יפן

‏ ‏

עיר בירה	טוקיו
שטח	377,915 קמ"ר
אוכלוסייה	126,030,375 תושבים  (נכון ל-2021)
צפיפות	333.49 נפש לקמ"ר
שפה רשמית	יפנית
מטבע	ין יפני (JPY)
יוקר המחיה	נמוך בממוצע בכ-23% מאשר בישראל (נכון ל-2016)
דתות	84% שינטו או בודהיזם, 16% בני דתות אחרות וללא סיווג דת (נכון ל-2015)
חשמל	100V/50Hz (תקעים A, B)
אזור זמן	UTC +9
קידומת בין-לאומית	+81
אתר התיירות הרשמי

יפן (ביפנית: 日本) היא מדינה במזרח אסיה הכוללת 6,852 איים. יפן היא בעלת תרבות הייחודית והמורכבת שלה כאשר הבידוד הגאוגרפי של המדינה וההשפעות המהותיות של תרבויות בולטות אחרות במזרח הרחוק, ובעיקר סין, עיצבו תרבות זו באופן מהותי לאורך ההיסטוריה.

במהלך המאה ה-20 חוותה יפן צמיחה כלכלית מרשימה, שתרמה לכך שיפן הפכה לאחת המדינות העשירות בעולם. המודרניזציה המואצת של יפן והמומחיות של יפן בטכנולוגיות מתקדמות הובילו לניגוד בין המורשת היפנית המסורתית לתשתיות מודרניות, לרבות שדות תעופה הרבים, רכבות השינקנסן המהירות, והמבנים האולטרה-מודרניים. למרות צפיפות האוכלוסין הגבוהה של יפן, תשתית התחבורה מפותחת מאוד, מה שמקל רבות על המטיילים לנוע ברחבי המדינה. בנוסף, היפנים ידועים באדיבותם, ולעיתים קרובות העובדים במדינה יעשו מעל ומעבר כדי להבטיח את שביעות רצון הלקוחות.

התרבות העשירה של יפן היא אחת מהאטרקציות העיקריות של יפן. טקסי התה המסורתיים, הקליגרפיה ופסטיבלים בולטים כמו פסטיבל פריחת הדובדבן מספקים הזדמנויות לחוות את התרבות הזו ממקור ראשון.

יפן ידועה גם בזכות הטכנולוגיה המתקדמת והמוצרים החדשניים שלה, אשר הופכים אותה ליעד פופולרי בקרב חובבי טכנולוגיה. מרובוטיקה ועד אלקטרוניקה מתקדמת, יפן תמיד הייתה בחזית הקידמה הטכנולוגית.

חובבי הטבע יעריכו את הנופים המרהיבים הרבים של יפן, כולל הר פוג'י האייקוני, המעיינות החמים, והגנים היפים. המבקרים יכולים גם ליהנות גם ממגוון פעילויות חוצות כגון טיולי הליכה, סקי, ואף גלישת גלים.

המטבח היפני הוא עוד אטרקציה מרכזית שאסור לפספס. מומלץ במיוחד לנסות מאכלים יפנים פופולריים שונים בשווקים, במסעדות ואצל רוכלי רחוב. המטבח היפני מפורסם באיכותו ובמגוון שלו, ומכיל מאכלים רבים ומגוונים.

המדינה מכילה גם אפשרויות שופינג ייחודיות רבות, החל משווקים מסורתיים ועד מרכזי קניות מודרניים. המבקרים ביפן יכולים למצוא הכל, מאמנויות מסורתיות ומזכרות ועד לטרנדים האופנתיים האחרונים וגאדג'טים מתוחכמים.

אזורים

יפן מחולקת לתשעה אזורים המפורטים להלן מצפון לדרום:

קאנטו (מחוז צ'יבה, מחוז גונמה, מחוז איבראקי, מחוז קאנאגווה, מחוז סאיטאמה, מחוז טוג'יצי, מחוז טוקיו) מישור החוף של האי המרכזי הונשו, כולל את הערים טוקיו ויוקוהמה.

הוקאידו אי צפוני ומושלג. מפורסם בזכות המרחבים הפתוחים שבו ובחורף קר.

אוקינאווה שרשרת איים דרומית טרופית למחצה, שנמצאת בכיוון טייואן. לשעבר ממלכת ריוקיו, שסופחה ליפן בשנת 1879. אזור זה מאופיין במנהגים מסורתיים ואדריכלות ייחודית.

קנסאי (מחוז היוגו, מחוז קיוטו, מחוז מיה, מחוז נארה, מחוז אוסקה, מחוז שיגה, מחוז וואקאימה) החלק המערבי של הונשו, הבירה העתיקה של התרבות והמסחר ביפן. כולל את הערים אוסקה, קיוטו, נארה וקובי.

קיושו (מחוז פוקואוקה, מחוז סאגה, מחוז נגסאקי, מחוז אויטה, מחוז קוממוטו, מחוז מיאזאקי, מחוז קגושימה) הדרומי ביותר מבין ארבעת האיים העיקריים, מקום הולדתה של הציוויליזציה היפנית. הערים הגדולות ביותר במחוז הם פוקואוקה וקיטאקיושו.

צ'ובו (מחוז אייצ'י, מחוז פוקוי, מחוז גיפו, מחוז אישיקווה, מחוז נאגנו, מחוז ניאיגטה, מחוז שיזוקה, מחוז טויאמה, מחוז יאמאנאשי) אזור הררי במרכז הונשו, נחלש על ידי הרי "האלפים היפניים" וכולל את העיר הרביעית בגודלה ביפן, נאגויה.

שיקוקו (מחוז אהימה, מחוז קאגאווה, מחוז קוצ'י, מחוז טוקושימה) האי הקטן מבין ארבעת האיים המרכזיים של יפן, הן בשטחו והן בגודל האוכלוסייה. האי מהווה יעד לצליינים בודהיסטים, ונחשב לאזור הרפטינג הטוב ביותר ביפן.

טוהוקו (מחוז אקיטה, מחוז אאומורי, מחוז פוקושימה, מחוז איווטה, מחוז מיאגי, מחוז יאמאגטה) החלק הצפון-מזרחי, הכפרי ברובו, של האי המרכזי הונשו, הידוע בעיקר בשל פרות הים שנמכרים בו, סקי ומעיינות חמים.

צ'וגוקו (מחוז ימאגוצ'י, מחוז הירושימה, מחוז אוקאימה, מחוז שימאנה, מחוז טוטורי) החלק הדרום-מערבי של הונשו, אזור כפרי שידוע בזכות הערים הירושימה ואוקאימה.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

מרכז טוקיו

• 1 טוקיו‏ (Tokyo‏) בירת יפן המהווה את המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. העיר טוקיו נמצאת במרכז המטרופולין הגדול ביותר בעולם.  
• 2 אוסקה‏ (Osaka‏) עיר גדולה ותוססת באזור קנסאי.  
• 3 קיוטו‏ (Kyoto‏) בירתה העתיקה של יפן, שנחשבת ללב התרבותי של המדינה, עם מקדשים בודהיסטים עתיקים רבים וגנים.  
• 4 סאפורו‏ (Sapporo‏) העיר הגדולה ביותר בהוקאידו, מפורסמת בזכות פסטיבל השלג שבה.  
• 5 סנדאי‏ (Sendai‏) העיר הגדולה ביותר באזור טוהוקו, ידועה כעיר של יערות ושל גבעות מיוערות.  
• 6 נארה‏ (Nara‏) בירתה הראשונה של יפן המאוחדת, עם הרבה מקדשים בודהיסטים ומבנים היסטוריים.  
• 7 הירושימה‏ (Hiroshima‏) עיר נמל גדולה. העיר הראשונה שהושמדה באמצעות פצצה אטומית.  
• 8 נגסאקי‏ (Nagasaki‏) עיר נמל עתיקה. העיר השנייה שהושמדה באמצעות פצצת אטום.  

אטרקציות תיירות פופולריות ביפן

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים ביפן, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

1 הר פוג'י‏     2 הארמון הקיסרי של טוקיו‏     3 אקיהברה‏     4 מקדש פושימי אינארי‏     5 טירת הימג'י‏     6 מגדל טוקיו‏     7 המקדש המוזהב‏     8 שיבויה‏     9 מקדש יסוקוני‏     10 אולפני יוניברסל יפן‏     11 מקדש השינטו באיצוקושימה‏     12 מקדש קיומיזו דרה‏     13 טירת אדו‏     14 דוטונבורי‏     15 רופונגי‏     16 אתר הנופש טוקיו דיסני‏     17 טירת ניג'ו‏     18 פארק השלום בהירושימה‏     19 הארמון הקיסרי של קיוטו‏     20 מוזיאון ג'יבלי‏     21 הוריו-ג'י‏     22 טירת מטסומוטו‏     23 יער הבמבוק‏     24 מקדש ריואנג'י‏     25 פארק השעשועים פוג'י-קיו היילנד‏     26 מקדש קוטוקו-אין‏     27 אגם ביווה‏     28 הר קויה‏     29 האי איצוקושימה‏     30 הר אונזן‏   שעות פעילות: כול היום.   31 פארק הקופים ג'יגוקודני‏     32 טירת הירושימה‏     33 מקדש גינקקוג'י‏     34 גוריוקאקו‏

35 מקדש ביודו-אין‏     36 פארק יויוגי‏     37 דרך הפילוסוף‏     38 פארק שינג'וקו גיואן‏     39 טירת קומאמוטו‏     40 אקווריום צ'רואומי‏     41 פארק השעשועים הוויס טן בוש‏     42 הווילה הקיסרית קאטסורה‏     43 אגם קוואגוצ'י‏     44 מוזיאון הפצצה האטומית בנגסאקי‏     45 מקדש איזומו‏     46 מוזיאון יאמאטו‏     47 אגם אשי‏     48 גן החיות של אואנו‏     49 הר האקו‏     50 מקדש קאסוגה‏     51 ניפונבאשי‏     52 מקדש שיטנוג'י‏     53 מוזיאון אדו טוקיו‏     54 גן קנרוקואן‏     55 המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית‏     56 דיונות החול של טוטורי‏     57 מקדש אסאקוסה‏     58 קיצ'יג'וג'י‏     59 שינסקאי‏     60 מקדש קופוקו-ג'י‏     61 פארק השעשועים ג'ויפוליס‏     62 פארק היטאצ'י סיסייד‏     63 מוזיאון המדע והחדשנות מיראיקאן‏     64 מגדל טסוטנקאקו‏     65 פארק אינוקשירה‏     66 בית המרחץ דוגו אונסן‏     67 טירת אודארה‏     68 שרטון אמאנוהשידאטה‏

69 פארק הקופים איוואטיאמה‏     70 טירת פושימי‏     71 מצושימה‏     72 בית המרחץ ארימה אונסן‏     73 מקדש הייאן‏     74 המוזיאון הלאומי לטבע ומדע‏     75 פארק קמיקוצ׳י‏     76 טירת היקונה‏     77 טירת אינויאמה‏     78 מקדש יאקושי-ג'י‏     79 המוזיאון לאמנות עכשווית של המאה ה-21 בקנאזווה‏     80 בריכת התכלת של ביאיי‏     81 מקדש האקונה‏     82 הר יוטיי‏     83 גן ריצורין‏     84 הגלגל הענק טמפוזאן‏     85 אגם טויה‏     86 מפל נאצ'י‏     87 מקדש שימוגמו‏     88 המרכז הלאומי לאמנות בטוקיו‏     89 מגדל קיוטו‏     90 עמק אייה‏     91 המוזיאון לאמנות של טשימה‏     92 טירת קנאזווה‏     93 הר קיטה‏     94 המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בטוקיו‏     95 המוזיאון הלאומי של קיוטו‏     96 מפלי קגון‏     97 מוזיאון המאנגה הבין-לאומי של קיוטו‏     98 פארק המומינים Metsä‏     99 אדו ארץ הפלאות ניקו אדומורה‏     99 המוזיאון הלאומי לאמנות של אוסקה‏

אנו שואפים לחתור לכך שהרשימה תהיה איכותית ככל האפשר. האם אתם סבורים שניתן לשפר את האיכות של הרשימה על ידי ביצוע שינויים ספציפיים? אם כן, אנא כתבו את הצעותיכם לשיפורים הנחוצים בדף השיחה של המדריך.

רקע כללי

יפן, הידועה גם כ"ארץ השמש העולה", היא מדינה בה העבר פוגש את העתיד. התרבות היפנית היא תרבות עתיקה אשר קיימת מעל לאלף שנים, אף על פי כן, בעת המודרנית היא גם אימצה את אופנות המודרניות וטרנדים מרובים וכמו כן גם תרמה רבות לאופנות וטרנדים רבים ברחבי העולם.

יפן היא גם מדינה של ניגודים וסתירות. בעוד שתאגידים יפנים רבים עדיין מובילים בתחומם בשוק הגלובלי, מתוך הנאמר במאמרים רבים במדור הכלכלה של גופי חדשות ניתן לקבל את הרושם שיפן נמצאת על סף פשיטת רגל. המדינה מכילה גם ערים מודרניות רבות עם גורדי שחקים ותעשיית היי טק משגשגת, אך ניתן גם להבחין בלא מעט מקומות עם בקתות עץ רעועים שנמצאים לעיתים רבות בקרבת המבנים המודרניים החדשים. ליפן מקדשים וגנים מרהיבים רבים, וגנים אשר לעיתים רבות מוקפים בשלטי פרסומת גדולים, ומבנים מכוערים. לעיתים רבות תוכלו למצוא בגורדי שחקים מודרניים רבים דלתות הזזה מעץ שמובילים לחדרים מסורתיים עם שטיחי טטאמי, קליגרפיה יפנית, וטקסי תה. הניגודיות הזו לעיתים רבות יכולה להפתיע את המבקרים אשר כמעט אף פעם לא יהיו משועממים במהלך הטיול ביפן.

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של יפן

הארמון הקיסרי של טוקיו

חליפה של לוחם סמוראי אשר לפי ההערכות הייתה בשימוש בשלב מסוים בין המאה ה-17 למאה ה-19

יפן הייתה מיושבת עוד מהתקופה הפלאוליתית העליונה (בסביבות שנת 30,000 לפנה"ס). בין המאה ה-4 למאה ה-9 לספירה התאחדו ממלכות יפן תחת קיסר אחד כאשר חצר הקיסרות הוקמה בהייאן-קיו.

בעוד שהאוכלוסייה הילידית של יפן היו ציידים-לקטים, בסביבות המאה ה-4 לפני הספירה הייתה הגירה גדולה לארכיפלג מיבשת אסיה כאשר באותה התקופה התושבים החדשים הביאו עימם ידע הנוגע לפיתוח כלי ברזל וידע מתקדם בתחום החקלאות. בין המאה ה-4 לספירה למאה ה-9 לספירה הממלכות והשבטים הרבים של יפן התאחדו בהדרגה תחת שלטון ריכוזי אחד, תחת שליטת קיסר יפן. השושלת הקיסרית שהוקמה בתקופה זו נמשכת למעשה באופן רציף עד היום, אם כי התפקיד של קיסר יפן כיום הוא סמלי בלבד. בשנת 794 הפכה הייאן-קיו (קיוטו של ימינו) לבירת האימפריה היפנית.

החל מהמאה ה-12 עבר הכוח הפוליטי ביפן לידי קבוצת דיקטטורים צבאיים (שוגון) ואדונים פיאודלים (דאימיו) בעוד שהחוק נאכף על ידי מעמד של מעמד של לוחמים (סמוראים). לאחר מלחמת אזרחים שנמשכה כמאה שנים בשנת 1603 המדינה אוחדה מחדש תחת השוגון טוקוגאווה אשר האמין שיש לקדם מדיניות חוץ שתוביל לבידוד של יפן מיתר העולם.

בשנת 1543 הפורטוגזים היו האירופאים הראשונים שהגיעו ליפן לאחר שעגנו את ספינותיהם בחלק הדרומי של הארכיפלג. לפורטוגזים הייתה השפעה מהותית על יפן, אפילו שהאינטראקציה הראשונית הייתה מוגבלת למדיי, שכן במסגרת המפגש פורטוגל הציגה בפני יפן כלי נשק חדישים.

בשנת 1854 הצי האמריקני אילץ את יפן לפתוח את הסחר למערב, מה שהוביל לסוף השלטון של השוגון ולשיקום הכוח האימפריאלי בשנת 1868. בתקופת מייג'י אימצה אימפריית יפן חוקה לפי המודל המערבי וכמו גם תוכנית של תיעוש ומודרניזציה.

הצבא היפני פלש למנצ'וריה בשנת 1931, ומשנת 1937 הסכסוך הסלים למלחמה ממושכת עם סין. בשנת 1941 יפן הצטרפה למלחמת העולם השנייה כמעצמה במדינות הציר. ההתקפה של יפן על פרל הארבור בשנת 1941 הובילה למלחמה עם ארצות הברית ועם בעלות בריתה. לאחר שספגה תבוסה במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט ולאחר שארצות הברית הטילה פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי, ב-15 באוגוסט 1945 הצהיר הקיסר הירוהיטו ​על כניעתה של יפן. בעקבות כך החלה תקופה בת שבע שנים בה יפן הייתה תחת כיבוש של בעלות הברית ואשר במהלכה יפן אימצה חוקה חדשה. בחוקת 1947 הוגדרו מחדש סמכויותיו של הקיסר כסמל המדינה בלבד, יפן שללה מעצמה את הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק כוחות צבאיים, ובנוסף לכך החוקה נועדה לשנות את שיטת הממשל המונרכית האבסולוטית בעלת המאפיינים המיליטריסטיים לדמוקרטיה ליברלית.

לאחר מלחמת העולם השנייה, יפן חוותה צמיחה כלכלית עצומה תחת שלטון המפלגה הליברלית-דמוקרטית, והפכה בהמשך למעצמה כלכלית עולמית. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכה יפן לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. החל משנת 2021 כלכלת יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם לפי תמ"ג נומינלי והרביעית בגודלה בעולם לפי תמ"ג. יפן, נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום תעשיית הרכב ובתחום האלקטרוניקה, ותרמה לאורך השנים תרומות משמעותיות בתחומי המדע והטכנולוגיה. לתושבי יפן יש תוחלת חיים מהגבוהות ביותר בעולם, אם כי בשל שינויים שונים בתרבות היפנית גודל אוכלוסיית המדינה נמצא בדעיכה מהותית. התרבות היפנית ידועה היטב כיום ברחבי העולם, ובמיוחד האמנות היפנית, המטבח היפני, וכמו גם המוזיקה והתרבות הפופולרית היפנית, אשר כוללת בין היתר את תעשיית המאנגה, האנימה ותעשיית פיתוח משחקי הווידאו של המדינה.

ממשל ופוליטיקה

יפן היא מונרכיה חוקתית שנוצרה במקור על בסיס המערכת הפרלמנטרית הבריטית. הבית הקיסרי של יפן הוא בית המלוכה העתיק ביותר בעולם. על פי המסורת בית המלוכה נוסד במקור בשנת 660 לפני הספירה. החוקה הנוכחית, אשר נחקקה בשנת 1947 לאחר מלחמת העולם השנייה, הגדירה מחדש את התפקיד של הקיסר כך שיהיה סמלי בלבד. התפקידים הממשלתיים המעטים שהקיסר מבצע נעשים תמיד בהתאם להוראות הקבינט.

הרשות המחוקקת היפנית הוא הפרלמנט של יפן, המכונה "הדיאט של יפן" או "הקוקאי" (ביפנית: 国会), והוא מורכב משני בתים - הבית העליון הוא בית היועצים והבית התחתון הוא בית הנבחרים. שני הבתים נבחרים בשיטת בחירות מקבילה, כלומר, מספר צירים מסוים נבחר בשיטת בחירה אחת, ואילו יתר הצירים באותו בַּית נבחרים בשיטה אחרת. הקבינט מהווה את הרשות המבצעת בממשלה. בראש הקבינט עומד ראש הממשלה, שנבחר על ידי הפרלמנט. ראש הממשלה ממנה שרים לקבינט, שרובם חייבים להיות חברי פרלמנט. בית המשפט העליון מהווה את הרשות השיפוטית.

תפקידים רבים מועברים לממשל המחוזי והממשל העירוני, אך הגופים הללו תלויים תמיד במימון שמגיע מהממשל הלאומי. לעיתים קרובות נהוג לציין כי גוף הממשל המחוזי וגוף הממשל העירוני בעלי "30 אחוז אוטונומיה" מכיוון שכ-30% מהמימון שעובר לשלטון המקומי מגיע מהממשל הלאומי. התוצאה היא שהמדיניות היא לרוב ריכוזית והומוגנית יחסית, על אף שלגופי הממשל של המחוזות, הערים והעיירות יש אוטונומטיה מסוימת.

ביפן יש מספר מפלגות פוליטיות גדולות (מתוך אלפי מפלגות פוליטיות שונות, אשר השתנו, התמזגו והתפצלו לאורך השנים - מה שמסביר כנראה את שמותיהם המבלבלים של המפלגות. המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP), שהיא באופן כללי שמרנית למדיי ומונחה בעיקר על סמך האינטרסים של התאגידים, נמצאת בשלטון כמעט ברציפות מאז 1955. מפלגות קטנות יותר עם ייצוג משמעותי כוללות את המפלגה הדמוקרטית החוקתית (CDP), המפלגה הדמוקרטית לעם (DPFP או DPP), והקומאיטו (מפלגת "הצדק"). ל-LDP יש מספר סיעות. הסיעות השונות של LDP לעיתים רבות מתפצלות או מתמזגות בדיוק כפי שעושות מפלגות פוליטיות. בדרך כלל השם של הסיעות הללו זהה לשלם של המנהיג הנוכחי שלהם, אשר בדרך כלל הוא האדם שקובע את המדיניות של הסיעה.

דמוגרפיה

צפיפות האוכלוסין במחוזות יפן נכון לשנת 2009. האזורים הכהים ביותר הם עם צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר.

משום שיפן נמצאת על ארכיפלג מרוחק, אשר לאורך תקופה ארוכה היה מנותק מיתר העולם (כאשר רק היו קשרים מעטים עם סין וקוריאה), כתוצאה מכך החברה היפנית המודרנית היא מאוד הומוגנית. קרוב ל-99% מהאוכלוסייה היפנית היא ממוצא אתני יפני. כמות האנשים ביפן נמצאת בדעיכה מהותית בעשורים האחרונים, בעיקר בשל שיעורי פיריון נמוכים ומשום שיפן לא מעודד הגירה לתחומה. הקבוצה האתנית השנייה בגדולה ביפן כיום הם הקוריאנים – יש מעל למיליון קוריאנים ביפן כיום. ישנם גם לא מעט סינים, פיליפינים, וברזילאיים, למרות שרבים מהם צאצאים של הורה יפני. למרות שהם השתלבו היטב בחברה היפנית חלק מהסינים ביפנים פועלים עדיין בתחומי אזור הצ’יינה טאון המרכזיים בקובה, נגאסאקי, ויוקוהומה. קבוצות מיעוט של אוכלוסייה ילידה כוללות גם את בני האינו בהוקאידו, אשר באופן הדרגתי היגרו צפונה לאורך המאות האחרונות וכיום אוכלוסייה זו כוללת בסביבות 50 אלף אנשים בלבד, ובני הריוקיואן באוקינאווה.

היפנים ידועים היטב בשל ההקפדה שלהם על כללי הנימוס. יפנים רבים מתלהבים במיוחד כאשר חברים מחו"ל מגיעים לבקר במדינתם ורבים שמחים לעזור לתיירים/זרים אשר אבודים מעט וזקוקים לעזרה מהמקומיים. האוכלוסייה הצעירה ביפן לעיתים רבות מתעניינת במיוחד בלפגוש ו/או להפוך לחברים של תיירים/זרים. אל תופתעו אם במהלך הביקור אדם יפני (בדרך כלל מהמין האחר) יפנה/תפנה אליכם במקום ציבורי וינסה/תנסה לנהל עימכם שיחה באנגלית עם מבטא יפני כבד. מצד שני, לא מעט מתושבי יפן אינם רגילים לתיירים/זרים (המכונים ביפנית 外人, גאייג’ין) ויהיו יותר מרוחקים וינסו להימנע מלדבר איתכם.

במרבית האזורים ביפן אשר נמצאים מחוץ לערים הגדולות נדיר למדיי למצוא תיירים/זרים, וסביר להניח שבמהלך הטיול תגלו שכאשר תיכנסו לבתי עסק או למסעדות מסוימות צוות העובדים יבחר למהר לחדר אחר כאשר תיכנסו לבית העסק. הסיבה לכך היא לא גזענות או פחד מזרים – יפנים רבים פשוט מפחדים שהתיירים/זרים יפנו אליהם באנגלית והדבר יגרום להם למבוכה רבה משום שהם לא יוכלו להבין אתכם או להגיב באנגלית. משום כך מומלץ להקפיד לחייך ולומר "קוניצ’יווה" ("שלום") כאשר נכנסים לבתי עסק/מסעדות.

יהדות יפן

ביפן יש מספר קהילות יהודיות, המונות בסך הכל כ-1000 יהודים, ואשר מרוכזות בעיקר בערים הגדולות במדינה. במדינה ישנם שני בתי חב"ד. בנוסף פועלים ביפן שני ארגונים אוהדי ישראל בשם "בית שלום" ו"מקויה". הם רוחשים חיבה ליהודים ומאמינים בהיותם עם נבחר.

