אינדונזיה

מדריך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. המדריך פתוח לעריכה. אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את המדריך.

‏ ‏

עיר בירה	ג'קרטה
שטח	1,904,569 קמ"ר
אוכלוסייה	251,160,124 תושבים  (נכון ל-2013)
צפיפות	131.87 נפש לקמ"ר
שפה רשמית	אינדונזית
מטבע	רופיה אינדונזית (IDR)
יוקר המחיה	נמוך בממוצע בכ-66% מאשר בישראל (נכון ל-2016)
דתות	87.2% מוסלמים, 9.9% נוצרים, 1.7% הינדואיזם, 1.2% בני דתות אחרות וללא סיווג דת (נכון ל-2010)
חשמל	230V/50Hz (תקעים C, F, G)
אזור זמן	UTC +7 עד +9
קידומת בין-לאומית	+62
אתר התיירות הרשמי

אזהרה: על פי המטה ללוחמה בטרור, "​בשל איומי טרור במדינה ולאור עוינות עמוקה ומתמשכת מצד הרחוב המוסלמי לישראל מתקיים סיכון מוחשי וממשי על ישראלים המבקרים/שוהים במדינה זו".

אינדונזיה, המכונה רשמית רפובליקת אינדונזיה (באינדונזית: Republik Indonesia), היא מדינת איים הממוקמת באזור דרום-מזרח אסיה ומורכבת מ-17,508 איים עם נופים ותרבויות ייחודיים. אינדונזיה היא המדינה הרביעית בעולם בגודל האוכלוסייה, עם מעל ל-251 מיליון תושבים. זוהי גם המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם. אינדונזיה ידועה במורשת התרבותית העשירה שלה, ובנופים המגוונים והמרהיבים שלה.

אינדונזיה מהווה יעד פופולרי לתיירים בין היתר בזכות החופים המדהימים שבה, חיי הלילה התוססים והמורשת התרבותית שלה. באלי, המכונה גם "אי האלים", הוא יעד פופולרי במיוחד במדינה. המבקרים יכולים גם לחקור את יערות הגשם השופעים של סומטרה ולצפות באורנגאוטנים וחיות בר אחרות בסביבתם הטבעית או לטפס על הר הגעש הפעיל הר ברומו במזרח ג'אווה.

אינדונזיה היא המדינה הרביעית בעולם בגודל אוכלוסייתה, ומהווה כור היתוך למעל ל-300 קבוצות אתניות, שלחלקן הגדול שפות ומנהגים שונים. בנוסף לכך, אינדונזיה, אשר בעלת רוב מוסלמי, היא המדינה שמכילה את מספר התושבים המוסלמים הגדול ביותר בעולם, כאשר כ-87.2% מתושבי המדינה הם מוסלמים.

מטיילים הרפתקנים נמשכים במיוחד לאינדונזיה משום שהם יכולים לקחת בה חלק בפעילויות כמו גלישת גלים, צלילה, וטרקים בטבע. הנופים המגוונים של אינדונזיה מספקים אינספור הזדמנויות להרפתקאות ייחודיות.

אטרקציה נוספת למבקרים הוא המטבח האינדונזי אשר משלב טעמים והשפעות מכל האזור, עם מנות שכוללות מגוון תבלינים, עשבי תיבול וחומרי גלם טריים. מנות פופולריות הן נאסי גורנג, סאטה ורנדנג.

אזורים

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

מדינת אינדונזיה רחבה באופן בלתי נתפס כמעט: יותר מ-18,000 איים המספקים 108,000 ק"מ חופים. המרחק בין אצ'ה במערב לפפואה במזרח הוא 4,702 ק"מ (2,500 מיילים), בהשוואה למרחק בין העיר ניו יורק לסן פרנסיסקו. שוכנת על שפתו המערבית של טבעת האש, באינדונזיה יש יותר מ -400 הרי געש, מתוכם 129 נחשבים פעילים, כמו גם הרי געש רבים מתחת לים. האי גינאה החדשה (עליו ממוקם המחוז האינדונזי פפואה ) הוא האי השני בגודלו בעולם, בורנאו (בערך 2/3 אינדונזית, כאשר השאר שייכים למלזיה וברוניי ) הוא השלישי בגודלו, ו סומטרה היא השישית בגודלה.

מטיילים באינדונזיה נוטים להחזיק את באלי בראשם כמטרתם לבקר, וחבל שכן יש עוד יופי טבעי וחוויות תרבות עוצרות נשימה במקומות אחרים שממתינים לבדיקה. רחבות האחוזה ומגוון האיים מציעים הבדלים תרבותיים משמעותיים שכדאי לחוש בהם.

מחוזות, שמתוכם ישנם 34, מורכבים בדרך כלל מקבוצה של איים קטנים יותר (מזרח ומערב נוסה טנגארה, מלוקו), או מחלקים אי גדול יותר ואת האיים החיצוניים שלו לחתיכות (סומטרה, קלימנטן, ג'אווה, סולאווסי, פפואה) . הרישום להלן נוהג בפועל פשוט יותר בהרכבת כמה מחוזות באזור אחד, פרט לבאלי, שמתייחסים אליו כאזור נפרד בויקוויג '.

מפת אינדונזיה

סומטרה האי השישי בגודלו בעולם. האי מכיל מגוון רחב למדיי של מיני צמחים ובעלי חיים.

קלימנטן הרוב המכריע של בורנאו, האי השלישי בגודלו בעולם, מהווה קלימנטן (כאשר השאר שייכים למלזיה וברוניי). גן העדן של סייר ליער הבלתי מוגדר (אך שנעלם במהירות), נהרות אדירים, שבט דייאק הילידי, וביתם של מרבית האורנגאוטנים. הערים פונטיאנק, בנג'רמאסין ובאליקפפן הן מהגדלות המהירות ביותר במדינה.

ג'אווה הארץ הלב של המדינה, ערים גדולות כולל בירתה ג'קרטה, בנדונג, סורבאיה והרבה אנשים (עם כמעט 50% מהאוכלוסייה) ארוזים באי לא כל כך גדול. כמו כן כולל אוצרות התרבות של יוגיאקרטה, סולו, בורובודור ופרמבנן .

באלי אי טרופי אשר מכיל ג'ונגל טרופי, הרי געש, חופים ארוכים ושדות אורז. האי מכיל שילוב של אתרי תיירות מודרניים ומקומות היסטוריים. חופו המערבי של האי נחשב לאחד מחופי הגלישה הטובים בעולם.

סולאווסי האי מעוצב בצורה מוזרה, מכיל מגוון של חברות וכמה נוף מרהיב. זה כולל את תרבות טוראחה, ציוויליזציה מגלטית בפארק הלאומי לור לינדו, צמחייה וחי עשירים ואתרי צלילה ברמה עולמית כמו בונקן וביטונג .

נוסה טנגרה הידועים גם כ"איים הקטנים " - ממש" איי דרום-מזרח "- הם מחולקים למזרח נוסה טנגארה ומערב נוסה טנגגרה ומכילים עשרות קבוצות אתניות, שפות ודתות, כמו גם לטאות קומודו וצלילה מרהיבה יותר. מערב NT מכיל לומבוק וסומבאווה ואיים קטנים רבים. לומבוק היא האחות הפחות מבוקרת אך מעניינת באותה מידה של באלי ומציעה כמה אתרי צלילה כמו גם מקומות היסטוריים ודתיים. מזרח NT מכיל פלורס, סומבה ומערב טימור, כמו גם כמה איים אחרים, כולל אי קומודו, ביתו של דרקון הקומודו, ומציע את האטרקציה הייחודית להכיל ממלכות קטנטנות בסומבה. אמנות מסורתית במזרח NT, בעיקר בד ארוג, מעניינת ומחיר סביר, ותוכלו למצוא חופים המכוסים בחול ממש בצבעים, אלמוגים ופגזים ייחודיים.

מאלוקו איי התבלינים ההיסטוריים, שנלחמו בעבר על ידי מעצמות קולוניאליות, מבקרים כיום לעיתים רחוקות, אך אמבון, איי הבנדה ואיי הקיי מבטיחים יעדים לתיירות ימית.

מערב גינאה החדשה המחצית המערבית של האי גינאה החדשה, עם הרים, יערות, ביצות ושממה כמעט בלתי חדירה באחד המקומות המרוחקים ביותר בכדור הארץ. מלבד כריית הזהב והנחושת באזור פרייפורט, זהו ככל הנראה אחד האזורים הבתוליים ביותר במדינה, ומדענים גילו כאן מינים שלא היו מוכרים בעבר.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

עיר הבירה ג'קרטה

יישובים בולטים באינדונזיה אשר בעלי עניין תיירותי:

• 1 ג'קרטה‏ (Jakarta‏)   - בירת אינדונזיה והעיר הגדולה במדינה.
• 2 סורבאיה‏ (Surabaya‏)   - העיר השנייה בגודלה במדינה.
• 3 בנדונג‏ (Bandung‏)   - העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה באינדונזיה אשר מהווה את מרכזו של אזור המטרופולין השני בגודלו במדינה.
• 4 מדן‏ (Medan‏)   - עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במחוז צפון סומטרה. העיר נחשבת למרכזו הפיננסי של האי סומטרה.
• 5 בנג'רמאסין‏ (Banjarmasin‏)   - העיר הגדולה ביותר בדרום קלימנטן.
• 6 ג'ייאפורה‏ (Jayapura‏)   - בירת מחוז פפואה והעיר הגדולה ביותר במחוז.
• 7 קוטה‏ (Kuta‏)   - עיר נופש אשר היא בירת מחוז קוטה אשר בדרום באלי.
• 8 מאקאסאר‏ (Makassar‏)   - בירת מחוז דרום סולאווסי והעיר הגדולה ביותר במחוז.
• 9 יוגיאקרטה‏ (Yogyakarta‏)   - בירת המחוז המיוחד יוגיאקרטה באי ג'אווה.

יעדים בולטים נוספים

בורובודור

• 1 בורובודור‏ (Borobudur‏)   - מתחם בודהיסטי הנמצא במרכז ג'אווה. האתר נבנה בין השנים 772 ל-851 לספירה הנוצרית, על ידי ממלכת סאילנדרא. האתר נחשב לאתר התיירות הפופולרי ביותר באינדונזיה. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1991.
• 2 הפארק הלאומי קומודו‏ (Komodo National Park‏)   - פארק לאומי במחוז נוסה טנגרה. הפארק נודע בעיקר בזכות האוכלוסייה של דרקוני קומודו בו. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1991.
• 3 אגם טובה‏ (Lake Toba‏)   - אגם הלוע הגדול ביותר בעולם אשר ממוקם באי סומטרה.
• 4 הפארק הלאומי אוג'ונג קולון‏ (Ujung Kulon National Park‏)   - פארק לאומי באי ג'אווה המשתרע על פני 497.59 קמ"ר וכלל בין היתר את האי הגעשי קרקטואה, וכן איים נוספים במצר סונדה. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1991.
• 5 הפארק הלאומי לורנץ‏ (Lorentz National Park‏)   - פארק לאומי במחוז פפואה המשתרע על פני 25,056 קמ"ר. זהו אחד מהפארקים הלאומיים הגדולים ביותר באזור דרום-מזרח אסיה. ב-1999 הוכרז הפארק על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
• 6 עמק באליאם‏ (Baliem Valley‏)   - עמק באורך 80 קילומטרים וברוחב 20 קילומטרים במרכז מחוז פפואה המוקף בהרים אשר נחשב למרכז של השבטים החקלאיים לאני, יאלי ו-דנ. פסטיבל עמק באליאם הוא תיירותי מרכזי שנערך באזור זה מדי שנה ומושך אליו תיירים רבים.
• 7 הפארק הלאומי ברומו-טנגר-סמרו‏ (Bromo-Tengger-Semeru National Park‏)   - פארק לאומי הממוקם במזרח האי ג'אווה אשר כולל כמה מהנופים הוולקניים המפחידים ביותר על פני כדור הארץ. הר הגעש ברומו נחשב לאחד מהרי הגעש הנודעים ביותר במדינה.
• 8 בונאקן‏ (Bunaken‏)   - אי המשתרע על 8 קמ"ר וממוקם בקצה הצפוני של האי סולאווסי. האי נחשב לאחד מיעדי הצלילה המוצלחים ביותר באינדונזיה.
• 9 הפארק הלאומי קריניסי סהבלאט‏ (Kerinci Seblat National Park‏)   - הפארק הלאומי הגדול ביותר באי סומטרה. הפארק משתרע על 13,791 קמ"ר. אטרקציות פופולריות באזור מיוער ועצום זה כוללות בין היתר נמרים, פילים וצמח הרפלסיה אשר נחשב למין בעל הפרח הגדול ביותר בעולם.
• 10 לומבוק‏ (Lombok‏)   - אי פופולרי ממזרח לבאלי.
• 11 טנא טוראג'ה‏ (Tana Toraja‏)   - אזור הררי במחוז דרום סולאווסי אשר משמש כמרכז של הקבוצה האתנית טוראג'ה ונודע במיוחד בשל טקסי לוויה יוצאי הדופן שמתקיימים בו. אזור זה נחשב משנות ה-80 ואילך כיעד התיירות השני בפופולריות שלו באינדונזיה (אחרי באלי) כאשר מאות אלפי מבקרים זרים ואנתרופולוגים נוהגים לפקוד את האזור על מנת לחקור את התרבות הילידית.

רקע כללי

אינדונזיה היא הארכיפלג הגדול בעולם אשר מורכבת מורכבת מ-17,508 איים, כאשר כ-6,000 איים מתוכם הם מיושבים. אורכה של אינדונזיה ממערב למזרח הוא פחות או יותר זהה לאורכן המשותף של ארצות הברית ואירופה ממערב למזרח, על אף שמעל לשני שלישים מהשטח כוללים את מי האוקיינוס.

עם מעל ל-260 מיליון תושבים, אינדונזיה היא המדינה הרביעית בעולם בגודל האוכלוסייה והמדינה הגדולה ביותר בגודל אוכלוסייתה באזור דרום-מזרח אסיה.

האוכלוסייה אינה מחולקת באופן שווה בין חמשת האיים הגדולים - מחצית מאוכלוסיית המדינה נמצאת בג'אווה. מרבית התיירים הזרים מגיעים לאינדונזיה דרך נמל התעופה של באלי, בעוד שיתר התיירים הזרים מגיעים לרוב דרך נמל התעופה הבין-לאומי סוקרנו-האטה אשר בג'קרטה, או דרך באטאם באמצעות מעבורת. כ-90% מהתיירים הזרים שמגיעים לאינדונזיה עוברים בשלושת מעברי הכניסה הללו.

לאינדונזיה יש גם האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם, והיא בעיקר סונית.

היערות הטרופיים של אינדונזיה הם השניים בגודלם בעולם אחרי ברזיל, אך הם נכרתים בקצב מדאיג במטרה להחליפם במטעי דקל השמן. בעוד שהאוכלוסייה האמידה באינדונזיה חייה חיים טובים למדיי, האוכלוסייה העניה עובדת קשה ואף נאבקת על מנת לשרוד. כ-50.6% מאוכלוסיית אינדונזיה עדיין מרוויחים פחות מ-4 דולרים ביום על פי נתוני דו"ל של הבנק העולמי משנת 2012. בשנת 2015 שיעור העוני במדינה היה 5.5%. שיעור הלידות במדינה עדיין גבוה יחסית. אף על פי כן, שיעור הפריון הכולל ("מספר ילדים לאישה") ירד באופן דרמטי ועומד כעת על 2.1 - בערך כמו בארצות הברית.

שיעור העוני באינדונזיה עמד על 5.5% ב-2015 ויורד עקב צמיחה יציבה. עם זאת, התשתית בחלקה הגדול של המדינה נותרה בסיסית, ומטיילים מחוץ למסלולים יצטרכו סבלנות וגמישות. שלטי רחוב, אם יש כאלה, מוצבים לרוב בניצב לרחוב שהם מייצגים, והכבישים לרוב קטנים, מפותלים ובמצב גרוע.

התשתית ברוב המדינה, למרות שנבנתה מחדש, נותרה בסיסית, ובשל כך כאשר מטיילים מחוץ לאזורים המתויירים ביותר תצטרכו כנראה להתאזר ביותר סבלנות ולהיות גמישים יותר. למרות שישנה התקדמות ניכרת בהרחבה של רשת כבישי האגרה במדינה, רוב הכבישים הבין-עירוניים עדיין דו-נתיביים ובאיכות משתנה, ולרוב עמוסים באוטובוסים גדולים ומשאיות שמובילים סחורות. כבישים רבים בערים הם ישנים במיוחד וחלקם נותרו בלי שדרוגים מהותיים כפי שהיו עוד בתקופה ההולנדית, ולכן הם קטנים, מפותלים ובמצב גרוע. מחוץ לג'אווה ובאלי הכבישים אף גרועים יותר. פקקי תנועה חמורים נפוצים למדיי באינדונזיה, כאשר ג'קרטה רבתי וסורבאיה הם המיקומים הגרועים ביותר מבחינת פקקי תנועה.

סובלנות, סבלנות וקבלת הפתעות הן תכונות טובות לכל מי שמתכנן לבקר. למרות האתגרים, אינדונזיה היא אחת המדינות האקזוטיות ביותר לביקור עם מגוון של תרבות, אוכל וטבע קסום.

רקע היסטורי

המקדשים של פראמבאנאן (הוקמו במהלך המאה העשירית)

אחת התקופות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של אינדונזיה אירעה עם הגעתם של העמים האוסטרונזיים לאזור, בסביבות 2,500 עד 1,500 לפני הספירה. העמים הללו הביאו עימם טכניקות חקלאיות מתקדמות, וכמו גם ידע בבניית סירות וידע בניווט אשר איפשר להם להתיישב באזורים חדשים ולבסס נתיבי סחר על פני המרחב העצום של האוקיינוס השקט.

לאורך ההיסטוריה ממלכות ואימפריות רבות שלטו באינדונזיה, וכל אחת השאירה את חותמה על התרבות והארכיטקטורה של האזור. אימפריית סריביג'איה, אשר בירתה הייתה באי סומטרה, הייתה מעצמה מרכזית באזור בין המאה השביעית ועד המאה ה-13, והיא שלטה על נתיבי סחר רבים ברחבי האוקיינוס ההודי.

במאה ה-14 שלטה באזור אימפריית מג'פהיט אשר בירתה הייתה באי ג'אווה. האימפריה החזקה הזו שלטה בחלק גדול מהאזור שבו נמצאת כיום אינדונזיה, וכמו גם על חלקים מהאזורים שבהם נמצאים כיום מלזיה, סינגפור והפיליפינים. אימפריית מג'פהיט ידועה כיום במיוחד בזכות הארכיטקטורה המרשימה שלה, כולל המקדשים הנודעים בורובדור ופרמבאן, ובהישגים של האימפריה בתחום הספרות ובתחום האמנות.

המעצמות הקולוניאליות האירופיות החלו להתבסס באינדונזיה במהלך המאה ה-16, עם הגעתם של הפורטוגזים, כאשר בהמשך הגיעו ההולנדים והבריטים. בשנת 1602 חברת הודו המזרחית ההולנדית הקימה עמדת סחר באי ג'אווה והרחיבה בהדרגה את השפעתה על הארכיפלג, עד אשר בתחילת המאה ה-20 היא השיגה שליטה על האזור כולו.

אינדונזיה הכריזה על עצמאותה מהולנד בשנת 1945, אך נדרשו מספר שנים של מאבק פוליטי וסכסוך מזוין עד שהמדינה הצליחה להקים ממשלה יציבה. כיום, אינדונזיה היא דמוקרטיה משגשגת ויעד פופולרי לתיירים מכל העולם.

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

אין תרבות אינדונזית אחידה כשלעצמה, וזאת מכיוון שהמדינה מורכבת מקבוצות אתניות שונות ורבות שונות באזורים גאוגרפיים. היכונו להיות מופתעים כשאתם קופצים בין איים! הגגות הגבוהים של המגורים המסורתיים של סומטראן שונים מבתיהם הארוכים של בורנאו ואשכול מבנים בבית באלינזי.

מרבית המורשת התרבותית המיוצאת מגיעה מהאיים סומטרה, ג'אווה, באלי ולומבוק, שמסגרותיהם מסופקות על ידי ממלכת המג'פית לשעבר. אולי האומנויות "האינדונזיות" המובחנות ביותר הן בובות בובות צלליות של דרך- קוליט, בהן משמשים קטעים מורכבים מורכבים להפעלת סצינות מהמהבהרטה ורמאיאנה וסיפורי עם פופולריים אחרים של הינדים, ובליווי שלה תזמורת הגמלן, שקצביה מטאליים מורכבים להפליא. הם הרקע החובה הן לטקסים דתיים והן לבידור מסורתי. דפוס הלבוש המפורסם בעולם של אינדונזיה ופגיונות הקאריס שזורים תרבותית עם המלזים, והתרבות הערבית אומצה גם היא בדרגות שונות בזכות האסלאם. בל נשכח את השפעת הבודהיזם, הפורטוגזים, האנגלים, היפנים, הסינים וכמובן ההולנדים. מילים מהן ניתן למצוא באינדונזית כמו גם בשפות אתניות, ושפות אתניות נשפכות לאינדונזית, אך לעיתים רחוקות יש פיזור לאומי.

