קמבודיה
_banner.jpg)
| |
| עיר בירה | פנום פן |
| שטח | 181,035 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 14,494,293 תושבים (נכון ל-2009) |
| צפיפות | 80.06 נפש לקמ"ר |
| שפה רשמית | קמרית |
| מטבע | ריל (KHR) |
| יוקר המחיה | נמוך בממוצע בכ-60% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1] |
| דתות | 96.9% בודהיסטים, 2.0% מוסלמים, 0.4% נוצרים, 0.2% אתאיסטים ואגנוסטים (נכון ל-2016) |
| חשמל | 230V/50Hz (תקעים A, C, G) |
| אזור זמן | UTC+7 |
| קידומת בינלאומית | +855 |
| אתר התיירות הרשמי | |
ממלכת קמבודיה (בח'מרית: ព្រះរាជាណាចក្រកម្ពុជា) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. קמבודיה גובלת בדרום עם מפרץ תאילנד, במערב עם תאילנד, בצפון עם לאוס, ובמזרח עם וייטנאם.
קמבודיה היא מולדתו העתיקה של עם החמר. בעוד שמקדש האנגקור וואט הנודע מנציח את שיא תקופת השגשוג של קמבודיה, תקופת הקולוניאליזם האירופאי במדינה, מלחמת הודו–סין, והמשטר של הקמר רוז' תרמו רבות לכך שקמבודיה הינה כיום מבין המדינות העניות ביותר באסיה.
אזוריםעריכה
| צפון-מערב קמבודיה חבל הארץ בלתי מפותח ברובו, והעניין הראשי בו הוא עיר המקדשים אנגקור |
| הרי הקארדאמום והרי הפילים תיאור |
| שפלת המקונג והשפלה המרכזית האזור המאוכלס ביותר בקמבודיה אשר בו נמצאת הבירה פנום פן. |
| מזרח קמבודיה תיאור |
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותיעריכה
5 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:
יעדים בולטים נוספיםעריכה
4 מאטרקציות התיירות הפופולריות ביותר אשר ממוקמות מחוץ ליישובים:
- 1 אנגקור ואט (Angkor Wat)
אחד מהאתרים הארכאולוגים החשובים בעולם ומהאתרים המתויירים ביותר בדרום-מזרח אסיה. המקדש "אנגקור וואט" עצמו נחשב למונומנט הדתי הגדול בעולם. אנגקור וואט הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1992.
- 2 קמפונג צ'אם (Kampong Cham) -
- 3 פרה ויהר (Preah Vihear) -
- 4 אגם טונלה סאפ (Tonle Sap Lake) -
רקע כלליעריכה
ממלכת קמבודיה הצליחה לייצב בשנים האחרונות דמוקרטיה צעירה לאחר שנות דור של מלחמות וטרור שמחקו תרבות ומסורות של מאות שנים. עם השלום הגיעה גם צמיחה כלכלית כאשר התיירות מהווה נדבך חשוב בהתאוששות ומשיכת תיירים ומשקיעים לקמבודיה, כאשר מוקד המשיכה העיקרי נמצא בעיר המקדשים ואתר המורשת העולמית "אנגקור" היא בירתה של האימפריה הח'מרית העתיקה ובראשה מקדש "אנגקור וואט" שנחשב למונומט הדתי הגדול בעולם.
שנות הטרור ומלחמת האזרחים שכפה ארגון הח'מר-רוז' הותירו חותם כבד ומעיק על המדינה שבין חמישית לרבע מאזרחיה ניספו בתקופה קשה זו והונצחו במספר אתרים בעלי עניין רב לחובבי ההיסטוריה, בעיקר בבירה פהנום פהן וסביבתה. בעקבות הטרגדיות הגיעו למדינה ארגוני הסיוע ומתנדבים מכל העולם לעזור, אך אלה בסיוע חולשת השלטון והכלכלה הביאו גם ליצירת תיירות מין שייחודה בניצול קטינים ששיגשגה עקב אוזלת ידו של שילטון החוק במדינה וגם מסורות מקומיות ושחיתות. תיירות זו משכה תיירי מין מערביים בהם גם פדופילים מורשעים במדינותיהם והפכה את קמבודיה לגן-עדן ליצריהם האפלים, ואולם בשנים האחרונות ובעיקר כתוצאה מטיפול ממוקד ורפורמות שקידמה ארצות הברית (של הנשיא בוש בתקופתו) הביאה להחלשת התופעה, ואולם היא עדיין קיימת אולי יותר מכל מקום אחר בעולם - בוודאי במדינה דמוקרטית.
המבקר בקמבודיה יכול לעשות את ההבדל בין תיירות מצמיחה, בונה ומפרגנת לתיירות מנצלת, משחיתה ופוגעת, וקמבודיה זקוקה לתיירים הבאים ללמוד, לכבד ולהעריך את אתרי ההיסטוריה והטבע שחלקו כמעט בתולי ואת הכנסת האורחים של המקומיים המנסים לצמוח מטרגדיות העבר.
אקליםעריכה
חגים לאומייםעריכה
שפהעריכה
אטרקציותעריכה
קניותעריכה
אוכלעריכה
.jpg)
שתייהעריכה
לינהעריכה
הגעהעריכה
אשרת כניסהעריכה
בטיסהעריכה
במכוניתעריכה
בדרך היםעריכה
תחבורהעריכה
בטיסהעריכה
במסוקעריכה
במכוניתעריכה
בסירהעריכה
ברכבתעריכה
נימוסים והליכותעריכה
נזירים בודהיסטיםעריכה
חשוב לדעתעריכה
|
מספרי מוקדי החירום: קו אחד לכלל מוקדי החירום: 117 |
שגרירות ישראלעריכה
לישראל אין שגרירות בקמבודיה. במקרה הצורך, יש לפנות לשגרירות ישראל בתאילנד.
סכנות פוטנציאליותעריכה
פשע ושחיתותעריכה
זנותעריכה
סמיםעריכה
נגישות תקשורתיתעריכה
טלפונים קווייםעריכה
גישה לאינטרנטעריכה
דוארעריכה
ראו גםעריכה
|
הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בקמבודיה כקובצי PDF, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון |
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שולייםעריכה
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