תרבות

גיישות בתהלוכה שנערכה בפסטיבל בטוקיו

לאורך ההיסטוריה יפן חוותה הן תקופות של פתיחות להשפעות אחרות מרחבי העולם אך גם תקופות ממושכות של בידוד מיתר העולם, וכתוצאה מכך התרבות היפנית כיום ייחודית למדיי. לתרבות הסינית הייתה ללא ספק השפעה ניכרת על התרבות היפנית לאורך כל שנות קיומה של התרבות היפנית. ההשפעות הסיניות על התרבות היפנית ניכרות למדיי, על אף שהמסורות הסיניות התמזגו עם התרבות היפנית הילידה באופן בו נוצרה תרבות ייחודית.

בתקופת אדו (בין שנת 1603 עד שנת 1868) התרבות היפנית הושפעה באופן ניכר מקונפוציאניזם (פילוסופיה ומערכת ערכים מזרח-אסיאתית אשר במקור פותחה מכתבי קונפוציוס). שוגונאת טוקוגאווה ייסדה מערכת מעמדית נוקשה, כשהשוגון נמצא בראש ההיררכיה החברתית, ומתחתיו נמצאים בין היתר סמוראים, ומתחתיהם נמצאת האוכלוסייה הכללית. האוכלוסייה הכללית היו אמורים לתת כבוד רב לסמוראים (הם היו עלולים להירצח אם לא היו עושים זאת), והנשים היפניות באותה העת נדרשו להיות כפופות לגברים. הסמוראים באותה העת האמינו באופן מהותי כי עדיף "מוות לפני ביזיון", ועל כן בדרך כלל הסמוראים נהגו להעדיף להתאבד במקום לחיות בבושה. למרות שתקופת אדו הסתיימה בשנת 1868, המורשת של אותה התקופה ממשיכה להשפיע עד היום על החברה היפנית. הכבוד אותו מקבל אדם נותר עד היום דבר חשוב במיוחד בחברה היפנית ועל כן לדוגמה מהעובדים בחברות היפניות עדיין מצפים שהם יצייתו לבוסים שלהם ללא עוררין, והנשים היפניות ממשיכות להיאבק עד היום על כך שהחברה היפנית תתן להן יחס שווה לגברים.

היפנים גאים מאוד במורשתם ובתרבותם, וממשיכים עד היום להקפיד על מסורות עתיקות רבות שהחלה לפני מאות שנים. בנוסף לכך לא מעט יפנים אובססיביים לגבי הטכנולוגיות החדשות ביותר, ולעיתים רבות יוצאים לשווקים ביפן מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים יותר מיתר העולם, לפני שאותם המוצרים מושקים ביתר העולם. הפרדוקס הזה של היותה מדינה המשלבת מסורת לצד חדשנות ומודרנה מושכת ליפן תיירים סקרנים רבים.

חגים ציבוריים

החוק היפני מגדיר 16 חגים רשמיים:

שם החג	תאריך החג	מידע נוסף	יום עסקים
ראש השנה החדשה (元日)	1 בינואר	אחד החגים החשובים ביותר ביפן. בעוד שרק ה-1 בינואר מוגדר כחג לאומי, בפועל בתי עסק רבים נותרים סגורים עד ה-3 בינואר.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום ההתבגרות (成人の日)	יום ב' השני בחודש ינואר	חג לאומי המוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית. גיל 20 הוא הגיל בו אנשים נחשבים רשמית לבוגרים ביפן. בערים ובעיירות רבים ברחבי יפן נערכים ביום זה טקסים, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם ביום זה.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום כינון האומה (建国記念の日)	11 בפברואר	לפי המסורת ביום זה בשנת 660 לפנה"ס הוכתר הקיסר היפני הראשון.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
חג יום הולדתו של הקיסר (天皇誕生日)	23 בפברואר	יום הולדתו של הקיסר היפני הנוכחי נארוהיטו.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום שוויון האביב (春分の日)	בסביבות 20 במרץ	יום המסמן באופן רשמי את המעבר מעונת החורף לעונת האביב.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום שׁוֹוָּה (昭和の日)	29 באפריל	יום הולדתו של הקיסר היפני הקודם, הירוהיטו, אשר מכונה גם הקיסר שׁוֹוָּה. החג מוקדש לזכר ההשפעה של תקופת שלטונו של הירוהיטו.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום החוקה (憲法記念日)	3 במאי	חג המוקדש ליום בו התקבלה החוקה החדשה של יפן לאחר מלחמת העולם השנייה.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
היום הירוק (みどりの日)	4 במאי	חג לאומי המוקדש להערכה והוקרת תודה לטבע.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הילדים (こどもの日)	5 במאי	חג לאומי המוקדש לילדי יפן.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הים (海の日)	יום ב' השלישי בחודש יולי	חג לאומי המוקדש לאוקיינוסים.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום ההרים (山の日)	11 באוגוסט	חג לאומי המוקדש להרי יפן.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הכבוד למבוגרים (敬老の日)	יום ב' השלישי בחודש ספטמבר	חג לאומי המוקדש חאוכלוסיית הקשישים היפנית ולקידום אריכות ימים.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום שוויון הסתיו (秋分の日)	בסביבות 23 בספטמבר	יום המסמן באופן רשמי את המעבר מעונת הקיץ לעונת הסתיו. חג המוקדש לשמר את זכר המתים.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הבריאות והספורט (体育の日)	יום ב' השני בחודש אוקטובר	חג הנערך ביום בו נפתחה אולימפיאדת הקיץ שנערכה בטוקיו בשנת 1964. יום זה מוקדש לקידום תחום הספורט ואורח חיים פעיל.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום התרבות (文化の日)	3 בנובמבר	חג הערך ביום הכרזת החוקה ב-3 בנובמבר 1946 המוקדש לקידום התרבות, אהבת החופש והשלום.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום ההודיה לעבודה (勤労感謝の日)	23 בנובמבר	חג לאומי המוקדש לשבח את פעילותם של העובדים היפנים, ואת הייצור של יפן.	מרבית העסקים סגורים ביום זה.

אקלים

יפן היא באזור אקלים ממוזג, עם בערך ארבע עונות מובחנות, אך בגלל אורכה מצפון לדרום ובשל הבדלי הגובה שלה ישנם הבדלים גדולים בין ששת אזורי האקלים העיקריים ביפן, אשר מתבטאים למשל בכך שהצפון הרחוק קר מאוד בחורף, ואילו הדרום הרחוק הוא סובטרופי (בדומה לישראל). האקלים מושפע גם על ידי רוחות עונתיות.

ליפן ארבע עונות מובחנות:

• עונת האביב היא אחת העונות המוצלחות ביותר לביקור ביפן. הטמפרטורות חמימות, אך לא חמות מדיי, לא יורד יותר מדיי גשם, ובחודשים מרץ-אפריל תוכלו לראות את פריחת עצי הסאקורה ותוכלו לצפות במספר פסטיבלים בולטים
• עונת הקיץ מתחילה עם עונת מונסון (בסוף יוני ותחילת יולי). החודשים יולי ואוגוסט חמים יחסית ומאופיינים בלחות ניכרת ובטמפרטורות גבוהות (יכולות להגיע אף עד 40 מעלות צלזיוס). למבקרים בתקופה זו מומלץ לנסוע צפונה לצפון הוקאידו, או להרי צ’ובו וטוהוקו על מנת לברוח מהחום הכבד. אחד מהיתרונות העיקריים של ביקור במהלך תקופה זו היא שמתרחשים לא מעט מופעי זיקוקים ופסטיבלים גדולים במהלך הקיץ. בסוף הקיץ ותחילת הסתיו, טייפונים מתפתחים מהאזורים הטרופיים שליד קו המשווה ומתקדמים מדרום-מערב לצפון-מזרח, ומביאים איתם גשם כבד.
• עונת הסתיו, אשר מתחילה בספטמבר, היא גם אחת העונות המוצלחות ביותר לביקור ביפן. הטמפרטורות והלחות הופכים הרבה יותר סבילים במהלך עונת הסתיו. עונת הסתיו מספקת לא מעט ימים עם טמפרטורות חמימות וצבעי הסתיו על הצמחייה הם אטרקציית תיירות מעניינת בפני עצמה במהלך תקופה זו. אם זאת, כדאי לקחת בחשבון שבתחילת עונת הסתיו סופות טייפון לעיתים רבות פוקדות את האזורים הדרומיים של יפן, וכתוצאה מכך הפעילות בכל בתי העסק מופסקת עד שהסערה חולפת.
• עונת החורף היא תקופה מוצלחת לעשות סקי, או ללכת למעיינות החמים בטבע לאחר שירד שלג. כדאי לקחת בחשבון שמשום שאין חימום מרכזי בלא מעט מבנים, לעיתים רבות עונת החורף עלולה להיות קרה למדיי אפילו שאתם נמצאים בתוך מבנים. למבקרים במהלך עונת החורף מומלץ לנסוע דרומה לאוקינאווה על מנת להתחמק מהקור. לעיתים רבות יורד הרבה שלג במהלך עונת החורף בהוקאידו ובצפון יפן בשל זרם האוויר הקר שמגיע ליפן מסיביר. אזור רצועת החוף של הונשו (בה מרבית הערים הגדולות של יפן ממוקמות) מאופיין בחורפים פחות קרים לעונת עונת החורף הפוקדות את רצועת החוף המערבית – לדוגמה, לא מעט פעמים תוכלו לגלות במהלך החורף כי בעוד יורד שלג בקיוטו, באוסקה אשר נמצאת רק במרחק שעת נסיעה מקיוטו, מעונן בלבד או רק יורד מעט גשם.

לתיירים מומלץ במיוחד לבקר ביפן במהלך האביב או הסתיו.

גאוגרפיה

יפן היא ארכיפלג של 6,852 איים. האיים הראשיים הם: הוקאידו, הונשו, שיקוקו, וקיושו והם מהווים 97% משטחה היבשתי של יפן. היא מאוד הררית ומיוערת.

יפן נמצאת באזור של געשיות פעילה בתחומי "טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט. מתקיימת גם פעילות געשית תת-ימית, למשל במיוג'ין-שו. ביפן ישנם תשעה אזורים אקולוגיים מיוערים, שמשקפים את האקלים והגאוגרפיה של האיים. מיערות טרופיים ותת-טרופיים באיי ריוקיו ובונין, ליערות מעורבים וממוזגים באיים הראשיים וליערות מחטניים ממוזגים באזורים הקרים של האיים הצפוניים.

דת

מקדשים בודהיסטים בהר קויה

שער טוריאי הוא שער מסורתי הנמצא לרוב בכניסה למקדשי שינטו

שתי הדתות הדומיננטיות ביפן הן - שינטו (神道), אשר היא הדת האתנית של יפן עוד מימי קדם, ובודהיזם (仏教 בוקיו) דת אשר יובאה ליפן אשר מושתת על הדרכותיו של גאוטמה בודהה. במהלך התקופה הפיאודלית היו רדיפות אחר האוכלוסייה הנוצרית של יפן (הנצרות יובאה ליפן במקור על ידי מיסיונרים אירופיים). כיום מקובל למדיי להיות נוצרי אך רק אחוז קטן מהיפנים נוצרים, ורובם מרוכזים באזור מערב יפן.

באופן כללי היפנים אינם דתיים במיוחד. על אף שהיפנים הושפעו במיוחד מהפילוסופיות הבודהיסטיות ועל אף שיפנים רבים נוהגים לבקר באופן תדיר במקדשים בהם הם נוהגים להתפלל, האמונה הדתית והדוקטרינה הדתית ממלאת תפקיד קטן (אם בכלל) בחיי היפני הממוצע. יש הגורסים כי יפנים רבים נוטים יותר להיות שינטו במהלך חייהם (משום שמרבית החתונות והפסטיבלים אותם הם פוקדים הם בדרך כלל שינטו) אך מתים כבודהיסטים (שכן מרבית ההלוויות מבוצעת במסגרת טקס בודהיסטי).

לשינטו ולבודהיזם הייתה השפעה עצומה על החברה היפנית לאורך ההיסטוריה, ובפרט על חיי התרבות של היפנים. ההשפעה של דת השינטו באה לידי ביטוי בין היתר בגנים המרהיבים שתוכלו למצוא ברחבי המדינה וכמו גם במקדשים הייחודיים שמשרים שלווה עמוקה וביערות העתיקים המרובים. כאשר תבקרו במקדש עם שער טוריאי (鳥居) תבחינו במנהגים והסגנונות הייחודיים לדת שינטו. אם תבחינו בחלקת אדמה ריקה כאשר נייר לבן תלוי במרכזה – קחו בחשבון שטקס שינטו נערך במקום לקראת התחלת הבנייה של בניין חדש. הבודהיזם ביפן התפתח לכיוונים שונים לאורך ההיסטוריה. ניצ'ירן (日蓮) הוא הזרם הבודהיסיטי הגדול ביותר ביפן כיום. עבור מרבית האנשים במדינות המערב זרם הזן (禅) של הבודהיזם, אשר התפתח ביפן במאות ה-14 וה-15, הוא הזרם המוכר ביותר של הבודהיזם ביפן. זרם הזן השפיע רבות על טקסי התה ביפן, עבודות הקרמיקה, ציורים, קליגרפיה, השירה ואמנויות הלחימה. ללא ספק ניתן לומר שלאורך השנים חל מיזוג מסוים בין דת השינטו ודת הבודהיזם. בערים ובעיירות יפניות רבות תוכלו כיום לגלות כי המקדשים הבודהיסטים ממוקמים לצד מקדשי השינטו של היישוב. לעיתים רבות אפילו תוכלו למצוא שער טוריאי אשר ממוקם בסמוך לחלק ממקדשים הבודהיסטים.

הנצרות ניכרת ברחבי יפן כמעט אך ורק במובן המסחרי. לקראת חג המולד תוכלו למצוא בקניונים ובמרכזי הקניות ברחבי המטרופולינים קישוטים רבים עם סנטה קלאוס, עצי חג המולד וסמלי חג מולד לא דתיים אחרים. ישנו מיעוט נוצרי ביפן ובעבר אף הייתה קבוצה שכונתה קאקור קירישיתן (隠れキリシタン ) או "נוצרים בסתר" אשר הסתירה את היותה נוצרית בתקופה בה יפן עסקה ברדיפות של הנוצרים במדינה. עם זאת, קבוצה זו כמעט ונכחדה בימינו, לאחר שרובם אימצו את זרם המיינסטרים של הנצרות או המירו את דתם לשינטו/בודהיזם. בניגוד למקובל בקוריאה הדרומית, ביפן אין כנסיות עצומות ובעוד שאפילו היו יפנים נוצרים שמילאו תפקידים פוליטיים בולטים - כולל בתפקיד ראש ממשלת יפן – משום ששיעור הנוצרים ביפן עומד רק על כ-1-2% מכלל האוכלוסייה היפנית, הנצרות אינה בולטת במיוחד בחברה היפנית ולמרבית היפנים אף אין כל ידע על העקרונות הבסיסיים של הנצרות.

שפה

השפה היפנית איננה מוגדרת כשפה הרשמית של יפן, אך היא ללא ספק השפה הלאומית דה-פקטו של המדינה אותה דוברים מרבית תושבי המדינה.

לשפה היפנית עשרות ניבים, אם כי הניב של טוקיו, שמוכנה "יפנית סטנדרטית" (標準 語), הוא הניב אותה לומדים בבתי הספר ואשר הכי מוכר בקרב מרבית אוכלוסיית יפן. הניב השני הבולט ביותר הוא הניב של אזור קיוטו-אוסקה. הניב של אזור קנסאי, אשר מכיל לא מעט מילות סלנג, נודע במיוחד בתרבות הפופ היפנית, בעוד שאזור טוהוקו הצפוני ואזור דרום קיושו נחשבים קשים יותר ולהכי פחות מובנים בקרב יתר דוברי היפנית.

באיי אוקינאווה הדרומיים ישנם גם לא מעט דוברים של שפות הריוקיואן (琉球語派) - אותם דוברים בעיקר קשישים, בעוד שמרבית המקומיים דוברים יפנית-אוקינאוונית, אשר הוא ניב שחלק גדול מאוצר המילים שלו נלקח משפות ריוקיואן. בצפון הוקאידו ישנם גם מעטים שדוברים את השפה אינו (アイヌ イタㇰ).

כמעט כל הטקסטים שנכתבים כיום בשפה היפנית מכילים שילוב של קאנג'י (漢字), ושתי כתבי הברות שונים – הירגאנה (ひらがな) וקטקאנה (カタカナ). בעוד שקאנג'י מכיל תווים שנלקחו במקור משיטת הכתב הסינית, הירגאנה משמשת בעיקר כאשר כותבים מילים אשר ייחודיות לשפה היפנית, וכמו גם אלמנטים אחרים הקשורים לדקדוק של המשפט, וקטקאנה משמשת בעיקר כאשר כותבים מילים ושמות זרים, מילות הלוואה, שמות מדעיים, ולעיתים כאשר מעוניינים להדגיש מילה מסוימת. משום שיפנית נכתבת כתוצאה משילוב של שלושה סוגי כתב, ומשום שישנה כמות גדולה במיוחד של תווי קאנג'י שונים, מערכת הכתיבה היפנית נחשבת כיום לאחת ממערכות הכתב המורכבות ביותר בעולם שנמצאות בשימוש.

ישנם אלפי תווים לקאנג'י אשר נמצאים בשימוש יומיומי ואפילו ליפנים לוקח לא מעט שנים ללמוד את כולם. לקטקאנה יש רק 46 תווים וללא ספק פשוט בהרבה יותר ללמוד אותם. מבין השניים, קטקאנה תהיה כנראה שימושית יותר עבור תיירים המבקרים ביפן משום שביפן נהוג להשתמש בקטקאנה על מנת לכתוב מילים שמקורן במקור משפות זרות לא-סיניות – לדוגמה, אם תדעו לקרוא משפטים הכתובים בקטקאנה תוכלו להשתמש בידע זה על מנת להבין כי המשמעות של המילה "バ ス" (באסו) היא "אוטובוס", שהמשמעות של המילה "カメラ" (קאמרה) היא "מצלמה", שהמשמעות של המילה "コンピューター " (קונפיוטא) היא "מחשב", וכו’. עם זאת, מילים מסוימות כמו "テレビ " (טרהבי), שמשמעותה "טלוויזיה", "デパート" (דהפאטו), שמשמעותה "חנות כלבו", ו"スーパー" (סופא), שמשמעותה "סופרמרקט", עשויות להיות קשות יותר להבנה משום שיש קשר קלוש יחסית בין המילה המקורית באנגלית למילה ביפנית. אם אתם שולטים היטב בשפה הסינית הדבר יסייע ללא ספק רבות להתמודד עם טקסטים הכתובים בקאנג'י, אך כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד המשמעות של המילים היא מה שחושבים ממבט ראשון – לדוגמה, בעוד שהפירוש המילולי של המילה "手紙" הוא "נייר יד", המשמעות של המילה בסינית הוא "נייר טואלט" וביפנית המשמעות של המילה היא "מכתב".

רוב היפנים לומדים אנגלית במשך 6 שנים לפחות במהלך תקופת הבית ספר, אך בתי הספר נוטים להתמקד יותר בדקדוק ובכתיבה, ופחות בשיפור רמת השיחה של התלמידים. מחוץ לאזורים המתויירים ביותר ובתי המלון הבין-לאומיים הגדולים ביותר נדיר למצוא אנשים אשר בקיאים במיוחד בשפה האנגלית. עם זאת, יכולות הקריאה והכתיבה נוטים להיות טובים יחסית ולא מעט יפנים מסוגלים להבין טקסטים הכתובים באנגלית על אף שהם עלולים להתקשות להגות את המילים או לדבר איתכם באנגלית שוטפת. אם תלכו לאיבוד ברחובות יפן מומלץ לשקול לכתוב מבעוד מועד על נייר, ובמילים פשוטות, את השאלה שאותה אתם מעוניינים להציג בפני המקומיים, וסביר להניח שתמצאו אנשים שיצליחו לקרוא את השאלה ולהנחות אתכם בכיוון הנכון. בשל כך מומלץ גם לשאת עליכם כרטיס ביקור של המלון בו אתם שוהים ולהראות אותו לנהג מונית או לאנשים אקראיים בהם תיתקלו אם איבדתם את דרככם ואתם זקוקים למעט הכוונה. תתנחמו לכל הפחות בעובדה שחלק גדול מהיפנים בהם תיתקלו צפויים להשקיע לא מעט מאמצים על מנת להבין מה הדבר שאתם שואלים על מנת שהם יוכלו לסייע לכם, ומשום כך מומלץ לנסות ללמוד מספר ברכות בסיסיות ביפנית על מנת שתוכלו להפגין הכרת תודה בפני האנשים שבוחרים לעזור לכם.

מתקנים ציבוריים רבים, כגון רכבות, כוללים כמעט כולם שילוט עם כיתוב באנגלית, וברבות השינקנסן ורכבות פופולריות רבות הכריזה ברכבת נעשית גם בשפה האנגלית. באטרקציות התיירות ומרכזים מסחריים גדולים בדרך כלל תוכלו למצוא גם שילוט באנגלית, אך בדרך כלל, ככל שתתרחקו מהאזורים המתויירים ביותר תוכלו לשים לב שישנם פחות שלטים עם כיתוב באנגלית.

בחלק מאתרי התיירות המרכזיים ובמלונות הבין-לאומיים הגדולים בטוקיו ישנו צוות עובדים שמסוגל לדבר גם בשפות מנדרינית או קוריאנית. כמו כן, בנמלי תעופה ותחנות רכבת מרכזיים רבים יש גם שילוט עם כיתוב בסינית ובקוריאנית.

אטרקציות

טירות

טירת הימג'י במערב יפן הנחשבת לאחת הטירות הידועות והיפות ביותר במדינה

בדומה לבריטים, הצרפתים והגרמנים, גם ליפנים היסטוריה ארוכה של בניית טירות מרשימות. בתקופה הפיאודלית של יפן היה ניתן למצוא לכל הפחות מספר טירות כמעט בכל מחוז ברחבי המדינה.

כתוצאה מההפצצות שאירעו ביפן במהלך מלחמת העולם השנייה, וכמו גם כתוצאה משריפות, צווים להריסת טירות, וכו' – כיום נותרו רק 12 מהטירות הקלאסיות. לטירות הללו "דונג'ונים" (מגדלים מבוצרים) מרהיבים אשר השתמרו היטב. ארבעה מאותן הטירות נמצאות באי שיקוקו, שתי טירות נמצאות צפונית לשם באזור צ'וגוקו, שתי טירות נמצאות באזור קנסאי, שלוש טירות נמצאות באזור צ'ובו וטירה אחת נמצאת בחלק הצפוני של אזור טוהוקו. לא תוכלו למצוא טירות היסטוריות אותנטיות בקיושו, קאנטו, הוקאידו או אוקינאווה.

12 הטירות ההיסטוריות הקלאסיות הן:

• טירת הירוסאקי
• טירת מאצומוטו
• טירת מארוקה
• טירת אינויאמה
• טירת היקונה
• טירת הימג'י
• טירת ביצ’הו מאטסויאמה
• טירת מאסו
• טירת מרוג'מה
• טירת קוצ'י
• טירת מאטסויאמה
• טירת אוג'ימה

ביפן ישנם גם לא מעט שיחזורים מודרניים של טירות היסטוריות, אשר בחלק מהן מבקרים אף יותר אנשים מאשר מבקרים בטירות ההיסטוריות הקלאסיות. טירת השורי באוקינאווה היא ייחודית מבין הטירות של יפן, מכיוון שהיא שימשה כארמון המלוכה של ממלכת ריוקיואן ונבנה בסגנון אדריכלי ריוקיואני ייחודי, בעל השפעה סינית חזקה בהרבה יותר מהטירות שנבנו בסגנון יפני.

תוכלו למצוא ביפן גם חורבות של טירות היסטוריות אשר כוללות בדרך כלל רק את קירות הטירה או חלקים מסוימים משלד המבנה המקורי. למרות שאין להן את המבנים המשוחזרים שתוכלו למצוא באתרים המכילים שיחזורים מודרניים של טירות היסטוריות, אתרים המכילים חורבות של טירות היסטוריות יכולים לעיתים רבות להרגיש יותר אותנטיים משום שהמבנים המשוחזרים עשויים לעיתים להרגיש מסחריים מדיי ומתויירים מדיי.

גנים

גני ריטסורין (Ritsurin Garden) שבפריפקטורה קאגאווה

יפן ידועה בזכות הגנים שלה. גני הנוף שלה, כמו גם גני החול/אבן בסגנון הזן, ידועים בזכות עיצובם הייחודי. המדינה הכריזה לאחרונה על 3 הגנים הטובים ביותר, בהתחשב בגודלם, יופים והאותנטיות שלהם: גן קנרוקואן בקנאזווה, גן קאיראקואן במיטו, וגן קורקואן באוקיאמה. הגן הגדול ביותר, והגן המועדף על תיירים רבים, הוא גן ריטסורין בטקמאטסו.