תהליך הסטנדרטיזציה של השפה והתרבות באינדונזיה הפך את דרכו עם התקדמות התקשורת בין כפרים לאיים, ואזורים רבים המשתמשים רק בשפות מקומיות משתמשים כעת גם באינדונזית. עם זאת, תרבויות אזוריות נשארות חזקות באזורים רבים, וכנראה שיהיו בעתיד הנראה לעין. עבור המבקר באינדונזיה, המגוון האזורי הוא דבר נפלא, שכן ניתן לחוות תרבויות שונות כמו אלה של פלורס, באלי, סונדה, מיננגקבאו ומדינת טובא בטק בטיול יחיד, עם זמן ותכנון מספיק. מגוון האתרים והחוויות התרבותיות, ההיסטוריות והדתיות, המגוון העצום של עבודות יד מסורתיות, ומגוון הפעילויות שאפשר לחוות באינדונזיה הם באמת מדהימים.

חוויה תרבותית מעניינת אחת היא ההתנחלות Baduy במחוז מערב ג'אווה, קהילה סונדנית שבוחרת לדחות את הטכנולוגיה המודרנית ואת כל המלכודות שלה, אפילו דאודורנטים! המבקרים מוזמנים עם מגבלות שעליהם לציית. כלבי התרבות ימצאו את אובוד, עיר בבאלי כמקום מצוין ללכת אליו, אבל יש כל כך הרבה נקודות חמות תרבותיות באינדונזיה, שכמעט בלתי אפשרי להכין רשימה.

האיסור של סוהרטו על יבוא מערבי כמו רוקנרול, למרות שבוטל זה מכבר, הביא להתפתחות צורות מוזיקה ילידיות כמו דנגדוט, צורת פופ סוחפת שהתפתחה בשנות השבעים, ו"הג'ובור " הטלוויזיוני של הזמר אינול דארטיסטה בשנת 2003 הייתה כמעט שנויה במחלוקת כמו פעם שהיה אלביס. מוזיקת ​​הפופ המודרנית צברה קרקע במאה החדשה, וכמה אמנים ניסו לקדם את יצירות המופת שלהם באופן בין-לאומי, עם הצלחה מסוימת במיוחד במלזיה ובברוניי השכנות. אנגון צ'יפטה סאסמי היא זמרת אינדונזית מוכשרת שהתפרסמה בצרפת לאחר שהסינגל שלה לה ניג'ה או סהרה הפך ללהיט מוביל במצעד האירופי בקיץ 1997. אגנס מוניקה היא רקדנית, שחקנית וזמרת אנרגטית שביצעה דואטים עם אמנים בין-לאומיים וזכתה לתהילה.

בעוד שסרטים אינדונזיים רבים היו סרטים בעלי דירוג B בעל תקציב נמוך, האיכות עלתה מאז תחילת המאה. דאון די אטאס בנטל (1998) זכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל אסיה פסיפיק בשנת 1998 בטאיפיי, טאיוואן. The Raid, גאולה (אינדונזית: Serbuan Maut) שוחרר בשנת 2011 בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו לשבחים בין-לאומיים, והציג אמן מקומי סילקט מקומי איקו אווויי, שמאז מילא תפקידים בסרטים הוליוודיים.

הספרות האינדונזית הראתה הצלחה ביתית ניכרת ככל שהנושאים היו ליברליים יותר וחופש הביטוי הורחב, אך מעטים עשו את דרכם אל הבמה העולמית. נושאי הלפיד Pramoedya Ananta Toer נאסרו ארוכות במולדתו שלו, אך בעידן שלאחר הסוהרטו חלה תנופה קטנה. דוגמה אחת ראויה לציון היא הסאם של איו אוטמי, ששבר גם את טאבו וגם את שיאי המכירה ממש במהלך נפילתו של סוהרטו. אולי הדוגמה הטובה ביותר הייתה לסקר פלאמנגי של אנדראה חיראטה (2007): גם סדרות הספרים וגם הסרטים זוכים לשבחים באינדונזיה ובעולם כולו.

ככל הנראה התכונה התרבותית החשובה ביותר (אם כי לא האוניברסלית) שנמצאת ברוב הארכיפלג שעליך להיות מודע אליה היא זו של "פנים" או "כבוד", הנובעת מעיקרון ההרמוניה. הרמוניה נחשבת כה חשובה לכך שאיסורים דתיים על שקר תופסים מושב אחורי לשמירה על כבודו של מישהו, שאנשים זרים יכולים להביט בו. הרמוניה היא, במילים פשוטות, המאמץ לשמור על דו קיום שליו ומערכות יחסים נעימות. הארגון ההרמוני של החברה הוא למעשה הבסיס היסודי של עלילות ומופעים של דרך טאנג קוליט, ואלה של דרמות מסורתיות קשורות, אם כי חלק מהערכים המסורתיים הללו נחלשו במידה מסוימת בתהליך המעבר מממלכות דרך דיקטטורה לצורה הדמוקרטית יותר של ימינו ממשלה. עם זאת, פתרון סכסוכים מטופל בצורה שונה בהרבה ממה שזרים רבים יכולים לצפות - אל תצפו שהדברים ייעשו כמו שאתם רגילים.

חגים לאומיים

אינדונזיה הרב-תרבותית חוגגת מגוון עצום של חגים ופסטיבלים דתיים, אך מרבית החגיגות מוגבלות באופן יעיל לאזורים קטנים (למשל הפסטיבלים ההינדים בבאלי ). כל האינדונזים, ללא קשר לדת, מקבלים יום חופש לכל החגים הציבוריים הללו:

• 1 בינואר: יום השנה החדשה (טהון בארו מאשי)
• יום בין אמצע ינואר לאמצע פברואר: טהון בארו אימלק (ראש השנה הסיני). הפסטיבלים מבודדים בעיקר לאזורים מיושבים בסין.
• יום במרץ: Nyepi (ראש השנה ההינדי). לא כדאי להיות בבאלי ביום הזה. למעשה, האי כולו נסגר, אפילו שדה התעופה ונמלי הים. אנשים שאינם צופים לפחות לא נרתעים מלהתערבב בחוץ.
• יום שישי במרץ או באפריל: וופת ישא אל-מסיה (יום שישי הטוב). הקהילות הקתוליות באי פלורס במזרח נוסה טנגגארה מנהלות את דרך הצלב ביום חמישי הקדוש, אטרקציה שכדאי לראות.
• 1 במאי: הארי בורו הבין-לאומי (יום העבודה הבין-לאומי)
• 1 ביוני: הארי לחיר פנקאסילה (יום הולדתו של פנקאסילה). זוהי חגיגה פטריוטית לחגיגת הולדת היסוד הפילוסופי של המדינה.
• יום חמישי בחודש מאי: קניאקן איסה אל-מסיה (עליית יום המשיח)
• יום במאי או ביוני: וייסאק (יום וסאק). כמה נזירים בודהיסטים עורכים סיור עלייה לרגל למקדש בורובודור המפורסם.
• 17 באוגוסט: Hari Kemerdekaan (יום העצמאות). דגל המניף בבית וברוב הקהילות, משחקים מסורתיים באינדונזיה עם פרסים!
• 25 בדצמבר: הארי נטאל (יום חג המולד)

החגים המוסלמים ניתנים לטיפול 11 יום קודם לכן בכל שנה:

• טהרון ברו היגריה (ראש השנה האסלאמי)
• מאוליד נבי (לידתו של הנביא מוחמד)
• ישרא מירג '(עליית הנביא מוחמד)
• 2 ימים מחופשת אידול פיטרי (עיד, סוף תקופת הצום של 30 יום הרמדאן)

הממשלה קבעה עד 6–7 ימי חופשות בנקאיות ברציפות (כולל ימי ראשון וחג העיד) בכל שנה. כלל האצבע הוא מספר ימים לפני ואחרי חגי עיד או היום שבין יומיים של חגים ציבוריים, ומכאן 3 ימי חגים.

הזמן המשמעותי ביותר בשנה הוא חודש הצום המוסלמי ברמדאן. במהלך 30 יום הירח הזה, מוסלמים נמנעים מלהעביר כל דבר בשפתיהם (אוכל, שתייה, עשן ואפילו תרופות) בין הזריחה לשקיעה. אנשים קמים מוקדם לאכול מספיק ליום שלפני הזריחה ( סאהור ), הולכים לעבודה מאוחרת וממריאים מוקדם לחזור הביתה בזמן כדי לשבור את הצום ( buka puasa) בשקיעה. פעילות זו בדרך כלל מתחילה בחטיף קטן של משהו מתוק, ואחריו חטיף שלם, ונשנוש עד השינה. באופן תאורטי, אנשים לא אמורים לאכול בצורה מוגזמת במהלך תקופה זו מכיוון שמטרת הצום היא לדעת איך זה להיות עני מאוד, אך חלק מהמוסלמים אינם עומדים בזה. לא-מוסלמים, כמו גם מטיילים ( מוסאפיר ), חולים או מחזור, ועוסקים בעבודה כבדה ( בורו או קולי) מוסלמים פטורים מצום, אך מנומס להימנע מאכילה או שתייה בציבור. מסעדות רבות נסגרות, אך אלו שנשארות פתוחות במהלך הצום שומרות על פרופיל נמוך, לעיתים קרובות עם וילונות המכסים את החלונות, אך באזורים אסלאמיים קפדניים, הספקים נסגרים לחלוטין ונפתחים רק בסמוך לשבירה מהירה. כל צורות חיי הלילה הכוללות ברים, מועדוני לילה, מכוני קריוקי ועיסוי נסגרים בדרך כלל בחצות, ובמיוחד באזורים אדוקים יותר - לא מעטים מעדיפים להישאר סגורים במשך כל החודש. מטיילים עסקיים יבחינו בכך שהדברים נעים בקצב קרחוני עוד יותר מהרגיל ובעיקר לקראת סוף החודש אנשים רבים ייקחו חופשה. אם אתה עם אינדונזים, הם עלולים לא לומר דבר מתוך נימוס אם תאכל או שתיית מולם, אבל אתה צריך לפחות לבקש רשות קודם ורצוי להימנע ממנה אלא אם כן זה מעודד באופן גלוי וברור.

השיא בסוף החודש הוא יומיים של אידול פיטרי (אינדונזית: לבנונית ), כאשר כמעט כל המדינה לוקח שבוע או שבועיים לחזור הביתה לבקר את המשפחה בטקס המכונה " מודיק", כלומר " ללכת הביתה". זו הפעמים הבודדות בשנה שבה אין ג'קרטה פקקים, אך שאר חלקי המדינה עושים זאת, עם כל צורות התחבורה ארוזות עד הזימים וזמן הנסיעה יכול בקלות להוביל למקובל. כל המשרדים הממשלתיים (כולל שגרירויות) ועסקים רבים נסגרים שבוע ואפילו שבועיים, ומטיילים ברחבי אינדונזיה עדיף להימנע אם בכלל. רוב, אם לא כולם, חנויות סגורות במהלך חג זה, ורבים שנפתחים בוחרים להתחיל מאוחר בגלל תפילות עיד אל-פיטר. ישנם בעיקר אזורים לא מוסלמים במדינה, כמו באלי וצפון סולאווסי, שנפגעים פחות מעיד.

דת

זה צפוי שלאנשים כאן יש דת, במיוחד מכיוון שהעיקרון הראשון של הפאנקסילה ("חמישה עקרונות") הוא: קטוחנן יאנג מאה אסא, שתורגם בצורה גסה "יש רק אל אחד", אז אל תרגיש נעלב אם מישהו שואל אתה לגבי אמונותיך הדתיות. אמנם אתה יכול לממש את זכותך בדת (או לא להאמין באחת) לפחות באופן פרטי, אך נאמר הערות מזלזלות על אחת מהדתות הרשמיות, שכן אינדונזים רבים מתגאים בדתם על ידי שמירה על רוב המנהגים הקשורים או כולם אמונה. החוק גם מגן על מישהו מלעשות זאת ואינך רוצה להעמיד לדין.

בערך 88% מאוכלוסיית אינדונזיה מציינים את דתם כאסלאם, וכולם עוקבים אחר הענף הסוני, והופכים אותה ללא ספק לדת הגדולה ביותר במדינה ואינדונזיה למדינת הרוב המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. אף על פי כן, כל הדתות הגדולות בעולם נצפות במידה מסוימת באינדונזיה, ואינדונזיה נותרה רשמית מדינה חילונית, כאשר כל הדתות המחוקקות על ידי המדינה, לפחות תאורטית, מקבלות מעמד שווה על פי החוק האינדונזי. אף על פי שאורתודוקסיות דתיות שונות בכל הארכיפלג באינדונזיה, הקפדה על קודי לבוש אסלאמיים הנראים במדינות מסוימות בדרך כלל נעדרת. בערים ג'וואניות גדולות רעלות וגילויי אמונה גלויים הם חריגים ולא הכלל. באזורים אזוריים מסוימים ובמדינת אצה האדוקה, הדברים יכולים להיות מחמירים במידה ניכרת. אל תתפלאו אם תוכלו לשמוע פזמון של האזאן מבלי לראות מסגד, שכן הדבר נעשה בדרך כלל על ידי רמקולים כדי לקרוא לכולם להתפלל. מסלולי העבודה עשויים להאט בימי שישי בצהריים כאשר הזכרים יורדים להתפלל במסגדים.

למרות היותם מוסלמים באופן nominal, סיפורי פולחן מקומיים רבים ומנהגים שהם הינדים, בודהיסטים או אנימיסטיים במקורם נשמרים נאמנה על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה.

חמש הדתות האחרות שהוטלו על ידי המדינה הן פרוטסטנטיות (5%), הקתוליות הרומית (3%), ההינדואיזם (2%), הבודהיזם (1%) וקונפוציאניזם (1%). ההינדים מרוכזים בבאלי, ואילו הנוצרים נמצאים בעיקר באזורים מצפון סומטרה, מלוקו, בחלקים מסוימים מג'אווה, פפואה, צפון סולאווסי, מזרח נוסה טנגארה וקלימנטן. לעומת זאת, בודהיזם נהוג בעיקר על ידי הסינים האתניים בערים הגדולות יותר, כמו בנדונג וסמרנג. ישנם גם אנשים מסוימים באזורים שונים במדינה העוסקים באופן בלעדי בדתות אנימיסטיות מסורתיות, ואינדונזים רבים עוסקים בצורה של אסלאם או נצרות המסונכרזת עם אמונות אנימיסטיות והינדיות שאבות אבותיהם עקבו בעבר. בג'אווה מערכת אמונה סינקרטית זו נקראת Kejawen, ובעוד שהיא פופולרית, היא מגונה על ידי המתרגלים האורתודוקסים יותר.

החוק הלאומי האינדונזי קובע כי על כל אזרחי הרפובליקה להכריז על דתם וכי הדת המוצהרת חייבת להיות אחת מהשישה אשר סנקציות רשמית על ידי המדינה. התוצאה היא עיוותים ברורים. לדוגמה, מתרגלים אנימיסטים רבים מכנים עצמם מוסלמים, הינדים או נוצרים לטובת הביורוקרטיה הממלכתית. מדי פעם יש פיגועים כנגד מקומות פולחן (מסגדים וכנסיות) הקשורים לקבוצות קיצוניות, ורשומה של התפרצויות אלימות בין קבוצות דתיות שונות באיים מלוקו. למרות שזה תמיד כלל אצבע טוב לעקוב אחר ההתפתחויות האחרונות בנושא זה, זה לא אמור להרתיע מביקור במדינה.

מאז נובמבר 2017 הסכים בית המשפט החוקתי כי אמונות מסורתיות מוכרות וניתן לציין בתעודת זהות אלקטרונית.

אמונות עממיות

אמונות עממיות - הן מסורתיות והן אחרות המאומצות מארצות אחרות - חיות מאוד וחלק חיוני מהתרבות / אינדונזיות. אלה רק כמה דוגמאות לאמונות ופרקטיקות עממיות באינדונזיה:

השימוש בפרה-פורמליות כמו גם בדוקון (אנשי רפואה, שאמאנים או מכשפים) הן לשכנוע הקסם בשחור-לבן והן בצרכים רפואיים, הוא תכוף, ויש אפילו תוכניות טלוויזיה "מציאותיות" הכוללות אנשי דת מוסלמים הנלחמים עם על-טבעי בלתי נראה. ישויות, שבדרך כלל מבוקבקות ומוצג ציור או רישום של היצור מאוחר יותר, שנוצר בדרך כלל על ידי איש דת מוסלמי אחר שעושה את התמונה תוך עיניים מכוסות.

אנשים רבים גם מאמינים שקאריס ( פגיון בעל גלים עם גלים מסורתיים המיוצרים מהמתכת במטאוריט) וטבעות מיוחדות עם כל אחד ממספר סוגים של אבנים ואבני חן המודבקות בהן מכילים יצורים קסומים בעלי אינטליגנציה מוגבלת וכוחות ספציפיים לבעלים . "ההלואים המוחלוקיים" האלה (ישויות על טבעיות) נחשבים כעדיפים בתים ספציפיים ומטופחים היטב בפגיות ובטבעות הללו, ויבלעו להם אם הבעלים לא יבצע טקסים ראויים על בסיס ספציפי. אם החפץ המיושב או / והרוחות המוזנחות מוזנחים או ננטשים, הרוחות עשויות לתקוף אנשים בקרבת מקום, מה שעשוי לחייב טקס ריפוי והקרמת הרוחות.

השימוש במעטות יד ותחבולות אחרות מנוצל על ידי כמה מיסטיקנים ומרפאים מסורתיים, ואומצו כמה אמונות טפלות אירופאיות וסיניות, כמו הפחד ממספר 13. דוגמה נוספת היא מסורת של קיגוון שנוספה לכמה דתות. כולל אסלאם, לפיו חוט הטבור ולידתו לאחר מכן מונחים בתוך כיד חרסית והם תלויים מחוץ לבית מקורות הקורות או קבורים בחצר עם אור אדום מונח מעליו. ההערכה היא כי בן לווייתו של התינוק שנולד והאור משרת חובה כפולה בכך שהוא מאיר את דרכו אל החיים שלאחר המוות והודיע ​​לשכנים לדעת שהמשפחה תינוקת חדשה. תינוקת בוכה לעיתים עלולה להילקח למקום זה כדי להרגיע או לספק לו ביטחון, ותינוק עשוי להישטף במקום במקומות מסוימים מאותה סיבה.

אקלים

עם הגעתך ויוצא מהמטוס, תבחין מייד בבהילות פתאומיות של אוויר חם ולח. אינדונזיה היא מקום חם. זה אין באביב, בקיץ, בסתיו או בחורף, רק שתי עונות: גשומה ו יבש, שניהם יחסית (זה עדיין יורד גשם במהלך העונה היבשה, זה רק גשם פחות). למרות שיש שונות אזורית משמעותית, ברובםשל הארץ (כולל ג'אווה ובאלי) העונה היבשה היא אפריל עד אוקטובר, ואילו העונה הרטובה היא נובמבר עד מרץ. באזורים רבים גשם יורד כמו שעון, ההתחממות הגלובלית הפכה את העונות פחות צפויות. אחד היתרונות של העונה הגשומה הוא שטיפות הגשמים הרגילות מנקות את מרבית בתי הגידול של היתושים, במיוחד למרגלות השמש. אמנם גשמי זרימה מקומיים נפוצים, אך לעיתים רחוקות המדינה סובלת מטיפונים.

הבצורות מהוות בעיה מרכזית באזורים מסוימים בג'אווה ובאיים אחרים בעונה היבשה, ומים הופכים לעניין רציני, אך מי שתייה בבקבוקים זמינים תמיד גם באזורים הכפריים. ערפיח משריפות בוש או יער קרובות שמיכות בתחומים רבים של סומטרה ו קלימנטן באמצע העונה היבשה, בדרך כלל בחודש יוני, יולי ואוגוסט, ולפעמים, שדות תעופה סגורים למשך יום או יומיים כתוצאה מכך. כמו כן, כאשר הוא יבש באזור אחד, הוא עשוי להיות רטוב באזור אחר.

הטמפרטורות ברוב המקומות נעות בין 26–32 מעלות צלזיוס במהלך היום עם תנודות מועטות מיום ליום, אם כי לילות עשויים להיות קרירים יותר בכמה מעלות. העונה היבשה מדרום לקו המשווה קרירה בגלל חצי הכדור הדרומי הקר, אם כי ההבדל יכול להיות פחות בולט. רצוי להביא מקטורן לביקור ברמות הגבוהות, מכיוון שהטמפרטורות באופן טבעי יהיו קרירות יותר, ואף יש כמה פסגות מכוסות שלג מעל לפאפואה. אתה עשוי להיות משועשע לראות אנשים שמכסים כובעים, כפפות, מעילים או אפילו מעילי חורף כאשר הטמפרטורה צונחת מעט, ואנשים בדרך כלל לובשים אותם על האופנועים שלהם, אם כי לעיתים קרובות יותר כדי למנוע את עורם כהה יותר.

שפה

השפה הרשמית היחידה היא אינדונזית, המכונה בשפה זו בשם בהאסה אינדונזיה ( לא בהאסה, שפירושה ממש "שפה"). זה דומה למלאית (המדוברת במלזיה, ברוניי וסינגפור ), ולכן דוברי שתי השפות יכולים בדרך כלל להבין אחד את השני. ההבדלים העיקריים הם במילות ההלוואה: מלאית הושפעה יותר מהשפה האנגלית ואילו אינדונזית הושפעה יותר מהשפה ההולנדית. אינדונזית, שנכתבה בצורה פונטית עם האלף-בית הלטיני ועם דקדוק הגיוני למדי, נחשבת בדרך כלל לאחת השפות הקלות ביותר ללמוד. האיות האינדונזי הוא רגיל ביותר וההגייה קלה במיוחד ליפנית (למעט האות 'l'), דוברי איטלקית או ספרדית.

