לסמן לנהג שמאחוריו שהוא יכול כעת לבצע את העקיפה. אף על פי כן, העקיפה תהיה תמיד כמובן על אחריותכם בלבד.

השכרת מכונית במהלך הביקור עולה פחות או יותר כמו השכרת המכונית במרבית מדינות האיחוד האירופי (בסביבות 40 אירו ליום). כמעט בכל המכוניות יש תיבת הילוכים ידנית. רוב סוכנויות השכרת באזור חבל הבלקן מאפשרות לשכור רכב במדינה אחת ולנסוע איתו למדינות השכנות. אף על פי כן מומלץ להימנע מלשכור רכב בסרביה ולנסוע איתו לקרואטיה (או להיפך) על מנת שלא למשוך תשומת לב שלילית מצד לאומנים קיצוניים.

במיקומים שונים לאורך האוטוסטרדות בקרואטיה הנהגים צריכים גם לשלם דמי אגרה (אותם ניתן לשלם בקונה או ביורו). הכביש המהיר A6 אשר עובר בין זאגרב לרייקה, והכביש המהיר הראשי A1 שעובר בין זאגרב לדוברובניק נמצאים עדיין בבנייה. משום כך, על מנת להגיע לדרום דלמטיה, כולל לדוברובניק, תצטרכו לחצות אזור מסוים בבוסניה-הרצגובינה. כדאי לבדוק אם תצטרכו להשיג ויזה או לעמוד בדרישות מיוחדות אחרות על מנת לעבור בבוסניה-הרצגובינה (אזרחי האיחוד האירופי ואזרחי ארצות הברית אינם זקוקים לויזה על מנת לעשות זאת). כביש מהיר נוסף הוא הכביש A3 אשר מחבר בין סלובניה (אשר נמצאת קרוב יחסית לזאגרב) עובר דרך מזרח קרואטיה וממשיך הלאה לסרביה (שנמצאת 120 קילומטרים מבלגרד). המהירות המקסימלית המותרת בכביש זה היא 130 קמ"ש. סביר להניח שתיתקלו במכוניות שנוסעים במהירות הרבה יותר גבוהה, אך כמובן שלא מומלץ לנסות לנסוע באותה המהירות.

כאשר אתם יוצאים מביתן תשלום דמי אגרה לתוך הכביש המהיר, מומלץ לבקש קבלה מהאדם שיושב בביתן של תשלום דמי האגרה על מנת לוודא שלא גבו ממכם יותר מדי כסף (במקרים מסוימים תהיו עלולים לשים לב לתוספת תשלום כלשהי בקבלה אשר לא ציינו בפניכם באופן מילולי).

אם כלי רכב לא מוכר מאותת לכם כאשר הוא חולף על פניכם לרוב המשמעות היא שישנה מכמונת מהירות בהמשך הדרך. במצב הזה מומלץ במיוחד לוודא שאתם לא נוסעים מהר מדיי אחרת ניידת המשטרה תעצור אתכם בהמשך ותיתן לכם קנס. מציאת מקום חנייה באזור ערי החוף הקרואטיות הוותיקות במהלך הקיץ עשויה להיות משימה לא פשוטה. למרות שהעלות של מקום החנייה גבוהה יחסית (אשר בסביבות 7 קונה לשעה בספליט, ו-30 קונה לשעה בדוברובניק), מקומות החנייה עדיין מתמלאים מהר מאוד. עם זאת, הרחק מן הערים הוותיקות, לעיתים רבות אין צורך לשלם על מקומות החנייה אם תחנו במרכזי הקניות, בסופרמרקטים הגדולים, מול מכוני כושר, ליד בנייני מגורים, או ליד מסעדות (הלקוחות במסעדות לא נדרשים לשלם על מקום החנייה).

כדאי לקחת בחשבון שבמהלך עונת התיירות יש לעיתים רבות עומסי תנועה באוטוסטרדות ובמעברי הגבול.

במונית

אפשרות נוספת היא להגיע ממקום למקום באמצעות מוניות, אותן ניתן להזמין לעיתים רבות על ידי חיוג למספר הטלפון 970. מרבית המוניות יגיעו לרוב לנקודת האיסוף בתוך 10 עד 15 דקות לאחר שהזמנתם את המונית, למעט בעונת הקיץ בה לרוב הם יהיו עסוקים יותר. המוניות הקרואטיות בדרך כלל יקרים למדי.

במידת האפשר מומלץ להזמין את המונית מבעוד מועד (במיוחד אם אתם יודעים שתמהרו להגיע למיקום מסוים) משום שלעיתים יכולים להיות לא מעט לקוחות לפניכם בתור שמחכים גם הם למוניות.