גני חול ואבנים נמצאים בדרך כלל במקדשים, בעיקר במקדשי זן בודהיזם. הידוע מביניהם הוא גן ריואניי בקיוטו, אבל ניתן למצוא גנים כאלה בכל רחבי יפן. גם גני טחב מאוד פופולריים ביפן, וקוקה-דרה, שממוקם גם הוא בקיוטו, הוא אחד מהטובים שביניהם. הרשמה מראש היא חובה, על מנת שניתן יהיה לוודא שבביקור הטחב עדיין משגשג ולא נרמס.

אתרים רוחניים

מומלץ לשלב במהלך הטיול ביפו ביקור במספר מקדשים. המקדשים הבודהיסטים והמקדשים של דת השינטו הם הנפוצים ביותר ביפן, אם כי ישנם גם מספר אתרים בעלי חשיבות דתית של דתות אחרות אשר גם מומלץ לבקר בהם.

בודהיזם
לבודהיזם הייתה השפעה עמוקה על יפן מאז שהגיעה לראשונה ליפן במהלך המאה ה-6 לספירה. תוכלו למצוא מקדשים בודהיסטים כמעט בכל עיר ברחבי יפן, וישנם לא מעט כתות בודהיסטיות ביפן. בחלק מהמקדשים הבודהיסטים תוכלו לקבל גם שיעורי מדיטציה באנגלית.

חלק מהאתרים הבודהיסטים הקדושים ביותר מורכבים ממתחמים גדולים שנמצאים על פסגות הרים – אתרים כגון הר קויה (מקום הקבורה היוקרתי ביותר ביפן בו נמצא המקדש הראשי של הכת הבודהיסטית שינגון), הר הייאי (נבנה במקור כאשר קיוטו הפכה לבירת יפן במטרה להסיר את הבודהיזם מהפוליטיקה היפנית. זהו האתר הראשי של הכת הבודהיסטית טנדאי) והר אוסורה (הנחשב ל"שער לגיהנום" וכולל מונומנטים וקברים רבים הנמצאים באזור שממה וולקני).

רבים מהמקדשים הגדולים והחשובים ביותר לבודהיסטים ביפן ממוקמים בקיוטו, כמו מקדשי הונגאנג'י ומקדש צ'יון-אין. בקיוטו ישנם גם חמישה ממקדשי הזן הראשיים וכמו גם את מקדש נאנזנג’י. לקיוטו ולקמקורה ישנם חמישה מקדשים בודהיסטים בולטים נוספים כל אחד. חמשת המקדשים של קמקורה הם מקדשי קנצ'וג'י, אנגאקוצ'י, ג'ופוקוג'י, ג'וצ'יג’ וג'ומיוג'י. מקדש איהייג’י הוא גם מקדש זן בולט, אם כי מעולם לא נחשב לחלק מחמשת מקדשי הזן הראשיים.

מקדש טודאיג'י בנארה ומקדש קוטוקואין בקאמאקורה נודעים במיוחד בשל פסלי הבודהה הגדולים שלהם. פסל הבודהה במקדש טודאיג’י הוא פסל הבודהה הגדול ביותר ביפן, בעוד שפסל הבודהה במקדש קוטוקואין בקאמאקורה הוא פסל הבודהה השני בגודלו ביפן.

מקדש הוריוג'י, אשר ממוקם דרומית לנארה, הוא מבנה העץ העתיק ביותר בעולם. אתר בולט נוסף הוא רחבת הפניקס של אוג’י אשר חקוק גם על גבי המטבע של 10 ין.

שינטו
שינטואיזם היא הדת ה"ילידית "של יפן, ומשום כך כל מי שמעוניין לחוות חוויות אותנטיות במיוחד אשר הם "יפנים באופן מוחלט" במהלך הטיול ביפן מומלץ לבקר באתרי שינטו מכיוון שבחלק גדול מהאתרים הללו תוכלו להתרשם מאתרים בהם ניתן להבחין באסתטיקה יפנית אותנטית.

מקדש השינטו הקדוש ביותר הוא המקדש גראנד אייסה, בעוד שמקדש השינטו השני בחשיבותו הוא מקדש איזומו. מקדשי שינטו בולטים נוספים כוללים את מקדש איצוקאשימה באי מיאג'ימה, מקדש טושוגו בניקו, המקדשים קומאנו סאנזאן, דאווה סאנזאן, ומקדש מאיג'י שבטוקיו, והמקדשים שימוגאמו, קאמיגאמו, ופושימי אינארי שבקיוטו.

אתרים נוצרים
הנצרות הגיעה לראשונה ליפן במהלך שנת 1549 דרך הפורטוגזים והקדוש פרנסיס חאווייר. חאווייר הקים ביפן את הכנסייה הנוצרית הראשונה בימאגוצ'י, שהריסותיו מהוות כיום חלק מפארק הזיכרון של חאווייר. כאשר טויוטומי הידיושי עלה לשלטון הוצאה הנצרות מחוץ לחוק והחלה רדיפה של הנוצרים ביפן. במהלך תקופה זו כ-26 יפנים-נוצרים נצלבו בנגסאקי. ישנה אנדרטה לאותם האנשים בנגסאקי. בנגסאקי תוכלו גם למצוא את כנסיית אורה אשר היא הכנסייה העתיקה ביותר שלא נהרסה לאורך השנים. הכנסייה נבנתה במקור בשנת 1864.

מרד שימאבארה, אשר היה התקוממות מצד האוכלוסייה הנוצרית, הוביל לכך שהממשל שם סוף לפעילות של הקתולים ביפן וכמו גם לכך שבוצעו עריפות ראשים לכ-37,000 איכרים נוצרים. בשימאבארה תוכלו לבקר בחורבות של טירת הארה בה האוכלוסייה הנוצרית התאספה והותקפה. באולם הזיכרון של אמקאוסה שירו באויאנו תוכלו ללמוד על מרד שימברה ורדיפת הנוצרים.

אתרים נוספים בעלי חשיבות דתית
ביפן ישנו גם קומץ של מקדשים קונפוציאנים בולטים. המקדש הקונפוציאני בנגסאקי הוא המקדש הקונפוציאני היחיד בעולם שנבנה על ידי סינים מחוץ לסין.

לדת האוקינאווית יש גם אתרים בולטים משלה ביפן. אתר המורשת העולמית סטה אוטאקי הוא אחד מאתרי הדת האוקינאווית הבולטים ביותר ביפן. טקסים רבים נערכים באתר זה עד היום.

אתרי מלחמת העולם השנייה
שלושת המקומות שחובה לבקר בהם עבור כל מי שמתעניין במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה הם - הירושימה, נגסאקי והאי הראשי של אוקינאווה. אוקינאווה הוא המקום בו התרחשו כמה מהקרבות האכזריים ביותר בין יפן וארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ועל כן תוכלו למצוא בו לא מעט שרידים מהתקופה האפלה הזו. פארק השלום, מוזיאון השלום של הפרפקטורה, מוזיאון השלום של הימהיורי, וההיכל להנצחת השלום של איטומאן הם חלק מהאתרים המוצלחים ביותר לבקר בהם על מנת ללמוד עוד על תקופת מלחמת העולם השנייה ביפן, לראות פריטים בולטים מהמלחמה, ולשמוע את התיאורים של הקרבות.

הירושימה ונגסאקי הם אתרים חשובים במיוחד במובנים רבים. הירושימה היא העיר הראשונה בהיסטוריה האנושית שעליה הוטלה פצצת אטום, וכמו גם העיר בה פצצת האטום שהוטלה גרם למקרי המוות הגדול ביותר. לאחר שהוטלה פצצת אטום על הירושימה ארצות הברית הטילה גם פצצת אטום על נגסאקי מספר ימים לאחר מכן והדבר הוביל בהמשך לכך שהיפנים בחרו להיכנע ובעקבות כך הסתיימה מלחמת העולם השנייה. אפילו מי שלא מתעניין במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה עשוי למצוא עניין רב באתרים בהם הוטלו פצצות האטום, שכן השימוש בנשק גרעיני והסכנה לכך שבעתיד תהיה מלחמה גרעינית נותרו סוגיות מהותיות גם כיום. באתרים הללו תוכלו לראות בעצמכם עד כמה פצצות האטום יכולות להיות רבות עוצמה, הרסניות ולגרום לנזק עצום - לא רק למבנים ולאנשים שנהרגים, אלא גם לאנשים שניצלו. במהלך המלחמה הופגזו 58 יישובים נוספים ברחבי יפן (כולל טוקיו), ולכן תוכלו למצוא גם אנדרטות ומוזיאונים המוקדשים (אשר פחות נודעים) לנושא זה בחלק מאותן הערים.

ראוי לציין גם שלחברת Military Historic Tours יש את הזכויות הבלעדיות להוביל סיורים מודרכים באזור איו ג’ימה, אך סיורים אלו זמינים רק לאזרחי ארצות הברית.

פעילויות

פעילויות חוצות

אין זה מפתיע שבמדינה שבה מעל ל-70% מהשטחים הם מיוערים או הררים יש שפע של פעילויות חוצות בהן תוכלו לקחת חלק במהלך הביקור. טיולי הליכה הן פעילות חוץ פופולרית במיוחד בתרבות היפנית. תוכלו למצוא לא מעט שבילי הליכה קטנים ברחבי יפן וכמו גם שפע של אזורים הרריים ללכת בהם בפארקים הלאומיים הרבים של יפן. טיולי הליכה יכולים להיות גם חלק מחוויה רוחנית, כגון לטפס במעלה 2,446 מדרגות האבן של ההר הקדוש הר גארו דרך יער קדום מרהיב.

טיול הליכה לפסגת אחד מההרים הרבים של יפן היא פעילות שנמצאת בתחום היכולת של חלק גדול מהמבקרים ביפן. תוכלו גם להגיע לפסגה של חלק מההרים הבולטים ביותר הן באמצעות מכונית, אך גם במסגרת טיול הליכה קצרה וקל. הר אסו הוא אחד מהרי הלוע הוולקנים הגדולים ביותר בעולם, וישנו כביש סלול אשר באמצעותו ניתן בין היתר לנסוע במכונית ממש עד לפסגת ההר.

כ-300 אלף בני אדם מטפסים מדי שנה לפסגת הר פוג'י, ההר האייקוני אשר הוא ההר הנודע ביותר ביפן. על מנת להגיע לפסגה של הר פוג’ תצטרכו להצטייד בבגדים מתאימים לכך ולהביא איתכם ציוד בסיסי נחוץ (קרם הגנה, פנס ראש, וכו'), כאשר אורך המסלול הוא בין יום ליומיים. בעוד שלא מדובר בטיול קצר במיוחד וקל במיוחד, המסלול הפופולרי בהחלט ניתן לביצוע כל עוד שהנכם בכושר סביר.

יפן מכילה לא מעט הרים מושלגים ולכן היא מהווה גם יעד מוצלח למטיילים שמעוניינים לעשות סקי ו/או סנובורד. האקלים הקר בחלק מהאזורים ביפן מסייע לוודא שבאתרי הסקי הבולטים יש כמות טובה של שלג מדיי שנה. בממוצע יורד באתרי הסקי שבהרי האלפים היפניים בסביבות 10 מטר שלג מדי שנה, ובהוקאידו אף יורד בסביבות 14 מטר שלג מדי שנה! חופשת סקי ביפן יכולה להיות זולה באופן מהותי בהשוואה למקובל במדינות אחרות בעולם, כאשר הכרטיסים למעלית באתר זולים יותר, מקומות הלינה זולים יחסית, והאוכל זול יחסית. תוכלו גם למצוא ציוד הסקי להשכרה במחירים סבירים, אך מכיוון שלמרבית היפנים יש רגליים קטנות יחסית, כדאי לשקול להביא איתכם מגפי סקי משלכם. הדרך הקלה ביותר להגיע למדרונות רבים היא לנסוע בתחבורה הציבורית (ברכבות ו/או באוטובוסים), ולשלוח את ציוד הסקי/סנובורד אל המדרונות באמצעות שירות שליחויות.

לאורך השנים גולף הפך לענף ספורט פופולרי בקרב יפנים רבים. המחיר של הקרקעות בפאתי הערים הוא גבוה למדיי ולכן מרבית מגרשי הגולף נמצאים לרוב במרחק של שעה או שעתיים מהערים הגדולות (לעיתים ישנם הסעות מיוחדות המגיעות למגרשי הגולף אשר יוצאות מתחנות הרכבת אשר חייבים להירשם אליהן מבעוד מועד). בימי חול משחק גולף יעלה לכל הפחות כ-6,000 ין. כדאי לקחת בחשבון שביום בו תשחקו גולף הדבר יעסיק אתכם במשך כל היום. מכיוון שרוב השחקנים הם אנשי עסקים מקומיים, לרוב לא תורשו לשחק לבדכם (משום כך מומלץ לוודא שתבואו לשחק גולף עם לפחות עוד אדם אחד), וכי בדרך כלל יש מבחר מוגבל של ציוד גולף להשכרה (משום כך עדיף לעיתים רבות להביא מחבטי גולף משלם ונעלי גולף משלכם).

למרות שיפן היא מדינה המשתרעת על איים מרובים, יפן לא נודעת במיוחד בשל חופי הרחצה שבה. לערים רבות ביפן אין חופי רחצה פשוט משום שערים יפניות רבות משתרעות ממש עד קו החוף. כאשר כן יש חופי רחצה בערים מסוימות לרוב היפנים נוהגים לפקוד את אותם החופים רק בעונת הקיץ - ברגע שמגיע ה-1 בספטמבר, המצילים מפסיקים לפטרל לאורך החוף, וכתוצאה מכך גם המתרחצים היפנים מפסיקים להגיע לחופי הרחצה. גלישה פופולרית במקצת מכיוון שתנאי הגלישה מוצלחים למדיי הן ברצועת החוף המזרחית והן ברצועת החוף המערבית (במהלך עונת הטייפון של אוגוסט-אוקטובר ברצועת החוף המזרחית, ובמהלך החורף ברצועת החוף המערבית). ישנם גם מספר לא מעט אתרים אשר מוצלחים למדיי לשנורקלינג ולצלילה. בעוד שתחום השייט אינו נפוץ במיוחד ביפן, תוכלו למצוא מספר פעילויות שייט מהנות במיוחד, כמו למשל רפטינג נהרות בנהרות של בעמק איה.

אירועי ספורט

ענף הבייסבול, אשר יובא במקור ליפן במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת, זכה לפופולריות רבה ביפן לאורך השנים. חובבי משחק הבייסבול עשויים לגלות שיפן היא אחת המדינות היחידות בעולם, מלבד ארצות הברית, בהם בייסבול זכה לפופולריות רבה במיוחד. לבתי ספר תיכוניים רבים יש קבוצות בייסבול, ישנם גם לא מעט שחקני בייסבול מקצועיים ביפן, ולמשחק חשיבות רבה בתרבות הפופולרית היפנית. בנוסף, שחקני בייסבול יפנים רבים זכו לקריירה מצליחה בליגת ה-MLB באמריקה הצפונית. ליגת הבייסבול היפנית הרשמית ידועה בשם "Nippon Professional Baseball", או "פורו יאקיו" (プロ野球), כלומר, "בייסבול מקצועי", והיא נחשבת בעיני רבים לליגת הבייסבול המקצועית המצליחה ביותר מחוץ לארצות הברית. נבחרת הבייסבול היפנית הלאומית נחשבת גם היא לאחת מקבוצות הבייסבול המצליחות ביותר עולם.

בדרך כלל קל יחסית להשיג כרטיסים למשחקי בייסבול, אפילו כאשר קונים את הכרטיסים ביום המשחק, אם כי כמובן שמוטב לרכוש כרטיסים מבעוד מועד למשחקים פופולריים. עלות הכרטיס בדרך כלל תהיה לכל הפחות בסביבות 2,000 ין. משחק ממוצע יימשך בסביבות 4 עד 5 שעות. בדרך כלל תוכלו להביא עימכם אוכל ושתייה מבחוץ, וזו בהחלט דרך טובה לחסוך מעט כסף במקום לשלם את המחירים המופקעים שגובים בתוך האצטדיון על אוכל ושתייה (למשל, 800 ין על ליטר בירה). כאשר מבקרים במסעדות ו/או בברים מקומיים באוסקה לעיתים רבות עשויים "להשתלט" על אותם המקומות מעריצי בייסבול אשר שרים בקול רם, ומריעים ללא הפסקה בעת שהם צופים במשחק. החוקים המקובלים במשחקי הבייסבול ביפן אינם שונים בהרבה מהחוקים המקובלים במשחקי הבייסבול בארצות הברית, אם כי ישנם מספר וריאציות קטנות. היריבות הגדולה ביותר היא בין קבוצת "יומיאורי ג’יינטס" מטוקיו (אחת הקבוצות המצליחות ביותר והפופולריות ביותר ביפן, למרות שלא מעט אנשים לא אוהבים את הקבוצה) וקבוצת "האנשין טייגרס" מאוסקה (אשר לה יש את האוהדים הסוערים והמסורים ביותר).

ביפן נערכים מדי שנה שני טורנירים לאומיים עבור קבוצות הבייסבול של התיכונים אשר מושכים אף יותר תשומת לב מהמשחקים של ליגת הבייסבול המקצועית. שני הטורנירים מתקיימים באצטדיון קושיין, שממוקם בתחום העיר נישינומיה סיטי שבקרבת קובה, אשר מכיל מעל ל-50 אלף מושבים, והוא גם מגרש הבית של קבוצת הבייסבול המקצוענית "האנשין טייגרס".

• הטורניר הראשון של קבוצות הבייסבול של התיכונים, אשר מכונה "קושיאן האביב" (春の甲子園), נערך במהלך חודש מרץ, ומתחרים בו 32 קבוצות שונות מכל רחבי המדינה.
• הטורניר השני של קבוצות הבייסבול של התיכונים, אשר מכונה "קושיאן הקיץ" (夏の甲子園), נערך במהלך חודש אוגוסט, ומתחרים בו בסך הכל 49 קבוצות שונות מכל מחוז ברחבי יפן.

ענף הכדורגל (サッカー, "סאקה") פופולרי במיוחד ביפן. ליגת הכדורגל הרשמית של יפן אשר מכונה "ניפון פורו סאקה ריגו" (日本プロサッカーリーグ), אשר ידועה גם בשם "J ליג" (Jリーグ, "ג’יי ריגו"), אשר בה הליגה הבכירה מכונה "ליגת J1". יפן היא אחת מהמדינות האסיאתיות הבודדות בהן ענף הכדורגל הוא מצליח במיוחד ולחלק משחקני הכדורגל היפנים הייתה בעבר קריירה מצליחה בליגות הכדורגל הבכירות באירופה.

תחרות סומו

היאבקות סומו (相撲) הוא ענף ספורט יפני פופולרי במיוחד. חוקי המשחק פשוטים יחסית – המנצח הוא המתאבק הראשון שמצליח לגרום ליריבו להיזרק מחוץ לזירת ההיאבקות או לגעת בקרקע עם כל דבר מלבד הרגליים. כמעט הכל מותר בתחרויות היאבקות סומו, פרט לקומץ מהלכים אסורים. במשחקי הסומו משולבים גם מסורות שונות שמקורן בדת השינטו, כאשר בדרך כלל המתחרים עוסקים בטקסים שונים והכנה מנטלית לפני התחרות, ולאחר מכן עוסקים בהיאבקות רק במשך 10 עד 30 שניות. מתאבקי סומו, המכונים גם "ריקישי" (力士), חיים ב"חוות אימונים" (相撲部屋) מיוחדות ונוהגים להקדיש כמעט את כל זמנם לעלייה במשקל ולאימונים לקראת התחרויות. לאורך השנים היו מספר מתאבקים סומו זרים שזכו להצלחה ביפן, אם כי ישנם כיום כללים שנויים במחלוקת שמגבילים את כמות המתאבקים הזרים שרשאים להשתתף בתחרויות.

תחרויות הסומו מאורגנות על ידי איגוד הסומו היפני. תחרויות הסומו הגדולות ביותר הם שישה טורנירים מרכזיים שנערכים לאורך כל השנה אשר הם התחרויות היחידות בהן התוצאות משפיעות על דירוג המתאבקים. כל טורניר נמשך 15 ימים. הטורנירים נערכים בטוקיו בחודשים ינואר, מאי, וספטמבר, באוסקה במרץ, בנגויה ביולי ובפוקואוקה בנובמבר. עם קצת תכנון תוכלו אפילו לקחת חלק בביקור בחוות האימונים של המתאבקים, למרות שכנראה תצטרכו עזרה מאדם שדובר יפנית על מנת לעשות זאת, ולוודא שתקפידו על כללי התנהגות המקובלים במהלך הביקור בחוות האימונים. (לדוגמה, תדרשו לשבת בשקט מוחלט במשך כל האימון, אשר בדרך כלל נמשך מספר שעות). האימון מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות.

גם ענף ההיאבקות המקצועית (プロレス, "פורורהסו") זוכה לפופולריות רבה ביפן. מכיוון שלמתאבקים יפנים רבים יש רקע באמנויות לחימה, לא נדיר לראות מכות שמבוצעות ללא כפפות וכמו גם מקרים בהם היריב מוכנע בלפיתת צוואר. ישנם לא מעט חברות המארגנות מופעי היאבקות – החברות הגדולות ביותר הן New Japan Pro-Wrestling, All Japan Pro Wrestling, ו-Pro Wrestling NOAH. תחרות הפורורהסו הגדולה ביותר נערכת במשך שני לילות ב"טוקיו דום" שבטוקיו ב-4 וב-5 בינואר מדי שנה.

מרוצי סוסים (競 馬keiba ) זוכים גם כן לפופולריות רבה ביפן. מרוצי הסוסים הוא מענפי הספורט הבודדים ביפן בהם מותר להמר. גביע יפן, שנערך מדי שנה במגרש המרוצים של טוקיו, הוא אחד ממרוצי הסוסים היוקרתיים ביותר בעולם, ומושך אליו באופן תדיר את רוכבי הסוסים הטובים ביותר בעולם. מרגש המרוצים אנשין שבטאקאראזוקה, מגרש המרוצים קיוטו שבפאשימי, ומגרש המרוצים נאקאיאמה שבפאנאבאשי הם ארבעת מגרשי מרוצי הסוסים הגדולים ביותר ביפן ונערכים בהם מעת לעת מרוצים בין-לאומיים חשובים.

בידור ומשחקים

קריוקי בר בשינג'וקו שבטוקיו אשר זכה לפרסום רב כאשר נכלל בסרט "אבודים בטוקיו"

הקריוקי (カラオケ) הומצא במקור ביפן ותוכלו למצוא כיום קריוקי בר כמעט בכל עיר יפנית. המילה קריוקי מבוטאת ביפנית קה-רא-או-קה והמשמעות שלה היא קיצור של המילים "תזמורת ריקה" ביפנית. כדאי לקחת בחשבון כי יפנים רבים לא יבינו על מה אתם מדברים אם תבטאו את המילה קריוקי כפי שמבטאים אותה בעברית (קארא-אוקי) ואנגלית (קה-רי-אוקי). מרבית מקומות ה"קריוקי בר" ביפן משתרעים על פני מספר קומות בבניין בו הם נמצאים. לרוב משכירים חדר שישמש רק אתכם ואת החברים שלכם, כך שאין סיבה לחשוש מכך שאנשים שאתם לא מכירים יקשיבו לכם שרים ו/או מזייפים. לעיתים רבות העלות של השכרת החדר כוללת גם אלכוהול כאשר תוכלו למלא מחדש את הכוס כל עוד תרצו עוד. בסניפים של הרשתות הגדולות תוכלו למצוא מבחר מצוין של שירים בשפה האנגלית. מרבית היפנים המבוגרים אשר בוחרים לשיר קריורי נוטים להעדיף לשיר שירי בלדה בברים שכונתיים קטנים.

האנשים שמשכירים את חדרי הקריורי אחראים על הפעלת מכונת הקריוקי בעצמם. הדבר מאפשר לכם לשלוט בסדר של השירים אותם אתם והחברים שלכם תשירו. (משום שהאורך של מרבית השירים הוא בממוצע כ-4 דקות לשיר, לרוב תוכלו לשיר בסביבות 15 שירים במשך שעה שלמה). מכונות הקריוקי החדשות יותר מופעלות באמצעות טאבלט או מסך מגע בו תוכל לחפש שירים לפי מגוון קריטריונים. מומלץ כמובן לבקש מכשיר עם ממשק משתמש בשפה האנגלית. תוכלו לחלופין גם לחפש שירים בקטלוגים מודפסים בגודל של ספר טלפונים, וזה כנראה מה שתצטרכו לעשות אם לא תצליחו להשיג טאבלט עם ממשק בשפה האנגלית. במקומות עם מכשירים ישנים יותר תצטרכו לשלוט במכונה באמצעות שלט רחוק - לאחר שתמצאו את המספר של השיר, אשר הוא בן 4 עד 6 ספרות, כוון את השלט למכשיר הקריוקי, הקלידו את המספר, ולחצו על הכפתור עם הכיתוב "転送" ("שלח") על מנת לאשר ולהוסיף את השיר לתור.