בעוד שהאינדונזית היא השפה הרשמית ברחבי הארכיפלג, והיא מדוברת כמעט על ידי כל האינדונזים, למעלה מ-80% מהאינדונזים יש למעשה שפה אתנית משלהם, כאשר המדוברת ביותר היא ג'וואנית וסונדית. מרבית השפות הללו שייכות לאותה משפחה בשפה אוסטרונזית כמו אינדונזית, הכוללת גם את מרבית השפות של הפיליפינים, מלזיה ואיים רבים של האוקיינוס השקט. חלק מהמילים האתניות מהווה את השפה האינדונזית ולכן לרוב זו נקודה טובה להתחיל ממנה. אם אתם תועים מחוץ למסלולי המסלול, כדאי ללמוד כמה מילים בשפה המקומית להסתדר היטב עם החברה שם. חלק מהקהילות הסיניות האתניות ממשיכות לדבר בניבים סיניים שונים, והבולט בהם הוקיאן במדאן ובטוחיו בפונטיאנק.

בדרך כלל אינדונזית הקולו-סיאלית והסלנגית מפילה כל אינדיקציה לזמן ומתוח (שיש מעטים מהם), מילות-מפתח, ופעלים עוזרים, ומשפט עשוי להיות קטן כמו מילה או שלוש. פעמים רבות, יש לשאול שאלות נוספות בגלל חוסר הבהירות (במיוחד ביחס לשאלה האם אירוע כבר התרחש, קורה עכשיו או יתרחש בעתיד) ומילות מפתח לניבים מקומיים עשויות לבלבל עוד יותר דברים. כשמשתמשים באנגלית, הנטיות הללו עוברות לאנגלית מכיוון שהם מתרגמים מהסלנג שלהם לאנגלית, כך שתיתקלו באותן בעיות - או גרוע מכך.

שלא כמו במלזיה השכנה או בפיליפינים, בדרך כלל לא מדברים אנגלית בשפה האנגלית. צוותים במלונות טובים יותר וצוותי תעופה מדברים בדרך כלל ברמה מקובלת של אנגלית, ומדוברים אותה באזורים תיירותיים ובקרב הקהילה העסקית. בעוד אנגלית היא שפה זרה חובה בבתי ספר באינדונזיה, צפו רק למיומנות בסיסית עד בינונית.

כמה קשישים משכילים (70 ומעלה) באינדונזיה אולי מדברים הולנדית, אך בימינו אנגלית שימושית בהרבה . אף על פי שלא מדברים ערבית רבות, מוסלמים משכילים רבים, במיוחד אלה שבגרו במכונים דתיים אסלאמיים, מבינים ערבית במידה מסוימת, ומילות מפתח רבות בערבית נמצאות באינדונזית.

דמוגרפיה

למרות 50 שנה לקידום Bhinneka Tunggal Ika ("אחדות במגוון") כמוטו הרשמי של המדינה, מושג "אינדונזיה" נותר מלאכותי ואזרחי המדינה מתחלקים בין שלל עצום של עדות, חמולות, שבטים ואפילו קאסטים. אם לא די בכך, ההבדלים הדתיים מוסיפים מרכיב הפכפך לתערובת והפערים העצומים בעושר מחזקים גם חברה מעמדית. בקנה מידה מספרי גרידא, הקבוצות האתניות הגדולות ביותר הן הג'אוואנים (45%) של ג'אווה מרכזית ומזרחית שהם האתניות השלטת ברחבי המדינה, הסונאדים (14%) ממערב ג'אווה, המדורנים (7.5%) מהאי. ממדורה ומלזי החוף (7.5%), רובם מסומטרה . זה משאיר 26% עבור האצ'נזה ומיננגקבאו מסומטרה, הבאלינזה, האיבאן והדייקים של קלימנטן, וטלאים מבולבלים של קבוצות בנוסה טנגגארה ופפואה - הסכום הרשמי הוא לא פחות מ -3,000.

לרוב, העמים הרבים באינדונזיה קיימים יחד בשמחה, אולם סכסוכים אתניים ממשיכים להתעכב באזורים נידחים במדינה. מדיניות ההעברה ( הטרנסיגראסי ), שיזמה ההולנדים אך המשיכה על ידי סוהרטו, החזירה מחדש את המהגרים היוואנים, הבלינזים והמדוריים לאזורים פחות עמוסים בארכיפלג. המתיישבים החדשים, שנחשבו כמיוחסים ובלתי רגישים, התמרמרו לעיתים קרובות על ידי האוכלוסייה הילידית, ובמיוחד על פפואה, הדבר הוביל לעיתים לסכסוך אלים, אך בימינו נדירים יחסית.

קבוצה אתנית בולטת במיוחד שנמצאה ברחבי הארץ הם הסינים האינדונזיים, המכונים טיונאה או הסינה הגנאי במקצת. בהיקף של כ -7 מיליון איש הם מהווים פחות מ-3% מהאוכלוסייה, אך הם מהווים את אחת הקבוצות הסיניות האתניות הגדולות ביותר מחוץ לסין עצמה, מאחורי הסינים התאילנדים. המהגרים הסינים עודדו להתיישב בהודו המזרחית ההולנדית דאז על ידי ההולנדים, אם כי התייחסו אליהם כאזרחים סוג ב ', למעשה למעשה מנהלי אמצע בין השליטים האירופים לשאר האוכלוסייה. לאחר עזיבת ההולנדים, הרבה סינים מאינדונזיה עבדו כבעלי סוחרים וכמלווים כספים, אולם תת-קבוצה עשירה מאוד של הקהילה השפיעה מאוד על המגזר הכלכלי בבעלות מקומית, עם מחקר מפורסם - אם במידה רבה מפורסם - של חברות על הבורסה של ג'קרטה הגיעה למסקנה שרק 70% מחברותיה (ובשלב הרחבה, המדינה) נשלטו על ידי סינים אתניים. לפיכך הם היו נתונים לרדיפות, כאשר הסינים הועברו בכוח לאזורים עירוניים בשנות השישים, ונאלצו לאמץ שמות אינדונזיים ואיסורים שהוטלו על לימוד הסינית והצגת דמויות סיניות. פוגרומים אנטי-סיניים התרחשו גם הם, בעיקר בטיהורים האנטי-קומוניסטים 1965-66 לאחר הפיכתו של סוהרטו ושוב בשנת 1998 לאחר נפילתו, כאשר למעלה מ -1,100 איש נהרגו במהומות בג'קרטה ובכמה ערים גדולות אחרות. עם זאת, ממשלות שלאחר הרפורמציה ביטלו את מרבית החקיקה המפלה, והכתיבה הסינית והפסטיבלים הסיניים הציגו הופעה מחודשת, כאשר השנה החדשה הסינית הוכרזה כחג ציבורי בפריסה ארצית מאז 2003. למרות שהרגש האנטי-סיני ממשיך להתקיים ב בכמויות אוכלוסייה מסוימות, הסינים האינדונזיים כיום רשאים באותה זכויות כמו כל אזרחי אינדונזיה האחרים. בעוד שרוב הסינים הג'אוונים מדברים רק אינדונזית, רבים מהסינים באזורים מסוימים בסומטרה ובקלימנטאן המערבית מסוגלים לדבר ניבים סיניים שונים.

יהדות אינדונזיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

אטרקציות

טבע

אורנגאוטן בסומטרה

דרקון קומודו, אשר הוא הלטאה הגדולה ביותר בעולם, נמצא כיום רק באיי קומודו שבאינדונזיה

באינדונזיה נמצאים 167 הרי געש פעילים, הרבה יותר מכל מדינה אחרת. עם זאת אל תיתן לעובדה זו להפחיד אותך, מכיוון שרובם רדומים ודברים שאתה רואה היא לרוב הטופוגרפיה שלהם ולא לזרוק עשן. כמה מההרים הנגישים יותר למבקרים נמצאים בגן הלאומי ברומו-טנגר-סמרו ובמכתש אייגן במזרח ג'ווה, הר רינג'אני בלומבוק ואולי הקל מכולם, הר בטור, והר אגונג, שכנתו בבאלי .

בקושי מפתיע בארכיפלג הגדול בעולם, חופים הם אטרקציות משמעותיות. מלבד המובן מאליו כמו באלי ולומבוק, ישנם חופים נפלאים במיקומים מחוץ למכות, בעיקר במאלוקו, נוסה טנגגרה וסולווסי. במדינה שמונה 18,000 איים+ האפשרויות כמעט בלתי נגמרות.

אינדונזיה נמצאת בשני אזורי חיות בר; המערב הוא חלק מאזור אינדומלאיה והמזרח הוא באזור האוסטרלי. במדינה יש כמה מהקטעים הגדולים הנותרים של יער טרופי בכל מקום בעולם, ואלה תומכים בחיות בר מגוונות להפליא, החל מאורנגאוטנים ופרימטים אחרים ועד לקרנפים של ג'אווה וטיגרי סומטראן בסכנת הכחדה, ובמגוון רחב במיוחד של מיני ציפורים. אזורי יער המוכרים כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו הם הפארק הלאומי אוג'ונג קולון במערב ג'אווה, ושלושה פארקים ענקיים בסומטרה, המהווים יחד את מורשת יער הגשם הטרופי של סומטרה : גן לאומי בוקיט בריסן סלטן, הפארק הלאומי גונגונג לייזר והפארק הלאומי קרינצ'י סבלט. למרבה הצער, יערות קלימנטן נעלמים בקליפ מדאיג בגלל כריתת עצים בלתי חוקית.

לרוע המזל, באזורים מאוכלסים יותר, אפילו יערות סמוכים, כמו חלק גדול מג'אווה, מיני הציפורים נעלמים בקצב מדאיג בגלל סחר הציפורים. ציפורים הן מקור הכנסה עיקרי עבור ציידים עניים, והציפורים נמכרות לאנשים בערים, שרובם מבלים את שארית ימיהם בכלובים בודדים. הנפוצים ביותר הם פינקים, דרורים, סנוניות ועופות מסוימים אחרים המעניינים פחות את בעלי ציפורי המחמד. המינים השונים של Burung Cendrawasih (ציפור גן העדן) של פפואה נמצאים בסכנת הכחדה ברובה. גם נחשים נמצאים בירידה קשה ברבים מהמקומות בגלל תגובה קופצנית לברך לכל נחש: "הרוג אותו!" עם זאת, ניתן לראות עקרבים, עקרבים שוטים, עכבישים, צרצרות שומות (שמשמיעים צליל נורא משתטח בלילה), פרפרים ועשים רבים, הסנאי החמקמק והנדיר, סוגים מסוימים של קופים, שממיות, כולל הטוק (TOE) -קאי: שממית טוקיי) ומגוון ציקיקים (שממיות), כמו גם העכברים, החולדות, הברושים, הג'וקים, הטרמיטים והעכברים הבלתי רצויים, נמלים בגדלים שונים וצורות ואישיות שונות. אינדונזיה היא גן עדן למי שרוצה ללמוד ערבים וחרקים. באלי ספורט פארק פרפרים נחמד, כמו גם אי הצבים . 6 מ -7 סוגים של צבים ניתן למצוא במי ים באינדונזיה ואפילו 4 סוגים של צבים ניתן למצוא רק בקמפונג פניו (כפר הצבים) באי סליר, דרום סולווסי.

בהמשך מזרחה, האי קומודו הוא ביתו של דרקון הקומודו המדהים וחיים ימיים מגוונים מאוד. בסמוך לגבול המזרחי מאוד של אינדונזיה, הפארק הלאומי המרוחק של לורנץ בפפואה הוא בעל קרחון קבוע, והוא הפארק הלאומי הגדול ביותר בכל מקום בדרום מזרח אסיה.

באינדונזיה נמצאים כמה נקודות צלילה וצלילה עם שנורקל עם צלילה יפהפייה במקומות רבים ושונים, כמו באלי, לומבוק, נוסה טנגגארה, אלפי האיים שמצפון לג'קרטה, בונקן, איי סלאיר ורג'ה אמפט. אינדונזיה מפורסמת גם בזכות הגלישה, ובייחוד באלי, החוף הדרומי של ג'אווה כולל צ'ימאג'ה ופאנגנדרן, ואיי מנטוואי .

אטרקציות היסטוריות, דתיות ותרבותיות

אינדונזיה עשירה במיוחד עם מקומות לבקר בהם, חלקם ישנים למדי ורבים עדיין חשובים משמעותיים עבור המקומיים. אתה יכול לבלות את חייך בחקר אינדונזיה ועדיין לא לראות את כולם!

בורובודור במרכז ג'אווה היא האנדרטה הבודהיסטית הגדולה בעולם, המתוארכת למאה ה -8, ופרמבנאן הסמוכה בתוך יוגיאקרטה היא אנדרטה הינדית מדהימה המתוארכת רק לאחר מספר שנים. תבחין כיצד הארכיטקטורה שונה מאוד בהשוואה למקדשים שבהם באה הדתות, בעיקר בגלל ההטמעה בתרבות היוונית. השניים, יחד עם הקסם של יוגיאקרטה וסולו, ממלכות לשעבר, מייצרים שילוב תרבותי פופולרי במרכז ג'אווה. נאמר שאם אתה יכול לגעת בידו של בודהה בתוך אחת ה"סטופה "הסמוכה לראש המקדש, זה ייתן לך מזל, אם כי רשויות הפארק מצביעות על פעולה כזו. פרמבנאן, למרבה הצער, נפגע מרעידת אדמה לפני כמה שנים והתיקונים נעצרו בגלל היעדר כספים. אתרים רבים באינדונזיה סובלים מבעיה זו ונפגעים מכתובות גרפיטי ושפכים, לרוב על ידי המקומיים.

Demak בחוף הצפוני של מרכז ג'אווה, הוא ביתו של אחד המסגדים העתיקים באינדונזיה, Masjid Agung (מואר "המסגד הגדול"), כמו גם בית הקברות סונן קאליגה. סמאראנג הסמוכה כוללת כמה מקדשים בודהיסטיים, הינדים וקונפוציים, כמו גם מסגדים וכנסיות, ובנדונגאן הסמוכה מציעה את מתחם המקדש ההיסטורי גדונג סונגו (מואר "9 בניינים"), בו יש 9 מקדשים הינדים, כמו גם פעילויות שונות למשפחות ולמטיילים ליהנות מהם. בנוסף, היא מציעה את סמארנג העתיקה, החלק המקורי של העיר עם מבנים רבים מהתקופה ההולנדית; Lawang Sewu (מואר "1,000 דלתות"), ממוקם בצומת הכיכר של טוגו מודא (שגם הוא ביתם של מוזיאון ומשרד ממשלתי), הוא מתחם גדול של בניינים הולנדים הכולל חלונות זכוכית צבעונית ודלתות רבות אשר שימשו על ידי הצבא, היפנים במהלך כיבוש מלחמת העולם השנייה שלהם באינדונזיה, ולפני כן ההולנדים כמשרד מערכת הרכבת, בית הסוהר, בית החולים וצריפים. כביכול, Lawang Sewu רדוף למעלה מ -30 יצורים על-טבעיים שונים, אך אתה חייב להיות מוכשר מאוד לראות אפילו אחד אחרי שאתה סקר את כל השטח מהבסיס לעליית גג ומגדלי מים!

עד היום במרכז ג'אווה, מישור דייג הוא ביתם של המקדשים העתיקים ביותר באינדונזיה, שקדמו לבורובודור בערך 100 שנה, וממש צפונית לסולו, Pithecanthropus Erectus המכונה "ג'אווה מן" בארכאולוגיה בסאנגירן, טריניל - נגאווי ריג'נסי אתר מורשת עולמית של אונסק"ו .

בארכיפלג כה עצום זה כמעט לא מפתיע שישנן כמה תרבויות מאוד מובחנות וייחודיות, המכילות לרוב באזורים קטנים יחסית. לסומטרה יש הבדלים בולטים בולט בין הבאטק הפטריניאליאלי למינאנגבאבאו המטריניאלי, או דרך הסאונדנים והג'אוונים בג'אווה, למרות ששניהם נפרדים פחות מ -200 ק"מ! בבאלי יש תרבות הינדית ייחודית, מעוטרת במקדשים שמורים יפה ( פורה ), ותהלוכה אינסופית של טקסים צבעוניים. חלק מהידועים יותר הם מקדש האם בבסקיה, פורה אולון דנאו ברטן ופורה אולוואטו. מקדש ייחודי, Tanah Lot, ממוקם על אי ממש מול החוף ומגיע אליו באמצעות גשר יבשתי מוגבה. בצפון באלי תוכלו למצוא כפרים קטנים מבאלינזה המקורית, באלי אגא (A-geh), כמו גם האי טרוניאן בו קבורים ההרוגים מעל פני האדמה ועם זאת ריח הגוויות נעדר.

בהמשך מזרחה, סומבה היא ביתם של אחת התרבויות המגלית המעטות שנותרו בכל מקום בעולם. רבים מהשבטים שם חיים עדיין בממלכות קטנות, אם כי נוהג זה מתחיל להיעלם. בסולאווסי, אזור טאנה טוראחה מפורסם בפולחי קבורה אנימיסטים מרהיבים. ביקור באזור העורף העצום של פפואה במזרח הרחוק של המדינה דורש תכנון לא מבוטל, הרבה מאוד כסף, וסובלנות לתנאים מאתגרים במיוחד. עם זאת, למי שרוצה חווית שממה אמיתית וההזדמנות לחזות בתרבויות ממקור ראשון שקיימו מעט מאוד קשר עם העולם שבחוץ, קשה לחשוב על אפשרות טובה יותר בכל מקום בעולם.

פעילויות

צלילה

באינדונזיה יש כמה ממקומות הצלילה הטובים ביותר בעולם. אינדונזיה נמצאת במרכז משולש האלמוגים שנקרא 5,000 מינים של דגים ומארחת 20% משוניות העולם. תצורות השוניות היפות מהוות משיכה מרכזית לתיירים למקומות כמו בונקן בצפון סולאווסי, וואקטובי בדרום מזרח סולאווסי וראג'ה אמפט בפפואה. בעוד צלילה מחוץ לבאלי יכולה להיות מעט בינונית, נוסה פנידה ואיי גילי ממש ממזרח לאי מציעים צלילה פנאי מעולה, כמו גם מרכזי הוראה חשובים. בפולאו וו באוקיינוס ההודי יש את הצלילה הטובה ביותר בסומטרה.

טיפולי ספא

אינדונזיה היא אחד המקומות הטובים ביותר לפנק או להצעיר את עצמכם. ביקור בספא הוא פעילות פופולרית מאוד עבור כל סוגי המבקרים. המרכיבים הטבעיים המרגיעים והעיסויים החינניים הם שילוב מושלם לניקוי רעלים. אלה משתנים בין בקתות שנבנו בפשטות ועד "מרכזי בריאות" מפוארים במלונות הגדולים מבין חמישה כוכבים. בדרך כלל ישנה אפשרות שמתאימה כמעט לכל תקציב. מרכז הפעילות הזו הוא החופים של באלי ואופיו הבתולי.

אם העיסוי הוא הדבר שלך, ישנם מעט מקומות בכל מקום שמציעים איכות כה גבוהה למחירים כה נמוכים. שוב זה יכול להיות במלון חמישה כוכבים או שזה יכול להיות מתחת לעץ הקוקוס בחוף שקט.

גלישת גלים

אינדונזיה היא יעד מוביל עבור גולשים מטיילים.

איי מנטוואי מול החוף המערבי של סומטרה כוללים עשרות נקודות גלישה ברמה עולמית. שכר סירה פרטית עד שבועיים הוא הדרך הפופולרית ביותר לגישה לשרשרת האי, עם זאת יש מעבורת ציבורית מפאדנג. ממש לצפון ניאס פופולרי לא פחות בקרב הגולשים הקשים.

בהמשך מזרח, לבאלי ולנוסה למונגונג הזעירה יש כמה גלים נהדרים, מדרום לומבוק כך גם, ולמען ההרפתקנים יותר, מציע סומבאווה גלישה ברמה עולמית.

כל חופי הגלישה באינדונזיה מתוארים במדריך הגלישה "Indo Surf and Lingo" המצולם להפליא [1] יחד עם רשימות מקיפות של מיטב מחנות הגלישה ויאכטות שכר הגלישה.

קניות

מטבע

שטרות אינדונזיות

אמנם קל להבחין בין התווים החדשים והצבעוניים הגדולים, אך השטרות הקטנים יותר והשטרות הגדולים שלפני 2004 דומים לבלבל בגווני פסטל חיוורים של צהוב, ירוק וחום ולעיתים קרובות מטונפים ומעורבלים לאתחול. מחסור כרוני בשינוי קטן - זה לא יוצא דופן להחזיר כמה חתיכות ממתקים במקום מטבעות - הקלה במידה מסוימת על ידי שיטפון של מטבעות חדשים, הזמינים בערכים של Rp1,000 ו- Rp500. Rp200, Rp100, Rp50 ו- Rp25 חסרי התועלת ביסודיות נמשכו במהלך 2012. גרסאות מתכתיות ישנות יותר ישנות עדיין מרחפות סביב. שטרות שהודפסו בשנת 1992 או קודם לכן אינם עוד במחזור, אך ניתן להחליף אותם בבנקים.

הדולר האמריקני הוא המטבע השני של אינדונזיה, אך משמש בדרך כלל כהשקעה ולרכישות גדולות יותר ולא לקניית קערת נודלס ברחוב. אולם על פי החוק, כל העסקאות נדרשות להתבצע ברופיה, כמו גם כל התעריפים שפורסמו בקבלת ההזמנה במלון שלך או בהסעה; מלונות רבים המצטיינים בדולר ארצות הברית מבקשים לאחר מכן להמיר את החשבון לרופיה בתשלום, ככל הנראה תוך שימוש בשיעור קצת פחות נחות.