בשירות הזמנת הסעות

אפשרות נוספת היא להגיע ממקום למקום באמצעות שירות הזמנת ההסעות (Ride-hailing). שתי חברות שירות הזמנת ההסעות הבולטות ביותר בקרואטיה כיום הם Bolt ו-Uber.

בטרמפים

באופן כללי אפשרי בהחלט להגיע ממקום למקום ברחבי קרואטיה באמצעות נסיעה בטרמפים. תוכלו לדוגמה ללכת לביתני תשלום אגרת הכבישים ולבקש מהנהגים שעוברים בהם אם תוכלו לקחת איתם טרמפ כאשר הם פותחים את החלון על מנת לשלם. לאנשים שעובדים באותם הביתנים לרוב לא יהיה אכפת שתעשו זאת. הקטע הבעייתי יותר הוא להגיע לאותם הביתנים. אם אתם בזאגרב ומתכננים לנסוע דרומה, תוכלו לקחת את קו האוטובוס מס’ 111 שיוצא מתחנת "סאבאסקי מוסט" בזאגרב ותבקשו מנהג האוטובוס שיסייע לכם לרדת במיקום שהכי קרוב לביתני תשלום אגרת הכבישים. המיקום השני שהכי מומלץ לעצור בו טרמפים הוא תחנות דלק. כדאי לקחת בחשבון שבכבישים מסוימים אסור לקחת טרמפים – אותם הכבישים בדרך כלל מסומנים ככאלו באמצעות שלט בו יש איקס מעל לכיתוב "autostop" (המשמעות של המילה "autostop" בקרואטית היא "טרמפים").

נימוסים והליכות

הסכסוך האתני העקוב מדם שאירע בקרואטיה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הוא נושא כאוב עבור קרואטים רבים עד היום, אך למרבית המקומיים לא תהיה בעיה כלשהי עם הנושא אם תקפידו להתייחס לנושא בכבוד. לאורך ההיסטוריה היו לא מעט אימפריות שכבשו את קרואטיה, בהם היוונים, הרומאים, העות'מאנים, אוסטרו-הונגריה, היוגוסלבים, ועוד. קרואטיה היא מדינה עצמאית לחלוטין כיום ולכן אם בטעות תקראו לקרואטיה "יוגוסלביה" או תכנו את הקרואטים "יוגוסלבים" הדבר לרוב יעליב את המקומיים. מאותה הסיבה מומלץ גם להימנע מלומר שהשפה הקרואטית היא שפה "סרבו-קרואטית".

הפוליטיקה הפנימית של קרואטיה וסוגיות הנוגעות לאירופה כולם נוטים להיות נושאי פופולריים יומיומיים בחברה הקרואטית.

מומלץ להימנע מלתאר את קרואטיה כ"מדינה הנמצאת באזור הבלקן", משום שמרבית הקרואטים נוטים להעדיף לסווג את מדינתם כמדינה ים תיכונית או כמשתייכת לאזור מרכז אירופה, וחלק מהקרואטים אף צפויים להיעלב אם רק תזכירו את המילה "הבלקן". אף על פי כן, ראוי לציין כי מבחינה גאוגרפית, החלק הדרומי של המדינה ורצועת החוף של המדינה משתייכים לאזור הבלקן, בעוד שהאזורים שנמצאים מצפון לנהרות סבה וקאפה אינם משתייכים לאזור הבלקן. כדאי לקחת בחשבון שאנשים מבוגרים רבים בקרואטיה (אנשים מעל גיל 65) נוטים להיות שמרניים למדי.

בעת נסיעה בכבישים הכפריים הצרים, ובמיוחד במקרים בהם נהגים צריכים לנוע לשולי הכביש על מנת לאפשר לכם לעבור, נהוג לסמן לאותו הנהג שאתם מודים לו – על ידי הרמת יד אחת מן ההגה.

חשוב לדעת

מספרי מוקדי החירום: קו אחד לכלל מוקדי החירום: 112 משטרה: 192 שירותי חירום רפואיים: 94 מכבי אש: 193

שגרירות ישראל

שגרירות ישראל בקרואטיה‏, ‎כתובת: ULICA GRADA VUKOVARA 271 CHROMOS TOWER, 11TH FLOOR, זאגרב, קרואטיה.‏, ☎ ‎385 1 6169500. ‏ שעות פעילות: שני-שישי: 09:00-12:00.  