אפשרות בילוי פופולרית נוספת הם מקומות המכונים "פאצ'ינקו" (パチンコ) אשר נמצאים גם כן כמעט בכל מקום בערים היפניות. פאצ'ינקו היא צורת הימורים אשר במסגרתה מוטלים כדורי פלדה קטנים למכונה. כדורים נוספים מוענקים בהתאם למקום בו הם נוחתים. לרוב חם למדיי בתוך רוב מבני הפאצ’ינקו, אנשים רבים מזיעים, וישנה מוזיקה חזקה למדיי. (מבחינה חוקית אתם רשאים להחליף את הכדורים רק בפרסים, אבל המהמרים בוחרים לעיתים רבות באסימונים "מיוחדים" המכונים "טוקושו קייהין (特殊景品) אותם הם מוכרים בחזרה לבית העסק תמורת מזומנים - בתא נפרד או בסמטה סמוכה. משום שהמיקום בו מתבצעת ההחלפה נמצא מחוץ לתחום של בית העסק, הדבר בפועל אינו בלתי חוקי). בסביבות 10% מכלל היפנים (ובעיקר אנשי עסקים בגיל העמידה) משחקים בפאצ’ינקו לפחות פעם בשבוע, והפאצ'ינקו מייצרים בפועל יותר הכנסות מאשר תעשיית ההימורים של לאס וגאס, מקאו וסינגפור יחד.

אולמות משחקי וידאו (ゲームセンター, "גהמו סנטא", או ビデオ・アーケード, "בידאו אה-קדו") מכילים מכונות ארקייד. בתי העסק הללו לעיתים רבות משתרעים על פני מספר קומות. לעיתים רבות התיירים שמבקרים באולמות משחקי הווידאו עשויים להיות מופתעים מהמגוון העצום של המשחקים שניתן למצוא בהם. מלבד משחקי האקשן והלחימה הרגילים, ישנם גם משחקי מוזיקה כגון "דאנס דאנס רבולושן" או משחקים שהרבה יותר קלים לשחקנים מתחילים כמו המשחק "טייקו נו טאטסוג’ין" (太鼓の達人), משחקים ייחודיים שקשה להגדיר כגון "Derby Owners Club" (שאפשר אולי לתאר כ"סימולטור מרוצי סוסים רב משתתפים מקוון בו עוסקים באיסוף כרטיסים"), ומשחקים מוזרים שייחודיים ליפן כמו "צ'ו צ'אבוודאי-גאשי!" (超・ちゃぶ台返し!) שבו השחקן צריך לדפוק על שולחן בחוזקה על מנת להפוך אותו כדי לצבור נקודות. באולמות משחקי הווידאו בדרך כלל תוכלו למצוא גם משחקים קלאסים נוספים כמו "claw crane" בו תוכלו לנסות ולזכות בבובות, תכשיטים, ואף סמארטפונים.

המשחק הלאומי של יפן הוא גו (囲碁) אשר הוא משחק לוח שהומצא במקור בסין. במסגרת המשחק השחקנים מניחים את האבנים שלהם באופן בו יצליחו לכסות את הכמות המרבית של המשבצות על פני לוח המשחק. לא ניתן להזיז אבנים, אך ניתן ללכוד אותן אם הן מוקפות בכל ארבעת הכיוונים. החוקים אמנם פשוטים, אך האסטרטגיה והטקטיקה של המשחק מורכבים למדיי. למרות שהמשחק הומצא במקור בסין, בשל העובדה שהוא הוצג לראשונה במערב על ידי יפנים, המשחק ידוע כיום ברחבי העולם בשם היפני ולא בשם הסיני המקורי. המשחק פופולרי במיוחד בתרבות היפנית כאשר תוכלו למצוא מדורים קבועים שעוסקים במשחק בעיתונים, וישנם ביפן אף שחקנים מקצועיים של גו. ביום שטוף שמש מומלץ ללכת ל-"Tennoji ward" באוסקה על מנת לצפות בשני מאסטרים של גו המשחקים אחד נגד השני.

משחק לוח פופולרי נוסף ביפן הוא "שוגי" (将棋), המכונה גם "שחמט יפני". המשחק דומה למדיי למשחק השחמט, כאשר ישנם מספר פריטים נוספים שנעים בדרכים ייחודיות, אך ההבדל החשוב ביותר הוא שאחרי שאתם מצליחים לתפוס פריט של השחקן היריב, תוכל בשלב מאוחר יותר "להחזיר" את אותו הפריט כאחד מהפריטים שלכם. בשל כך המשחק מורכב ודינאמי הרבה יותר מאשר משחק השחמט הסטנדרטי.

משחק המהג'ונג (麻雀, "מהג’ן") הוא גם פופולרי למדיי ביפן, ותוכלו לעיתים למצוא אף אנשים שמשחקים אותו באולמות משחקי הווידאו (במקרים הללו לעיתים מדובר בהימורים לא חוקיים). במשחק מהג'ונג נעשה שימוש באריחים עם מגוון סמלים ותווים סיניים. השחקנים לוקחים אריחים ושמים אריחים אחרים על השולחן בניסיון להשלים יד עם סטים מסוימים של אריחים. בעוד שהמשחק דומה למדיי לגרסה הסינית המקורית, אופן צבירת הנקודות בגרסה היפנית של המשחק שונה באופן מהותי מזה המקובל בגרסה הסינית של המשחק.

מוזיקה

הופעת טאיקו

היפנים אוהבים להאזין למוזיקה (音楽, "אונגאקו") מכל הז’אנרים.

במוזיקה היפנית המסורתית (邦楽, "הוגאקו") נעשה שימוש במגוון כלי נגינה, אשר חלק הם כלי נגינה סיניים. כלי הנגינה הנפוצים ביותר במוזיקה היפנית המסורתית הם שמיסן (三味線), אשר הוא כלי נגינה עם שלוש מיתרים, שאקוהאצ'י (尺八), אשר הוא חליל במבוק, וקוטו (箏), אשר הוא כלי נגינה עם 13 מיתרים. טאיקו (太鼓) הם תופים אשר ייחודיים ליפן, ואשר גודלם נע מתופים כף יד קטן ועד לתופים נייחים עצומים בגודל 1.8 מטר. לעיתים רבות תוכלו למצוא הופעות טאיקו בפסטיבלים. מחוץ לז’אנר המוזיקה היפנית המסורתית לא נעשה שימוש רב בכלי הנגינה הללו.

מוזיקה קלאסית מערבית (クラシック[音楽], "קוראשיקו [אונגאקו]") פופולרית למדי ביפן בקרב אנשים בכל הגילאים. ישנם כיום כ-1,600 תזמורות מקצועיות וחובבניות ביפן – כמחצית מהם נמצאות בטוקיו, ואלו כוללות שמונה תזמורות מקצועיות במשרה מלאה. ישנם גם מעל ל-10,000 מקהלות ביפן.

כאשר מוזיקת ​​הפופ המערבית החלה להפוך פופולרית ביפן במהלך המאה ה-20 הדבר השפיע רבות על המוזיקה היפנית ותרם להיווצרות של גרסאות מקומיות למוזיקת הפופ המערבית. בעוד שהפופולריות של מרבית הסגנונות הללו דעכה לאורך השנים, מוזיקת "אנקה" (演歌), אשר היא בלדות סנטימנטליות בסגנונות הפופ המערבי, עדיין זוכה לפופולריות רבה.

מוזיקת ג'אז (ジャズ, "ג’אזו") פופולרית במיוחד ביפן עוד משנות ה-30 של המאה ה-20. תוכלו להאזין למוזיקת ג’אז בין היתר ב"בתי קפה של מוזיקת ג'אז" (Jazz coffee shops).

הז’אנרים ג’יי-פופ וג’יי-רוק פופולריים במיוחד כיום בתחנות הרדיו. גם למוזיקת פאנק, מטאל, היפ הופ, מוזיקה אלקטרונית ועוד ז'אנרים שונים ומגוונים תוכלו למצוא גרסאות מקומיות ביפן. מוזיקת ג'י-פופ מזוהה לעיתים רבות עם כוכבי מוזיקה צעירים אשר מופקים על ידי סוכנויות כישרונות. למרות שחלק גדול מאותם האמנים מצליחים להוציא לשווקים רק להיט אחד, לא מעט מהם מצליחים גם לנהל קריירה מצליחה וארוכה. הלהקות SMAP ו-Morning Musume זכו לפופולריות רבה במשך עשרות שנים, וההרכב הנשי AKB48 אף הפך להרכב הנשי הרווחי ביותר בכל הזמנים ביפן.

קל למדיי למצוא הופעות חיות. לעיתים ייתכן שתוכלו לרכוש כרטיסים להופעות מסוימות בחנויות נוחות (באמצעות קוד מספרי לזיהוי ההופעה הנכונה), באינטרנט, ובחנויות התקליטים. כדאי לקחת בחשבון שחלק מהמוכרים עשויים לדרוש שתשלמו באמצעות כרטיס אשראי יפני בה הכתובת לחיוב תהיה ביפן. תוכלו לרכוש כרטיסים להופעה ביום ההופעה כל עוד שכל הכרטיסים לא נמכרו, אך כדאי לקחת בחשבון שמקומות בהן נערכים הופעות גדולות לעיתים רבות לא ימכרו כרטיסים במיקום בו נערכת ההופעה. פסטיבלי מוזיקה (ロック・フェスティバル, "רוקו פסוטיבארו") הם פופולריים למדיי גם כן, ומושכים אליהם באופן קבוע עשרות אלפי אנשים. הפסטיבל רוק פוג'י הוא פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר ביפן כיום, ותוכלו לשמוע בו מוזיקה מז'אנרים רבים ומגוונים. פסטיבל רוק ביפן הוא פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר בו רשאים להופיע רק אמנים יפנים.

אומנויות הבמה

בובת בונרקו בתיאטרון הלאומי באוסקה

הסוגים המפורסמים ביותר של אמנויות הבמה היפניות המסורתיות התפתחו במקור ביפן במהלך תקופת ימי הביניים או התקופה הטרום מודרנית, וחלק מהם מתמקדים בסיפורים מלודרמטיים של אירועים היסטוריים בולטים מאותה התקופה, וכמו גם סיפורים רומנטיים וקונפליקטים מוסריים. אספקט חשוב בצורת האמנות הזו הוא האספקט החזותי אשר מאופיין בתלבושות היפניות המסורתיות ובאופן בו השחקנים מדגישים את ההתבטאות של רגשותיהם. אם אתם שולטים היטב בשפה היפנית מומלץ גם לשלב במהלך הטיול ביקור בהצגות מסוג "טאיישו אנגקי", בהצגת תיאטרון המציגה קומדיה מודרנית, או אולי אפילו בהצגת סטנד-אפ יפני בסגנון מערבי.

בונרקו (文楽) הוא סוג של תיאטרון בובות יפני. בונרקו התפתח במקור באוסקה בתחילת המאה ה-17. משתתפות בובות גדולות יחסית, בגובה של 50 עד 120 סנטימטר, אשר נשלטות על ידי שלושה מפעילים, הנמצאים על הבמה. המופע מלווה בנגינת שמיסן, כלי מיתר יפני מסורתי, ובשירה.

קבוקי (歌舞伎) הוא סוגה תיאטרלית מסורתית ביפן. המחזה כולל לרוב ריקוד ודרמה, והוא מתאפיין בססגוניותו ובאיפור המתוחכם שעוטים השחקנים. קבוקי התפתח במקור במהלך סוף המאה ה-17. בהופעות קבוקי הרקדנים מספרים סיפורים שונים באמצעות ריקוד ובאמצעות הדגשת ההתבטאות של רגשותיהם. במהלך ההופעות חלק מהשחקנים תלויים מהתקרה באמצעות חוטים ומרחפים מעל לקהל הצופים וחלקם גם יוצאים באופן דרמטי מהבמה או נכנסים באופן דרמטי אל הבמה מאזור המושבים של קהל הצופים.

נו (能), או נוגאקו (能楽), הוא אחד מהסגנונות המסורתיים ביותר של התיאטרון היפני. במסגרת המחזות הללו השחקנים לובשים תלבושות מפוארות ומסיכות ספציפיות (ישנם 138 מסכות שונות), ומספרים סיפורים דרמטיים ומלאי רגש בהם הם מגלמים בעיקר שוגונים וסמוראים. השחקנים נוהגים לדבר במחזות הללו ביפנית מעט ארכאית (אשר אותה לעיתים קשה אפילו לדוברי יפנית כשפת אם להבין). המשחק במחזות הללו מלווה בתזמורת קטנה ומקהלה. המחזות הללו מתוארות לעיתים כ"אופרה יפנית", אם כי בפועל מדובר יותר בשירת פואמות ולא לשירה של ממש.

באופן מסורתי, בהפסקות שנערכו בין החלקים השונים במחזות נו, נהגו להציג מחזות קומיים קצרים באופן של 10 דקות המכונים קייוגן (狂言) אשר עשו שימוש רב באינטראקציה בין משרתים ואדונם, או חקלאי ובנו.

סוג של הצגה הרבה פחות נודע הוא ה"טאיישו אנגקי" (大衆演劇) - זהו מונח מעורפל שפירושו "תיאטרון להמונים" או "תיאטרון פופולרי". באופן כללי הצגות טאיישו אנגקי דומות במידה מסוימת להצגות קאבוקי, אך השחקנים לרוב לבושים בהם בתלבושות משוכללות מתקופת אדו, ומושם הרבה יותר דגש על האספקט המלודרמטי של ההצגה. כול הצגה של טאיישו אנגקי שונה לחלוטין ממה שהשחקנים עשו בעבר משום שחלק גדול מהתוכן בהצגות הללו מאולתר על ידי השחקנים במהלך החזרות שמבוצעות בבוקר בו מתקיימת ההצגה. הסיפורים פשוטים וקלים להבנה גם ללא תרגום, והטובים כמובן תמיד מנצחים בהם את הרעים. במחצית השנייה של המופע מרבית השחקנים מבצעים ריקודים מסורתיים כאשר במקביל מופעלים אורות במה ומכונות ערפל. הופעות הטאיישו אנגקי זולות בהרבה מהופעות קאבוקי או הופעות נו – הן עולות בדרך כלל בסביבות 2,000 ין.

הסגנון הקומי של היפנים שונה במידה ניכרת מהסגנון הקומי הסטנדרטי בעולם המערבי. היפנים רגישים מאוד למקרים בהם אנשים מתבדחים על חשבונם של אנשים אחרים, ומשום כך סטנד-אפ בסגנון מערבי אינו נפוץ במיוחד ביפן. לרוב הקומדיה היפנית מסתמכת בעיקר על מקרים אבסורדים, או מקרים בהם הדמויות בוחרות/נאלצות שלא להקפיד כל הכללים החברתיים המחמירים. רוב היפנים נהנים גם ממשחקי מילים (駄洒落). היפנים נוטים שלא לראות באופן חיובי אירוניה או ציניות - היפנים ממעטים להשתמש באירוניה ו/או בציניות והם עלולים לפרש אנשים שמתבטאים באופן זה כאילו הן אכן מתכוונים לדבריהם.

• סוג הסטנד-אפ הנפוץ והמוכר ביותר ביפן מכונה מנזאי (漫才). בהופעות מנזאי מופיעים לרוב שני שחקנים אשר נוהגים לפרש זה את זה בצורה לא נכונה, ומשלבים משחקי מילים רבות בקצב מטורף.
• סוג מסורתי נוסף של קומדיה יפנית הוא רקוגו (落語), בו נוהגים לספר סיפורים קומיים. בהצגות אלו שחקן בודד יושב על הבמה, ונוהג לספר סיפור מצחיק ארוך, ובדרך כלל מורכב יחסית, אשר תמיד כולל דיאלוג בין שתי דמויות או יותר.
• ישנם גם הרכבים שמבצעים הופעות סטנד-אפ ומופעים קומיים מאולתרים בשפה האנגלית אשר לרוב מושכים אליהם קהל בין-לאומי ולא מעט יפנים דוברי אנגלית.

גיישות, מארחות/ים, וטקסי תה

טקס תה

מסורת הגיישות של יפן ידועה במיוחד ברחבי העולם, אם כי לעיתים קרובות רבים ברחבי העולם לא לגמרי מבינים את המסורת הזו. הפירוש של המילה "גיישה" (芸者) הוא "אמן" או "אומן". גיישות הן בפועל בדרניות, אשר מבצעות בין היתר שירה מסורתית, ריקודים מסורתיים, וכמו גם שיחות רגועות עם אורחיהן. לרוב ההכנה של הגיישות מתחילה עוד בגיל צעיר במטרה שהן יהיו בעתיד גיישות ברמה גבוהה במיוחד כאשר הן יהיו בוגרות. לעיתים קרובות גיישות בתי עסק שונים שוכרים את שירותיהן עבור מסיבות ונשפים. למרות שבדרך כלל הדבר יקר למדיי, לעיתים ייתכן שתוכלו למצוא הופעות של גיישות בעבור 3,000 ין בלבד, או הופעות שנערכות בחינם באחד הפסטיבלים. בערים היפניות הגדולות קל בהרבה למצוא גיישות.

במועדוני "Hostess clubs" המארחת תשוחח עימכם, תמזוג עבורכם שתייה, ובמידה מסוימת תפלרטט עם הלקוחות כל עוד שמדובר בגברים. (במועדוני "Host clubs" התפקידים מתהפכים כאשר המארחים הם גברים המשרתים בעיקר קהחל לקוחות נשי, ובהם בדרך כלל הפלירטוט יהיה מעט יותר בולט.) המארחות/מארחים במועדונים הללו גם עובדים באזור הבר, שרים קריוקי עבור הלקוחות, בניגוד לגיישות אשר פועלת בבתי תה ובמסעדות ועוסקת אך ורק באמנויות היפניות המסורתית. על אף שהמארחות/מארחים במועדונים פלרטטות/ים למחייתם, הן/הן אינם זונות, ובמועדוני רבים נאסר באופן מפורש על הלקוחות לקחת חלק באינטימיות פיזית או שיחות מיניות עם המארח/ת. בבתי קפה עם משרתות (Maid cafés) ובמסעדות קוספליי צוות העובדות מתחפשות כמשרתות צרפתיות ונוהגות לפנק את הלקוחות תוך שהן מגישות להם אוכל ומשקאות.

טקס התה (茶道, "סאדו") אינו ייחודי ליפן, ואפילו לא לאסיה, אך הגרסה היפנית של טקס התה ידועה במיוחד ברחבי העולם בשל האופן הייחודי שבו הוא מבוצע ביפן. המטרה של טקס התה היפני הוא לא רק לשתות את התה אלא גם לגרום לאורחים בטקס התה להרגיש רצויים ומוערכים. טקס התה היפני הושפע לא מעט מהבודהיזם. ישנם בתי תה רבים במיוחד ברחבי יפן בהם תוכלו להתארח בטקס תה. הסוג הנפוץ ביותר של טקס תה "לא פורמלי" אורך בדרך כלל 30 דקות עד שעה. טקס תה "רשמי" יכול אף להימשך עד ארבע שעות.

פסטיבלים

ביפן ישנם כ-200,000 פסטיבלים (祭, "מאטסורי") מדי שנה. בפסטיבלים מתקיימים מסיבות שונות, כאשר הסיבה הנפוצה ביותר היא להודות על משהו מסוים (למשל על קציר מוצלח) וכמו גם על מנת לגרום לכך שיהיה מזל טוב לכל הנוכחים. למרות שרוב הפסטיבלים הם אירועים קטנים יחסית אשר מאורגנים על ידי המקדשים המקומיים, לכל אורך השנים נערכים גם מאות פסטיבלים גדולים ברחבי הערים, אשר מומלץ במיוחד לנסות לשלב במהלך הטיול ביפן.

אחד מהפסטיבלים הגדולים המרכזיים ביפן הוא "מצעד הסירות" (Parade of floats) אותם בדרך כלל מרימים נושאים בידיהם עשרות גברים. לעיתים קרובות נוהגים לשים את הקאמי (רוח) של קבר קדוש למקדש נייד (המכונה "מיקושי") אשר נישא ברחבי השכונה כחלק מהמצעד. במספר פסטיבלים כל אחד מהנוכחים רשאי בתורו להשתתף בנשיאת הסירות לכמה דקות. מנהג נפוץ בפסטיבלים רבים הוא מופע זיקוקים (花火, "הנאבי"). מופעי הזיקוקים נפוצים במיוחד במהלך הפסטיבלים שנערכים בקיץ. בפסטיבלים תוכלו למצוא גם לא מעט דוכני מזון אשר מוכרים מאכלים מסורתיים כמו טאקויאקי, קאקיגורי ונקניקיות על שיפוד. משחק מסורתי פופולרי בפסטיבלים הוא "תפיסת דגי זהב (אשר מכונה "קינגיו סוקוי" - אם תצליחו לתפוס דג זהב באמצעות כף עשויה מנייר דקיק, הוא יהיה שלכם. משחק נפוץ נוסף הוא זריקת חישוקים.

הפסטיבלים הם הזמן שבו השכונה והקהילה יוצאים לרחובות על מנת לחגוג יחד, בין אם מדובר במשפחה, זוגות צעירים, או סתם קבוצות של חברים. כמעט כולם ילבשו חלוק יוקאטה צבעוני, בעוד שרבים מהעובדים בפסטיבל לובשים חלוקי האפי (למרות שמותר בהחלט ללבוש בגדים רגילים לחלוטין לאירוע).

באתר של JNTO תוכלו למצוא רשימה באנגלית של פסטיבלים בולטים שנערכים לאורך השנה.

חלק מהפסטיבלים המקומיים הבולטים ביותר ביפן:

• פסטיבל השלג של סאפורו (さっぽろ雪まつり, "סאפורו יוקי-מאטסורי") שנערך בסאפורו במשך 7 ימים במהלך השבוע השני של חודש פברואר. בפסטיבל מוצגים פסלי שלג וקרח מרשימים במיוחד.
• פסטיבל האקאטה דונטאקו בפוקואוקה. נערך ב-3 וה-4 במאי. זהו הפסטיבל הגדול ביותר ביפן אשר מושך אליו מדי שנה בסביבות 2 מיליון אנשים.
• פסטיבל קאנדה בטוקיו. נערך בשנים אי זוגיות במהלך סוף השבוע שהכי קרוב לתאריך ה-15 במאי.
• פסטיבל האקאטה גיאון יאמאקאסה בפוקואוקה. נערך מדי שנה בין התאריכים 1 עד ה-15 ביולי.
• פסטיבל גאיון בקיוטו. נערך מדי במהלך חודש יולי במשך חודש שלם, כאשר החגיגות הבולטות ביותר הן בן התאריכים 14 עד ה-17 ביולי, וה-21 עד ה-24 ביולי.
• פסטיבל נהבוטה – נערך בעיר אומורי בין ה-2 עד ה-7 באוגוסט.
• פסטיבל אווא-אודורי – פסטיבל מחול עממי שנערך בטוקושימה בין ה-12 ל-15 באוגוסט.

פסטיבלים בולטים שנערכים מדי שנה בכל רחבי המדינה:

• ראש השנה היפני (אשר מכונה "שוגאצו"). הפסטיבל נערך בין ה-31 בדצמבר עד ה-3 בינואר.
• היא מאטסורי. נערך מדי שנה ב-3 במרץ. הפסטיבל מכונה "פסטיבל הבובות". במהלך הפסטיבל משפחות מתפללות עבור בנותיהן.
• טנאבטה. נערך מדי שנה בסביבות ה-7 ביולי. בסנדאי נערך בין ה-5 עד ה08 באוגוסט. הפסטיבל מכונה לעיתים "פסטיבל הכוכבים".
• אובון. נערך מדי שנה במשך שלושה ימים בדרך כלל בסביבות ה-15 באוגוסט. לפי המסורת הרוחות של הנפטרים חוזרים לעולם במהלך יום זה. במהלך יום זה אנשים נוהגים לבקר בקברים של בני משפחותיהם.
• שיצ'י-גו-סאן ("שבע-חמש-שלוש"). נערך ב-15 בנובמבר. הפסטיבל נערך עבור ילדות בגילאים 3 ו-7 ובנים בגילאים 3 ו-5.

כדאי לקחת בחשבון שחלק מהפסטיבלים המקומיים הם מעט יותר אקסצנטריים. פסטיבלי הארי קויו ("לזיכרון המחטים") מתקיימים ברחבי יפן מדי שנה על מנת להודות למחטים וסיכות ישנות או שבורות. פסטיבלי הדאקה ("עירום") נפוצים ברחבי יפן, אך הפסטיבל האקצנטרי הנודע ביותר הוא פסטיבל "איו הדאקה" באוקיאמה בו אלפי גברים אשר לובשים רק כיסוי באזור החלציים מתאבקים זה בזה במטרה לתפוס פריטים קדושים שונים שנזרקים אל תוך הקהל, אשר לפי המסורת אמורים להביא להם שנה שלמה של אושר. בפסטיבל "נאקי סומו" שנערך ברחבי יפן מתקיימות תחרויות בהן שני מתאבקי סומו מחזיקים בתינוקות כאשר הצד שמפסיד הוא זה בו התינוק מתכיל לבכות ראשון. פסטיבל אקצנטרי נוסף הוא פסטיבל קאנאמארה מאטסורי בקוואסאקי בו המושא של החגיגות הוא איבר המין הגברי.