כרטיסי אשראי מקובלים נרחב במלונות ובמסעדות ובחנויות גדולות יותר. מסופי כרטיסי אשראי מסוימים עשויים להציע את הבחירה בין החיוב המתבצע ברופיה, או במטבע המדינה המנפיקה את הכרטיס. מרבית החנויות המבוססות מקבלות גם תשלומי כרטיסי חיוב כולל זרים שהונפקו על ידי MasterCard או Visa. כרטיסי ערך מאוחסנים שהונפקו על ידי בנקים שימושיים הן לקניות בחנויות נוחות והן לתחבורה ציבורית, אם כי השימוש הנרחב שלה עדיין מוגבל מעט מחוץ לערים הגדולות.

מלבד הדולר האמריקני, גם דולרים בסינגפור, רינגיט מלזי ומטבעות בין-לאומיים מרכזיים אחרים מקובלים על הסדר מזומנים, בעיקר באזורי גבול ואזורי תיירות מרכזיים.

בהתאם למערב אירופה המשמעות של נקודות ופסיקים הפוכה בדיוק למנהג האנגלי ; פסיק משמש לציון עשרוני בעוד שתקופה משמשת לציון אלף. לפיכך, Rp35.000 מעיד על שלושים וחמישה אלף רופי. במיוחד אם מדברים, שלושת האפסים הנגררים מושמטים לעיתים.

להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הרופיה האינדונזית ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

החלפת מטבע

בנקים והחלפת כספים זמינים באופן נרחב בג'אווה, באלי ולומבוק, אך הם יכולים להוות כאב ראש גדול בכל מקום אחר, אז תצטרכו ברופיה לפני שתמשיכו לאיים חיצוניים כלשהם. בעוד שרוב המטבעות העיקריים בעולם מתקבלים בקלות בערים גדולות עם תיירים ונקודות חמות עסקיות כמו ג'קרטה, סורבאיה ובאלי, קיוסקים קטנים רבים להחלפת כספים מחוץ לערים אלה מוכנים רק להמיר לרופי מדולרים אמריקניים או במידה מסוימת: דולר סינגפור, רינגיט מלזי, ונאמנות ערב הסעודית. חילופי כסף הם בררניים מאוד במצב החשבון, ודולרים שלפני 2006 או שטרות לא מושלמים או (קרעו, מקומטים, מוכתמים או מסומנים בדרך כלשהי) בדרך כלל יידחו. בנקים ככל הנראה ידחו כל מטבע אמריקאי לפני 2006. דולרים אמריקאים מזויפים הם בעיה עצומה במדינה וכתוצאה מכך ככל שהדולרים שלך ישנים יותר, כך שער החליפין נמוך יותר. תקבל את שער החליפין הגבוה ביותר לדולרים שהונפקו בשנת 2006 ואילך, ושער החליפין יורד לדולרים למטבע מחוץ לטווח צר מאוד של קבילות נתפסת. ישנם אפילו שערי חליפין שונים לפי המספר הסידורי עבור דולרים משנת 1996. בנקים ומחליפי כספים באיים חיצוניים הם דלילים ויחייבו עמלות של 10-20% אם תוכלו למצוא אותם.

בכיוון ההפוך, מחליפי הכסף ישמחו להפוך את הרופיה שלך לדולרים, אך לרוב הפיזור ניכר (10% אינם חריגים). הקפד מאוד להתמודד עם מחליפי כספים, אשר מיומנים מאוד להסיח את תשומת לבך במהלך תהליך הספירה ולשנות אותך כתוצאה מכך. כאמצעי זהירות, שקול להביא חבר כדי לשמור על העסקה בזהירות רבה. שימו לב למחליפי כסף המציעים שיעורים מעולים. הם יצטטו לכם מחיר אחד, ויתחילו לספור ערימות של Rp20,000 שטרות, ויבקשו לספור איתם. זו תכסיס לבלבל ולקצר אתכם. אם הם יבינו שאתה נכנס אליהם, הם יגידו לך שהם צריכים להוריד 6-8% עבור "עמלה" או "מיסים".

כספומטים

כספומטים (מבוטאים אה-טהם באינדונזיה) ברשתות הפלוס הבין-לאומיות Plus / Cirrus או Alto נפוצים בכל הערים העיקריות באינדונזיה וביעדי התיירות. כל סכום משיכה תלוי במכונה, מקסימום 25 או 30 שטרות שטרות. משיכת המגבלה היא בדרך כלל Rp10 עד 15 מיליון ליום אך עשויה להיות תלויה גם בבנק הביתי שלך. מכונות נטענות עם שטרות Rp50,000 או Rp100,000 כמצוין במכונה; התווים הגדולים יותר יכולים להיות קשים יותר לפיצול, במיוחד באזורים כפריים שאינם תיירותיים. עם זאת, יש איתך קצת מזומנים, במיוחד מחוץ לעיירות גדולות, מכיוון שהכספומט עלול להיגמר מדי פעם בכסף.

כרטיסי חיוב / אשראי

כרטיסי חיוב / אשראי של ויזה, MasterCard ו- JCB הם מקובלים מאוד, אך אמריקן אקספרס עלול להיות בעייתי. בפעולות קטנות יותר, חיובים של 2-5% על מזומן נפוצים. היזהר כשמשתמשים בכרטיסים עם פסי מגנט, מכיוון שהם עשויים להיות נתונים לשיבוט והונאה באינדונזיה, אך הקלפים החדשים ביותר עם השבבים בטוחים יחסית משיבוט והונאה.

לחלופין, אם ברצונך לא להחזיק יותר מדי מזומן, בקש כרטיס ערך מאוחסן שהונפק על ידי בנקים מרובים ברחבי הארץ; אינך צריך לפתוח חשבון בבנק המתאים. הם שימושיים מאוד לקניות בחנויות נוחות, מכיוון שזה גם עוזר לקופאית איתם שלא צריך לחפש מטבעות. בנוסף, ניתן לשלם באמצעות כרטיס זה אפשרויות תחבורה רבות, כולל כל דרכי האגרה, האוטובוסים הטרנסג'קרטים של ג'קרטה וחנייה בתוך מבנים.

עלויות

לגור באינדונזיה זה זול, כל עוד אתה מוכן לחיות כמו אינדונזי. לדוגמה, 20,000 Rp (בערך 1.50 דולר ארצות הברית) יקבלו לך ארוחה ברחוב או חבילת סיגריות, 3 ק"מ במונית, או שלושה ליטר מים לשתייה. מחיר Rp300,000 (20 $) לחדר במלון ללילה עשוי כבר לכלול ארוחת בוקר ואילו Rp8,500 (65 סנט בארצות הברית) יכול להביא לך ליטר בנזין. המחירים בערים גדולות יותר ואזורי תיירות כמו ג'קרטה ובאלי לרוב יקרים יותר מאשר במחירים קטנים יותר כמו יוגיאקרטה או בנדונג; מזרח אינדונזיה נוטה להיות היקרה ביותר בגלל זמני המשלוח הקשים והארוכים. מחירי הדלק זהים והמוצרים הנמכרים בסופרמרקטים ובחנויות הכל-בו לא נבדלים יותר מדי.

מסעדות מפוארות, מלונות וכדומה יגבו מס מכירות ממשלתי 10% בתוספת תשלום שירות משתנה. אפשר לציין את זה עם "++" אחרי המחיר או סתם כתוב באותיות קטנות בתחתית התפריט.

מתן טיפים

הטיה אינה פרקטיקה אוניברסלית באינדונזיה. תוכלו למצוא תחומים מסוימים ועסקים שמרתיעים את זה בזמן שאחרים מעודדים את זה או שישנה נקודת מבט נייטרלית לגבי זה. באזורים תיירותיים פופולריים, במיוחד בג'אווה ובאלי, מקווים לרוב פיתולים. הטה היא בהחלט לא דרישה באינדונזיה, אבל אם אתה מרגיש שתרצה לתגמל את האדם שעזר לך כי עשה עבודה נהדרת, או שהם עשו מאמץ נוסף אז שקלו זאת אם הוא לא מתייאש בגלוי. אתה יכול לנסות לשאול אנשים, אך ייתכן שלא תקבל תשובה מאוד ברורה. על פי שיקול דעתך כמה אתה נותן, 10,000 Rp יכולים לקנות כאן ארוחה, ובעיסוקים רבים אנשים עשויים להיאבק לעיתים קרובות כדי להגיע לגמר. באופן כללי, אינדונזים עצמם לא נותנים טיפ אלא אם השירות היה למופת. אם אתה נותן טיפ, וודא שאתה נותן אותו ישירות לאדם הנוגע בדבר, בדרך כלל זה נעשה על ידי העברת הכסף המקופל ביד ימין מעט חפוי והנחת ישירות לשלהם. זה נעשה בלי לפרוח כאילו מדובר בלחיצת יד קלה ומהירה, ובדרך כלל ללא הודעה, צפו במקומיים, בדרך כלל מדובר בחילופי דבר די דיסקרטיים.

כמו כן, בתרבויות מסוימות זה מסורתי לסרב למשהו כמה פעמים (3 זה מספר נפוץ) לפני שאתה מקבל את זה, אך ישנם ניואנסים תרבותיים שיכולים ליידע אותך אם זה נימוס או דחייה של טיפ.

לבסוף, קחו בחשבון שאנשים מסוימים מספרים בכוונה סיפורים על עד כמה קשה חייהם כדי לקבל טיפ. אם האדם הציע את הסיפורים הללו במעט או ללא הנחיה, והיה די מפורט, ייתכן שתרצה להיות זהיר.

מיקוח

מיקוח מקובלת במיוחד ברוב בתי העסק ברחבי המדינה - אפילו במה שנראה כחנויות נחמדות, לכן היו מוכנים לנהל משא ומתן. זו גם דרך להתחבר עם המקומיים, אז הרגעו, תהנו מהתהליך וקבלו כמה תובנות וטיפים מקומיים. אם אתה חושב שאתה מקבל מחיר טוב על סמך מה שאתה משלם בחזרה הביתה - אתה כנראה משלם יותר מדי. נסה הצעה נגדית ראשונית של 50-70% הנחה על מה שהם מציעים, ואז עבד משם. ספקים חכמים יבקשו מכם להתחיל את הצעת המחיר, מה שמעמיד אתכם בעמדת נחיתות. אתה תמיד יכול לנסות ללכת משם כדי לראות אם הם ישתפו פעולה ויתנו לך מחיר טוב יותר. עם זאת, סופרמרקטים וחנויות יקרות בדרך כלל לא מאפשרים התמקחות אלא אם כן אתה קונה משהו יקר מאוד, כמו אלקטרוניקה או מכונית.

אוכל

דעת הקהל באינדונזיה נוטה להתייחס לטומפנג (Tumpeng) כאחד מהמאכלים הלאומיים של אינדונזיה

עם 17,000 איים לבחירה, אוכל אינדונזי הוא מונח מטריה המכסה מגוון עצום של מטבחים אזוריים שנמצאים ברחבי המדינה. אבל, אם משתמשים בו ללא מוקדמות נוספות, המונח מתכוון למזון במקור מהאזורים המרכזיים והמזרחיים של האי הראשי ג'אווה. המטבח הג'וואני זמין כעת בכל רחבי הארכיפלג, ומכיל מגוון של מאכלים פשוטים מנוסים, והטעמים העיקריים בו הם מעדיפים להיות בוטנים, צ'ילי, סוכר (במיוחד סוכר קוקוס יבני) ותבלינים ארומטיים שונים.

לעיתים קרובות מדי נראה כי תרמילאים רבים נופלים בשבר של לאכול דבר מלבד נאסי גורנג (אורז מטוגן), ואולי גם מאכלים ג'אוואנים זמינים לרוב, אבל יש אפשרויות הרבה יותר מעניינות שאורבות אותך אם אתה הרפתקן מספיק כדי לחפש אותם. במערב ג'אווה אוכלים בדרך כלל גלם של מנות סונדניות המורכבות מירקות טריים ועשבי תיבול רבים. פדנג מפורסם במטבח Minangkabau המתובל והעשיר העשיר, שחולק כמה קווי דמיון לבישול באזורים במלזיה השכנה, ואוכלים המתמחים במלאי הנדי פאדנג בסגנון מזנון נמצאים כיום בכל מקום ברחבי המדינה. אנשי באטק הנוצרים והאלינו ההינדית הם מעריצים גדולים של חזיר, ואילו המינהאסה מצפון סולאווסי ידועים באכילת כמעט כל דבר, כולל עטלפי כלבים ופירות, ושימוש ליברלי מאוד בצ'ילי חריף אפילו בסטנדרטים אינדונזיים. גרסאות מיוזמות ידידותיות למוסלמים של שלושתן ניתן למצוא בקניונים ובבתי המשפט לאוכל בערים רבות באינדונזיה, אך שווה לחפש את הדבר האמיתי במיוחד אם אתה במקרה באזורים אלה. ועד שתגיעו לפפואה במזרח המדינה הקיצונית, אתם בוחנים תזונה מלנזית של חזיר, טארו וסאגו.

ישנם כמה מזונות שכדאי להיות מודעים אליהם בגלל טעמיהם החזקים, כמו טרסי (tuh-RAH-see), שהוא ממרח שרימפס מיובש, ובעל טעם דגי מאוד, ופיט (puh-TAY), שהוא קטניות treeborn בעלת טעם חזק המשתהה ומשפיע על ריח השתן, הצואה והגזים. טרסי במיוחד הוא מרכיב נפוץ בסוגים רבים של אוכלים, כולל פטיס, רוטב פלפל צ'ילי, ומספר מנות ורטבים, ולעיתים מתווסף פיט לרוטב פלפל צ'ילי ומנות מסוימות, אם כי הוא זמין רק לעונה. הוסף לכך מגוון של פירות ים מיובשים, מומלחים, דגים, כולל אצות. פלפל הצ'ילי, rawit, בעל טעם חזק מאוד הדומה לרוטב טבסקו, הוא חריף מאוד ומשתמש לעיתים קרובות במנות רבות. האהוב על סונדנית הוא אונקום (OHN-chohm) והוא מורכב מבוטנים שהותססו בגוש עד שהם מכוסים צבעוניים בסוגים מסוימים של פטריה; האוכל הזה לא נראה רק עובש, אלא גם טעם עובש והוא טעם נרכש.

בג'קרטה, באלי ובכמה ערים גדולות אחרות, נפוצים זיכיונות של רשתות אסייתיות, אירופאיות ואמריקאיות, כאשר קנטאקי פרייד צ'יקן הוא החלוץ, אחריו מקדונלד'ס. תוכלו למצוא גם מסעדות צנועות עד יקרות עם התמחות בתאילנד, קוריאנית, מזרח תיכון, אפריקה, ספרד, אוכל רוסי וכן הלאה.

הגבלות תזונה

הרוב המוחלט של המסעדות באינדונזיה מגיש אוכל רק חלאל (עומדים במגבלות המוסלמיות). המשמעות היא לא חזיר, חולדה, קרפדה או עטלפים, בין היתר. זה כולל רשתות מזון מהיר מערביות כמו מקדונלד'ס, KFC, פיצה האט, בורגר קינג, וונדי'ס, ומסעדות אתניות כמו מסעדות פאדנגנס. היוצא מן הכלל העיקרי הוא מסעדות אתניות המספקות מיעוטים לא מוסלמים באינדונזיה, ובמיוחד את המסעדות המגישות בטק, מנאדונס (Minahasan), מאכלי ים סיני, ועל כן ביררו אם אינכם בטוחים. למרות שאינדונזיה היא מדינה ברוב המוסלמים, המוסלמים אינם מהווים את הרוב בכל מקום. אם אתם נמצאים באזורים המאוכלסים בעיקר בקבוצות דתיות אחרות כמו נוצרים או הינדים, רוב המסעדות והדוכנים המקומיים לא יהיו חלאליים, ותצטרכו להשקיע קצת מאמץ בחיפוש אחר מפעל חלאל.

צמחונים וטבעונים קפדניים יתקשו באינדונזיה, מכיוון שהמושג לא מובן וההימנעות מדגים ותבלינים מבוססי שרימפס מהווה אתגר. טאהו (טופו הידוע גם עם גבינת סויה) ובן דודו הילידים הטמבליים (עוגת סויה) הם חלק חיוני מהתזונה, אך לרוב הם מוגשים עם תמציות לא צמחוניות. לדוגמה, משחות הצ'ילי הסבוליות הנמצאות בכל מקום מכילות לעיתים קרובות מאוד שרימפס, וקרקרים מסוג kerupuk בעלי מראה ספוגי, כולל אלה המוגשים תמיד עם נאסי גורנג, כמעט תמיד מכילים שרימפס או דגים. (לעומת זאת בדרך כלל, אלה הדומים לצ'יפס תפוחי אדמה.) אתה יכול לבקש מהם להכין משהו בלי בשר, שאפשר לציין אותו בבקשה "צמחוני" או "טנפה דייגינג דן / אטאו חסיל לאוט ( פירות ים)". מסעדות בדרך כלל מוכנות לקבל הזמנות מיוחדות.

אוכל כשר כמעט ולא ידוע באינדונזיה, ואין אוכלים כשרים.

מנהגי אכילה

אכילה עם היד (במקום כלים כמו מזלגות וכפיות) שכיחה מאוד. הרעיון הבסיסי הוא להשתמש בארבע אצבעות כדי לארוז יחד מעט כדור אורז ודברים אחרים, אותם ניתן לטבול ברטבים לפני שתקפיצו אותו בפה על ידי לחיצתו בעזרת האגודל. ישנו כללי נימוס בסיסיים שיש לשים לב אליהם: השתמש רק ביד ימין שלך, שכן יד שמאל נחשבת כחסרת מנומס (ראה כבוד). אל תכניס את אחת הידיים לכלי הגשה קהילתיים: במקום זאת, השתמש ביד שמאל כדי להגיש את עצמך עם כלים ואז התחפר פנימה.

עם זאת, אוכלים ביד מצחינים במקומות "קלאסיים" יותר. אם אתה מקבל סכו"ם ולא נראה שאף אחד אחר מסביבך עושה זאת, קח את הרמז.

לא פחות נפוצים מקלות אכילה, מזלגות, כפות וסכינים, אם כי הסכינים נדירים במקצת, למעט מסעדות יוקרתיות.

זה נחשב מנומס וסימן להנאה לאכול במהירות, ויש אנשים הרואים בגיהוק כמחמאה.

שתייה

לא מעט אינדונזים מאמינים שמשקאות קרים אינם בריאים, לכן ציין דינגן בהזמנה אם אתם מעדיפים את המים, התה בבקבוקים או את הבירה הקרה, במקום בטמפרטורת החדר.

מיצים

מיץ אבוקדו (ג'וס אלפוקט) הוא משקה אינדונזי פופולרי הכולל גזר וסירופ שוקולד או חלב שוקולד מרוכז

מיצי פירות - מקודמים על ידי ג'וס למיץ רגיל, פנאס למחומם (בדרך כלל רק משקאות הדרים) או אוכלים אם מוגשים עם קרח (אין להתבלבל עם הקינוח es buah ); פופולריים בקרב אינדונזים ומבקרים כאחד. כמעט כל פרי טרופי אינדונזי ניתן למיצוי. ג'וס אלפוקט, שנמצא רק באינדונזיה, הוא משקה טעים העשוי מאבוקדו, לרוב עם מעט שוקולד מרוכז או במקומות יקרים יותר, סירופ שוקולד שנשפך סביב פנים הכוס לפני מילויו. לריענון מוחלט תוכלו לנסות קלפה אוויר (מי קוקוס), שנמצאים בקלות כמעט בכל חוף במדינה. מוזר הוא "מיץ קפוצ'ינו", שתלוי איפה קונים אותו, יכול להיות טעים מאוד או נשכח. יש לפעמים מגוון של מיצים מעורבים צבעוניים (ומבלבלים).

קפה ותה

אינדונזים לשתות שני קופי (קפה) ו טה (תה), לפחות כל עוד הם היו כמויות עצומות של סוכר הוסיף. לכוס אותנטית של קפה, המכונית טוברוק הקופי, הוא חזק ומתוק, אבל בואו בטענה ליישב החלק התחתון של הספל לפני שאתה שותה אותו. קפה חלקם שמו תחומים, כמו קופי אצ'ה ו Lampung . שום מדריך טיולים לא יהיה שלם בלי להזכיר את הקופי לוואק הידוע לשמצה, קפה העשוי מפירות קפה שנאכלו, השעועית מעוכלת חלקית ואז מופרשת על ידי הלווק (סיבית דקל), אבל אפילו באינדונזיה זהו מעדן אקזוטי שעולה למעלה מ -2000 אלף שקל עבור סיר קטן של חליטה. עם זאת, אנשי שימור מייעצים מפני משקה זה בגלל התנאים האכזריים שבהם נשמרים רבים מחתולי הסיבוב. אולם כעת דוכנים רבים בקניונים מגישים עד 20 שילובים של פולי קפה ומייצרים עם טחינה ומכונת קפה בפחות מ-20,000 Rp, אך היו מוכנים לעמוד כשאתם שותים אותה.

תה הוא גם די פופולרי, ואת קולה דמוי בקבוקי זכוכית של Sosro מותג התה בבקבוק מתוק וקרטוני ובקבוקים של פירות תה נמצאים בכל מקום, כמו Tebs, תה מוגזים. באזורי קניות, לרוב תוכלו למצוא מוכרים המוכרים כוסות תה גדולות טרי שנזרקו טרי, לעיתים קרובות יסמין, כמו 2Tang או יסמין טונג טג'י חזק יותר, תה ולימון תמורת פחות מ- Rp2,000.