סכנות פוטנציאליות

שלט אזהרה אשר מוצב לפני שדה מוקשים בקרואטיה

אם תבקרו בקרואטיה במהלך הקיץ מומלץ לוודא שקרם ההגנה מהשמש יהיה בעל מקדם הגנה (SPF) גבוה יחסית על מנת שלא תקבלו כוויות שמש במהלך הביקור. עונת הקיץ בקרואטיה היא חמה יחסית ולכן קל למדיי לקבל כוויות שמש במהלך הביקור אם לא משתמשים בקרם הגנה ונמצאים שעות רבות בחוץ. בכל מקרה מומלץ לשתות הרבה נוזלים על מנת שלא להתייבש. קרואטים רבים נוטים גם לכסות את כוויות השמש באמצעות יוגורט קר מהסופרמרקט.

במקרי חירום יש לחייג למספר 112 אשר אחראי על כל שירותי החירום בקרואטיה (מכבי אש, המשטרה, סיוע רפואי במצבי חירום, וחילוץ אנשים באזורי ההרים).

כאשר הסכסוך האתני במדינה הסתיים בשנת 1995 נותרו ברחבי המדינה מעל ל-46 אלף מוקשים. חשוב לציין ששדות המוקשים אינם נמצאים באזורים אותם מבקרים תיירים. אם אתם מתכוונים לטייל באזורים רבים ברחבי המדינה מומלץ להתייעץ מבעוד מועד עם המקומיים לגבי שדות המוקשים. אזורי המוקשים מסומנים עם גדרות ושלטי אזהרה רבים. אף על פי כן ראוי לציין שסביר להניח שבכלל לא תבחינו בשדות מוקשים במהלך הביקור בקרואטיה משום שהם לא יהיו בקרבת מקום.

כדאי להיזהר גם מרוחות חזקות במיוחד המכונות "בורה" (Bura). הרוחות הללו עלולות להיות חזקות במיוחד באזור ווהלהביט (Velebit) שם הם לעיתים אף מגיעות למהירות של 200 קמ"ש ואפילו היו מקרים בהם הרוחות החזקות הפכו משאיות. בדרך כלל כאשר ישנם רוחות חזקות מספיק בשביל להוות סכנה משמעותית לציבור, יוקמו מחסומים בכבישים על מנת למנוע מהמכוניות להגיע לקטעי הכבישים המסוכנים ביותר. כאשר ישנם רוחות חזקים במיוחד מהסוג הזה יש להקפיד להימנע מלהימצא בקרבת הים. רוחות הבורה גורמות לתאונות מרובות מדי שנה אשר גרמו אף למותם של תיירים שונים שביקרו במדינה.

מומלץ להימנע מלבקר במועדוני חשפנות בכל מחיר. מועדוני החשפנות מנוהלים לעיתים קרובות על ידי אנשים מפוקפקים מאוד אשר נוטים לעיתים רבות לגבות מחירים מופקעים מהלקוחות. היו מקרים בהם הם אף גבו 2000 אירו מתיירים עבור בקבוק שמפניה. המועדונים הללו מנסים לרוב להוציא כמה שיותר כסף מהלקוחות שלהם באופן קיצוני, ולשומרים במועדוני החשפנות לא יהיה שום רחמים אליכם אם תאמרו להם שאינם מסוגלים לשלם את המחירים אותם הם דורשים.

כדאי לקחת בחשבון שחלק מהמקומיים הם שמרניים ועלולים להיות פחות סימפתיים כלפי הקהילה הלהט"בית. משום כך מומלץ להימנע מלהתנשק, לחבק, או להחזיק ידיים עם אנשים מאותו המין בפומבי.

בריאות המטייל

אין שום דרישה לקבל חיסונים מסוימים לפני הביקור בקרואטיה.

אם אתם הולכים לעשות קמפינג בטבע במהלך עונת הקיץ כדאי לקחת בחשבון שבחלק מאזורי הטבע ישנם קרציות אשר נושאות מחלות כגון מחלת ליים. אף על פי כן, ההערכה היא שרק בסביבות 3 קרציות מתוך כל אלף קרציות נושאות את הנגיף. באזור מזרח סלאבוניה (במיוחד באזור רופ קופאצ’קי אשר בקרבת אוסייק) חשוב במיוחד ללבוש שרוולים ארוכים ולהביא עימכם תכשיר דוחה חרקים.

מי הברז בקרואטיה בטוחים לשתייה, ובאזורים מסוימים מי השתייה בברזים אף נחשבים מהטובים ביותר בעולם. עם זאת, אם תרצו תוכלו גם לרכוש בחנויות בקבוקי מים (המותג "Jamnica" הוא הפופולרי ביותר, והמותג "Jana" גם נחשב לאיכותי במיוחד).