מעיינות חמים ומרחצאות ציבוריים

בית מרחץ במחוז אקיטה

משום שיפן מורכבת מאיים וולקניים אין זה מפתיע שישנם לא מעט מעיינות חמים (温泉, "אונסן") ברחבי יפן. רחצה היא פעילות בעלת חשיבות רבה עבור היפנים – בין אם מדובר ברחצה במעיינות חמים, בבית המרחץ השכונתי (אשר מכונה "סאנטו") או סתם באבטיה רגילה בבית. בעוד שפעילות הרחצה בעולם המערבי משמשת בראש ובראשונה על מנת לשטוף ולנקות את הגוף, פעילות הרחצה ביפן מיועדות בראש ובראשונה על מנת לגרום לאדם להירגע ולהיות נינוח (כפי שנוהגים לעשות לדוגמה בג’קוזי בעולם המערבי). האונסן הוא המקום האולטימבטי להתרחץ בו ביפן. תוכלו למצוא לא מעט פונדקים הנמצאים סמוך זה לזה באזורים בהם יש מעיינות חמים. אחד מסוגי האונסן המוצלחים ביותר מכונים "רוטנבורו" (露天風呂) אשר הם מתקני מעיינות חמים הנמצאים בחוץ אשר המתרחצים בהם יכולים להביט בנופי טבע מרהיבים שנמצאים בסביבת המתקן.

בעוד שרוב מתקני האונסן מנוהלים באופן מסחרי וגובים דמי כניסה (בדרך כלל בסביבות 500 עד 1000 ין), באזורים המרוחקים יותר לעיתים רבות תוכלו למצוא אונסן בו לא גובים דמי כניסה בכלל – על אף שלרוב המתקן יהיה מינימלי למדיי, לרוב הנוף המרהיב יפצה על כך. על מנת למצוא אכסניות הנמצאות בקרבת מתקני אונסן הנמצאים במיקום מרוחקים יותר מומלץ לבדוק את האתר של איגוד האכסניות המבודדות של המעיינות החמים ביפן (日本秘湯を守る会), הכולל 185 אכסניות שונות ברחבי יפן.

סאנטו (銭湯) הם בתי מרחץ ציבוריים אותם תוכלו למצוא כמעט בכל עיר גדולה ברחבי יפן. בתי המרחץ הללו מיועדים בעיקר לאנשים אשר להם אין מקלחת/אמבטיה משלהם בבתיהם. משום שהצורך בסאנטו פחת באופן מהותי לאורך השנים המתקנים הללו הולכים ונעלמים באופן הדרגתי. עם זאת, חלק מהסנטו השתדרגו עם השנים והפכו למתקני "ספא" (スパ, "סופא"), אשר משמשים במיוחד את אנשי העסקים הלחוצים, ואשר לידם לעיתים תוכלו למצוא מלון קפסולות.

תיירים רבים שמבקרים במעיינות חמים ביפן נוהגים לבקר גם בריוקאן אשר הוא פונדק יפני מסורתי, בו המעיינות החמים הן אחת מהאטרקציות העיקריות של הפונדק (האטרקציה העיקרית השנייה היא בדרך כלל ארוחת קייסקי מורכבת ומשובחת). על מנת לאתר ריוקאן מוצלח בקרבת מקום לרוב צריכים לעשות מעט מחקר מוקדם בנושא. רוב הריוקאנים נמצאים בעיירות קטנות, ולכן אם הדבר מעניין אתכם, תצטרכו לבדוק כיצד תוכלו לשלב נסיעה ליעד כזה בלוח הזמנים שלכם. מומלץ לקחת בחשבון גם שמתקני מעיינות חמים רבים לא מכילים חדרי שינה להשכרה, ולכן בעוד שהשהייה בהם תהיה יחסית זולה, בדרך כלל קשה יחסית להגיע אליהם אם אין לכם מכונית או אופניים.

כדאי גם לקחת בחשבון שבאונסן וסאנטו רבים נאסר על לקוחות עם קעקועים להיכנס אליהם. כלל זה נועד במקור על מנת לוודא שגנגסטרים של היאקוזה לא יורשה להיכנס לתחום המתקנים הללו (משום שלחלק גדול מאנשי היאקוזה יש קעקועים). בעוד שלא בכל המקומות ישנה הקפדה על כלל זה, כדאי לקחת בחשבון שאנשים עם קעקועים בולטים צפויים לכל הפחות לקבל מבטים סקרנים מצד יתר המתרחצים, ובמקרה הגרוע ביותר צפויים להתבקש לעזוב את המקום.

במעיינות החמים ובבתי הרחצה ישנו חוק אחד שכולם חייבים להקפיד עליו ללא יוצאים מן הכלל – כולם נדרשים לשטוף את עצמם היטב לפני שנכנסים לתוך בית המרחץ ו/או המעיינות החמים. בחלק גדול מהמתקנים מצפים שכל האנשים יתרחצו בעירום. אך אם אינכם מעוניינים להיות בעירום תצטרכו לבקש להתרחץ במתקן פרטי (אשר לעיתים רבות תהיה אליו גישה מהחדר שלכם) או שתורשו לגשת למתקן בו רוחצים את הרגליים בלבד עם חלוק רחצה.

קניות

מטבע

המטבע הרשמי של יפן הוא הין היפני וסימנו הבין-לאומי הוא JPY. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הין היפני ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

ערכו של השקל הוא בערך 25 ין לשקל (בערך 100 ין לדולר). ישנם בשימוש מטבעות בערכים של 1, 5, 10, 50, 100 ו־500 ין ושטרות של 1,000, 2,000, 5,000 ו־10,000 ין.

יפנים נוהגים להעדיף להשתמש במזומנים על פני כרטיס האשראי. תוכלו בשל כך למצוא לא מעט יפנים שנושאים עליהם כמויות גדולות של מזומנים. לרוב בטוח למדיי להסתובב עם מזומנים עליכם, ולעיתים רבות הדבר כמעט הכרחי - במיוחד בעיירות הקטנות יותר ובאזורים המבודדים יותר. מכונות מסוימות ביפן, כגון לוקרים, מכבסות ומקלחות חוף, פועלים רק אם שמים בהם מטבעות של 100 ין. חלק מהמכונות שמספקות עודף יעשו זאת רק אם שמים בהם שטרות של 1000 ין.

למרות שמרבית החנויות ובתי המלון אשר משרתים לקוחות זרים מקבלים כרטיסי אשראי, כדאי לקחת בחשבון שבתי עסק רבים כגון בתי קפה, ברים, חנויות מכולת, ואפילו בתי מלון ופונדקים קטנים יותר אינם נוהגים לעשות זאת. בתי עסק שכן מקבלים כרטיסי אשראי לעיתים רבות גובים עמלה על כך, אם כי פרקטיקה זו הולכת ונעלמת בהדרגה. כרטיסי ויזה, מאסטרקרד, ו-JCB מתקבלים במרבית המקומות, וכמו כן, לדיסקאבר ואמריקן אקספרס יש הסכם עם JCB ולכן מקבלים את אותם הכרטיסים בכל בתי העסק במקבלים כרטיסים של JCB.

כמעט כל הבנקים הגדול ביפן מבצעים המרת מטבע חוץ מדולר אמריקני. העמלות שנגבות על המרת מטבע חוץ הם זהות בכל הבנקים בכל רחבי המדינה (אך העמלות עשויות להיות טובות יותר או גרועות יותר בבתי עסק פרטיים שמתמחים בהמרת מטבע חוץ). לעיתים רבות תצטרכו להמתין כ-15 דקות עד חצי שעה על מנת לבצע המרת מטבע חוץ (תלוי עד כמה סניף הבנק עמוס). במרביץ הבנקים תוכלו גם להמיר אירו, פרנק שווייצרי, לירות בריטיות, דולר קנדי, דולר אוסטרלי ודולר ניו זילנדי.

כדאי לקחת בחשבון ששערי החליפין של הדולר האמריקאי ושל האירו הם בדרך כלל טובים מאוד (כ-2% מתחת לשער הרשמי) וכי שערי החליפין של המטבעות הזרים האחרים גרועים יחסית (עד 15% מתחת לשער הרשמי). סניפי דואר יפנים יכולים גם לבצע המרת מטבע חוץ בשיעור מעט יותר טוב מהבנקים. לרוב כאשר אתם מבקשים להמיר סכום אשר גבוה מ-1,000 דולרים אמריקנים תידרשו לספק תעודה מזהה הכוללת את שמכם, כתובתכם ותאריך הלידה שלכם. מכיוון שבדרכונים בדרך כלל לא מופיעה כתובתכם, תדרשו להביא עימכם תעודה מזהה נוספת כגון רישיון נהיגה המציג את כתובתכם.

שירותים בנקאיים

שירותי הבנקאות ביפן מסורבלים למדיי, ובמיוחד עבור תיירים/זרים. בעוד שזרים ששוהים ביפן לתקופה ממושכת (כלומר סטודנטים, או זרים עם אשרת עבודה) עשויים לפתוח חשבון בנק ביפן, אפשרות זו אינה זמינה לזרים ששוהים ביפן לתקופה קצרה למטרות של תיירות או עסקים.

הכספומטים בסניפי הבנק היפניים לרוב יהיו פעילים רק בשעות בהם הבנקים פתוחים.

בעוד שבעבר התיירים נאלצו להוציא מזומנים רק בכספומטים ב-7-Eleven וב-Japan Post, כיום התיירים רשאים להוציא מזומנים ממגוון רחב יותר של כספומטים. כספומטים מכונים ביפן "איי טי אמו" ( ē tī emu ) או "פינות מזומנים" (キャッシュコーナー, "קייאסשו קונה").

הכספומטים שמקבלים כרטיסי אשראי זרים:

• מעל 22,000 חנויות 7-Eleven ברחבי יפן מכילים כספומטים שמקבלים כרטיסי אשראי זרים לצורך משיכת מזומנים. הכספומטים הללו מקבלים בין היתר כרטיסי אשראי של מאסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס, JCB ו-UnionPay וכרטיסי אשראי עם הלוגו של Cirrus, Maestro ו-Plus. בכספומטים הללו כל המשתמשים שאינם מחזיקים בכרטיסי אשראי של UnionPay רשאים למשוך מקסימום 10,000 ין.
• תוכלו למצוא כספומטים של JP Bank כמעט בכל סניף דואר, אותם תוכלו למצוא כמעט בכל יישוב, וכמו גם במרכזי קניות מסוימים וב-FamilyMarts. ברוב הכספומטים הללו ניתן לבחור בשפה האנגלית בממשק של המסוף. הכספומטים הללו מקבלים כרטיסים של Cirrus, Visa Electron, Maestro ו-UnionPay, ותוכל להוציא גם מקדמות בכרטיסי אשראי של Visa, MasterCard, AmEx ודיינרס קלאב. הכספומטים בסניפי הדואר זמינים רק בטווח שעות מסוים, ויגבו ממכם עמלה בסך 216 ין על מנת למשוך מהם מזומנים באמצעות כרטיס אשראי זר.
• כספומטים של SMBC מקבלים כרטיסי UnionPay תמורת עמלה בסך 75 ין. תהיו חייבים לשנות את שפת הממשק לאנגלית או לסינית לפני הכנסת הכרטיס, אחרת המכונה לא תזהה את הכרטיס.
• כספומטים של Prestia מקבלים גם כרטיסי אשראי זרים.
• כספומטים של מיצובישי UFJ מקבלים כרטיסי אשראי של UnionPay, ו-JCB שהונפקו בחו"ל וכרטיסי אשראי של דיסקבר מבלי לגבות עמלות נוספות על שימוש בכרטיס אשראי זר. חלקם ייקחו גם כרטיסי אשראי זרים של ויזה, מאסטרקארד, פלוס ומאסטרו. תהיו חייבים לשנות את שפת הממשק לאנגלית לפני הכנסת הכרטיס, אחרת המכונה לא תזהה את הכרטיס.
• חלק מהכספומטים של Mizuho עליהם יש את הכיתוב "International ATMs" יקבלו כרטיסי אשראי זרים של UnionPay, JCB, מאסטרקארד, מאסטרו, ויזה ו-Plus תמורת עמלה נוספת (110 ין למשיכה של 10,000 ין, 220 ין למשיכה של 20,000 ין או יותר) .
• כספומטים של AEON בדרך כלל יקבלו כרטיסי אשראי זרים של UnionPay ולפעמים יקבלו גם כרטיסי אשראי זרים של ויזה ומאסטרקארד. אנשים המשתמשים בכרטיס אשראי זר של UnionPay יצטרכו לשלם עמלה בסך 75 ין לכל משיכה, בעוד שמאנשים שמשתמשים בכרטיס אשראי זר של ויזה או מאסטרקארד לא יגבו עמלה מיוחדת כלשהי. בכספומטים הללו תהיו צריכים ללחוץ על כפתור "כרטיסים בין-לאומיים".
• כספומטים של Lawson תוכלו למצוא ברוב חנויות הנוחות של חברת Lawson. הכספומטים הללו מקבלים כרטיסי אשראי זרים של ויזה, מאסטרקארד ו-UnionPay וגובים עמלה בסך 110 ין.
• תוכלו למצוא כספומטים של E-Net ברוב החנויות של FamilyMarts, Don Quijote וקוסטקו. הכספומטים הללו מקבלים כרטיסי אשראי זרים מסוג ויזה, מאסטרקארד ו-UnionPay וגובים עמלה בסך 110 ין לכל משיכה.
• הכספומטים של הבנק Resona Bank (אשר מפעיל כספומטים תחת שם זה וכמו גם תחת השם BankTime) מקבלים כרטיסי אשראי זרים מסוג Visa, Plus, מאסטרקארד, Maestro, דיסקבר, JCB, FISCARD, ו- UnionPay. הכספומטים הללו לא יקבלו את הכרטיס שלכם בשעות הלילה.

המגבלות למשיכת מזומנים בכספומטים עבור כרטיסי אשראי זרים משתנות ממקום למקום. ברוב הכספומטים ניתן למשוך בכל פעם לכל היותר 50,000 ין. בכספומט של 7-Eleven המגבלה היא 100,000 ין עבור משיכות בכרטיס אשראי עם צ'יפ ו-30,000 ין עבור משיכות עם כרטיס אשראי זר שמכיל פס מגנטי.

כספומטים יפניים רבים לא פעילים בשעות הלילה ובסופי השבוע, ומשום כך כדאי לוודא שאתם מוציאים את המזומנים בשעות בהם סניפי הבנק פתוחים. יוצאי דופן הם חנויות נוחות כמו 7-Eleven, FamilyMart, Lawson וחנויות Ministop בערים הגדולות יותר.

צוות העובדים בחלק מסניפי הבנקים ביפן אף אינו מודע לכך שהכספומטים שלהם מקבלים כרטיסי אשראי שלא הונפקו ביפן. אם אינכם מצליחים להוציא כסף בכספומט תוכלו תמיד להרים את השפורפרת בכספומט על מנת לדבר עם צוות התמיכה המרכזי של הכספומט.

תוכלו לקרוא מידע מורחב על נושא יצירת חשבון בנק ביפן והנפקת כרטיס אשראי יפני במדריך הזה בויקימסע האנגלי.

כרטיסים אלקטרוניים שהוטענו עם כמות מסוימת של כסף לתשלום פופולריים למדי ביפן לרכישות קטנות - במיוחד כרטיסים אלקטרונים לתשלום על נסיעה ברכבות, וכרטיסים אלקטרונים לתשלום בחנויות נוחות.

על מרבית השירותים והמוצרים ביפן צריכים לשלם גם מס צריכה בסך 10% מהמחיר. בדרך כלל מס הצריכה כלול במחיר המוצג. פירוש המילה "זיינוקי" (税抜) הוא פטור ממס. פירוש המילה "זאיקומי" (税込) הוא כולל מס. כאשר לא מצוין אם מדובר במוצר פטור ממס או אם המס כלול, לרוב המחיר לתשלום כולל את מס הצריכה. שים לב כי על מוצרי צריכה בסיסיים יותר, כגון מזון בדוכני מזון ובחנויות נוחות ומשקאות לא אלכוהוליים, כפופים למס נמוך יותר בסך 8% מהמחיר.

מומלץ לשאת עליכם גם כמות סבירה של מזומנים במהלך הטיול ביפן לכך מקרה שלא יהיה, משום שאם תקלעו למצב בו לא יהיה לכם כסף מסיבה כלשהי (הארנק נגנב, כרטיס אשראי נחסם, וכו'), ייתכן שתתקשו במיוחד לגרום לכך שמישהו יבצע העברה בנקאית של כסף מחו"ל עבורכם. ל-Western Union יש מעט מאוד סניפים ביפן, אפילו במטרופולינים הגדולים יותר.

מכונות ממכר אוטומטיות

מכונות ממכר אוטומטיות פופולריות במיוחד ביפן ומוכרות מגוון רחב במיוחד של מוצרים

יפן ידועה היטב גם בשל מכונות הממכר האוטומטיות הרבות שתוכלו למצוא ברחבי המדינה שמוכרות מגוון רחב במיוחד של מוצרים. רוב המכונות יקבלו אף שטרות של 1,000 ין, וחלק מהמכונות, כגון המכונות שמוכרות כרטיסי רכבת, אפילו יקבלו עד 10,000 ין. אף אחד ממכונות הממכר האוטומטיות לא מקבל מטבעות של ין אחד או 5 ין, ורק כמות מצומצמת של מכונות מקבלת שטרות של 2,000 ין. אפילו מכונות הממכר המתקדמות ביותר לא מקבלות כרטיסי אשראי, למעט כמות מצומצמת של מכונות בתחנות הרכבת. מכונות ממכר אוטומטיות אשר מוכרות סיגריות דורשות גם כרטיס טאספו (לאימות הגיל של המשתמש), אשר כמובן אין לתיירים שמבקרים במדינה, אך בדרך כלל המעשנים המקומיים ישמחו להלוות להם את כרטיס הטאספו שלהם לשם כך.

מתן טיפים

הנוהג של מתן טיפים אינו נפוץ בתרבות היפנית. נותני השירות ביפן לרוב יהיו מובכים, מבולבלים, או אפילו עלולים להיעלב אם תיתנו להם טיפ על השירות. היפנים נוהגים להתגאות בשירות שניתן ללקוחות, ולכן מתן תמריץ כספי נוסף לנותני השירותים אינו נחוץ. אם תשאירו טיפ במסעדה, לעיתים רבות מישהו מצוות העובדים עשוי לרוץ אחריכם החוצה מהמסעדה על מנת להחזיר לכם את הכסף ש"שכחתם". בתי מלון ומסעדות מערביים רבים עשויים להוסיף דמי שירות בסך של כ-10% מהעלות הכוללת, ומסעדות משפחתיות רבות עשויות לחייב אתכם בתוספת של כ-10% מהעלות הכוללת אם תגיעו לאותן המסעדות לאחר חצות.

לעיתים רבות בית המלון או הפונדק בו תשהו יתנו לכם מעטפה קטנה בה תוכלו לשים טיפ לצוות הניקוי, אם כי מתן הטיפ לצוות הניקוי הוא אופציונלי לחלוטין. לעולם אל תשאיר טיפ על שולחן או על המיטה במלון משום שמרבית היפנים סבורים שהדבר אינו מנומס, אפילו אם הטיפ מוסתר במעטפה. אפילו חנויות במלונות יוקרה בדרך כלל לא מקבלים טיפים. מקרים יוצאי דופן, בהם כן מקובל לתת טיפים, כוללים בין היתר שהיה בריוקאן יוקרתי או שימוש במתורגמנים ומדריכי טיולים.

עלויות

יפן ידועה כמדינה יקרה במיוחד - וזה בהחלט יכול להיות כך במקומות רבים. משנות ה-90 ואילך לא מעט מוצרים ושירותים הפכו זולים בהופן מהותי. יפן לא חייבת להיות יקרה להחריד אם אתם מתכננים את הטיול בקפידה מבעוד מועד ולמעשה, היא תהיה זולה יותר מאוסטרליה ורוב מדינות האיחוד האירופי עבור הוצאות בסיסיות. העלויות של האוכל בפרט יכולים במקרים רבים להיות מוזלים בהרבה ממה שאתם רגילים במדינת המוצא, ולמרות שהאוכל ביפן עדיין יקר יחסית ביחס למקובל במרבית המדינות האסייתיות, האוכל שתוכלו למצוא בדוכני המזון ובמסעדות ביפן בדרך כלל יהיה זול יותר מאשר במרבית מדינות המערב, כאשר ארוחה בסיסית שכוללת בין היתר גםאורז או אטריות תתחיל מסביבות 300 ין למנה. כמובן שבצד השני של הספקטרום עלות הארוחות במסעדות המתמחות בהכנת אוכל משובח עלולה להיות יקרה במיוחד, כאשר לא נדיר שבמסעדות מהסוג הזה המחיר יהיה אף בסביבות 30,000 ין לאדם. כדאי גם לקחת בחשבון שאם אתם מעוניינים לערוך נסיעות למרחקים ארוכים ביפן כרטיס "Japan Rail Pass", כרטיס "Japan Bus Pass" וכרטיסים עבור "Visit Japan flights" יכולים לסייע לכם לחסוך הרבה מאוד כסף במהלך הביקור.

באופן כללי כדאי לקחת בחשבון שיהיה לכם קשה יחסית לטייל ברחבי יפן בפחות מ-5,000 ין ליום (אבל אם תתכננו את הטיול בקפידה מבעוד מועד, זה בהחלט אפשרי). כדאי גם לקחת בחשבון שעל מנת לקבל שירות ברמה גבוהה במיוחד במהלך הביקור תצטרכו לשלם בסביבות 10,000 ין ליום. שהייה במלונות יוקרתיים, אכילת ארוחות במסעדות יוקרתיות או סתם נסיעה למרחקים ארוכים עשויים אף להכפיל את המספר הזה. מחירים אופייניים לנסיעות בתקציב בינוני יהיו כ-5,000 ין ללינה של לילה במלון, 2,000 ין לאוכל שתאכלו ביום אחד, ו -2,000 ין לדמי כניסה ולתחבורה המקומית ליום אחד.

כדאי גם לקחת בחשבון שהעלויות בדרך כלל משתנות במידה מסוימת ממקום למקום, כאשר אזור המטרופולין של טוקיו יקר יותר מאשר יתר האזורים ביפן.

שופינג

אזור השופינג אקיהברה שבטוקיו הוא אחד מהאזורים המתויירים ביותר ביפן

יפן ידועה במיוחד בעבור חנויות הכלבו היוקרתיים שבה (デパート, "דיפאטו"), כאשר המרהיבים ביותר כוללים עיצוב פנים מרשים במיוחד ובחלקם נשים במדים מפעילות את המעליות ומסייעות לקונים למצוא את הדרך לחנות אליה הם מעוניינים להגיע. בדיאפטו טיפוסי בדרך כלל תוכלו למצוא רחבה של דוכני מזון וסופרמרקט בקומת התחתונה, בעוד שבקומת הגג לעיתים רבות תוכלו למצוא גינה ומספר מסעדות בהם עלות הארוחה לרוב תהיה במחירים סבירים.

באופן מפתיע יחסית אזורי השופינג בדרך כלל פתוחים בטווח שעות מצומצם יחסית - לרוב בין השעות 10:00 עד 20:00, אם כי רוב החנויות פתוחות גם במהלך סופי השבוע ובחגים, למעט בערב השנה החדשה. עם זאת, בערים הגדולות תוכלו תמיד למצוא חנויות מסוימות שיהיו פתוחות בכל שעות היממה. ביפן ישנה כמות גדולה למדיי של חנויות נוחות שפתוחות 24 שעות ביממה, כגון 7-Eleven‏, Family Mart, Lawson, Circle K ו-Sunkus.

תיירים שמגיעים ליפן ממדינות מערביות לעיתים רבות יהיו מעוניינים לרכוש מוצרי אנימה (סרטי/סדרות אנימציה יפניות), מאנגה (קומיקס יפני) ומשחקי וידאו יפניים. אחד המקומות המוצלחים ביותר לחפש את המוצרים הללו הוא אזור השופינג אקיהברה שבטוקיו.

רוב מוצרי האלקטרוניקה הקטנים ומצלמות הסטילס אשר נמכרים ביפן יעבדו בכל מקום אחר בעולם. בדרך כלל לא תמצאו פריטים שיהיו זולים במיוחד בהשוואה למחיר של אותם הפריטים במדינת המוצא, אבל כדאי לקחת בחשבון שמדובר במבחר שאין שני לו. אם אתם מתכוונים לרכוש במהלך הביקור מוצרי אלקטרוניקה שתיקחו איתכם חזרה למדינת המוצא מומלץ לחפש את החנויות שמתמחות במוצרים שיועדו בראש ובראשונה להימכר מחוץ לתחומי יפן – חלק גדול מאותן החנויות תוכלו למצוא באקיהברה שבטוקיו. השנאי היפני פועל על 100 וולט, משום כך מומלץ לבדוק היטב את המכשירים שאתם מתכוונים לרכוש - אם מדובר במכשיר שאינו פועל על 100–120 וולט, השימוש בו ללא מתאם מיוחד עלול להיות מסוכן אם תיקחו את המכשיר איתכם חזרה למדינת המוצא. דיסקים ריקים מסוג Blu-ray לאחסון ווידאו או נתונים יהיו לרוב הרבה הרבה יותר זולים ביפן מאשר בכל מקום אחר בעולם.