ג'אמו

התווית jamu מכסה מגוון עצום של משקאות רפואיים מקומיים למחלות שונות. ג'אמו ניתן להשיג בצורה מוכנה לשתייה, בשקיות אבקה או בכמוסות, או נמכרים על ידי נשים מסתובבות עם סל בקבוקים עטוף אליהם באורך צבעוני של בטיק קאין (בד). רובם מרירים או חמוצים ושיכורים בגלל האפקט כביכול, ולא הטעם. מותגים מפורסמים של jamu כוללים Iboe, בסידו Muncul, ז'אגו, ו Meneer ; הימנע מרכישת ג'אמו מהרחוב מכיוון שאיכות המים מפוקפקת. כמה ג'מוסים ידועים כוללים:

• שירה גליאנית - הפחתת משקל
• beras kencur (מאורז, ג'ינג'ר חול וסוכר חום) - שיעול, עייפות
• temulawak ( מכורכומה ) - למחלת כבד
• גולה אסם ( מתמרינד וסוכר חום) - עשיר בוויטמין C
• kunyit asam ( מטמרינד, כורכום) - לטיפול בעור, פצעי סרטן

רדפו אחרי ג'אמו חמוץ או מר עם Beras kencur, שיש לו טעם שמזכיר מעט את האניס. אם תרצה אפקט של סמיכות (קירור), בקש kapu laga (הל) או, לחימום, הוסף זנגביל.

משקאות מסורתיים

• וודנג סרבט - עשוי אניס כוכב, קרדמון, תמרינד, ג'ינג'ר וסוכר. Wedang פירושו "מים חמים".
• רונדה - עשוי מג'ינג'ר, אורז גלוטני אבקה, בוטנים, מלח, סוכר, תוספות צבעי מאכל.
• Wedang Sekoteng - עשוי מג'ינג'ר, אפונה ירוקה, בוטנים, רימון, חלב, סוכר, מלח ומעורבבים עם רונדה (ראה לעיל).
• באגיגור - עשוי מקפה, מלח, סוכר חום, חלב קוקוס, פרי דקל סוכר, ונילין.
• בנדרק - עשוי מסוכר חום, זנגביל, עלה פנדנוס (aka הברגה), בשר קוקוס, ניצן ציפורן, מלח, קינמון, קפה.
• Cinna-Ale - עשוי מקינמון, ג'ינג'ר, תמרינד, ג'ינג'ר חול ועוד 13 תבלינים.
• קנדול / דואט - עשוי מקמח אורז, קמח דקל סאגו, עלה פנדנוס, מלח, תוספות צבעי מאכל בחלב קוקוס ונוזל סוכר יבני.
• תה Talua / Teh Telur (מערב סומטרה) - עשוי אבקת תה, ביצה גולמית, סוכר ונימיס לימאו.
• קרח לידה בויה (מערב קלימנטן) - עשוי מאלוארה, בזיליקום צרפתי, ג'לי שחור ג'אוואני, חלב קוקוס, סוכר דקלים, עלה פנדנוס, סוכר.

אלכוהול

האסלאם הוא הדת של רוב האינדונזים, אך אלכוהול זמין לרוב ברוב האזורים, במיוחד במסעדות וברים יוקרתיים. תערוכות ציבוריות של שכרות זועפות בחוזקה ובעיירות הגדולות עשויות להפוך אותך לקורבן של פשע או שיעצרו אותך על ידי המשטרה. אל תנהג אם אתה שיכור. גיל השתייה החוקי הוא 21 וסופרמרקטים החלו לאכוף בדיקות תעודת זהות לרכישת אלכוהול.

באזורים אסלאמיים חריפים כמו אלכוהול אצה אסור וניתן לסלק את מי שנתפס עם אלכוהול.

הטיפ הפופולרי ביותר באינדונזיה הוא Bintang bir (בירה), לאגר מנופח רגיל הזמין פחות או יותר בכל מקום, אם כי המקומיים אוהבים את זה פושר. בירות פופולריות אחרות כוללות באלי חי ואנקר. באמצע אפריל 2015, סופרמרקטים ושוקי מיני ברחבי אינדונזיה הם "נקיים", כלומר הם כבר לא מוכרים משקאות אלכוהוליים. עם זאת, בתי קפה, ברים ומסעדות עם רישיונות מתאימים יכולים להמשיך ולמכור משקאות חריפים, כולל משקאות חריפים. אזורי תיירות פטורים על פי שיקול דעתם של כל יורש עצר וראש עיר, שיכול להחליט איזה אזור עם ספקים קטנים או 'וורונג' יכול להגיש / למכור משקאות אלכוהול של 1-5%. הם יכולים לעלות כמו Rp50,000 בבר מהודר, אך מחיר בר / מסעדה רגיל יותר עבור Bintang הוא Rp25,000-35,000 לבקבוק גדול בגודל 0.65 ליטר.

יין הוא יקר וזמין רק במסעדות וברים יקרים במלונות גדולים. אם כי עדיין תוכלו למצוא כמה יינות בסופרמרקטים הגדולים בתוך כמה קניונים גדולים בערים גדולות. כמעט כל זה מיובא, אבל יש כמה באנרים מקומיים באיכות משתנה על באלי שהיין שלהם זול יותר. 30 אחוז ממשקאות האלכוהול מיובאים ותוכנית מיסוי חדשה של משקאות אלכוהול מיובאים היא 150 אחוז ממחיר הבסיס ו -90 אחוז ממחיר הבסיס לבירות מיובאות.

ניתן להשיג גם משקאות אלכוהוליים מסורתיים שונים:

• Tuak - יין דקל סוכר (15% אלכוהול)
• ערק - הגרסה המזוקקת של Tuak, עד 40%
• יין אורז דביק מתוק בסגנון ברם

היזהר בבחירת מה ואיפה לקנות - כבש ירח ביתי עשוי להכיל כל מיני זיהומים מגעילים. במאי 2009 נהרגו 23 בני אדם, כולל ארבעה תיירים, על ידי ערעוף מחונף, או אולי מזוהם שלא בכוונה, שהופץ בג'אווה, באלי ולומבוק. במקרים רבים אחרים, התיירים עיוורים או נהרגו על ידי מתנול במשקאות. אם אתם רוצים לחסוך כסף באינדונזיה, אל תעשו זאת על ידי רכישת האלכוהול הזול ביותר שתוכלו למצוא. קניית אותם בסופרמרקטים היא בדרך כלל האפשרות הבטוחה ביותר.

לינה

אפשרויות לינה ביעדי טיול פופולריים כמו באלי וג'קרטה מנהלות את הסולם מבתי הארחה זולים לתרמילאים לכמה ממלונות ואתרי הנופש המפוארים (והיקרים) ביותר שאפשר להעלות על הדעת. עם זאת, מחוץ למסלול הטרום, האופציות שלך יהיו מוגבלות יותר. ככל הנראה הבחירה הנפוצה ביותר ללינה עבור תרמילאים היא הלוזמנים, או בית ההארחה, שגם הם מכנים את השם wisma או pondok . לעיתים קרובות, מתחת ל 15 $ ללילה, לוסמנים בסיסיים מקוררים במאוורר ויש להם מתקני אמבטיה משותפים, כלומר בדרך כלל השירותים בסגנון אסייתי בסגנון אסייתי ומרחצאות באקנדי (מיכל אחסון מים), שממנו אתה מצייד מים על עצמך (אל תכנס לאחד מהם או השתמש בזה זה כמו כיור.) לוזמנים קטנים מאוד, בעיקר בתי מגורים או חדרים שכורים, ידועים בשם penginapan . לשהות ארוכה יותר, נסה kost (פנסיון) עם מתקנים דומים, אם לא טוב יותר - אם כי רבים רק מקבלים מין ספציפי עם perempuan / wanita / cewek עבור נשים ו pria / laki-laki / cowok לגברים .

השלב הבא בסולם הם מלונות זולים או תקציביים, הנמצאים בדרך כלל אפילו בערים והערים הקטנות ביותר, בדרך כלל ליד מסופי תחבורה ואזורי תיירות. לאלה יש מעט יותר מותרות כמו מיזוג אוויר, מים חמים, אינטרנט אלחוטי ואפילו מיני ארוחת בוקר, אך מעטים מדכאים בדרך כלל אחרת, עם חדרים זעירים וללא חלונות. המחירים יכולים להיות תחרותיים למדי עם לוסמן וגרסט, החל מ- USD 20 ללילה. כמה רשתות מקומיות אמינות כוללות POP!, אמריס מאת סנטיקה ופאווה .

מלונות באיכות מספקת ומתקנים הם ברבינטנג (מסומנת בכוכב), חדר יכול לעלות כמו USD 30 עד USD45 בערים גדולות, וחדרים במלונות 5 כוכבים יכולים לרחף סביב USD70 ללילה. המחירים משתנים בהתאם לעונה; העונה הגבוהה היא בדרך כלל בחופשות הלימודים ביוני ובחודש יולי ובדצמבר ובסופי שבוע ארוכים, ואילו העונה הנמוכה היא באופן אירוני בתקופת אידול פיטרי בה רוב הלכו לבתיהם המשפחתיים במקום לשהות במלון (זה יוצא דופן באזורי תיירות ). מלונות שלא זכאים לכוכב ( מלתי ) יכולים לחייב אותך בפחות מ- USD 30, עם כמובן שירותים נחותים יותר.

על פי החוק, על כל המלונות להציג מחירון ( daftar harga ). לעולם לא תצטרך לשלם יותר ממה שהרשימה אומרת, אך לעיתים קרובות ניתן לבצע סחירות בהנחות, במיוחד בעונה החופשית, בימי חול, שהות ארוכות יותר וכו '. אם אפשר, הזמינו מראש מכיוון שמחירי ההליכה בדרך כלל גבוהים יותר.

אם אתם מתארחים במלונות בשריעה (מוסלמים) או במפעלים קטנים באזורים שמרניים דתיים כמו אצ'ה ומערב סומטרה, שימו לב שאולי תתבקשו להפיק תעודת נישואין, שתוכלו פשוט להציג בסמארטפון. הסיבה לכך היא המנהגים המקומיים שרק אנשים מאותו מין יכולים לתפוס חדר אחד. המילים "סוריה" (השריעה) או "חלאל" בפרסומת של מלונות הם דגלים ברורים שזוגות לא נשואים יופנו.

מלונות גדולים אם כי לרוב ימנעו מתהליך זה.

הגעה

הערת כניסה: אזרחי ישראל מורשים להיכנס לאינדונזיה רק במידה שקיבלו הזמנה ממחלקת ההגירה האינדונזית.

מטוס של חברת גארודה אינדונזיה אשר היא חברת התעופה הלאומית של אינדונזיה

ההתמודדות עם אימיגראסי משמשת מבוא שימושי למורכבות העצומה של הביורוקרטיה של אינדונזיה. אולם הארוך והקצר הוא שרוב התיירים המערביים יכולים לקבל כניסה ללא ויזה של 30 יום כמעט בכל נקודות הכניסה הנפוצות (ג'אווה, באלי וכו '), לכן המשך לקרוא רק אם אתה חושד שאתה לא לא מתאים לתיאור הזה.

על תוקף הדרכון שלך להיות לפחות 6 חודשי תוקף ועליו להכיל לפחות עמוד אחד או יותר ריקים. אותו כלל חל על כל הארכת ויזה שאפשר לחפש בה במדינה.

ייחוד אחד לציין הוא שמבקרים ללא ויזה ואשרת הגעת הוויזה חייבים להיכנס לאינדונזיה דרך נמלי כניסה ספציפיים. כניסה דרך נמלי כניסה אחרים תחייב ויזה ללא קשר לשאלה אם אתה ויזה או ויזה בהגעה או לא אחרת.

הימים שבעל ויזה נמצאת באינדונזיה נספרים כאשר יום הכניסה הוא יום 1 ולא יום 0. המשמעות היא שעד 24:00 (חצות) בליל יום ההגעה הייתם באינדונזיה יום אחד. אם אתה נכנס בשעה 23:59 (23:59 בערב) ואז כעבור שתי דקות אתה באינדונזיה יום אחד ונמצא ביום השני שלך. אם תקבל ויזה ב -1 בינואר למשך 30 יום, תצטרך לעזוב את המדינה עד לא יאוחר מ -30 בינואר. אם אתה קונה הארכה, זה תקף עד היום האחרון של הוויזה המקורית שלך.

יציאה לאחר היום האחרון תגרור עונש של Rp1,000,000 (מיליון) / יום בגין מקסימום שעות היממה של 60 יום. לטווח הארוך, יותר מ -60 יום, יתר על המידה מצפים את הפנים, ויכולים לגרום, אם יתפסו, להישאר במעצר, לקנס ולגירוש. זה לא משהו שצריך לבדר כמתן אלטרנטיבה לבקשת הארכת ויזה.

המכס באינדונזיה הוא בדרך כלל די נינוח. מותר לך להכניס ליטר אלכוהול, 200 סיגריות או 50 סיגרים או 100 גרם מוצרי טבק, וכמות סבירה של בושם. סכומי כסף העולים על 100 מיליון רופי, או המקבילה במטבעות אחרים, חייבים להצהיר עם ההגעה או היציאה. בנוסף לסמים והתותחים הברורים, אסור לייבא פורנוגרפיה ופירות, צמחים, בשר או דגים. אינדונזיה מטילה עונש מוות על הנתפסים שהביאו סמים. כל בית צריך למלא טופס הצהרה ובלי קשר למילויו, כל המזוודות שלך ייסרקו לאחר שתביעת את זה כך שאין מנוס. אם זר מבקש ממך להעביר איתך מטען או דברים בדרך שלך, אל תקבל, מכיוון שהיא ככל הנראה מכילה סמים.

גם מטיילים המביאים פריט או אוסף של אותם פריטים בשווי 1,000 USD לפחות מחויבים במס החובה.

אשרת כניסה

למידע נוסף, כולל רשימת המדינות הזכאות ונקודת הרשומות שתקבלו כניסה ללא ויזה, עיין במדיניות הוויזה וההגירה ממשרד התיירות באינדונזיה.

המעבר במכס

כל הנוסעים הבין-לאומיים המגיעים נדרשים לעבור סינון מזוודות כולל מזוודות היד שלהם, ללא קשר אם תצהיר על הפריטים שלך או לא. כל בית צריך למלא טופס הצהרת מכס שעליו להיכנע למכס לפני סינון המזוודות.

יש להכריז על פריטי מזון, בעיקר פירות גולמיים, ועוברים בהסגר, וכך גם ירקות ומוצרים חקלאיים. בדרך כלל אוכלים לארוז אוכלים ארוזים. אנשי מכס בדרך כלל יודיעו לכם אם על פריטים כלשהם חייבים לשלם חובה או שמא המזון שלכם חייב להיות תחת הסגר.

מלבד האפקטים האישיים שלך, שילכו איתך הביתה, אתה רשאי לייבא מתנות בודדות עם שווי צבירה של עד 500 דולר או עד 1000 דולר למשפחה. כדי להימנע או להפחית את תשלום החובה בגין ייבוא ​​יותר מהסכום המותר, מטיילים בדרך כלל ינתקו את תג המחיר של החומר היקר ביותר שהם רוצים לסחוב ומשתמשים בהם בהגיעם, על מנת להניח שזהו שלהם. אתה יכול גם לייבא כמויות מוגבלות של מוצרי טבק ואלכוהול בדיוטי פרי:

עד 200 סיגריות (קרטון אחד) או עשרים וחמישה סיגרים או עד 100 גרם מוצרי טבק רופפים כמו סנאף (או שילוב יחסי ביניהם). עד ליטר אחד של אלכוהול ובושם. אם אתה מביא טלפון סלולרי במתנה, מותר רק שני מכשירים לכל נוסע. יש להכריז על כל כסף שמועבר לאינדונזיה ומחוצה לה שיעלה על 100,000 Rpiah (100 מיליון רופי) או המקבילה שלו במטבעות אחרים.

באינדונזיה יש חוקי סמים קפדניים ביותר : הכנסתם למדינה, אפילו לצריכה עצמית, תביא להעמדה לדין ותביעת בושה בטלוויזיה הלאומית במקרה הטוב ועונש מוות במקרה הרע. אם אתה נדרש לקחת מתאמפטמין, עליך להביא איתך מרשם רופא.

בטיסה

נמל התעופה הבין-לאומי סוקרנו-האטה הוא נמל התעופה הוא העמוס ביותר באינדונזיה ואחד העמוסים בחצי הכדור הדרומי.

מרבית המבקרים באינדונזיה מגיעים לנגורה ראי ( DPS IATA ) בבאלי או Soekarno-Hatta ( CGK IATA ) בג'קרטה. שדות תעופה רבים בערים משניות כמו בנדונג, יוגיאקרטה, סורבאיה ומדאן גם טיסות בין-לאומיות מסינגפור ו / או מלזיה, שיכולות להיות נקודות כניסה מעניינות ונוחות לאינדונזיה.

נסיעות לאינדונזיה מארצות אמריקה עשויות להימשך עד 20 שעות ומחייבות לפחות מעבר במזרח אסיה, אירופה או המזרח התיכון. נסיעה מרוב אירופה תארוך פחות מ-20 שעות. אמנם יש טיסות ישירות לג'קרטה מאמסטרדם, לונדון ואיסטנבול, אך לערים אחרות לפחות נדרש מעבר. אוסטרליה נמצאת במרחק של 4–7 שעות נסיעה בלבד. ישנן מספר טיסות מערים שונות במזרח התיכון לאינדונזיה. ישנן גם טיסות קצרות מערים אינדונזיות לערים מלזיות הסמוכות, כמו מפונטיאנק לקוצ'ינג, טרקאן לטוואו, ופקנברו למלאקה.

עלות הטיסה לאינדונזיה מתוך דרום מזרח אסיה וחבל האוקיינוס השקט פחתה עם הקמתם של מובילים בעלות נמוכה. קבוצת איי- אסיה טסה ליעדים אינדונזיים מרכזיים ממלזיה, תאילנד וסינגפור. Tigerair ו- Jetstar הם שני המובילים שטסים מסינגפור, אם כי לא כמו טיסות רבות. קבוצת ליאון אייר טסה לסינגפור, פננג, ערב הסעודית, ומחוברת זו לזו לקואלה לומפור ובנגקוק עם חברות הבת שלה מלינדו ואריה התאילנדי.

גרודה אינדונזיה, ☏ +62 21 2351-9999, נושא הדגל האינדונזי, טס למספר ערים בדרום מזרח אסיה, מזרח אסיה, אוסטרליה, ערב הסעודית, אמסטרדם ולונדון באירופה. לחברת התעופה יש גם הסכמי שיתוף קוד נרחבים (Sky Team) וזה מסייע לספק תדרי טיסה די טובים משדות תעופה במדינות ליד אינדונזיה.

סינגפור איירליינס, יחד עם חברת הבת שלה, SilkAir, הן חברות תעופה בשירות מלא שטסים ליעדים אינדונזיים רבים מסינגפור ויש להם קשרים מעולים לערים ברחבי העולם. טיסות לסינגפור מג'קרטה הן מהנתיבים הבין-לאומיים העמוסים ביותר בעולם.

בדרך הים

מעבורות מחברות את אינדונזיה עם סינגפור, מלזיה והפיליפינים. מרבית החיבורים הם בין נמלים בסומטרה (לרוב במחוזות ריאו ואיי ריאו ) ובין אלה שבמלזיה בחצי האי וסינגפור, אם כי יש גם שירות מעבורת בין מדינת סבאח של מלזיה לקלימנט המזרחית בבורנאו. ניתן להשיג חיבורי סירה קדימה לג'קרטה ולאיים אינדונזיים אחרים מנמלים אלה. לפרטים נוספים ראה את הדפים עבור כל עיר.

במעבורות סוגים שונים של מושבים, כאשר החלק היקר ביותר (והנקי ביותר) מלמעלה עם מושבים וחלונות נוחים לתצפית חזיתית יפה, ואחריה המחלקה השנייה מאחור זה בחדר נפרד צפוף יותר ומלוכלך יותר עם ישיבה פחות נוחה, ומחלקה ג 'בדרך כלל נמצאת על הסיפונים התחתונים והיא הגרועה ביותר, אם כי למעבורות שונות יש ארגון משלהם.

מסינגפור

• מעבורות תכופות אל / מנמלי Batam השונים (Sekupang, Batu Ampar, Nongsa, Marina Teluk Senimba ו- Batam Center).
• מעבורות תכופות מטרמינל מעבורת Tanah Merah עד Tanjung Pinang ובנדר Bintan Telani Lagoi ( Resorts Bintan ) על בינטן .
• מספר מעבורות מדי יום אל / מ- Tanjung Balai באי Karimun .

ממלזיה

• מעבורות יומיות עוברות מפורט קלנג ליד קואלה לומפור לדומאי בריאו, סומטרה ותנג'ונג באלאי אסאהן בצפון סומטרה .
• מעבורות יומיות בין פורט דיקסון, נגרי סמילאן ודומאי במחוז ריאו, סומטרה .
• מעבורות יומיות מקשרות בין מלאקה עם דומאי ופקאנבארו במחוז ריאו, סומטרה .
• מעבורות תכופות עוברות מקוקופ בג'והור לטנג'ונג באלאי * באי קארימון באיי ריאו .
• מעבורות תכופות מקשרות בין ג'והור בהרו לבין בטאם וטנג'ונג פינאנג בבינטאן האי.
• מעבורות רגילות קושרות בין נמל פוטרי בג'והור לבין טנג'ונג באלאי * קרימון .
• מעבורות רגילות קושרות את טנג'ונג בלונגקור בג'והור עם בטאם .
• מעבורות רגילות מקשרות בין חותן מלינטאנג בפרק לבין טנג'ונג באלאי אסהאן בצפון סומטרה .
• מעבורות רגילות מקשרות בין בנגקאליס למלכה ומואר בג'והור .