מומלץ להימנע מלשתות יין תוצרת בית שנמכר בשוקי חקלאים מקומיים רבים, משום שלעיתים רבות הוא עשוי לגרום לבעיות במעיים.

נגישות תקשורתית

טלפונים קוויים

כל הטלפונים הניידים בקרואטיה משתמשים במערכת GSM 900/1800. ישנם שלושה ספקים למערכות הטלפונים הניידים - T-Mobile (אשר עומדת גם מאוחרי המותג Bonbon אשר מאפשר לשלם את עלות השיחה מבעוד מועד), Vip (אשר עומדת מאחורי המותג Tomato אשר מאפשר לשלם את עלות השיחה מבעוד מועד) ו-Tele2. הכיסוי של רשת הסלולר משתרע על פני כ-98 אחוזים משטחי קרואטיה. בשנת 2006 הגיעה לקרואטיה ה-3G וב-2013 הגיעו לקרואטיה HSDPA ו-LTE. אם אתם מביאים עימכם טלפון נייד תוכלו לרכוש כרטיס SIM אשר עלויות השיחה עמו שולמו מראש בעבור 20 קונה. כדאי גם לקחת בחשבון שלאורך השנים חלק מחברות הטלפוניה ניסו לקדם את השימוש בכרטיסי ה-SIM הללו כאשר הם חילקו אותם בחינם עבור אנשים שרכשו עיתונים (שעולים בסביבות 7 קונה). טלפוני ניידים מסוג GSM המכילים כרטיסי SIM של T-Mobile או Vip שעלויות השיחה עבור השימוש בהן שולמו מראש מראש תוכלו למצוא במשרדי הדואר, בחנויות המכולת ובקיוסקים רבים במגוון מחירים.

חלופה אפשרית לשימוש בטלפונים ניידים היא לרכוש כרטיסי חיוג לטלפונים ציבוריים אותם ניתן לרכוש במשרדי הדואר ובקיוסקים, ישנם שתי חברות המפיקות כרטיסי חיוג - Dencall ו-Hitme. העלות של כרטיסי החיוג היא בסביבות 25 קונה ומעלה. כאשר מבצעים שיחה לעיר אחרת במדינה (אשר בפועל היא שיחה בין מחוזות שונים) או שיחה מטלפון נייד, תצטרכו להוסיף את הקוד הספציפי של אזור החיוג אליו אתם מעוניינים להתקשר. אזורי החיוג בקרואטיה הם כדלהלן:

זאגרב (012), ספליט (021), רייקה (051), דוברובניק (020) סיבניק / קנין (022), אוסייק (031), ווקובאר (032), וירוביצה (033) פוזגה (034), סלאבונסקי ברוד (035), קאקובק (040), וואראזדין (042), בייהלובאר (043), סיסאק (044), קארלובאק (047), קופריבינצ’יה (048), קראפינה (049), איסטאריה (052), ליקה / סאנג’ (053). ישנם גם מספר אזורי חיוג עבור טלפונים ניידים – 091, 092, 095, 097, 098, ו-099.

גישה לאינטרנט

חיבור לאינטרנט עם מודם ADSL נפוץ במיוחד כיום בקרואטיה. חיבור במהירות 4 מגה בה כמות ההורדות היא בלתי מוגבלת עולה בסביבות 178 קונה לחודש עם חברת T-Com ורק 99 קונה עם מספר ספקים אחרים כמו Metronet ו-Iskon. חברת B.net מספקת חיבור לאינטרנט בכבלים במגוון רחב של מהירויות ומחירים.

תוכלו גם למצוא בתי עסק מסוג אינטרנט קפה בכל הערים הגדולות בקרואטיה. השימוש בחיבור לאינטרנט באינטרנט קפה הוא זול יחסית ומהימן. תוכלו לחלופין גם להתחבר לרשת ה-Wi-Fi של בתי עסק רבים ברחבי הערים ללא צורך בתשלום נוסף (לדוגמה, בבתי קפה, מסעדות, בתי מלון, מספר ספריות, בתי ספר, ומכללות).

שירות דואר

שירות הדואר בקרואטיה אמין למדיי, גם אם לעיתים מעט איטי. בכל הערים ישנם סניפי דואר. באמצעות האתר הזה תוכלו לאתר את המיקום המדויק של סניף הדואר הקרוב ביותר למקום בו אתם נמצאים. באתר הזה תוכלו לבדוק מה הם מחירי המשלוח העדכניים ביותר (המחירים משתנים לעיתים קרובות).

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בקרואטיה כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: קרואטיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרואטיה

הערות שוליים

מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורווגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שוודיה · שווייץ חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2 שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.