ביפן תוכלו למצוא אזורי קניות מוצלחים במיוחד לביגוד אופנתי. טוקיו ואוסקה הם יעדים מוצלחים במיוחד לכך משום שהם מכילים אזורי שופינג מרובים עם שפע של חנויות המוכרות את האופנה האחרונה, במיוחד חנויות המתמחות באופנה של צעירים.

פריט בולט נוסף, שלא מעט תיירים מעוניינים לרכוש במהלך הביקור ביפן, הוא הקימונו, אשר הוא הלבוש היפני המסורתי. בעוד שכדאי תמיד לקחת בחשבון שתוכלו לרכוש קימונו יד שנייה איכותי למדיי בשבריר מהמחיר בו נמכר קימונו חדש, אופציה נוספת שכדאי לשקול היא לרכוש חלוק פשוט יותר המכונה "יוקאטה" ואשר אותו הרבה יותר קל ללבוש. כאשר לובשים קימונו חשוב תמיד לעטוף אותו משמאל לימין. יש להימנע מללבוש אותו מימן לשמאל משום שכך נוהגים להביש ביפן את הגוויות של המתים.

אוכל

דעת הקהל ביפן נוטה להתייחס לסושי כמאכל הלאומי של יפן

המטבח היפני, אשר נודע במיוחד בשל הדגש שמושם בו על שימוש במרכיבים טריים ועונתיים, הצליח לאורך השנים לכבוש את העולם בסערה. המרכיב העיקרי במרבית הארוחות במטבח היפני הוא אורז לבן, אשר בדרך כלל מאודה. פולי סויה מהווים מקור חלבון מרכזי במטבח היפני והם מוגשים במנות שונות, אך בעיקר במרק המיסו (味噌汁, "מיסו שירו") אשר מוגש יחד עם ארוחות רבות, וכמו גם טופו (豆腐), ורוטב הסויה (醤油, "שויו"). מאכלי הים פופולריים למדיי במטבח היפני, ובמיוחד דגים שונים וזנים רבים של אצות. בארוחה מלאה יהיו גם בדרך כלל מלפפונים חמוצים (漬 物, "צוקהמונו").

אחד מהדברים המהנים ביותר כאשר עורכים טיול ברחבי יפן מחוץ לאזור האורבני של טוקיו הוא לגלות את ההתמחויות המקומיות השונות בכל אזור. לכל אזור ברחבי יפן יש מספר מנות משובחות הייחודיות לו, אשר מבוססות לרוב על הגידולים המקומיים והדגים המקומיים. בהוקאידו לדוגמה מומלץ לנסות את הסשימי שמוכן מסרטנים טריים. באוסקה מומלץ במיוחד לנסות את המאכל אוקונומיאקי (お好み焼き) אשר הוא מעין פנקייק יפני אשר מכיל בצל ירוק וכדורי תמנון (たこ焼き, "טאקויאקי").

מדריך מישלן נחשב על ידי מבקרים מערביים רבים כדרך הטובה ביותר להבין איזה מהמסעדות ביפן הן המסעדות המובחרות. אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שבמקרים רבים מסעדות יפניות מובחרות רבות לא קיבלו דירוג גבוה במדריך מישלן, למרות שהם כנראה היו ראויים לכך. ביפן האתר Tabelog הוא האתר עליו היפנים נוטים להעדיף לסמוך על מנת לבחון ביקורות על מסעדות מקומיות. אף על פי כן, אתר זה פחות שימושי לאנשים שאינם יפנים משום שהביקורות באתר נכתבות לרוב רק ביפנית.

כללי התנהגות הנוגעים לאכילה

ביפן רוב האוכל נאכל באמצעות מקלות אכילה (箸, "האשי"). אכילת אוכל באמצעות מקלות אכילה היא מיומנות אשר קל יחסית ללמוד, למרות ששליטה במקלות האכילה באופן מיטבי לוקחת בדרך כלל זמן.

• לעולם אל תשימו את מקלות האכילה זקופים למעלה בקערת האורז. במקום זאת שימו את מקלות האכילה על קצה הקערה או הצלחת.
• לעולם אל תעבירו מאכל כלשהו או פריט אחר באמצעות מקלות האכילה שלכם לאדם אחר על מנת שיתפוס את אותו המאכל/פריט באמצעות מקלות האכילה שלו.
• ליקוק הקצוות של מקלות האכילה נחשב לגסות רוח.
• שימוש במקלות האכילה על מנת להזיז צלחות או קערות נחשב לגסות רוח.
• הצבעה על דברים עם מקלות האכילה נחשב לגסות רוח. (הצבעה על אנשים באופן כללי נחשבת גם היא בחברה היפנית לגסות רוח, אך כאשר עושים זאת עם מקלות אכילה הדבר חמור כפליים).
• חיתוך המזון באמצעות מקלות האכילה נחשבת לרוב לגסות רוח ולכן מומלץ לנסות להימנע מכך ורק לעשות זאת במידת הצורך כמוצא אחרון בלבד.

את רוב המרקים, ובמיוחד את מרק המיסו, נוהגים לשתות ישירות מהקערה לאחר שאוכלים את הפריטים הגדולים יותר מתוך הקערה, ובנוסף לכך מקובל בהחלט להרים את קערת האורז כאשר אוכלים ממנה, על מנת שיהיה יותר כל לאכול את האורז מהקערה באמצעות מקלות האכילה. כאשר אוכלים מרק כמנה עיקרית (מרקים כמו מרק ראמן לדוגמה) נוהגים להשתמש בכפית. אורז קארי ואורז מטוגן נוהגים לאכול לעיתים רבות גם עם כפות.

מסעדות רבות יתנו לכם מגבת חמה (המכונה "או-שיבורי") על מנת שתנגבו איתה את הידיים (ולא את הפנים) לאחר שתשבו.

יפנים לא נוהגים לשים את רוטב הסויה ישירות על האורז שמוגש בשולחן. היפנים לא אוהבים לבזבז אוכל (כולל רוטב סויה, ולכן אל תשתמשו ביותר ממה שאתם מתכוונים לאכול), אך במרבית המסעדות זה יהיה בסדר אם תשאירו קצת אוכל על הצלחת כאשר תסיימו את הארוחה.

בכל סוגי המסעדות היפניות המלצרים לרוב לא יפנו אליכם עד שלא תבקשו את עזרתם. על מנת לעשות זאת פשוט אמרו להם "סאמימאסן" ("סליחה") ואולי גם תרים את ידכם כאשר אתם עושים זאת (במיוחד אם אתם יושבים במסעדה גדולה). המלצר יביא לכם את החשבון בסוף הארוחה ונהוג לשלם את החשבון ליד הדלפק לפני שיוצאים מהמסעדה – לעולם אל תשאיר את התשלום על השולחן ותעזבו את המסעדה. לא נהוג לתת טיפים ביפן, למרות שבמסעדות רבות נוהגים לקחת תוספת של 10 אחוז מסך עלות הארוחה כ"דמי שירות" וכמו כן מסעדות משפחתיות הפועלות 24 שעות ביממה בדרך לוקחות גם תשלום נוסף בסך 10 אחוזים מסך עלות הארוחה אם הגעתם אליהם בשעת לילה מאוחרת.

מסעדות

מספר המסעדות (レストラン, "רסוטוראן") הקיימים ברחבי יפן הוא עצום, ולכן סביר להניח שיהיה לכם אפשרויות רבות במיוחד שתוכלו לנסות לכל אורך הטיול. מרבית היפנים אינם נוטים להזמין אורחים לבתיהם, ומשום כך מרבית החברים נוהגים כמעט תמיד להיפגש במסעדות. האוכל במסעדות בדרך כלל זול יותר מאשר במסעדות שבמדינות המערביות, אם כי עדיין יקר יחסית בסטנדרטים האסיאתיים, כל עוד תבחרו בעיקר ארוחות בסיסיות בהם המנה הבסיסית כוללת אורז או אטריות. בקצה השני של הספקטרום, אוכל משובח במסעדות גורמה עשוי להיות יקר מאוד.

ברוב המסעדות התפריטים יהיו לרוב ביפנית בלבד. עם זאת, למסעדות רבות יש מודלים מפלסטיק של המנות אותן תוכלו להזמין (לרוב הם יראו מציאותיים ומפורטים למדיי) בחלון הקדמי של המסעדה, ולכן, אם אינכם מסוגלים לקרוא את התפריט מוטב להוציא את המלצר או המלצרית לחלון הקדמי של המסעדה ולהצביע על הפריטים שאתם מעוניינים להזמין, או לחלופין לצלם באמצעות הטלפון החכם את המנות שאתם מעוניינים להזמין ולהראות את התצלום/ים למלצר/ית.

בחלק ממסעדות הרשת הזולות יותר תוכלו למצוא מכונות ממכר אוטומטיות בהן תוכלו לקנות כרטיס ולתת אותו למלצר/ית. בחלק גדול מאותן המסעדות תצטרכו להיות מסוגלים לקרוא יפנית על מנת לקבל את הכרטיס הנכון במכונה. בחלק מהמסעדות האחרות מוכרים ארוחות אותן ניתן לכנות "טאבה-הודאי" (食べ放題), "בייופה" (ビュッフェ, "מזנון"), או "בייקינגו" (バイキング שפירושו "ויקינג" – עושים שימוש במילה זו מכיוון שקשה מדיי לבטא ביפנית את המילה "סמורגסבורד").

מזללות

מגש "או-בנטו" שנרכש בשוקודו

ב"שוקודו" (食堂 "קפיטריה", או "אולם אוכל") תוכלו לרכוש מנות פשוטות ופופולריות וסטים של "טיישוקו" במחירים סבירים (בסביבות 500 עד 1000 ין). כאשר אינכם בטוחים מה להזמין מומלץ ללכת על הספיישל היומי או לבקש "קיו נו טיישוקו" (今日 の 定 食), אשר כולל כמעט תמיד מנה עיקרית, אורז, מרק וחמוצים. המרכיב העיקרי בשוקודו הוא ה"דונבורי" (丼) - קערת אורז עם תוספות.

מקום דומה למדיי לשוקודו הוא ה"בנטו-יא" (弁当屋) בו תקבלו מגשי טייק-אווט המכונות "או-בנטו" (お弁当) על מנת שתוכלו לקחת איתכם את האוכל שרכשתם. במהלך נסיעה ברכבות ה-JR נוסעים רבים נוהגים לרכוש אוכל במזללות האו-בנטו של התחנה המכונות "אקיבן" (駅弁).

קומת המרתף בחנויות הכלבו הגדולות מכילים לעיתים רבות דוכני מזון רבים במיוחד בהם תוכלו לקנות מזון טרי מכל רחבי יפן וכמו גם מנות מקומיות פופולריות שונות. תוכלו לקנות בהם לעיתים רבות גם מגשי או-בנטו, או לחלופין מנות המוגשות על מקל, קערות מרק, ו/או קינוחים שונים שמומלץ לנסות. בחנויות הכלבו הגדולות תוכלו לעיתים רבות גם למצוא מסעדות, אשר לעיתים קרובות יהיו ממוקמות בקומה העליונה של המבנה.

מסעדות גורמה
יפן נחשבת בעיני רבים לאחד מהמדינות עם האוכל המשובח ביותר בעולם. יפן נמצאת יחד עם צרפת בראש הרשימה של מדריך מישלן כאשר לשתי המדינות יש את כמות זהה של מסעדות עם כוכבי מישלן. לרוע המזל, האוכל המשובח היפני אינו נגיש למרבית המבקרים הזרים. האפשרות של הזמנת אוכל באמצעות האינטרנט אינה קיימת במרבית בתי העסק, וצוות העובדים בדרך כלל לא שולט בשפה האנגלית, וכמו כן בחלק ניכר מהמסעדות המשובחות ביותר הם אפילו לא יקבלו הזמנות מלקוחות חדשים אם אותם הלקוחות לא מכירים את אחד מהסועדים הקבועים במסעדה. במקרים מסוימים, אם אתם מתארחים במלון יוקרה ברמה הגבוהה ביותר, ייתכן שבדלפק הקבלה במלון יצליחו להזמין עבורכם שולחן במסעדה מהסוג הזה, אך תצטרכו לוודא שהדבר יבוצע זמן רב מבעוד מועד.

הפונדקים היפניים המסורתיים (המכונים "ריוקאן") הם מקומות מוצלחים במיוחד עבור מטיילים שמעוניינים לנסות ארוחת קייסקי משובחת. הארוחות המשוכללות כוללות מרכיבים עונתיים מקומיים ונחשבות לחלק מהותי מהביקור בריוקאן.

אטריות
כמעט כל עיר וכל כפר קטן ביפן נוהגים להתגאות בגרסה המקומית שלהם למנת האטריות (麺, "מן") אותה המקומיים מרבים לאכול.

ישנם שני סוגי אטריות עיקריים ביפן - "סובה" (そば) אשר עשוי מכוסמת דקה, ו"אודון" (うどん) אשר עשוי מחיטה עבה. אטריות ביצים סיניות, המכונות "ראמן" (ラーメン), הן גם פופולריות במיוחד, אך הן יקרות יותר (כ-500 ין ומעלה למנה) וכוללות בדרך כלל גם פרוסת בשר חזיר צלוי בגריל ומגוון ירקות. כדאי לקחת בחשבון שמקובל ללגום ברעש אטריות, וכי המקומיים אפילו מצפים לכך שכולם יעשו זאת (למרות שתיירים רבים עשוי לחשוש שהדבר לא נחשב מנומס). לאחר שאוכלים את האטריות מקובל לשתות את יתר המרק ישירות מהקערה.

סושי וסשימי
הייצוא הקולינרי הנודע ביותר של יפן הם ללא ספק הסושי (寿司), אשר בדרך כלל מורכב מדג נא עם אורז בחומץ, והסשימי (刺身) אשר הוא דג נא בלבד.

במסעדות הסושי הטובות ביותר השף נוהג לשים נתח צנון עם וסאבי חריף בתוך הסושי, ולטבול את הדג ברוטב סויה. משום כך במסעדות הסושי הללו בדרך כלל לא נותנים ללקוחות קערות בודדות עם רוטב סויה או ווסאבי. אף על פי כן, במרבית המסעדות נותנים לספק קערות עם ווסאבי ורוטב סויה יחד עם ההזמנה. בדרך כלל נוהגים גם לספק פרוסות ג'ינג'ר כבוש (המכונה "גארי") אשר מסייעות לרענן את החיך.

מקובל בהחלט שלא להשתמש בסכו"ם או מקלות אכילה על מנת לאכול סושי. סושי טוב תמיד הוכן באופן בו תוכלו להכניס את כל הנתח לפה בבת אחת.

מנות צלויות ומטוגנות
ה"טפאניאקי" (鉄板焼き, אשר ידוע בארצות הברית בשם "היבאצ’י") וה"יקיניקו" (焼肉) אשר הוא "ברביקיו קוריאני" בסגנון יפני, הן שיטות בישול פופולריות למדיי ביפן. שיטת בישול פופולרית נוספת היא ה"טמפורה" (天ぷら) אשר כוללת שרימפס וירקות שבושלו בטיגון עמוק. בשר (ובמיוחד בשר בקר) יכול להיות מאוד יקר ביפן, וכמו גם בשר הקובה הנודע, אשר עלול אפילו לעלות אלפי ין לכל מנה. ישנן כיום מסעדות משובחות רבות בהן אם תזמינו מנת טמפורה השף יטגן את המנה מולכם ויניח אותה ישירות על הצלחת שלכם על מנת שתוכלו לאכול את האוכל היישר מהכיריים.

מאכלים יפניים ייחודיים נוספים כוללים את ה"אוקונומיאקי" (お好み焼き) אשר הוא סוג של פנקייק יפני הכולל בין היתר כרוב, בשר, פירות ים, וירקות שונים אשר מבושל לרוב לפי הזמנה מולכם) ו"יאקיטורי" (焼き鳥) אשר הם שיפודי בשר עוף שמכינים על הגריל.

קארי
הקארי היפני שונה מאוד מהקארי ההודי. הבריטים הביאו את אבקת הקארי לראשונה ליפן בסוף המאה ה-19. הקארי ההודי אותו הביאו הבריטים היה חריף מדי לטעם היפני, ולכן הם שינו מעט את המתכון על מנת שהקארי יהיה מתוק וסמיך מעט יותר. ניתן כיום למצוא מסעדות קארי מוצלחות רבות בכל רחבי יפן. מרק קארי הוא מאכל נודע למדיי בהוקאידו. "אודון קארי" ו"שילובי קארי" הם גם מאכלים פופולריים למדיי ביפן כיום.

מזון מהיר

במסעדות המזון המהיר היפניות תוכלו למצוא אוכל באיכות סבירה אשר נמכר במחירים סבירים. רשתות מזון מהיר רבות ביפן מוכרות מאכלים המבוססים על האוכל העונתי – לעיתים רבות אפשרויות מעניינות וטעימות למדי. רשתות המזון המהיר מתמחות באפשרויות רבות, מאוכל יפני קלאסי ועד לג'אנק פוד האמריקני המודרני.

המסעדות המשפחתיות (ファミレス, "פאמירסו") ביפן נוהגות להתמחות בהכנת מגוון רחב של מנות, כולל סטייק, פסטה, אוכל בסגנון סיני, כריכים ומאכלים נוספים. למרות שהאוכל שלהם לא נחשב יוצא דופן או מעניין במיוחד, למסעדות הללו יש בדרך כלל תפריטים מאוירים על מנת שהתיירים שלא יודעים לקרוא יפנית יוכלו להסתייע בתמונות שבתפריט על מנת לבחור את המנה שהם מעוניינים להזמין.

חנויות נוחות

אם אתם מנסים לחסוך בהוצאות במהלך הטיול מומלץ לרכוש פרטי מזון בחנויות הנוחות (コンビニ, "קונביני"). חנויות הנוחות נמצאות כיום כמעט בכל מקום ופתוחות כמעט תמיד 24 שעות ביממה. רשתות חנויות הנוחות הגדולות ביותר הן 7-Eleven, ‏Lawson ו-Family Mart. בחנויות הנוחות תוכלו לרכוש מנת אטריות שתוכלו להכין בעצמכם באמצעות מים מורתחים, כריכים, לחמניות בשר, ומספר ארוחות מוכנות קטנות יחסית אותן ניתן לחמם במיקרוגל שבחנות. אופציה מוצלחת נוספת היא לקנות מנת "אוניגירי" (המכונה גם "אומוסובי") אשר הוא כדור אורז גדול אשר ממולא בדגים או שזיפים כבושים ועטוף באצות. אוניגירי עולה בדרך כלל בסביבות 100 עד 150 ין לכל כדור.

סופרמרקטים

המטיילים שחייבים להקפיד על תקציב מצומצם במיוחד יוכלו לרכוש ברוב המרכולים (המכונים ביפנית "סופא") מגוון רחב של ארוחות מוכנות, קופסאות טייק-אווט מסוג "או-בנטו", כריכים, חטיפים וכו’, אשר בדרך כלל זולים יותר מאשר בחנויות הנוחות. חלק מהסופרמרקטים גם פתוחים 24 שעות ביממה.

מומלץ גם לנסות "דפאצ’יקה" (デパ地下) במהלך הביקור. דפאצ’יקה הם מתחמי האוכל בקומות המרתף של הסופרמרקטים אשר כוללים עשרות דוכנים המגישים מאכלים מקומיים פופולריים שונים, החל מממתקי טקס תה ועד לסושי טרי וטייק אווי. לעיתים רבות אפשרות זו תהיה מעט יותר יקרה.

מגבלות תזונה

אוכל צמחוני
למרות שיש כיום לא מעט אפשרויות לצמחונים בערים הגדולות ביפן, באופן כללי מטיילים צמחונים עלולים להתקשות למדיי למצוא ארוחה שאיננה כוללת מוצרים מן החי - במיוחד משום שהציר (Stock) העיקרי במנות המרק היפניות כמעט תמיד מבוסס על דגים, ולעיתים רבות נעשה בו שימוש גם במיסו, בקארי, בחביתות, באטריות אינסטנט, וכמעט בכל מאכל בו נהוג להשתמש במלח במטבח המערבי. נהוג כמעט תמיד להשתמש בציר דגים במרקי אטריות עם סובה ואודון. לרוב הפריט צמחוני הבטוח היחיד בתפריט של מסעדות המתמחות בהכנת אטריות הוא ה"זארוסובה" אשר הוא מנת אטריות קרות - אבל בדרך כלל אפילו מנה זו תוגש לכם עם קערת רוטב הכוללת דאשי המבוסס על דגים.

בשל כך, למטיילים צמחונים מומלץ במיוחד לחפש מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים מהמטבח הבודהיסטי (精進 料理, "שוג’ין רייאורי"), אשר מתבסס על המאכלים אותם נוטים לאכול הנזירים הבודהיסטים היפנים, ואשר משתמש רק במרכיבים האיכותיים ביותר. הבודהיסטים ביפן אינם נוהגים להשתמש במוצרי חלב, ביצים או מוצרים אחרים מן החי. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שאותן המסעדות לרוב יהיו יקרות יחסית.

מסעדת קייטן (מסוע) בטוקיו

אופציה מצוינת נוספת לצמחונים היא מסעדת "קייטן" (מסוע), המתמחה בהכנת סושי. תוכלו לקנות סוגים שונים של סושי אשר נעים על המסוע ואשר אינם כוללים דגים או יצורים ימיים אחרים. במקרים מסוימים ייתכן שתצטרכו לבקש את סוג הסושי שאתם מעוניינים לאכול והשף יכין אותו במיוחד עבורכם.

המטבח היפני המסורתי מכיל לא מעט חלבונים ממוצרי סויה רבים. בחלקים בהם מוכרים אוכל מוכן בסופרמרקטים ובדוכני המזון אשר בקומות המרתף בחנויות הכלבו תוכלו למצוא גם לרכוש מנות רבות הכוללות סוגים שונים של שעועית, מתוקה או מלוחה. אפשרות מוצלחת נוספת למטיילים צמחונים היא לחפש מסעדות הודיות או איטלקיות בערים הגדולות יותר.

אלרגיות
לאנשים עם אלרגיות למזון לא פשוט למצוא אוכל אותו יוכלו לאכול במהלך הטיול ביפן. המודעות ביפן לאלרגיות חמורות נמוכה וצוות העובדים במסעדות לרוב לא מודעים לכך שקורטוב ממזונות מסוימים שגורמים לאלרגיות חמורות נמצא במנות אותם הם מגישים.

אנשים עם אלרגיה רצינית לסויה יהיה בבעיה רצינית משום שחלק גדול מהמאכלים במטבח היפני כוללים סויה. ביפן נעשה גם שימוש רב בשעועית, והיא נמצאת אפילו בשמן הסויה בו משתמשים לבישול. הימנעות מאכילת מאכלים עם גלוטן בדוכני המזון ובמסעדות גם היא משימה כמעט בלתי אפשרית. רוב המותגים הנפוצים של רוטב הסויה והמירין מכילים חיטה, בעוד שהמיסו מיוצר לרוב עם שעורה או חיטה. חומץ הסושי והווסאבי המסחריים עשויים לעיתים רבות להכיל גלוטן. אף על פי כן, קל יחסית להימנע מלאכול מוצרי חלב, מכיוון שהם נדירים יחסית במטבח היפני המסורתי. לא נעשה שימוש רב בבוטנים ואגוזים אחרים במטבח היפני, למעט קומץ חטיפים וקינוחים. כמו כן, במטבח היפני נוטים להשתמש בשמן בוטנים רק לעיתים נדירות.

אוכל המותאם לקהילות דתיות
משום שהקהילה המוסלמית ביפן והקהילה היהודית ביפן קטנות במיוחד, מציאת מאכלים המוגדרים "חלאל" או "כשרים" היא לרוב משימה קשה במיוחד ברחבי יפן, ולכן, עבור המטיילים שהדבר חשוב להם במיוחד מומלץ לעשות מעט מחקר מקדים בנושא לפני הטיול. המטיילים היהודים שמבקרים ביפן יוכלו לפנות לאחד מבתי חב"ד בטוקיו לקבלת מידע נוסף בנושא.

שתייה

היכן כדאי לשתות?

אם אתם מעוניינים לשלב ארוחה יחד עם שתייה באווירה מסורתית רגועה, מומלץ ללכת ל"איזיקאיה" (居酒屋) אשר הוא פאב בסגנון יפני. קל להבין במקומות הללו משום שבכניסה שלהם תלויים פנסים אדומים עם הכיתוב 酒 ("אלכוהול"). חלק מאותם המקומות מציעים ללקוחות מבצעים מסוג אכול ככל שתוכל (飲 み 放 題, "נומיהודאי") במחיר של כ-1,000 ין ל-90 דקות, אם כי תהיו מוגבלים לסוגים מסוימים של משקאות. האוכל תמיד מוצלח ונמכר במחיר סביר.