בדרך היבשה

ממזרח טימור: המעבר המרכזי הוא במוטעין בין בטוגדה במזרח טימור לאטמבואה, מערב טימור .

ממלזיה: הדרך הרשמית היחידה להיכנס ליבשה ממלזיה היא במעבר אנטיקונג-טבדו בין קלימנטאן המערבית לסארוואק, מלזיה על בורנאו. המעבר בנתיב הראשי בין קוצ'ינג, ( סרוואק ) לפונטיאנק, בירת ( קלימנט המערבית ). מכיוון שהמעבר רשום רק כנקודת כניסה ללא ויזה, לאומים שאינם זכאים לכך יצטרכו להגיש בקשה לוויזה לפני כן.

מפפואה גינאה החדשה: המעבר היחיד המוכר לאינדונזיה הוא בוואטונג, בין ואנימו שבפרובינציית סנדאון שבפפואה גינאה החדשה לג'ייאפורה, בירת פפואה האינדונזית.

אין אחריות שתוכלו להיכנס לאינדונזיה דרך מעברים אלה ואינם אינדונזים נדרשים להגיש בקשה לויזה בשגרירות או הקונסוליה הקרובה ביותר באינדונזיה.

תחבורה

בטיסה

האזור העצום של אינדונזיה והיעדר קשרים קבועים בין איים פירושו שהאמצעי המהיר היחיד לנסיעות למרחקים ארוכים בתוך אינדונזיה הוא במטוס. הספקה בבעלות המדינה גרודה אינדונזיה היא חברת תעופה בשירות מלא ובדרך כלל היא יוצאת כיקרה ביותר, אך מציעה קשר חלק בין הרשתות המקומיות הנרחבות שלה לבין טיסות בין-לאומיות. Lion Air היא חברת תעופה בעלות נמוכה (LCC) שיש בה שפע של טיסות ליעד ספציפי, אם כי עיכובים גדולים מתרחשים באופן ספורדי. Wings Air היא חברת בת של Lion Air היא גם חברת LCC. מתחרות אחרות בעלות נמוכה כוללות את סיטילינק, חברת הבת של גרודה אינדונזיה, ו- AirAsia של אינדונזיה

תקנה חדשה מחייבת את הנוסעים בטיסות בעלות נמוכה להביא בחינם רק 7 ק"ג של מזוודות סחורה, והשאר חייבים להיות בכבודה משובצת, אותה יש לשלם. עד היום רק Lion Air ו- Wings Air מיישמים תקנה חדשה זו ודמי הכבודה שנבדקו הם לכל 5 ק"ג.

Sriwijaya Air היא אחת מחברות התעופה המגישות טיסות ממעמד הביניים, בין פנסיון מלא למוביל בעלות נמוכה, עם חדר רגליים מרווח יותר בהשוואה למובילים בעלות נמוכה, וגם יש ארוחות צנועות על הסיפון.

דרכים למספר יעדים פחות פופולריים מוגשות בדרך כלל על ידי אייר פאסט, סוזי אייר, טריגאנה, אקספרס אייר ווינגס אייר (חברת בת של ליון אייר), ומפעילה בעיקר מטוסי מדחף לשדות תעופה קטנים יותר. אם אתה באמת יוצא מהמסלול, למשל יישובים בפפואה, אין שירותים מתוזמנים בכלל ותצטרך לשכור מטוס או לחפש טרמפים עם מיסיונרים או עובדי חברות כרייה.

המחירים נמוכים בסטנדרטים בין-לאומיים, אולם הטווחים שלהם מוגדרים על ידי הממשלה. חברות תעופה רבות נוטות להוריד את מחירן שבוע לפני הטיסה אם המטוס לא מספיק מספיק עד גבול המחיר התחתון - כך שתוכלו לנסות זאת ולקבל מחיר זול יותר, אם אינכם לוח זמנים צפוף ואינכם צריכים ללכת במהלך חופשה ציבורית, בסוף השבוע או ביום שני בבוקר. כשנוסעים מעל המסלול, הדבר עשוי לסייע לאישור מוקדם ולעיתים קרובות, מכיוון שהתדרים נמוכים ומשולמים, לעיתים אף מנוסעים מנוסעי הצ'ק אין בסדירות מדכאת. הקפידו להגיע לשדה התעופה 90 דקות לפני שתצא טיסה בעלות נמוכה, בהתאם לתקנות שצוינו בכרטיס, ו -45 דקות לפני טיסת חברת התעופה בשירות מלא. בגלל תנופת התעופה, שדות תעופה לא הצליחו לעמוד בקצב התנועה האווירית. בעוד שדות תעופה רבים שופצו ושופצו על ידי הוספת שערים והרחבת מבנה הטרמינל, בחלק גדול מהם עדיין יש רק מסלול מסלול אחד שהמטוס צריך לבצע את המסלול האחורי כדי להמריא, ולעיתים עיכוב יציאות וכניסות לאחר מכן.

חברות תעופה מעטות מאפשרות גם לנוסעים לשלם את מחירי הכרטיסים במזומן בהפחות על ידי הצגת הכרטיס או מספר האישור שלהם.

בסירה

אינדונזיה היא כל האיים וכתוצאה מכך סירות היו מזמן האמצעי הפופולרי ביותר לטיול בין האי. מעבורות עשויות לקחת אותך לטיולים ארוכים שנמשכים ימים או שבועות, או קפיצות קצרות בין איים למשך מספר שעות. עם זאת, לא כל היעדים מוגשים מדי יום. יעדים מסוימים, דוגמת Karimunjawa מסמרנג ואלפי האיים מצפון ג'קרטה, מציעים שירותי יאכטות, שהם מהירים יותר, בטוחים ונוחים יותר. המחירים כמובן גבוהים יותר.

החברה הגדולה ביותר היא PELNI שבבעלות המדינה, שמעבורות הענק שלה מבקרות כמעט בכל אי מיושב מרכזי באינדונזיה במסעות ארוכים שיכולים לקחת שבוע מקצה לקצה. PELNI משתמשת בסירות בנויות אירופה, שהן גדולות מספיק כדי להתמודד עם ים מחוספס ובעלות שיא בטיחות טוב. קיבולת הספינה משתנה בין 1000 עד 3000 נוסעים. מעבורות PELNI התפרסמו בעבר בצפיפותם, אך זה כבר לא עניין מאז שהחברה החלה במדיניות של כרטיסים ממוספרים במקום. כל המחירים כוללים 3 ארוחות בסיסיות מאוד ביום.

לרוב ספינות PELNI כיום יש רק מעמד יחיד, כלכלי . רק כלי שיט אחד, MV Kelud, הפועל בין ג'קרטה למדן, שומר על תצורת התעריף המסורתית, המורכבת בערך מ:

כיתה א ', בסביבות 40 דולר ליום: שתי מיטות לתא הנוסעים, חדר אמבטיה פרטי, טלוויזיה, מזגן סוג ב ', בסביבות 30 דולר ליום: ארבע מיטות לתא, חדר אמבטיה פרטי, מזגן כלכלה, בסביבות 15 דולר ליום: מיטה במעונות עבור אלו עם הזמן, נסיעה בשיעור כלכלי של PELNI היא הדרך הזולה, הירוקה והאותנטית ביותר לראות את אינדונזיה. מרבית התיירים המערביים ימצאו את החוויה גם לא נוחה מאוד. מגורים במעונות הם מלוכלכים תמיד, לפעמים חמים מנשוא, עם מוזיקה סוערת, תינוקות צורחים, תאורת רצועות בהירה ביום ובלילה, ושירותים שנשאר הכי טוב שהם לא יראו בהם. מאז הוצאת הכיתה א 'והשנייה הפכה פלני לנחלתם של אינדונזים עניים בלבד. תיירים זרים נדירים כעת ונעלמים ונמצאים במרכז תשומת הלב של כל הנוסעים האחרים. זוהי חוויה אותנטית שרק המטיילים הקשים ביותר, עם ראש הפתיחה והגזרית ביותר צריכים לנסות.

בנוסף לסירות האטיות של PELNI, ASDP מריץ מעבורות מהירות ( קפל מעבורת ספט, מקוצרת למדי בצורה משעשעת KFC ) במספר מסלולים פופולריים. ניתן להזמין כרטיסי PELNI וגם ASDP באמצעות סוכני נסיעות ובמשרדיהם המתאימים, בדרך כלל ממוקמים בסמוך לנמלים.

אחרון חביב, ישנם גם אינספור שירותים המפעילים כשות קצרות בין אי לאי, כולל בין Merak בג'אווה לבאקאוהני של סומטרה (כל שעה), ג'אווה ובאלי (כל 15 דקות) ובאלי ולומבוק (קרוב לשעה). באופן כללי, לוחות הזמנים של שירותי הקופ-הופ האלה הם רעיוניים, נוחות יצורים דלילות ורשומות הבטיחות גרועות. נסה לבדוק אילו, אם בכלל, אמצעי בטיחות על הסיפון ושקל לדחות את הנסיעה שלך אם מזג האוויר נראה רע. מכיוון שהתחזוקה לקויה והעומס יתר נפוץ, שקיעות נפוצות מדי במעבורות שמנוהלות על ידי חברות קטנות יותר, עם דיווחים על כאלה מדי שנה, אז נסו לדבוק בגדולות יותר אם אפשר.

האוכל במעבורות משתנה רע עד בלתי אכיל, וזמני הנסיעה יכולים להימתח הרבה מעבר ללוח הזמנים, לכן הביאו מספיק כדי להתרומם גם אם המנוע מתייצב ובסופו של דבר נסחף למשך יום נוסף. אם אתם מתקשים במחלת תנועה, קנו תרופות כמו דרממין או אנטימו.

במעבורות סוגים שונים של מושבים, כאשר החלק היקר ביותר (והנקי ביותר) מלמעלה עם מושבים וחלונות נוחים לתצפית חזיתית יפה, ואחריה המחלקה השנייה מאחור זה בחדר נפרד צפוף יותר ומלוכלך יותר עם ישיבה פחות נוחה, ומחלקה ג 'בדרך כלל נמצאת על הסיפון התחתון והיא הגרועה ביותר. מעבורות שונות יכולות להיות בעלות ארגון משלהן. כמובן שכלי רכב שוכנים למטה על הסיפון הראשי.

אנשים על הסיפון עלולים לנסות להוציא כסף נוסף תחת תירוץ מפוקפק כלשהו. אל תהסס להתעלם מהם, אם כי על הצד הפוך, ייתכן שניתן לשחד את דרכך לשיעור לינה טוב יותר.

במקומות מסוימים, אפילו סירות קטנות יותר, כגון השקעים, סירות תחתונות זכוכית, סירות מפרש, סירות מנוע וסירות דיג, עשויות להיות סוג התחבורה היחיד הקיים, והמחירים יכולים להשתנות מכמות קטנה לעשרות דולרים. להיות מוכן על ידי ברר את המחירים והמסלולים לפני הזמן ותמיד להתמקח. ניתן לשכור כמה מהסירות הללו לדיג, צלילה עם שנורקל, צלילה וסיור.

באוטובוס בינעירוני

השימוש באוטובוסים יוקרתיים למרחקים ארוכים הוא טרנד חדש, נוח מאוד עם מתלי אוויר ויכול לעצור בכל מקום שתרצו. מרבית השירותים יוצאים בשעות אחר הצהריים או בערב ומגיעים למחרת בבוקר ליעדם. המונח "מותרות" פירושו שישנם מושבי שכיבה מוגבלים עם רגל רחבה ומשענת רגל ו / או מנוחת רגליים וקבלו ארוחת ערב או ארוחת ערב אחת. לחלק מהאוטובוסים יש תצוגה אישית של 10 אינץ 'ולחלקם אפילו מיטות. כשנוסעים באוטובוס מבנדה אצ'ה בסומטרה לבאלי, חברת האוטובוסים יכולה לארגן את המעבורת ולכלול את מחיר הנסיעה בכרטיס האוטובוס.

אוטובוסים בין עירוניים מנוהלים לרוב על ידי קואופרטיבים של נהגים או על ידי חברות פרטיות (מהן יש רבות משניהם) ועוקבים אחר נתיבים ספציפיים - אך הם עשויים לסטות מהנתיב שלהם אם תבקשו, בדרך כלל תמורת קצת תוספת. הם יכולים להיות מפוארים או מתדרדרים; במקומות מסוימים, כמו באלי וקופנג, נהגי האוטובוסים גאים מאוד ברכבים שלהם בכך שהם מקשטים אותם ומטפלים בהם היטב. כרטיס אוטובוס בדרך כלל יעלה בערך Rp75.000 עבור רכב-תיירים (6 אנשים) או Rp150.000 עבור מאמן בכיתה מנהלים (עד גודל הסיפון הכפול). הם יכולים לאסוף אותך במקום ליד המחסן או הטרמינל שלהם בחינם אם אינך יכול להגיע לנקודת היציאה המיועדת להם. במקרה של ארוחה, האוטובוס ייסע בתחנת מנוחה בה כולם צפויים לסעוד באותה מסעדה; ייתכן שחברות אוטובוסים מסוימות כללו את עלות הארוחה במחיר הנסיעה שלכם.

אפשר לשכור אוטובוסים. ניתן לשכור את האוטובוסים החרודים הממוזגים עם נהגיהם לקבוצת תיירים ולמעשה אוטובוס עירוני בכל גודל יתחייב לבצע משימת שכר אם הכסף נכון. חברות האוטובוסים האינדונזיות מציעות מסלולי נסיעה בין עירוניים ( אנטאר קוטה ) ונתיבי פרובינצי בין מחוזות. מסלולי הבין-פרובינציה כוללים בדרך כלל תחבורה לאיים אחרים בעיקר בין ג'אווה לסומטרה וג'אווה ובאלי. בכמה ערים הממשלה מציעה קו משלה, DAMRI, שמגיע במידות בינוניות וגדולות ותמיד ממוזג, ונוטה להיות במצב טוב יותר.

מדי פעם יש דיווחים על נהגים ומוליכים המתכתבים עם עבריינים, אך בדרך כלל זה קורה בלילה או במקומות שוממים. ישנם גם דיווחים על מהפנטים ששודדים אנשים מחפציהם, וסוחרי רחובות שמוכרים משקאות מסוממים ומשקאות לנוסעים ממתינים בתחנות ובטרמינלים, שהופכים אז לקורבנות פשעים. נסיעות ארוכות ובלילות מסוכנות במיוחד. שמור על התיקים שלך כמו נץ. באזורים הפראיים יותר של המדינה (ובמיוחד דרום סומטרה ), אוטובוסים של בין פרובינציות מארבים לעיתים על ידי שודדים.

יש דרך להזמין כרטיס אוטובוס דרך פורטל ההזמנות bosbis.com, עם אפשרות ממשק בשפה האנגלית. הנוסעים יכולים לקנות כרטיס אוטובוס ממפעילי אוטובוסים מרובים לערים רבות בג'אווה, סומטרה, קלימנטן ולומבוק. אחרת, עדיין קיימת אפשרות לעלות לטרמינל אוטובוס בין עירוני או למחסן אוטובוס להזמנה ברגע האחרון.

יכולות להיות מערכות אוטובוס עירוניות רבות, תלוי בעיר. אנגקוט הוא מצרך החיים בכל הערים הגדולות בהן הנוסעים יושבים לצדדים על מיניוואן. ניתן למצוא אוטובוסים ו- BRT בערים גדולות יותר. עם זאת, אם אתה רואה אוטובוס שהוא באיכות ירודה (צבע מתדרדר וחלונות מאובקים), מומלץ לא לרכב עליהם מכיוון שתקופת הבטיחות שלהם נפגעת.

במכונית

נהיגה באינדונזיה לרוב אינה חוויה מהנה. ייתכן שתרצה להימנע מכך אלא אם כן יש לך ניסיון קודם.

הרגלי נהיגה באינדונזיה הם בדרך כלל זוועתיים והכלל הוא "אותי ראשית", מסומנים לרוב באמצעות קרן או אורות, או לפעמים בכלל לא. נתיבים וחוקי התעבורה מתעלמים בשמחה, הרגלים עוברים הם אובדניים והנהיגה על כתף הכביש שכיחה. לעיתים קרובות מתעלמים מרכבי חירום פשוט מכיוון שכל שטחם כבר נוצל, מה שהופך את הנסיעה באמבולנס להצעה חמדנית. נהגים נוטים לשים לב ביותר למה שהם יכולים לראות מולם ובאופן היקפי, והרבה פחות ממה שמאחורי היקפי ההיקף שלהם ומאחור. ייתכן ולא ניתן להתייעץ עם מראות לפני שינויי נתיב. המרחקים בין כלי רכב נוטים להיות קטנים והנהגים מציינים את יכולתם לצרוק כמעט ללא מקום, אך מראות מהצד הן קורבנות תכופים למעשים כאלה. נהיגה בפגוש לפגוש במהירות גבוהה היא תכופה; תרגול נהיגה הגנתית ותהיה מוכן תמיד לבלום פתאום במידת הצורך. עם זאת, גורם המוות והפציעה מספר אחת הוא תאונות אופנוע. תנועות נסיעה משמאל באינדונזיה, לפחות רוב הזמן. אנא היזהר מאופנועים שעוברים משמאל, במיוחד כשאתה פונה שמאלה.

השכרת רכב באינדונזיה היא זולה בהשוואה להשכרה במדינות רבות אחרות, והיא עולה בין 12.5 דולר ליום, ועלויות הדלק נשארות נמוכות יחסית, בגלל מס נמוך (דלק). ליטר דלק מסובסד הוא Rp6,450 לאיכות אוקטן 88 (מותג פרימיום), אך הדלק האחר אינו מסובסד ותלוי במחיר גולמי בין-לאומי לנפט, Rp7,800 לאוקטן 90 (פרטליט). עבור אזרחים אמידים ישנם זנים יקרים יותר של דלק עם אוקטנים 92 (Pertamax) במחיר Rp10,400 ו- 98 (Pertamax Turbo) במחיר Rp12,250. החל משנת 2000, עודדו כל נהגי הרכבים החדשים באינדונזיה להשתמש לפחות באוקטן 90 כדי להימנע מכיבוי מכונות של יחס דחיסה גבוה.

תחנות דלק קיימות בשפע, כל 5–10 ק"מ (3.1–6.2 מיילים). יש להם שירותים נקיים למדי, אך בדרך כלל רק בסירי כורעות. הפקיד Rp2,000 בתיבה כשאתה נכנס או יוצא. ברוב תחנות הדלק הגדולות יותר יהיו כספומטים ומינימרקט.

תדלוק אינו שירות עצמי. בתחנה יש עובדים אשר יתמלאו עבורך ויקבלו את התשלום שלך.

כדי לנהוג במכונית באינדונזיה בעצמך, יש לשאת רישיון נהיגה נוכחי שהונפק על ידי המדינה מהמחלקה המתאימה, בתוספת אישור נהיגה בין-לאומי (IDP) מאותה מעמד. אין חריגים לכך אלא אם כן אתה מחזיק ב- SIM אינדונזי (רישיון נהיגה) מהמחלקה המתאימה. עם זאת, יש לקחת בחשבון בזהירות, שכן פוליסות ביטוח נסיעות רבות עשויות להכיר באחריות רק אם יש לנהג רישיון שהונפק על ידי הבית, עם תעודת הזהות המלאה.

תנאי הדרך ותחזוקתם הם מבוצעים מחוץ לערים מרכזיות ויעדי תיירות מסוימים. במהלך העונה הגשומה לרוב מוצפים או נחסמים דרכים מרכזיות בסומטרה, קלימנטן וסולאווסי במפולות במשך מספר ימים. כבישי אגרה, באיכות טובה יותר, משתרעים לאורך ג'אווה עם כיסוי מחוץ לאי מוגבל לעיירות הגדולות ביותר. כל כבישי האגרה באינדונזיה דורשים מהמשתמשים לשלם בשערי האגרה באמצעות כרטיס בתשלום מראש, אותו ניתן לקנות ולמלא בחנויות נוחות מסוימות כמו Indomaret או Alfamart.

חגורות הבטיחות צריכות ללבוש במיוחד במושב הקדמי, במיוחד בערים הגדולות באינדונזיה, אם כי החוק הזה לרוב אינו נאכף.

יש להחזיק פח אשפה ברכב כדי להפחית את ההמלטה, במיוחד בבנדונג, בה מיושם כלל כזה.

באופנוע

באזורים רבים באינדונזיה, כמו באלי ויוגיאקרטה, אפשר לתיירים לשכור אופנוע כדי להתמצא. המחירים הם בדרך כלל סביב Rp50,000-60,000; משא ומתן על מחיר ובקש הנחה לתקופות שכירות ארוכות יותר. בדרך כלל מסופק אוטומטית. נפח המנוע יהיה בטווח של 110 סמ"ק עד 125 סמ"ק. הקפידו לבדוק קודם את הרכב ולאשר כי יש לו סוראט טנדה נומור קנדראן (STNK, שהוא הוכחת רישום וחוקיות).