מקום פופולרי נוסף הוא ה"סנאק" (スナック, "סנאקו"). אלו הם ברים שכונתיים קטנים אשר מנוהלים בדרך כלל על ידי אישה מזדקנת אשר מכונה "מאמא-סאן" ("גברת אמא"). במקומות הללו נוהגים להגיש גם אוכל וגם מבחר מוגבל של משקאות (לרוב רק בירה וויסקי) ומקובל גם שהלקוחות משוחחים עם מאמא-סאן, מקבלים ממנה עצות. חלק גדול מאותם המקומות מלאים בעשן סיגריות ומכילים לא מעט לקוחות מקומיים קבועים. זרים המבקרים במקומות הללו יתקבלו לרוב בברכה, אך כדאי לקחת בחשבון שאם אינכם דוברי יפנית סביר להניח שלא תוכלו לחוות את הדבר כמו שצריך. מקום פופולרי נוסף בעל דמיון רב לסנאקו הם מועדוני ה-hostess (キャバクラ, "קיאבה קורה", קיצור של "מועדון קברט"), אשר רבים מכנים את עצמם גם כ"סנאקו". בפועל מדובר במקומות מעט יותר מפוקפקים בהן מארחות צעירות יותר מגישות ללקוחות משקאות, שרות עם הלקוחות קריוקי, מנסות לשפר את מצב הרוח של הלקוחות ואת האגו שלהם (ולפעמים קצת יותר) וגובות עד 3,000 ין לשעה עבור השירות. ישנה סבירות רבה שהביקור במקומות מהסוג הזה לא יהיו מוצלחים עבור לקוחות שאינם יפנים. כמו כן, חלק מהם מציינים במפורש שהם אינם מעוניינים בלקוחות שאינם יפנים.

ברים המיועדים לקהילת הלהט"ב נדירים יחסית ביפן, אך ניתן למצוא כרלו במחוז שינג'וקו ני-צ'ומה שבטוקיו ובמחוז דויאמה-צ'ו שבאוסקה. רוב הברים שמיועדים ללהט"ב משרתים קהל לקוחות מצומצם למדיי (גברים שרירים, וכו') ולרוב לא יאפשרו ללקוחות אשר המראה שלהם לא עומד בסטנדרטים שהם קבעו להיכנס אליהם. בעוד שחלקם משרתים רק קהל לקוחות יפני, בדרך כלל זרים יתקבלו בברכה ברוב הברים של קהילת הלהט"ב.

בפאבים מסוג איזאקאיה, בברים הרגילים, וב"סנאקו" בדרך כלל צריכים לשלם סכום נוסף שנועד לכסות עלויות נוספות (אשר מכונה カバーチャージ, "א קאבא צ’אג’י") - בדרך כלל בסביבות 500 ין, אך במקרים נדירים אפילו יותר מכך. בפאבים מסוג איזאקאיה סכום זה מכסה לעיתים רבות נשנושים שונים שנוהגים להגיש במהלך הארוחה (המכונים お通し, "אוטושי"), אשר מגישים לכל הלקוחות בכל מקרה (לכן אל תבקשו שלא יגישו לכם אותם). בברים מסוימים גובים גם תשלום נוסף עבור הבוטנים שמגישים לכם יחד עם הבירה.

בקריוקי-בר נוהגים גם להגיש משקאות וחטיפים. ההזמנות מבוצעות באמצעות הטלפון הנייח על הקיר, על ידי לחיצה על כפתור שמזמין לחדר מישהו מצוות העובדים, או לחלופין במקומות היותר משכוללים משתמשים בטאבלט או בשלט הרחוק שבאמצעותו מפעילים את מכונת הקריוקי.

אם אתם מעוניין לצרוך מעט קפאין מומלץ ללכת לסניף של סטארבקס או לאחד מהסניפים של רשתות בתי הקפה היפניות המתחרות, כמו למשל "דוטור" או "אקסלסיור". לחוויה רגועה וייחודית יותר מומלץ ללכת לבתי קפה יפניים מסורתיים המכונים "קיסאטן" (喫茶店). רובם מיוחדים למדיי ומשקפים את טעמי קהל הלקוחות שלהם. סוג מיוחד של קיסאטן הוא ה-"jazz coffee shop" אשר פונים בעיקר לחובבי ג'אז ואשר בהם הלקוחות מגיעים על מנת להאזין למוזיקה ולהירגע, ואשר בהם לא מקובל לדבר במהלך הביקור.

מכונות ממכר אוטומטיות (自動販売機, "גידוהאנבייקי", או בקיצור "ג'יהאנקי") נמצאים בכל מקום ביפן וניתן בחלקם לרכוש משקאות שונים בכל שעות היממה במחיר של כ-120 עד 150 ין לפחית/בקבוק. בנוסף לפחיות של משקאות קלים, תה וקפה, תוכלו למצוא מכונות ממכר אוטומטיות בהם מוכרים בירה, סאקה ומשקאות חריפים. במהלך עונת החורף ניתן אפילו לקנות ממכונות מסוימות שתייה חמה - על המכונות הללו בדרך כלל יהיה את הכיתוב "あたたかい" (אטאטאקיי) באדום במקום הכיתוב הרגיל בכחול つめたい (צומהטאי). מכונות אוטומטיות לממכר משקאות אלכוהוליים מפסיקות לפעול בדרך כלל החל מהשעה 23:00.

משקאות

שתיית סאקה מכוסות מאסו מסורתיים

סאקה הוא משקה אלכוהולי מותסס אשר מופק מאורז. כדאי לקחת בחשבון שביפן המילה "סאקה" (酒) יכולה בפועל להתייחס לכל סוג של משקה אלכוהולי, וכי לרוב המשקאות שבמדינות המערב מכונים "סאקה" מכונים ביפן "ניהונשו" (日本 酒). סאקה מכיל בסביבות 15% אלכוהול, ובניגוד לדעה הרווחת, בדרך כלל אינו מוגש חם. מומלץ לבקש שהמשקה שיוגש לכם יהיה בטמפרטורת החדר. בבקבוקים ובתפריטים לעיתים רבות יהיה מידע אודות ה"ניהונשו-דו" (日本 酒 度), בה יהיה מצוין מה היא רמת המתיקות או היובש של החליטה, בעוד שהציון הממוצע נוהג להיות בסביבות 3+ (משמעות הדבר שהמשקה יהיה מעט יבש). כדאי לקחת בחשבון שלרוב המחיר יהיה אינדיקטור אמין למדיי לאיכות של המשקה.

המשקה שוצ’ו (焼酎), אשר בעל דמיון רב לסאקה, הוא סוג של משקה אלכוהולי בעל טעם חזק יותר מסאקה. שוצ'ו מסורתי מופק לרוב מאורז, דבש או דגנים, אך לעיתים עשוי להיות גם מופק מרכיבים אחרים כמו למשל תפוחי אדמה. בדרך כלל שוצ’ו מכיל בסביבות 25% אלכוהול ולעיתים קרובות עולה פחות מ-1000 ין לבקבוק גדול של ליטר אחד. נהוג לשתות את המשקה ישר מהבקבוק עם קוביות קרח או לערבב לערבב אותו עם מים חמים או קרים. לעיתים רבות נהוג לערבב שוצ’ו עם מיץ או סודה – שילוב המכונה "צ'ו-האי".

המשקה אומשו (梅酒), הוא משקה המופק משזיפי אומה יפניים (בפועל סוג של משמש) אשר פופולרי בקרב מבקרים רבים. המשקה מכיל בדרך כלל בסביבות 10 עד 15 אחוזי אלכוהול, ונהוג לשתות אותו ישר מהבקבוק עם קוביות קרח, או לחלופין נוהגים לערבב אותו עם מעט סודה.

וויסקי יפני (ジャパニーズ ウイスキー, "יאפניזו אויסוקי"), אשר היה פופולרי בקרב המקומיים במשך מעל ל-150 שנים, זכה בעשורים האחרונים גם לעניין רב ברחבי העולם. ניתן לשתות אותו ישר מהבקבוק (ストレート, "סוטורהטו") או עם קוביות קרח (オン・ザ・ロック, "און זא רוקו"). בדרך כלל נהוג לדלל אותו מעט כפי שנוהגים לעשות עם המשקה שוצ’ו. בדרך כלל נוהגים להזמין אותו מעורבב עם מי סודה וקוביות קרח. אחרים נוהגים להזמין אותו מעורבב עם מים מינרליים קרים (水 割, "מיזו-ווארי"), או במהלך החורף עם מים חמים (お湯割り, "או-יו-ווארי").

מותגי הבירה יפנית (ビール, "בירו") הבולטים ביותר הם "קירין", "אסאהי", "סאפורו" ו"סונטורי". מותג הבירה "יהביסו" הוא גם מותג בירה פופולרי שמופק בסאפורו. במסעדות היפניות תהיה לכם בדרך כלל את האפשרות לרכוש בירה מבקבוק (瓶, "בין"), או בירה יש מהחבית (生, "נאמא"). רוב הבירות היפניות הן בירות פילסנר יבשות, אשר מכילות בדרך כלל 5% אלכוהול, ומותאמות היטב לצריכה יחד עם האוכל היפני.

היין היפני מוצלח למדיי אבל עולה לרוב פי שניים מהמחיר שמקובל לגבות עבור אותו היין במדינות אחרות ברחבי העולם. קיימים מספר סוגי יינות, וניתן גם לרכוש יין מיובא במחירים שונים. בחנויות יין מיוחדות ובחנויות הכלבו הגדולות בדרך כלל תוכלו למצוא את ההיצע הנרחב ביותר של יינות. רוב היינות מוגש לאחר קירור וייתכן שתתקשו למצוא מסעדה שתגיש לכם יין בטמפרטורת החדר (常温, "ג’ו-און").

המשקה הפופולרי ביותר ביפן הוא ללא ספק תה (お茶, "או-צ’ה"), אשר אותו נוהגים להגיש בחינם כמעט יחד עם כל ארוחה – והוא מוגש חם בחורף וקר בקיץ. ישנם מגוון סוגים עצום של תה שניתן לרכוש בבקבוקים ופחיות מקוררים בחנויות הנוחות ובמכונות הממכר האוטומטיות. אלא אם כן צוין אחרת, תה ביפן הוא בדרך כלל תה ירוק יפני. תה שחור בסגנון המערבי מכונה "קוצ’ה" (紅茶). בנוסף לכך גם תה האולונג הסיני (ウーロン茶, "אורון צ’ה") פופולרי למדיי ביפן. נוהגים תמיד לשתות תה ביפן בלי חלב או סוכר. עם זאת ברוב הסניפים של רשות המזון המהיר האמריקניות שנמצאים ביפן ניתן להזמין תה עם חלב בסגנון מערבי.

קפה (コーヒー, "קוהי") הוא גם משקה פופולרי במיוחד ביפן. הקפה המסורתי ביפן בדרך כלל חזק באותה המידה כמו הקפה האירופאי. קפה בעל טעם פחות חזק אשר מדולל עם יותר מים, מכונה בפי המקומיים "קפה אמריקאי". ניתן גם לקנות קפה אינסטנט בלא מעט מכונות ממכר אוטומטיות בעבור כ-120 ין לפחית. לרוב הוא יהיה מתוק, ולכן מומלץ לוודא שיהיה עליו את הכיתוב באנגלית "Black" או את הכיתוב בקאנג'י 無糖 ("ללא סוכר") אם אתם רוצים שהוא לא יהיה ממותק.

ישנם גם משקאות קלים יפניים ייחודיים רבים, ולכן לעיתים רבות מטיילים רבים שמחים לנסות משקאות ייחודיים שונים אותם הם רוכשים במכונות הממכר האוטומטיות. "קאלפיס" (カルピス, "קארופיסו") הוא סוג של משקה קל על בסיס יוגורט (טעים יותר ממה שזה נשמע). המשקה הפופולרי פוקארי מתוק (ポカリスエット, "פוקארי סואטו") היא משקה איזוטוני בסגנון של המשקה Gatorade. משקה קל יפני מסורתי יותר הוא המשקה ראמונה (ラムネ) אשר דומה במיוחד לספרייט ול- 7-Up, אך ראוי לציון בעיקר בזכות הבקבוק היוצא הדופן שלו.

בנוסף לכך גם מותגי המשקאות הקלים האמריקאים פופולריים במיוחד ביפן. גרסאות הדיאט היחידות של מותגי המשקאות הקלים הן "דיאט קולה", "Coke Zero" ו"דיאט פפסי". ביפן, המונח מיץ (ジュース, "ג’וסו") הוא מונח המתייחס לכל סוגי המשקאות הקלים - כולל אפילו קוקה קולה ומשקאות דומים. משום כך, אם אתם מעוניין לרכוש משקה שהופק מפירות סוחטים, בקשו "קאג'ו" (果汁). אף על פי כן, לעיתים רבות משקאות הקאג’ו לא כוללים 100% מיצים שהופקו מפירות.

ניתן גם לקנות בקבוקי מים בחנויות רבות ברחבי יפן. מי הברז ביפן בטוחים לשתייה, ותוכלו למצוא ברחבי יפן תחנות מילוי לבקבוקי מים (במסגרת תוכנית [https://www.refill-japan.org/ Refill Japan), או לחלופין תוכלו לבקש במסעדות פשוט לשתות מים יחד עם הארוחה.

לינה

בנוסף לאכסניות ולמלונות שפונים לקהל העסקי, תוכלו למצוא ביפן מספר סוגים נוספים של אפשרויות לינה אשר ייחודיות ליפן, כגון פונדקי ריוקאן מסורתיים (שנדיר יותר למצוא), מלונות הקפסולה הפונקציונליים אך המינימליים, ומלונות האהבה שמיועדים למפגשים דיסקרטים לטווח קצר בין זוגות.

בעת ביצוע הזמנה לחדרי לינה כדאי לקחת בחשבון שבתי העסק הקטנים יותר עלולים להסס לארח זרים, מחשש לקשיי תקשורת או אי הבנות שונות הנובעות מהבדלי התרבות. לאתרי אינטרנט בולטים רבים של חברות בין-לאומיות המתמחות בהזמנת חדרים במלונות יש גם מבחר קטן יחסית של בתי מלון ביפן. על מנת לראות אפשרויות רבות יותר מומלץ להשתמש באתרים של החברות היפניות Rakuten Travel או Jalan, אשר מכילים גם ממשק בשפה האנגלית.

באכסניות ביפן נוהגים לגבות את המחיר על בסיס כמות האנשים ששוהים בחדר, במקום מחיר אחד לכל חדר. באותו האופן גם רשתות בתי המלון היפניות נוהגות לגבות את מחיר על בסיס כמות האנשים ששוהה בחדר במקום מחיר אחד לכל חדר. אם אתם מתכוונים לשהות בפונדק מומלץ לברר מבעוד מועד אם הארוחות כלולות במחיר מכיוון שהדבר עשוי לגרום להבדלים גדולים במחיר (ובחוויה עצמה).

אם אינכם תושבי יפן בעת ביצוע הצ'ק-אין בית העסק שמספק את אפשרות הלינה (מכל סוג שהוא), מחויב על פי חוק לצלם עותק של הדרכון שלכם. אם אתם מטיילים יחד עם עוד אנשים מומלץ להביא עימכם לטיול צילומים של הדרכונים של כל חברי הקבוצה על מנת שתהליך הצ'ק-אין יהיה מהיר יותר. מלבד זאת, כדאי לקחת בחשבון שביפן נהוג לרוב לשלם במזומן בלבד, ושבבתי העסק הקטנים יותר לא מקבלים בכלל כרטיסי אשראי. משום כך, וודאו שיש איתכם מספיק מזומנים על מנת שתוכלו לשלם מראש.

דבר אחד שצריך להיזהר ממנו במהלך החורף - הבתים היפניים מסורתיים נועדו להיות קרירים בקיץ, ולכן משמעות הדבר היא שלעיתים רבות מדי הם קרים במיוחד במהלך החורף. בשל כך, אם אתם מבקרים ביפן במהלך החורף מומלץ להביא עמכם בגדים חמים, וכמו כן מומלץ גם לשלב מספר ביקורים במתקני הרחצה המקומיים על מנת לוודא שטמפרטורת הגוף לא צונחת. למרבה המזל, למרבית המיטות יהיו לרוב מצעי פוטון ולכן עבור מספיק המבקרים הלינה עצמה לא מהווה בעיה במהלך החורף.

למרות שאפשרויות הלינה ביפן יקרות למדיי, בניגוד למדינות אחרות, ביפן לעיתים רבות תהיו עשויים לגלות שמלונות ברמה נמוכה יותר מספיק טובים עבורכם (בעוד שבמדינות רבות אחרות בעולם לעיתים רבות מדובר במלונות לא טובים). במלונות מהסוג הזה חדרי האמבטיה המשותפים בדרך כלל יהיו ללא רבב, ומאוד נדיר שישנם גניבות ביפן. המגרעה העיקרית היא שתצטרכו לישון מוקדם מספיק על מנת לבצע את הצ'ק-אאוט לפני השעה 10:00 בבוקר, אחרת תצטרכו לשלם כסף נוסף על השהייה.

כדאי לקחת בחשבון שייתכן ותתקשו למצוא חדרים במהלך תקופות החגים, כגון במהלך שבוע הזהב בתחילת מאי. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שבמלונות יפניים רבים ובאתרי הזמנות רבים לא ניתן לבצע הזמנות מקוונות מעל ל-3 עד 6 חודשים מבעוד מועד – משום כך אם הטיול שלכם הולך להתקיים בעוד שלושה חודשים ואינכם מוצאים שום חדר זמין, מומלץ לפנות ישירות לבית מלון ולשאול אותם אם אולי יהיו להם חדרים פנויים במהלך התקופה בה תהיו באותו היעד.

הגודל של החדרים היפניים נמדד לעיתים רבות לפי “ג’ו" (畳) – כלומר, לפי מספר מחצלות הטטאמי (רצפת הקש) שמכסות את הרצפה, ללא קשר לחומר אשר באמצעותו החדר מרוצף בחדר. המידות משתנות מאזור לאזור, כאשר ג’ו אחד יכול להיות לכל הפחות בסביבות 1.445 ולכל היותר עד 1.824 מטרים רבועים, אך לרוב יהיה בסביבות 1.652 מטרים רבועים. חדר טיפוסי בדירה יפנית יהיה לרוב 6 ג’ו (בסביבות 9.3 ג’ו) - מספיק גדול לארח בו שני אנשים ואת התיקים שלהם.

בתי מלון

בעוד שתוכלו למצוא רשתות בתי מלון מערביים רבים ברחבי יפן, רשתות בתי המלון היפניים הם רשתות בתי המלון הדומיננטיים ביפן כיום. רשתות בתי המלון הבולטים ביותר ביפן כוללים את:

• מלונות ANA IHG – רשת בתי המלון המערבית היחידה ביפן לה יש נוכחות גדולה במיוחד ברחבי יפן. רשת זו מפעילה מלונות של אינטרקונטיננטל, של קראון פלזה ושל הולידיי אין ברחבי יפן. ניתן להזמין חדרים לחלק מהמלונות של ANA IHG באמצעות מערכת ההזמנות של IHG.
• Okura Hotels & Resorts – רשת מלונות יוקרה. בבעלותם נמצאות גם רשתות הבת Hotel Nikko ו-JAL Hotels אשר אינם מלונות יוקרה.
• ריהגה רויאל
• מלונות פרינס

מלון חמישה כוכבים עם שירות מלא יכול להיות מפנק במיוחד, אך נוטה לרוב להיות בעל מראה גנרי יחסית, למרות שהמחירים לשהיה בו יכולים לעיתים להתחיל מ-20,000 ין לאדם (לא לחדר). מצד שני, מלונות עסקים של שלושה וארבעה כוכבים מתומחרים באופן דומה למדיי למקובל בערים הגדולות באירופה ובאמריקה הצפונית, ואפילו מלונות שני כוכבים נוהגים להיות נקיים במיוחד ודברים שנדיר למצוא במלונות במערב בטווח מחירים זהה. ישנם מספר סוגי מלונות יפניים ייחודיים אשר עלות השהייה בהם זולה בהרבה:

מלונות קפסולה

מלון קפסולות באוסקה

מלונות קפסולה (カプセルホテル, "קאפוסהרו הוטרו") - תמורת תשלום קטן יחסית (בדרך כלל בין 3000 ין ל-4000 ין) תוכלו להשכיר קפסולה בגודל 2 x 1 x 1 מטרים הנמצאת בחדר מלא בקפסולות המוצבות זו על זו (החדרים מכילים לעיתים עשרות או מאות קפסולות). מלונות הקפסולה מפוצלים לפי המין של הלקוחות, כאשר מרביתם מיועדים לגברים.

בכניסה למלון הקפסולות יש להוריד את הנעליים, להניח אותם בלוקר מיוחד לנעליים, ולשים נעלי בית. לעיתים קרובות תצטרכו למסור את המפתח של הלוקר לנעליים בדלפק בכניסה על מנת להבטיח שלא תנסו להתחמק מהמקום מבלי לשלם. בעת ביצוע הצ'ק-אין תקבלו גם לוקר משלכם בו תוכלו לשים את התיקים והחפצים האישיים שלכם, מכיוון שאין מספיק מקום לשים אותם בקפסולה ומכיוון שלא תמיד בטוח להשאיר דברים בקפסולה (לעיתים רבות ישנו רק וילון שמכסה את הפתח של הקפסולה, ולא דלת).

מלונות קפסולה רבות נמצאות בסמוך לספא, כאשר ניתן יהיה לשהות במלון הקפסולה בעבר 1000 ין ולהיכנס לספא בעבור 2000 ין. במלונות הקפסולה הזולים ביותר תצטרכו לשלם באמצעות מטבעות של 100 ין על מנת לגרום למקלחת לעבוד. בחלק ממלונות הקפסולה יש גם מכונות ממכר אוטומטיות בהם תוכלו לקנות משחות שיניים, תחתונים, וכלים חיוניים שונים.

לאחר שתיכנסו לקפסולה בסוף היום בדרך כלל תוכלו למצוא בתוך הקפסולה לוח בקרה פשוט באמצעותו תוכלו להפעיל את האור, להפעיל השעון מעורר, ולעיתים אף לצפות בטלוויזיה מובנית. כדאי לקחת בחשבון שאם תישארו במלון הקפסולה מעבר למועד הצ’ק אאוט ייתכן שתקבלו חיוב של יום נוסף.

במחוזות שינג'וקו ושיבויה שבטוקיו השהייה במלונות הקפסולה עולה לכל הפחות 3,500 ין, אך יש בהם גם כיסאות עיסוי מוצלחים במיוחד שניתן להפעיל בחינם, סאונות, בתי מרחץ ציבוריים, והלקוחות מקבלים סכיני גילוח ושמפו, מגזינים וכמו גם קפה בבוקר. במלונות קפסולה רבים ייתכן שתשימו לב שהשוהים האחרים הם אנשי עסקים שיכורים אשר יישנו בקפסולות שמסביבכם.

מלונות לאב הוטל

מלון לאב הוטל בטוקיו

מלון לאב הוטל (ラブホテル, "ראבו הוטהרו") נמצאים לעיתים רבות באזורי רובע החלונות האדומים או בקרבתם, אך רובם אינם נמצאים באזורים מהסוג הזה. רבים ממלונות הלאב הוטל נמצאים לעיתים רבות סביב מחלפי כבישים מהירים או תחנות רכבת ראשיות. הכניסה למבנה בדרך כלל דיסקרטית למדיי, והיציאה מהבנה גם מספקת דיסקרטיות משום שהיא נמצאת במיקום שונה מהכניסה למבנה (על מנת לוודא שחלילה לא נתקלים במישהו שמכירים). במלון הלאב הוטל יש את האפשרות לשכור חדר ללילה (בדרך כלל בעלות של 6,000 עד 10,000 ין– אפשרות המכונה "שוקוהאקו" 宿泊), או לשעות ספורות (בעלות של כ-3,000 ין – אפשרות המכונה "קיוקיי" 休憩), או לחלופין יש את האפשרות להזמין חדר במהלך שעות הפגרה שהן בדרך כלל אחר שעות הצהריים בימי חול. דמי השירות, התוספות על השימוש בשעות השיא, והתוספות של המסים יכולים להעלות את עלות השהייה לעיתים ב-25%. מרבית מלון הלאב הוטל לא מאפשרים לזוכות חד מיניים או לאנשים שכנראה הם קטינים לשהות בהם.

מלונות האהבה בדרך כלל נקיים, בטוחים ומספקים לשוהים בהם דיסקטיות רבה. חלק מהחדרים מעוצבים סביב תמה אקזוטית – לדוגמה, ים, ספורט, או הלו קיטי. כדאי לקחת בחשבון שכתייר זר, ולא כלקוח המקומי הטיפוסי, לא תוכלו לבצע צ'ק-אין להוריד את התיקים ולצאת להסתובב בעיר. ברגע שאתם יוצאים מהמלון לא תורשו לחזור אליו. אנשים ששוהים במלונות האבה מעבר לזמן המוקצה נדרשים לשלם חיובים נוספים. בחדרים רבים יש גם מזון ומשקאות פשוטים במקררים, אשר לרוב יקרים יחסית. מומלץ להביא איתכם מעט אוכל ושתייה שרכשתם בזול יותר במקום אחר. החדרים כוללים לרוב גם ג'קוזי, תחפושות, מכונות קריוקי, מיטות רוטטות, מכונות ממכר אוטומטיות מהן ניתן לקנות צעצועי מין, ובמקרים מסוימים אפילו משחקי וידאו. לרוב כל מוצרי הטואלטיקה שמספקים לשוהים (כולל קונדומים) כלולים במחיר. לפעמים יש בחדרים ספר אורחים בו השוהים יכולים לספק מעט פרטים אודות החוויות שלהם בחדר. מלונות האהבה הפופולריים בערים עלולים להיות מלאים לחלוטין במהלך סופי השבוע.