אנשים ששוכרים את האופנועים עשויים להיות לא מודאגים אם יש לך רישיון נהיגה או לא, עם זאת, לרכב על אופנוע באינדונזיה, יש לשאת מדינה הנהוגה המונפקת על רישיון נהיגה מהמחלקה המתאימה, בתוספת רישיון נהיגה בין-לאומי (IDP) מאותה הכיתה. אין חריגים לכך אלא אם כן אתם מחזיקים בסוראט איזין מנגמוודי אינדונזי (SIM C), המהווה את הרישיון המקומי למנוע ספידה (אופנוע). יש לקחת בחשבון בזהירות מסופק עם SIM C, אם אין לו גם רישיון ומזהה מתאים המתאים לבית. פוליסות ביטוח נסיעות רבות רשאיות להכיר באחריות רק אם ברשותך רישיון הניתן להחלה ביתית, עם ה- IDP התואם לחלוטין. אין די בסיווג או אישור 'טוסטוס', זה חייב להיות רישיון מלא .

על פי החוק, קסדות נדרשות ללבוש, אז וודא שהן מספקות אותן עבורך. אירוע תאונה בזמן שאינך עונש תסביר ככל הנראה את פוליסת ביטוח הנסיעות שלך, או תספק כמה סיבוכים פוליטיים חמורים אם תגיש תביעה. כמו כן, נדרש להאיר את הפנס והמנורה הזנב שלך בכל עת.

הקפידו לנהוג בהתגוננות מכיוון שרוב משתמשי הדרכים הם פזיזים למדי ומספר מדהים של המבקרים בחדרי המיון ובחדרי האש באינדונזיה ישבו רק באופנוע.

במונית

עבור קבוצה של שניים עד ארבעה אנשים, מונית רגילה עשויה להיות הבחירה הטובה ביותר לנסיעות קצרות יחסית. תעריפי המוניות באינדונזיה זולים יחסית ואחידים יחסית ברחבי הארץ. הדגל הוא בין Rp7,000 ו- Rp 8,500 והקילומטר שלאחר מכן הוא בין Rp 4,000 ל- Rp4,500, אך עולה גבוה יותר אם אתה לכוד בפקק (כאשר תחנת המונית עקב פקק תנועה, היא תעלה בערך Rp45,000 / שעה). למרות תוכנית המחירים, לרוב אתה עדיין נדרש לשלם מחיר מינימום אם אתה הולך למרחקים קצרים או להזמין באמצעות הטלפון, בדרך כלל מצוין על ידי החברות המתאימות, אך בדרך כלל מדובר בסכום של 25,000 Rp ומצוין בלוח המחוונים. רוב האנשים ממליצים על מוניות Blue Bird עבור ההזמנה הנוחה שלהם, נהגים מנומסים ונהיגה בטוחה. מוניות כחולות ציפור זמינות ברבות מהערים המרכזיות וכאשר קיימות ציפור כחולה קיימות כל המסים (האחרים) מריצים את מטרם היטב. בערים האחרות בהן הציפור הכחולה לא קיימת, נהגי מוניות מסוימים הם שובבים: הם משתמשים במטר, אך עדיין יחייבו אותך יותר (לפעמים יותר מפעמיים) עם ההסבר מקובל לשלם יותר כפי שהם מזכירים. שאל קודם לפני שאתה נכנס למונית, 'sesuai argo tidak' <sezoowhy argo teaduct> (שלם אותו הדבר עם מד (argo) או לא).

בכל עיר מרכזית באינדונזיה המוניות נפוצות אפילו בשעות העומס. בימינו עם שפע של מוניות ופקקים, נהגי המוניות מעדיפים להמתין להזמנה בטלפון שמתקשר דרך המוקד הטלפוני או לקבל הזמנה ישירות מלקוח באמצעות אפליקציות EasyTaxi או GrabTaxi באמצעות הסמארטפונים שלהם ומכונים מוניות מקוונות. הנהג הקרוב יאסוף אותך. רק חברות מוניות ונהגים מוסמכים מורשות במערכת והכל מנוטר באמצעות GPS ממרכז המטוסים שלהם.

מרבית המוניות הקונבנציונליות משתמשות בסדנים או בכלי רכב רב-תכליתיים עם מנועי קובייה של 1,500 סנטימטר. מרבית המוניות המקוונות משתמשות במכוניות עירוניות או ברכבים רב-תכליתיים עם מנועים בקובעים 1,000 עד 1,200 סנטימטר. כתוצאה מכך, מוניות רגילות נוחות יותר, יש יותר מקום לרגליים ומרווחות יותר. עם זאת, מוניות מקוונות גובות רק 2/3 מהתעריף של תעריף מונית רגיל; הנהגים שלהם בדרך כלל משכילים יותר מאשר נהגי מוניות רגילים, והרבה נהגי מוניות מקוונים מחזיקים את המכוניות בהן הם נוהגים. והרבה פחות סיכוי שהם יתנהגו בצורה לא הולמת מאשר נהגי מוניות רגילים.

בריקשת אופניים (ביצ'א')

ריקשת אופניים (ביצ'א')

ריקשת אופניים (ביצ'א') הוא מצב תחבורה עם תלת אופן מעוטר בצבעוניות (pedicab) למרחקים קצרים כמו אזורי מגורים בערים רבות. מושב הנוסעים יכול להיות מכוסה על ידי בד או גג פלסטיק בסגנון גג נפתח, והם מוסיפים לעיתים יריעת פלסטיק שקופה לפני סופות גשם. באזורים מסוימים הנהג יושב מאחורי הנוסע, אך באזורים מסוימים (כמו מדן ) הנהג יושב לצד. חלק מהנהגים החלו להתלבש עם המנועים הקטנים שלהם.

כישורי תקשורת והתמקחות טובים הם דבר אינטגרלי כדי להבטיח שתגיע ליעד שלך ולמנוע התחייבויות יתר על נסיעות אלה. כמה נהגים ערמומיים מנסים להוציא מכם קצת יותר כסף לאחר שהגעתם ליעד, וודאו שאתם יודעים כמה זה עולה לפני כן. אתה יכול לשכור קבוצת בקות אם אתה בקבוצה, או אפילו לשכור אותם להובלת חפצים, קוביות קרח, מצרכים, חומרי בניין וכו '. ייתכן שתבקש מהנהג לקחת אותך למקום אחר בתשלום נוסף, והם עשויים להיות מוכנים לקחת אותך לסיור צפייה ו / או קניות תמורת כסף רב עוד יותר. אם תצאו לסיור קניות, בדרך כלל הם ידריכו אתכם לאתרים ספציפיים איתם יש להם הסכמים בלתי פורמליים המקנים להם הכנסה נוספת מהרכישות שלכם, או אולי ארוחה בחינם.

אין בקיק בג'קרטה או בבאלי. במקום זאת, הבאג'ג ' הממונע (BAH- jai ), הדומה במקצת לטוק -טוק התאילנדי, משמש את אותה פונקציה. בפרובינציות אחרות (למשל צפון סומטרה, אצ'ה, גורונטלו) תוכלו למצוא גם אופנועים עם רכבות צד, המכונות בנטור או בּמוֹ (קיצור לבמוטור becak ). האחרון יכול להיקרא לפי דרישה באותו אופן כמו האפליקציות לשיתוף רכיבה (ראה לעיל).

בקק היא הצורה היקרה ביותר לתחבורה ציבורית, וכיום היא משמשת לעיתים רחוקות למעט נשים קשישות הנושאות סחורות משווקים מסורתיים; הצעיר היה לוקח אוג 'אם הם נושאים דגים או מוצרים מסריחים אחרים, או משתמשים באנגקוטים אחרים. בערים מסוימות כמו יוגיאקרטה השימוש בבאק פחת כל כך הרבה, הם משמשים כמעט אך ורק על ידי תיירים.

נימוסים והליכות

בדרך כלל, למעט הנדודים ותומכים, אינדונזים הם אנשים אדיבים (אם כי לא בדיוק כפי שאתה רגיל) ואימוץ כמה מוסכמות מקומיות יעשה דרך ארוכה לקראת החלקת השהות שלך.

• עצה כללית אחת להסתדר באינדונזיה היא ששמירת פנים חשובה ביותר בתרבות האינדונזית. אם אתה צריך להסתכסך עם מישהו, שכח לנסות 'לנצח' או להתווכח ולהאשים את האדם באשמתו. תוצאות טובות יותר יושגו על ידי הישארות אדיבות וצנועות בכל עת, לעולם לא להרים את קולך, ולחייך, לבקש מהאדם לחפש פתרון לבעיה. לעיתים רחוקות, אם בכלל, האם ראוי לנסות להאשים, או להאשים. עם זאת, אם מישהו מושחת או חוסם בעליל, מכתב או קריאה אליו, או פגישה איתו, גורם גבוה יותר עשוי לתקן את הבעיה. כמה גבוה ייתכן שתצטרך להגיע משתנה.
• עדיף לדבר דיפלומטית. אל תעביר ביקורת על 6 הדתות שאושרו על ידי המדינה או אמור הצהרות שיכולות להתפרש כמנסות להשפיע על פוליטיקה. באופן דומה, יש להימנע מהצהרות לשון הרע (גם אם הן נכונות) על עסקים כאן. עובדה ידועה שלפגישה לבית המשפט אין שום קשר לכתב החוק וכל מה שקשור במי משוחד את השופטים הכי הרבה. במילים אחרות, אסור לכם להתנהג בצורה עימותית עם המקומיים - הם רק יחשבו אתכם גס רוח ולא תכובדו או ישימו לב אליכם.

אל תחייך והנהן בראשך או ברך אנשים כשאתה מסתובב - כישלון בכך יטיל אותך באור ספק ואתה ייחשב לגס רוח או סנובי. עם זאת קחו בחשבון גורמים מסוימים שכן חיוכים משמשים לרוב גם כדי לחפות על מבוכה, עצב, כעס, בלבול ורגשות אחרים בנסיבות רגילות.

• כשמפגשים מישהו, בין אם זו הפעם הראשונה אי פעם או סתם הפעם הראשונה באותו יום, מקובל ללחוץ יד - אבל באינדונזיה אין מדובר במגרסת פרצוף, רק נגיעה קלה בכפות הידיים, ולאחריה מביאה את היד. לחזה שלך. פגישות מתחילות ומסתיימות לרוב כשכולם לוחצים יד עם כולם. עם זאת, אל תנסה ללחוץ יד עם אישה מוסלמית אלא אם כן היא מציעה את ידה קודם. מכבד להתכופף מעט (לא קשת שלמה) כאשר מברכים מישהו מבוגר או במצב של סמכות.
• לעולם אל תשתמש ביד שמאל לכל דבר! זה נחשב לגס רוח מאוד מכיוון שמוסלמים והינדים משתמשים בידם השמאליות כדי לרחוץ את תושביהם לאחר השימוש בשירותים. זה נכון במיוחד כשאתה לוחץ יד או מוסר משהו למישהו. זה יכול להיות קשה להתרגל, במיוחד אם אתה שמאלי. עם זאת, לפעמים ברכות מיוחדות ניתנות בשתי ידיים. אם אתה, מתוך צורך, למסור למישהו משהו ביד שמאל, עליך להתנצל: "מאף, טנגן קירי," (סליחה על השימוש ביד שמאל).
• הימנע מנגיעה בראשו של מישהו מכיוון שתרבויות מסוימות כאן רואות בכך חלק קדוש מגופם. אל תצביע על מישהו באצבעך; במקום זאת עם האגודל הימני, או עם יד פתוחה לחלוטין. אל תעמדו או ישבו עם הידיים שלובות או על המותניים כיוון שזהו סימן של כעס או עוינות.
• הסר את הנעלה בחוץ לפני הכניסה לבית, אלא אם כן הבעלים מאפשר לך במפורש להמשיך ולהמשיך. גם אז ייתכן שיהיה מנומס יותר להסיר אותם. אל תניחו את כפות רגליכם בזמן הישיבה ונסו לא להראות את קרקעית כפות רגליכם למישהו - זה נחשב גס רוח. אל תלך מול אנשים, אלא תלך מאחוריהם. כאשר אחרים יושבים, תוך כדי הליכה סביבם, נהוג להתכופף מעט ולהוריד יד כדי "לחתוך" את ההמון; הימנע מעמידה זקופה.
• ואם כל זה נראה מורכב מאוד, אל תדאגו יותר מדי מזה - אינדונזים הם חבורה נוחה ואל תצפו מזרים שיידעו או יבינו את המורכבויות של נימוסים מקומיים. אם אתה תוהה לגבי תגובתו של אדם או שאתה רואה מחווה ייחודית שאינך מבין, הם יעריכו אותה אם תשאל אותם ישירות (כלאחר יד, באופן ידידותי וצנוע), במקום להתעלם ממנה. באופן כללי, שאלה כזו היא יותר מהתנצלות; זה מראה אמון.
• אל תניח שכולם יהיו בעלי אותה דעה כמוך בנוגע למשטר סוהרטו. בעוד שהרבה אנשים מבקרים את העידן הזה בגלל שחיתות, דיקטטורה וגזענות, במיוחד כלפי אינדונזים סינים, רבים עדיין משבחים את העידן הזה על צמיחה כלכלית, יציבות ומחירי תוצרת זולים. עדיף להעריך את דעתו של הדובר לפני שניגש לנושא.
• אל תתפלאו אם מעט מקומיים יוצרים אינטראקציה עם זרים, ובמיוחד אלה ממוצא אירופי, באופן שעלול להיחשב כ"גס רוח ומגיב יתר על המידה ". הם עשויים להתייחס אליך כבולה (תרתי משמע, לבקנים) ולעשות דברים כמו בהייה מתמדת, לצלם איתך, לברך אותך מצחוק ואז לשאול שאלות במידה מסוימת. ייתכן שתראה איזושהי צורה של פליאה או שעשוע לעשות את מה שהם עושים שהם מניחים שאינך עושה. זה לא נועד להיות עלבון, אלא סוג של סקרנות.

בכמה מקדשים ובתים בודהיסטיים והינדים ייתכן שמניחים צלב קרס איפשהו. הם סמלים דתיים, לא סוג של אנטישמיות או תמיכה בנאציזם.

לבוש

בסך הכל אינדונזיה היא מדינה שמרנית ומומלצת לבוש צנוע. ברוב החופים בבאלי ולומבוק המקומיים רגילים לזרים שמסתובבים בביקיני ( אף פעם לא טופלס או עירום), אך במקומות אחרים נשים ממליצות לשמור על רגליים ומחשוף מכוסות ולהתאים את המקומיות לרחצה. חיפוי שיערך אינו נחוץ, אם כי עשויה להעריך זאת באצ'ה. לבוש במכנסיים קצרים או חצאיות מיני לא סביר שתגרום עבירה ממשית, אך בגדים כאלה קשורים לעיתים לעובדי מין. גם גברים יכולים לזכות בכבוד על ידי לבישת חולצות ומכנסיים עם שרוול ארוך, אם הם מתמודדים עם בירוקרטיה; עניבה לא נלבשת בדרך כלל באינדונזיה.

חשוב לדעת

מספרי מוקדי החירום: משטרה: 110 שירותי חירום רפואיים: 118, 119 מכבי אש: 113

סכנות פוטנציאליות

הר הגעש סמרו היא אטרקציית תיירות פופולרית במזרח ג'אווה. התצלום הוא של ההתפרצות הגעשית שאירעה בשנת 2004

אינדונזיה הוסיפה וממשיכה להיות עטופה על ידי כל מזיק שידוע לאדם: רעידות אדמה, צונאמי, הרי געש, טרור, סכסוך אזרחי, התרסקות מטוסים, שחיתות ופשע הופכות את הכותרות על בסיס קבוע מדכא. עם זאת, חשוב לשמור על תחושת פרופורציה ולזכור את גודלה העצום של אינדונזיה: צונאמי באצ'ה לא יגרום לאדווה הקלה ביותר בחופי באלי, וקרבות רחוב בסולוושי המרכזי הבעייתיים אינם רלוונטיים בג'ונגלים של פפואה .

בשונה ממדינות רבות אחרות בדרום-מזרח אסיה, ההונאות אינן נשמעות יחסית באזורים הפחות תיירותיים, אם כי היו זהירים יותר בבאלי.

פשע

שיעור הפשע עלה, אך הוא נותר ברובו לא אלים ותותחים נדירים. שוד, גניבה וכיסים נפוצים באינדונזיה, בעיקר בשווקים, תחבורה ציבורית ומעברים להולכי רגל. בגלל הפופולריות הגוברת של התשלום האלקטרוני, עבריינים עוברים לחטיפת טלפונים חכמים BV ולא לארנקים וארנקים. הימנע מתכשיטים מהבהבים, שעוני זהב, נגני MP3 או מצלמות גדולות. ידוע כי גנבים חוטפים מחשבים ניידים, מחשבי כף יד וטלפונים סלולריים מאזורי נקודה חמה באינטרנט.

פשע משתולל בתחבורה ציבורית מקומית ובמרחק רב (אוטובוסים, רכבות, אוניות). אל תקבלו משקאות מאנשים זרים, מכיוון שהם עלולים להיות שרוכים בסמים. בחר את המוניות שלך בקפידה בערים (מוניות מלונות הן בדרך כלל הטובות ביותר), נעל את הדלתות כשנמצאים בפנים והימנע משימוש בטלפונים סלולריים, נגני MP3, מחשבי כף יד או מחשבים ניידים ברמזורים או בפקקים.

אל תניח פריטים יקרי ערך בכבודה משובצת, מכיוון שהם עשויים להיגנב על ידי מטפלים. אל תשאיר פריטים יקרי ערך בחדר מלון ריק, והשתמש בכספת של המלון במקום בכספת בחדר. אל תמשוך כמויות גדולות של מזומנים מבנקים או מכספומטים. שמור על חפציך בזהירות ושקול לשאת קליפ כסף במקום ארנק.

ישנם מקרים של כרטיסים שחותכים או משובטים בכספומטים. 'כספומטים גלריה' הם המקומות בהם ישנם מספר כספומטים בחדר אחד, המחוברים לעיתים קרובות לסניף בנק גדול יותר. יש להם לפעמים מאבטח בתפקיד, כך שיש סיכוי נמוך יותר שמישהו יוכל להתקין רחפן קלפים במכונה. כסו את היד בעת הזנת ה- PIN. כמעט לכל דוכני הכספומטים האינדונזיים יש מצלמת טלוויזיה במעגל סגור, כביכול לביטחון הלקוחות, אבל מי יודע? אם לכרטיס שלך יש שבב, יש סיכוי נמוך הרבה יותר לבעיות.

שחיתות

אינדונזיה ידועה לשמצה בשל שיעור השחיתות הגבוהה במדינה. בעלי תפקידים רשאים לבקש יציאה מהשבת (שוחד), טיפים או "מתנות" - המונחים האינדונזיים הם אונג קופי או אונג רוקוק, פשוטו כמשמעו "כסף קפה" ו"כסף לסיגריות "- כדי להוסיף את משכורתם הדלה; מעמיד פנים שאתה לא מבין עשוי לעבוד. ידוע כי כמה פקידים מבקשים רהיטים או כל מה שהחברה שלך מוכרת, או סרטים "כחולים". ידוע אפילו שאנשי מחלקת הדת סוחטים כסף מנשואים נשואים טריים מעורבים. באופן כללי, להיות מנומס, לחייך, לבקש קבלה רשמית על כל ה"עמלות "שאתה מתבקש לשלם, נימוס וחיוך יותר, ימנע כל בעיה. שמור על קור רוח שלך והיה סבלני. אם אתה מרגיש שנטלת עליך יתר על המידה, הקפד לכתוב מכתב תלונה או בירור מנומס לבוס של האדם. גולים רבים עשו זאת עם תוצאות חיוביות, כולל התנצלות רשמית והחזר כספי, וכמה משרדים יזרזו עבורך בעתיד רק כדי להימנע מאובדן פנים נוסף. כמו כן, אם אתם מתמודדים עם, נגיד, הגירה או עם המשטרה, עדיף להיות מודעים לכל החוקים שמשפיעים עליכם ולהביא איתכם צילום. זה לא נדיר שהם לא מודעים לחוקים שמשפיעים עליהם ישירות, או לפחות יעמידו פנים שהם כאלה, וחלקם כל כך חצופים עד שתפיל ספר חוקים גדול על השולחן ותובעים שתראה להם את החוק שאתה מתכוונים.

התעריף הולך לתשלום הדרך שלך מעבירות קטנות (אי נשיאת הדרכון שלך, איבוד כרטיס היציאה, הפרת תנועה מינורית או דמיונית) הוא 50,000 Rp. מקובל שמשטרה תחילה תדרוש כמויות מטופשות או שתאיים עליך שתלך לתחנה, אבל תישאר קרירה והם יהיו סבירים יותר. אם נהג המונית, האוטובוס או הרכב שלך נעצר, כל קנס או שוחד אינם הבעיה שלך וכדאי לא להסתבך. (אם ברור שהמשטרה לא הייתה בתור, הנהג שלך בהחלט לא יתנגד אם תפצה אותו אחר כך.)

מתן שוחד אחד יכול להוביל לשרשרת של דרישות לכאורה בלתי נגמרת, גם אם רק היית נותן מתנת תודה. פקידי ממשל רבים עדיין חשים שזכותם לקבל כסף כזה ואינם חשים בליקוי אחד של בושה או אשמה; הם יכולים להיות, למעשה, חצופים בצורה שערורייתית אם אתה שולט בהם. פשוט תגיד לא.

נשיאת תעודות זהות על האדם שלך חשובה. עם זאת, מומלץ אם גורם רשמי ברחוב יבקש את הדרכון שלך, למשל, במקום זאת תעביר צילום. ידוע כי כמה פקידים מחזיקים מסמכים כבני ערובה כדי להבטיח ציות לדברים שהם רוצים ממך.

טרור

באינדונזיה מספר מחוזות שבהם תנועות עצמאות נקטו במאבקים מזוינים, ובמיוחד אצ'ה ופפואה. אולם בשנת 2005, לאחר הצונאמי בשנת 2004, הסכים אצ'ה להיות אזור מיוחד באינדונזיה על פי חוק השריעה. בנוסף, מריבה עדתית בין סונים לשיאים או לאחמדיה, כמו גם בין האוכלוסייה הילידית והמהגרים מג'אווה / מדורה, ממשיכה להתרחש במאלוקו, חלקים מרכזיים בסולווסי. בחירות באינדונזיה כרוכות לעיתים קרובות בהפגנות סוערות שהפכו מדי פעם לאלימות, והיה ידוע כי הצבא האינדונזי מפעיל אמצעים אלימים כדי לשלוט או להפיץ את המוני המפגינים. צפה בחדשות האחרונות לקבלת עדכונים אם מתעורר סכסוך. בשנת 2015 אזורים רבים עורכים את הבחירות הכלליות באותו היום ומצמצמים קמפיינים פתוחים בגלל עלות התייעלות, יחד זה יקטין את המתחים.

למרות שרוב ההפגנות והסכסוכים מתרחשים בג'קרטה, בירות מחוזיות ובמקומות קטנים יותר אינן חסינות. במקרה שתראו אותם, הימנעו ממנו ונסו לחלק אחר בעיר או חזרו למלון שלכם. באלי עם דאגה לתיירים באלינזה הוא תמיד רגוע יותר מהאתר האחר באינדונזיה.

בעוד שהרוב הגדול של הסכסוך האזרחי באינדונזיה הוא עניין מקומי בהחלט, הפיגועים בטרור נגד האינטרסים המערביים התרחשו גם בבאלי ובג'קרטה, ובמיוחד הפיגוע בשנת 2002 בכוטה שהרג 202 בני אדם, בהם 161 תיירים וכן שגרירות אוסטרליה. ומלון JW Marriott הופצץ פעמיים. גם הפצצות על מקומות שאינם תיירותיים מתרחשות, אך בדרך כלל משתמשים בפצצות בעלות תפוקה נמוכה. לאחר הפצצה של 2002 עם נפץ נפץ של כ -1.2 טון כבר אין הפצצות כבדות והפצצות אינדיבידואליות (לפעמים ללא קשר עם כמה קבוצות מסוימות) מבצעות הפצצות עם פחות מחמישה קילוגרמים חומרי נפץ נמוכים והיעד כבר אינו תיירים, אלא המשטרה או מקומות הממשלה. כדי למזער את הסיכון שלך, הימנע מכל מועדון לילה או מסעדה מוכוונת לתיירים ללא אמצעי אבטחה חזקים.

עם זאת, סביר להניח שאתה נהרג בתאונת דרכים או בגלל מחלה טרופית מאשר באיזה פיגוע טרור אקראי באינדונזיה, כך שאתה צריך להיות זהיר, אך אין צורך להיות פרנואידי.

סמים

המבקרים מתקבלים בשלטים עליזים "מוות לסוחרי סמים" בשדות תעופה ועבריינים קיבלו תנאי כלא ארוכים להחזקה פשוטה. במקרה פרופיל גבוה נתפסו תשעה סוחרי הרואין אוסטרלים (המכונים "באלי 9") ושניים מהם הוצאו להורג בעוד שבעת האחרות נותרות בכלא. זרים אחרים כבר הוצאו להורג בגין סחר בסמים - אך עדיין קיימים סמים רבים.

הנפוץ ביותר הוא מריחואנה (הידועה בשם גנג'ה, גר או צ'ימנג ) שאינה נמכרת רק לתיירים אלא משמשת כמזון באזורים מסוימים במדינה, ובמיוחד אצ'ה. בכמה יעדים פופולריים, כמו חוף קוטה, ייתכן שתוצע לך שוב ושוב תרופות למכירה.

סמים קשים נפוצים בסצנת חיי הלילה, בעיקר בג'קרטה ובאלי, אך גם במקומות אחרים. אקסטזי, קוקאין וממתאמפטמין קריסטל זמינים באופן נרחב ומטופלים בצורה קשה באותה מידה על ידי המשטרה האינדונזית.

פטריות קסם מפרסמות באופן גלוי בחלקים מבאלי ולומבוק ולמרות שהעמדה המשפטית האינדונזית לגבי אלה אינה ברורה, הרכישה והצריכה אינן נבונות.

רצוי מאוד להתרחק היטב, מכיוון שיבושי לכידת סמים נפוצים ואתם באמת לא רוצים להסתבך עם מערכת המשפט האינדונזית. בזכות הכונן נגד השחיתות, אינך יכול לסמוך על יכולת לשחד את דרכך החוצה ולהימלט ממשפט קשה או אפילו גרוע בהרבה. מוטב שתיסעו לאמסטרדם אם תרצו לגובה.

אסונות טבע

אינדונזיה היא שרשרת של איים געשיים מאוד המפוזרים לאורך טבעת האש, כך שרעידות אדמה מתרחשות לעיתים קרובות והתפרצויות צונאמי והתפרצויות הר געש נפוצות מדי. ב-26 בדצמבר 2004 רעידת אדמה בעוצמה של 9.2 טלטלה את חוף אצ'ה, והעבירה גלי צונאמי בגובה של עד 30 מטרים ברחבי האוקיינוס ההודי. מאות אלפים נספו ורבים נוספים נעקרו. הר מיראפי ביוגיאקרטה מפזר אפר כמעט בכל שנה בערך. בשנים מסוימות האפר יכול להגיע הרחק לעיר יוגיאקרטה ולהתפשט עשן חם קטלני אל הכפרים, כפי שקרה בשנת 2010. רוב המדינה נוטה, למרבה הצער, לאסונות מסוג זה, למעט החוף המזרחי של סומטרה. חופי צפון של ג'אווה, קלימנטאן, דרום סולווסי ודרום פפואה.

באופן ריאלי, אתה יכול לעשות מעט כדי להימנע מסיכונים אלה. אתה צריך להתאמץ במקרה של רעידת אדמה. אולם הרי געש, בניגוד לרעידות אדמה, ניתנים לחיזוי הרבה יותר. לתקשורת ולרשות המקומית בדרך כלל יש אזהרה טובה על כך שהר הגעש פעיל ויהיה. הימנע מהאזורים סביב הר הגעש ושנה את תוכניות הנסיעה שלך אם המצב עומד לבוא.

במקרה של התקרבות לפעילות וולקנית - שימו לב לדוחות התקשורת שאומרים היכן הדברים מסוכנים, בדקו שלטי אזהרה ודרכי מילוט אש בבתי מלון. היה מודע תמיד לאזורים שחווים פעילות וולקנית ופנה כשאתה מתבקש. עם זאת, אם תיתפס בענן של אפר וולקני מהתפרצות רחוקה, תכסה את הפה והאף שלך מייד, ואז תחפש מקלט במקום סגור עם גג חזק.

במקרה של רעידות אדמה, הסתתר מתחת לחפצים יציבים אם בתוך הבית או רץ בחוץ אם ליד הדלת, והתרחק מחפצים גבוהים אם בחוץ. כל רעידת אדמה העוצמתית מגודל 6.5 שנמשכת זמן רב מפעילה בדרך כלל אזהרת צונאמי (בדרך כלל באמצעות צפירה או רמקול). גם אם אינך שומע אזהרה, אם אתה מרגיש טלטול מתמשך ואלים, היתרחק מהחוף וחפש אדמות גבוהות יותר מייד.

אינדונזיה אינה מועדת למערכות טרופיות מאורגנות, ובכל זאת הגשם יכול להיות כבד עם סופות רעמים ורוחות (לפעמים מסתערות), במיוחד בעונת הגשמים כאשר זה קורה די בתדירות. מפולות אדמה מתרחשות במורדות הרים או בצוקים, והצפות בשפלה או בדלתות לשעבר יכולות להיות רציניות ומתמשכות. אמנם לעיתים רחוקות יש דיווחי מזג אוויר בשום צורה של אמצעי תקשורת, אך כדאי לארוז מטריה אם אומרים שהיא גשומה או שומר על משמר לכל סימן של סערה נכנסת, כמו עננים כהים, מתנשאים ונפוחים.

בגשם כבד כשיש הצטברות של אפר געש ב הרי הגעש שהתפרצו לאחרונה, זה יכול לגרום ללהינג דינגין (מסוכן מאוד לשפכים עם אבנים וסלעים).

חיות בר

תנינים ונחשים רעילים קיימים בכל אינדונזיה, אם כי הם נדירים ברוב האזורים. קוברות ונחשי עצים ירוקים הם בדרך כלל הנפוצים ביותר. מכיוון שרוב המקומיים אינם יודעים מה ההבדל בין נחשים רעילים ובלתי מזיקים, נחשים נשחטים באגרסיביות במקומות רבים, ובמקומות מסוימים מוכרים אותם כמזון, במיוחד בשר קוברה ופיתון.

דרקוני קומודו יכולים להיות מסוכנים מאוד אם הם הוטרדו, אך הם נמצאים רק באיי הפארק הלאומי קומודו ובאי פלורס השכן.

עקרבים, עקרבים שוטים, סרטנים, עכבישים וקרטורים אחרים, ביניהם ניתן למצוא חיפושיות מעוקלות ברחבי הארץ, ובעוד מפגש יכול להניב תוצאות לא נעימות, הם בדרך כלל אינם קטלניים. למרות זאת, פנה לעזרה מקצועית אם ננשכת או מפתחת פריחה מסתורית.

טורפים גדולים נדירים יותר ויותר, כשנמרים של סומטראן נמצאים בסכנה קשה יחד עם מרבית בעלי החיים הגדולים האחרים, ואפילו קשה למצוא נקודות זרע בג'ונגל קטנות. ציפורים, למעט סוגים מסוימים שיש להן ערך מסחרי מועט, נעדרות באזורים ששטף פעם עם מגוון מינים.

בריאות המטייל

החדשות הרעות הן שכל מחלה המוכרת לאדם יכולה להימצא איפשהו באינדונזיה - החדשות הטובות הן שסביר להניח שלא תגיעו לשם. טיפול מונע מלריה אינו הכרחי לג'אווה או לבאלי, אך הוא חכם אם נוסעים לתקופות ממושכות באזורים מרוחקים של סומטרה, בורנאו, לומבוק או נקודות מזרחיות. ניתן להידבק בקדחת בכלא בכל מקום ושימוש במכשירי דוחה חרקים (DEET) ורשת יתושים רצוי מאוד. העצה הנפוצה להפנות את מזגן האוויר לתפאורה הנמוכה ביותר כדי להרתיע יתושים לא עובדת - הם פשוט עפים מתחת לכיסויים ונהנים מחום גופכם תוך כדי יניקת קוקטייל עקוב מדם; מאוורר בינוני או גבוה יעיל בהרבה. אך כל המאמצים אינם מבטיחים שאתה בטוח. חיסון נגד קדחת דנגה זמין כעת, לאחר ניסוי באלפי האיים, אך מכיוון שלא ניתן להבטיח חיסון נגד טיפוס ביעילות במאה אחוזים בגלל הגרסאות הרבות של המחלה, אולם לאחר שלוש תמונות של חיסון נגד קדחת דנגה בסך כולל של 2,500,000 Rp, מישהו עשוי לקבל את החום במצב קל או אולי לא מבין בכלל. . הדרך הטובה ביותר להתגבר לפני הזיהום ובמהלכו היא תמיד לשתות הרבה מים בגלל אחת מתופעות הלוואי היא התייבשות פנימית (דליפת פלזמה בדם) ולעיתים מישהו אף פעם לא מבין שהוא נדבק, הנגיף יהיה נמשך בעוד 5 ימים בגלל חיים מוגבלים עצמית, אפילו ללא טיפול. אבל אם אתה נדבק ומבין זאת, בהחלט לקבל רופא זו הדרך הטובה ביותר.

הפטיטיס B שכיחה אף היא, בעיקר באיי לומבוק וסנדרה הקטנה, וחיסון לפני הגעתם לאינדונזיה הוא חכם, אך לא ניתן להעביר את הפטיטיס B על ידי מזון. היגיינת מזון מוטלת בספק לעיתים קרובות וחיסון נגד צהבת A ואולי חום בטיפוס הוא אמצעי זהירות נבון. יש לתת שני סוגים של חיסונים נגד צהבת 6 חודשים לפני מסלול הטיול שלך. גש לרופא אם נראה כי השלשול של המטיילים לא מתבהר תוך מספר ימים, או שהוא מלווה בחום.

אורלית היא מותג זול וזמין נרחב של מלחי התייבשות, אתה אמור להיות מסוגל למצוא את השקיקים אפילו באפוטק הקטן ביותר. העצה הרגילה - מנה אחת אחרי כל תנועת מעיים או בכל פעם שאתה מקיא. טעימה די מחורבנת, אך יעילה בכך שתרגיש קצת יותר טוב.

איכות האוויר בערים גדולות, במיוחד Jakarta ו סורבאיה, הוא עני, והאובך העונתי (יוני-אוקטובר) משריפות יער על בורנאו וצפון סומטרה יכול גם לגרום לבעיות בדרכי נשימה. אם יש לך אסתמה, הביא את התרופה והמסנן / משאף.

פוליו הושמד מאינדונזיה כעת. שפעת העופות ( שפעת העופות) עלתה גם היא לכותרות, אך התפרצויות הן ספורדיות ומוגבלות לאנשים שמתמודדים עם עופות חיים או מתים באזורים כפריים. אכילת עוף מבושל נראית כבטוחה.

יש כלבת באינדונזיה והיא יכולה לשאת על ידי כל חיה בעלת דם חם. רבים יהיו אסימפטומטיים ונראים בריאים תוך כדי זיהומיות. בבאלי יש בעיה ידועה באוכלוסיית הכלבים שלה. חתולים וקופים עדיין מסוכנים. אם נסיעתך כרוכה בטיפול בבעלי חיים בכל דרך שהיא, אולי תרצה לקבל קודם את הצילומים. אחרת, נסו לא להתקרב יותר מדי.

מערכת הבריאות האינדונזית המקומית היא במקרים רבים ואינה עומדת בסטנדרטים המערביים. בעוד שהשהייה בטווח הקצר בבית חולים או במרכז הרפואי באינדונזיה לבעיות בריאות פשוטות אינה שונה באופן מהותי ממתקן מערבי, חירום רפואי חמור וקריטי ימתח את המערכת עד לקצה היכולת. עם זאת, יש בתי חולים פרטיים בערים הגדולות - כמו ג'אווה ובאלי - בעלי הסמכה בין-לאומית, אם כי תשלם פרמיה חריפה עבור שירותיהם. בכל מקרה, מומלץ מאוד להשתמש בביטוח בריאות נסיעות הכולל פינוי רפואי חזרה למדינה. אינדונזים עשירים רבים בוחרים לעיתים קרובות לנסוע לסינגפור השכנהלקבל טיפול רפואי רציני יותר, ועליכם לשקול גם אפשרות זו. לפני שפונים לבית חולים למקרים שאינם חירום, רצוי לשאול אילו בתי חולים טובים ואילו לא.

אם אתה זקוק לתרופה ספציפית, הבא את התרופה בכלי / בקבוק שלה, במידת האפשר עם מרשם הרופא. פקחים מותאמים אישית באינדונזיה עשויים לשאול על התרופה. אם אתם זקוקים לתרופה נוספת באינדונזיה, הביאו את המכולה לאפטוטק (בית מרקחת) והזכרו במידת האפשר את החומרים הפעילים בתרופה. תרופות מיוצרות בדרך כלל באופן מקומי תחת שמות מותגים שונים אך מכילות אותם מרכיבים, המרכיבים מלווים תמיד בשמות המותגים באותיות קטנות יותר. הקפידו על המינון הראוי של התרופה והיו מודעים לכך שטוקו טוקט קטן (לא אפוטק) מוכר ביודעין תרופות "ממוחזרות" (שפג תוקפן) במחירים נמוכים.

עבור תלונות מטיילים שגרתיות, לרוב ניתן למצוא רופא (רופאים רפואיים) בעיירות. מרפאות קטנות אלה בדרך כלל נכנסות, אם כי ייתכן שתמתין זמן רב. רוב המרפאות נפתחות אחר הצהריים (החל מהשעה 16:00). חדר המיון (UGD / IGD) בבתי החולים פתוח תמיד (24 שעות). ברוב בתי החולים ישנם poliklinik (מרפאות) (08: 00-16: 00). תשלום מקדמה, תשלומים מצטברים או סכום כלשהו של כרטיס אשראי שנחסם צפויים לטיפול בחלק מבתי החולים.

ראו הוזהרת כי הרופאים / האחיות עשויים שלא לדבר אנגלית מספיק כדי לתאר אבחנה מתאימה או שאולי לא ששים לספק טיפול כזה, היו סבלניים ולקחת איתכם ספר משפט טוב או מתרגם. שאלו על שם ומינון התרופה המרשם, מכיוון שרק מעט רופאים רשאים להירשם יתר על המידה כדי לנפח עמלה משלהם, לעיתים קרובות מרשם אנטיביוטיקה בצורה לא הולמת, וויטמינים ניתנים לרוב באופן חופשי.

HIV

באינדונזיה יש שכיחות גבוהה ב- HIV . (0.5% מהאוכלוסייה בשנת 2014) עם זאת, מרבית הזיהומים הם בין הזרקות של אותם משתמשי סמים מזרק ואחריו עובדי מין. תמיד הגן על עצמך לפני שאתה עוסק בפעילויות מסוכנות.

מים

בדרך כלל לא ניתן לשתות מי ברז באינדונזיה. מים או קרח המוגשים לכם במסעדות אולי היו מטוהרים ו / או מבושלים ( מינום אוויר או אוויר מכניסים ), אך אל תשאלו. מינרל אוויר (מים בבקבוקים), המכונה בדרך כלל אקווה על פי המותג הידוע ביותר, זול וזמין בכל מקום, אך בדקו שהחותמות הם שלמים. כמו כן, היזהר מרכישה משווקים נודדים בסמוך לתחבורה ציבורית מכיוון שיש מדי פעם דיווחים על אנשים שמסוממים בבקבוק שהוזרק לו סם ונשדד.

מרבית המלונות מספקים שתיית מים בחינם (בדרך כלל, 2 בקבוקים קטנים, או דוד מים) מכיוון שמי ברז הם רק לעיתים רחוקות לשתות. היזהר מקרח שאולי לא הוכן עם מי שתייה או הועבר ונשמר בתנאים היגייניים.

עישון

הרבה אינדונזים מעשנים כמו ארובות והמושגים "ללא עישון" ו"עישון יד שנייה "עדיין לא הצליחו לעשות הרבה דרך ברוב המדינה; עם זאת, חלק מערוצי הטלוויזיה מחסלים כעת סיגריות בתוכניות טלוויזיה ובסרטים שהם מציגים. סיגריות בסגנון מערבי ידועות בשם rokok putih ("מעשן לבן"), אבל הסיגריה שבחרת היא ה"קריקט "המצוי בכל מקום, סיגריה של טבק ציפורן שהפכה למשהו של סמל לאומי ואשר ניחוחו ככל הנראה תיתקל לראשונה ברגע שתצעד לצאת משדה התעופה. מותגים פופולריים של קרקט כוללים דג'ארום, גודאנג גארם, בנטואל וסמפוארנה (המיוצר על ידי דז'י סם סו, 234). חבילת קראטק הגונה תעלה לכם בסדר גודל של Rp17,000. בחלק מהמותגים אין פילטרים מכיוון שבאופן מסורתי לסיגריות קרקטק אין פילטר והטעם שונה בסיגריה לסינון קרטק. גיל העישון החוקי באינדונזיה הוא 18, אם כי מרבית החנויות, במיוחד חנויות שאינן נוחות, לא יבדקו צורות זהות כלשהן. על פי החוק, כל חבילות הסיגריות נושאות תווית עם תמונות המכילות את השפעת העישון.

Kretek נמוך בניקוטין אך גבוה יותר בזפת מאשר סיגריות רגילות; ל- Dji Sam Soe ללא מסונן יש 39 מ"ג זפת ו -2.3 מ"ג ניקוטין. מרבית המחקרים מצביעים על כך שההשפעות הבריאותיות הכוללות זהות בערך לסיגריות המסורתיות בסגנון מערבי.

איסור עישון הוחל במקומות ציבוריים בג'קרטה. כל מי שמפר איסור זה יכול להיות קנס בסכום של 5,000 דולר ארצות הברית. למרות ש- "Vaping" או עישון סיגריות אלקטרוניות (שבאופן בסיסי פולט ענני אדים במקום שריפת עשן) פופולרי כיום בג'קרטה ובערים גדולות אחרות, אל תשקל תמיד לבקש רשות לעשן. אם אתה רוצה לעשן, בדוק עם המקומיים על ידי שאלת: "Boleh merokok di sini?".

כל המסעדות הגדולות שמחוץ לקניונים בערים הגדולות לרוב מספקות אזורים לעישון וללא עישון בחדרים שונים (לפעמים אזור העישון נמצא במרפסת המסעדה). בחלק מהמסעדות המלצר / המלצרית יבקשו לפעמים את העדפות הישיבה שלך, "Merokok atau Tidak Merokok?" (מעשן או לא מעשן). עם העלאת מיסי הסיגריות, עד 20 אחוז בשנה, ואזורים AC אחרים, מכירות הסיגריות פחתו עד 10 אחוזים בשנה.

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים באינדונזיה כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: אינדונזיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אינדונזיה

הערות שוליים

מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן שטחים תלויים: טריטוריית האי כריסטמס · איי קוקוס · הונג קונג · מקאו · הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.