מלונות עסקיים
עלות השהייה במלונות עסקיים (ビジネスホテル, "ביג’ינסו הוטרו") היא בדרך כלל בסביבות 10,000 ין ללילה. לרוב מלונות מסוג זה נמצאים במיקום מרכזי מוצלח בערים הגדולות (לעיתים רבות בקרבת תחנות הרכבת המרכזיות) כאשר זה לעיתים רבות אחד השיקולים העיקריים שאנשים בוחרים לשהות בהם. אף על פי כן כדאי לקחת בחשבון שהחדרים באותם בתי המלון לרוב קטנים למדיי. לרוב חדר במלון עסקי כולל חדר אמבטיה צמוד (קטן למדיי) ולעיתים רבות תקבלו גם גישה לאינטרנט בחינם. חלק מרשתות בתי המלון העסקיים הגדולות ביותר אשר זולות יחסית כוללות בין היתר את רשת בתי המלון Tokyu REI, רשת בתי המלון Sunroute ורשתי בתי המלון Toyoko Inn. כדאי לקחת בחשבון שברשת בתי המלון Toyoko Inn תוכלו לרכוש כרטיס מועדון תמורת 1500 ין – השקעה שתהיה משתלמת אם אתם מתכוונים לשהות בבית המלון יותר מלילה אחד.

בתי המלון העסקיים אשר רחוקים יותר מתחנות הרכבת המרכזיות עשויים לעיתים רבות להיות זולים באופן מהותי (לדוגמה, בחלק מאותם בתי המלון העלות של חדר זוגי ללילה היא בסביבות 5,000 ין ללילה). תוכלו לאתר את אותם בתי המלון בספר הטלפונים (בו רשומים גם המחירים), אך תזדקקו לעזרה של מישהו שדובר יפנית על מנת לעשות זאת. לחלופין תוכלו להזמין את החדרים מבעוד מועד באינטרנט. עבור שני אנשים או יותר לעיתים רבות המחיר עשוי להיות דומה אפילו למחירים המקובלים באכסניות אם אתם מתכוון לחלוק חדר כפול או חדר זוגי. לרוב יצפו ממכם לשלם את המחיר המלא בעת ביצוע הצ'ק-אין, ולרוב הצ'ק-אאוט הוא מוקדם יחסית (בדרך כלל ב-10 בבוקר) ולא ניתן לבקש לשנות את השעות הללו – אם תעזבו את בית המלון לאחר השעה 10 בבוקר תצטרכו לשלם על כך תוספת.

את המלונות העסקיים הזולים ביותר תוכלו למצוא במחוזות העובדים בערים הגדולות, כגון מחוז קמגסאקי באוסקה, או מחוז סנג'ו בטוקיו, שם המחירים מתחילים מ-1,500 ין לחדר זעיר המכיל שלוש מחצלות בלבד אשר מכיל בקושי מספיק מקום לישון. הקירות והפוטונים באותם בתי המלון עלולים גם להיות דקים למדיי.

פונדקים

ריוקאן

ריוקאן טיפוסי

ריוקאן (旅館) הם פונדקים יפניים מסורתיים כאשר לעיתים רבות הביקור בריוקאן הוא גולת הכותרת של הטיול עבור תיירים רבים שמגיעים ליפן. עלות השהייה בריוקאן למשך לילה אחד, כולל שתי ארוחות, מתחילה מסביבות 8,000 ין ויכולה אף להיות יקרה בהרבה – במקומות מסוימים עלולים אפילו לגבות 50,000 ין ללילה לאדם.

בריוקאן בדרך כלל מקפידים על לוח זמנים קבוע ולרוב יצפו ממכם לעשות צ’ק-אין עד השעה 17:00 בערב. לפני ארוחת הערב מקובל במיוחד שהאורחים פוקדים את בית המרחץ של הריוקאן. כמו כן, כל השוהים נוהגים להסתובב בריוקאן עם חלוק יוקאטה אותם הם מלווים במהלך השהייה. בריוקאן נוהגים להגיש ארוחות יפניות מסורתיות המורכבות מתריסר מנות קטנות (לעיתים אף יותר) שהוכנו בצורה מושקעת על בסיס מרכיבים עונתיים שנבחרו בקפידה. האוכל בריוקאן ברמה גבוהה הוא חלק מהותי מהחוויה (ומהתמורה שמקבלים בעבור המחיר הגבוה), ומהווה דרך מצוינת לנסות את אפשרויות הגורמה של המטבח היפני. בעוד שבחלק מהריוקאנים החדרים מכילים מיטות בסגנון מערבי, לרוב תישנו על מצעי פוטון - מזרן נוח אותם מגלגלים על מחצלת הטטאמי. את ארוחת הבוקר לעיתים רבות אוכלים יחד עם יתר האנשים ששוהים בריוקאן בחדר האוכל של הריוקאן. ארוחת בוקר בריוקאן כוללת לרוב אורז, מרק מיסו, ודגים קרים (ארוחת בוקר יפנית מובהקת).

כדאי לקחת בחשבון שחלק מבתי העסק שתמצאו באמצעות האינטרנט שמכילים את המילה "ריוקאן" אינם פונדקים יפניים מסורתיים מפוארים ויוקרתיים, אלא פונדקים בסגנון בית הארחה. לרוב תוכלו לדעת למה לצפות לפי המחיר. מומלץ להתייעץ עם המקומיים לפני שמחליטים היכן לשהות.

מינשוקו
מינשוקו (民宿) היא האלטרנטיבה הזולה לריוקאן, ובאופן כללי דומה יותר לבית הארחה. מינשוקו לעיתים רבות מנוהלים על ידי משפחות, ובעוד שהחוויה דומה יחסית לחווית השהייה בריוקאן, האוכל פשוט באופן מהותי, תמיד אוכלים יחד עם כל יתר השוהים, חדרי הרחצה הם משותפים, ולעיתים רבות מצפים שהאורחים יביאו איתם מצעי פוטון משלהם (אם כי הם עשויים לחרוג ממנהג זה אם מדובר בתיירים זרים). בשל כך עלות השהייה במינשוקו נמוכה בהרבה ובאופן כללי נעה בסביבות 5,000 ין עד 10,000 ין והמחיר כולל גם שתי ארוחות. כדאי לקחת בחשבון ששהייה במינשוקו תהיה זולה באופן ניכר אם תציינו שאינכם מעוניינים בארוחות - העלות עשויה אז להיות בסביבות 3,000 ין.

בדרך כלל מינשוקו נמצאים באזורים הכפריים. בדרך כלל כמעט לכל כפר או אי, קטן ככל שיהיה, יש מינשוקו. החלק הקשה ביותר הוא למצוא אותם, מכיוון שלעיתים רבות הם לא נוהגים להיות מוזכרים באינטרנט או בספרי הטלפונים, ולכן לעיתים רבות מומלץ לשאול את משרד התיירות המקומי מה הם המינשוקו המקומיים שהם ממליצים לשהות בהם.

פנסיונים (ペンション, "פנשון") דומים למינשוקו אך החדרים שלהם הם בסגנון מערבי.

קוקומינשוקושה
קוקומינשוקושה (国民宿舎) הם בתי הארחה אשר מנוהלים על ידי הממשל. הם נמצאים לעיתים רבות במיקומים מרוחקים עם נופים מרהיבים, ונוהגים לשהות בהם בעיקר עובדי ממשל במהלך סופי השבוע והחגים כאשר הממשל מסבסד את השהייה, אך לעיתים רבות הם ישמחו גם לארח לקוחות שישלמו על השהייה. הן מבחינת המתקן והן מבחינת המחיר הקוקומינשוקושה בדרך כלל דומה יותר לריוקאן מאשר למינשוקו. הם כמעט תמיד גדולים יחסית והחוויה עשויה להרגיש מעט פחות אותנטית. על מנת לשהות בקוקומינשוקושה פופולרי יחסית חייבים להזמין מקום זמן רב מבעוד מועד אם אתם מתכוונים לשהות בהם במהלך עונות השיא.

שוקובו
שוקובו (宿坊) הם אפשרויות לינה לצליינים הממוקמים בדרך כלל בתוך מקדשים בודהיסטים או מקדשי שינטו. גם במקרה הזה החוויה דומה באופן כללי לחוויית השהייה בריוקאן, אך האוכל יהיה צמחוני וייתכן שיציעו לכם גם את האפשרות לקחת חלק בפעילויות של המקדש. חלק ממקדשי הזן עורכים שיעורי מדיטציה וקורסים שונים. בעוד שחלק מהשוקובו עלולים להסס לקבל אורחים זרים, אחד מהשוקובו בו לא תהיה לכם בעיה לשהות הוא המרכז הבודהיסטי הגדול של הר קויה אשר בקרבת אוסקה.

אכסניות נוער ואתרי קמפינג

אכסניות נוער
אכסניות נוער (ユースホステル, "יוסו הוסוטרו") הן אופציה זולה נוספת. ניתן למצוא אכסניות נוער רבות ברחבי יפן אשר פופולריות למדיי בקרב תיירים שמחפשים אפשרויות לינה בתקציב נמוך מהממוצע – הם במיוחד פופולריים בקרב סטודנטים. עלות השהייה באכסניית נוער היא בסביבות 2,000 ין עד 4,000 ין לאדם ללילה. המחיר עשוי להיות יקר יותר אם תבקשו לקבל גם ארוחת ערב וארוחת בוקר, ואם אינכם חברים בארגון Hostelling International (HI) – במקרים הללו המחיר ללילה אחד עשוי להיות מעל 5,000 ין. עבור אנשים שחברים בארגון HI השהות אפילו עשויה לעלות לכל היותר 1,500 ין ללילה לאדם (הדבר תלוי בעיקר במיקום ובעונה). חלק מאכסניות הנוער הם גושי תא בטון לא אסתטיים בעוד שאחרים הם יכולים אף להיות קוטג'ים נפלאים הנמצאים במיקומים עם נוף מרהיב. ישנם אפילו מספר מקדשים שמפעילים גם אכסניות נוער. מומלץ לעשות מעט בירורים מבעוד מועד לפני שתבחרו איפה בדיוק לשהות. כדאי לקחת בחשבון שבחלק מאכסניות הנוער הדלתות ננעלות אחרי שעה מסוימת בלילה, וחלקם אף נעולים בשעות מסוימות במהלך היום בהם כל האורחים חייבים לעזוב את המתחם עד שהמבנה יפתח שוב בהמשך היום. כמו כן, באכסניות הנוער ישנה לרוב חדרי מעונות נפרדים לגברים וחדרים מעונות נפרדים לנשים.

בתי רוכבים
בתי רוכבים (ライダーハウス, "ראיידה האוסו") הם מעונות בטווח מחירים נמוך מהממוצע, המיועדים בראש ובראשונה לאופנוענים ורוכבי אופניים. בעוד שכולם רשאים לשהות בהם, בתי הרוכבים ממוקמים לרוב באזורים הכפריים והגישה אליהם באמצעות התחבורה הציבורית אינה מעשית או בלתי אפשרית. בדרך כלל בתי הרוכבים זולים במיוחד (עלות השהייה היא בדרך כלל בסביבות 300 ין ללילה), והמתקנים מינימליים למדיי. לרוב יצפו שתביאו איתכם שק שינה משלכם ובחלקם אפילו אין מטבח או חדר אמבטיה. כמו כן לא מקובל לשהות בהם למשך זמן ממושך, ובחלקם אסור אף לשהות בהם למשך יותר מלילה אחד. בתי רוכבים נפוצים במיוחד ברחבי האי הוקאידו, אך ניתן למצוא אותם גם פה ושם באזורים שונים ברחבי יפן. באתר hatinosu.net ישנה רשימה מקיפה של בתי רוכבים אותם ניתן למצוא ברחבי יפן (הרשימה כתובה ביפנית בלבד).

אתרי קמפינג
האפשרות של שהייה באתרי קמפינג היא אפשרות הלינה הזולה ביותר ביפן (מלבד כמובן האפשרות של נוג’וקו, ראו להלן). ישנם אתרי קמפינג רבים בכל רחבי המדינה כאשר מרביתם ממוקמים הרחק מהערים הגדולות. ההגעה אל אתרי הקמפינג יכולה להיות מעט בעייתית, מכיוון שמרבית האוטובוסים הציבוריים לא מגיעים אליהם. עלות השהייה באתר קמפינג יכולה להיות כרוכה בתשלום סמלי (בסך 500 ין) ובמקרים היקרים יותר בהם שוהים במבני בונגלו גדולים העלות עלולה להיות יקרה אף יותר משהייה בחדרי בתי מלון רבים (בסביבות 13,000 ין או יותר ללילה).

באופן כלל אסור לעשות קמפינג בטבע באתרים שלא מוגדרים לשם כך, למרות שתמיד תוכל לברר אם תוכלו לקבל אישור לעשות זאת, או פשוט להקים את האוהל בשעות מאוחרות ולעזוב בשעות המוקדמות ביותר של הבוקר. בפארקים עירוניים רבים תהיו עשויים למעשה לגלות לא מעט אוהלים בהם גרים חסרי בית מקומיים.

אתרי קמפינג מכונים ביפן "קייאנפו-ג’ו" (キャンプ場), בעוד שאתרי קמפינג המיועדים למטיילים השוהים בהם עם מכוניות מכונים "אוטו-קייאנפו-ג’ו". אתרי קמפינג המיועדים למטיילים השוהים בהם עם מכוניות בדרך כלל יהיו יקרים בהרבה מקייאנפו-ג’ו (עלות השהייה בהם תהיה לרוב בסביבות 5,000 ין ללילה). אתרי הקמפינג ממוקמים לעיתים רבות בקרבת אונסן.

איגוד אתרי הקמפינג הלאומי של יפן מפעיל את האתר Campjo.com אשר מכיל מסד נתונים שזמין רק בשפה היפנית הכולל כמעט את כל אתרי הקמפינג ביפן. באתר של ארגון JNTO ישנה גם רשימה נרחבת למדי (בפורמט PDF) של אתרי קמפינג בשפה האנגלית. תוכלו לחלופין גם להתייעץ עם משרדי התיירות המקומיים לגבי אפשרויות הקמפינג באזור.

נוג'וקו
אפשרות השהייה בנוג’וקו (野宿) היא אפשרות פופולרית בקרב תיירים שמאוד חשוב להם לחסוך בעלויות ומתכוונים לשהות באפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך מהממוצע במהלך הביקור ביפן. המשמעות של המילה נוג’וקו ביפנית היא "לינה בחוץ", ולמרות שהדבר עשוי להיראות מעט מוזר לתיירים ממדינות מערביות, לא מעט יפנים צעירים בוחרים לעשות זאת כאשר הם מטיילים ברחבי יפן. הודות לשיעורי הפשיעה הנמוכים במיוחד והאקלים היציב יחסית, נוגו’קו היא אופציה משתלמת במיוחד כל עוד שאתם מטיילים עם קבוצת אנשים או אם אתם מרגישים בטוחים למדיי לעשות זאת בעצמכם. ניתן בפועל לעשות זאת בכל מקום בו יש בו סוג כלשהו של מחסה ושירותים ציבוריים בקרבת מקום.

לכל מי שבוחר באופציה זו כדאי לקחת בחשבון שישנם מתקני רחצה ציבוריים זולים כמעט בכל מקום ברחבי יפן. גם אם לא תצליחו למצוא בקרבת מקום אונסן, אפשרויות מוצלחות חלופיות יכולות להיות סנטו (בית מרחץ ציבורי) או סאונה.

האפשרות של נוג'וקו היא ראלית בפועל רק במהלך חודשי הקיץ, אם כי בחלק הצפוני של האי הוקאידו גם במהלך עונת הקיץ הטמפרטורה עשויה לצנוח במהלך שעות הלילה. באוקינאווה לעומת זאת התנאים לרוב אידאלים יותר לאפשרות של נוג'וקו (למרות שלעיתים רבות יש מחסור במתקנים ציבוריים באיים הקטנים יותר).

מומלץ שלא לבחור באופציה של נוג’וקו אם זוהי הפעם הראשונה שאתם מטיילים ביפן, אך עבור כל מי שצבר מעט ניסיון אופציה זו עשויה לאפשר לכם לחוות טוב יותר את תרבות האונסן המקומית, לפגוש מטיילים אחרים שבחרו גם כן באופציה של נוג’וקו, ובעיקר לוודא שלא תוציא כמות גדולה במיוחד של כסף על אפשרויות הלינה במהלך השהייה.

אירוח פרטי

בתי הארחה
תוכלו למצוא ברחבי יפן גם בתי הארחה (ゲストハウス), המכונים באנגלית "Guest houses". כדאי לקחת בחשבון שלעיתים אלו עשויים להיות בפועל אכסניות, בעוד שישנם גם בתי הארחה שמנוהלים בתחום הבית הפרטי של בעל הנכס. בתי הארחה הם בדרך כלל אפשרויות לינה פשוטים יחסית, אשר לעיתים רבות נמצאים במיקומים מרכזיים בערים או בפרוורים סמוכים. עשויים להיות בהם מעונות, ובניגוד למינשוקו לרוב לא נוהגים לספק בהם ארוחות בוקר לשוהים. בדרך כלל הדלתות גם ננעלות לאחר שעה מסוימת בלילה. על אף שחלק מבתי ההארחה מיועדים בראש ובראשונה לתיירים זרים, ידע בסיסי בשפה יפנית יסייע לכם רבות לאתר בתי הארחה, להזמין חדר, ולתקשר עם בעלי הנכס במהלך השהייה.

הום סטיי
במיוחד בערים הצפופות ביותר ביפן, האפשרות של הום סטיי (民泊, "מינפאקו"), המכונה באנגלית "Hospitality exchange", באמצעות אתרי אינטרנט כמו AirBnB, הפכה פופולרית במיוחד לאורך השנים. ישנה כיום רגולציה לסידורים הללו והמארחים חייבים לקבל רישוי מהממשל, ולהיות מסוגלים להציג את מספר הרישוי שלהם. האפשרות של החלפת אירוח עשויה להיות דרך מוצלחת למצוא עסקה משתלמת למדיי עבור שהייה בדירה יוקרתיות יותר, ותאפשר לרוב לחוות כיצד בית יפני טיפוסי באמת נראה.

לעיתים רבות חלק מהאפשרויות הללו יציינו כי מדובר ב"אחוזות" (マンション, "מנשון"), או באנגלית "Mansions", אשר הוא המונח ביפנית שמתייחס בפועל ל"בית משותף". אפשרויות אלו לרוב קיימות בבניינים רבי קומות והשוהים מקבלים שירותים רבים נוספים, בניגוד לאפשרות של שהייה בדירות רגילות (アパート, "אפאטו") אשר לרוב יהיו דירות לא יקרות.

האפשרויות של מינפאקו מסייעות לא מעט לכלכלת האזורים הכפריים בהם אין בתי מלון רבים, אך לרוב האפשרויות הללו לא קיימות בערים משום שישנם חוקים שנועדו להגן על בתי המלון כך שלא תהיה להם תחרות רבה מדי. על פי החוק מינפאקו רשאי להיות פתוח בפני מבקרים לכל היותר עד 180 ימים בשנה בלבד, ועשויים להיות חוקים מקומיים נוספים המגבילים את הפעילות של המינפאקו (לדוגמה, בשינג'וקו מותר לשהות במינפאקו רק במהלך סופי השבוע, בשיבויה מותר לשהות במינפאקו רק במהלך חופשות בית הספר, ובשכונות המגורים של קיוטו מותר לשהות במינפאקו רק בין ינואר עד אמצע מרץ). על מנת לנסות לעקוף את הכללים הללו ייתכן שתיתקלו במארחים מסוימים שינסו לבצע טריקים שונים כגון לבקש ממכם שתבצעו הזמנה רק ללילה אחד, ושתשלמו להם "מתחת לשולחן" עבור יתר הלילות. כדאי לקחת בחשבון שאפשרות זו איננה חוקית ולכן תהיו עשויים להסתכן בכך שלא יהיה לכם מקום לשהות בו אם יצצו בעיות כולהם עם המשכיר.

שהייה לטווח ארוך
אם אתם מתכוונים לשהות במשך תקופה ארוכה יחסית כדאי לקחת בחשבון שתוכלו כנראה להפחית באופן דרסטי את עלויות המחייה אם תשהו ב"בית גאיג'ין" (Gaijin house). דירות שניתן להשכיר לטווח קצר הפכו פופולריות לאורך השנים בקרב לא מעט יפנים (בדרך כלל אנשי עסקים ורווקים צעירים) ולעיתים רבות אפילו תיירים יכולים לשהות בהן. כדאי לקחת בחשבון שהשכרת דירה עלולה להיות תהליך מורכב ויקר במיוחד.

עבודה

תושבים זרים שאינו תושבי קבע חייבים לקבל הצעת עבודה ממעסיק יפני, ולאחר מכן עליהם להגיש בקשה לאשרת עבודה במשרד הגירה (אם הם כבר נמצאים ביפן) או בשגרירות או הקונסוליה (אם הם נמצאים במדינת המוצא). חשוב להדגיש כי בלתי חוקי לעבוד ביפן אם נכנסתם ליפן עם אשרת תייר.

תוכנית "חופשת עבודה" פתוחה בפני צעירים (בין הגילאים 18 עד 30) אשר הם אזרחי אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, קוריאה הדרומית, צרפת, גרמניה, אירלנד ובריטניה. האנשים הללו זכאים להגיש בקשה לאשרת עבודה לפני תנאי התוכנית מבלי שהם צריכים לקבל מבעוד מועד הצעת עבודה ממעסיק יפני.

צורת תעסוקה פופולרית במיוחד בקרב זרים ממדינות דוברות אנגלית היא הקניית השפה האנגלית - במיוחד בבתי ספר המתמחים בתרגול אנגלית בשעות הערב אשר מכונים "אייקאייווה" (英会話). כדאי לקחת בחשבון כי בעוד שהשכר טוב למדיי עבור אנשים צעירים, הוא יהיה נמוך יחסית בהשוואה לשכר שמקבל מורה מוסמך שעבד במדינה מערבית לפני כן. על מנת לקבל עבודה מהסוג הזה תצטרכו להחזיק בתואר ראשון ו/או הסמכת ESL. ראיונות לבתי ספר לתרגול אנגלית השייכים לאחת מהרשתות הגדולות מתקיימים בדרך כלל במדינת המוצא של האדם שמעוניין במשרה זו. ישנה בדרך כלל עדיפות לקבל לתפקידים הללו אנשים שמגיעים מארצות הברית וקנדה.

במסגרת תוכנית JET צעירים בוגרי אונברסיטאות מקבלים הזדמנות לבוא ללמד ביפן. בעוד שהתוכנית מנוהלת על ידי הממשל היפני, המעסיק שלכם יהיה בדרך כלל מועצת חינוך מקומית אשר תפנה אתכם לבית ספר ציבורי אחד או יותר - לעיתים קרובות באזורים כפריים. לא תדרשו לדעת יפנית או להיות בעלי כישורים רשמיים בתחום ההוראה על מנת להתקבל לעבודה זו, וכמו כן אם תתקבל מחיר הטיסה ליפן יהיה ישולם עבורכם. השכר שתקבלו יהיה מעט יותר טוב ממה שתקבלו בבתי ספר המתמחים בתרגול השפה האנגלית.

הגעה

מטוס של חברת ג'פאן איירליינס, חברת התעופה הלאומית של יפן

אזרחים ישראלים אינם זקוקים לויזה על מנת לבקר ביפן.

אזרחי המדינות המפותחות ביותר, כולל ארצות הברית, קנדה, בריטניה, ומדינות האיחוד האירופי, יכולים לקבל אשרת כניסה עם ההגעה ללא צורך בהשגת ויזה מבעוד מועד. אשרת הכניסה תהיה תקפה בדרך כלל לשהייה של עד 90 יום, על אף שראוי לציין כי אזרחי מקסיקו והאזרחים של מספר מדינות אירופאיות רשאים אף להישאר ביפן עד 180 ימים אם הם מבקשים שהייה ארוכה יותר כאשר הם מגיעים ליפן. אזרחי כל יתר מדינות העולם חייבים לבקש אשרת "מבקר זמני" לפני ההגעה, שתקפה בדרך כלל לשהייה של עד 90 יום. באתר של משרד החוץ היפני תוכלו למצוא מדריך מקוון העוסק בויזות היפניות. לא תדרשו להשיג ויזה אם אתם מתכננים להחליף טיסות בין-לאומיות באותו היום ביפן, כל עוד אינכם יוצאים מתחום נמל התעופה.

זרים שמבקשים לבקר ביפן נדרשים בדרך כלל למלא "טופס ירידה" (Disembarkation form) עבור רשויות ההגירה ו"טופס הצהרה" (Declaration form) לאגף המכס. אנשים המגיעים ממדינות מסוימות עשויים להידרש למלא גם "טופס הסגר" (Quarantine form).

תיירים המגיעים ליפן עם כל אשרה אחרת מלבד ויזת מבקר זמנית, נדרשים להשיג "כרטיס מגורים" (Residence Card), המכונה גם "כרטיס גאיג'ין", תוך 90 יום מיום ההגעה ואותו הם צריכים לשאת עימם בכל עת במקום הדרכון. תיירים השוהים ביפן במשך 90 יום או פחות רשאים להנפיק גם כרטיס גאיג’ין, אך הם אינם מחויבים לעשות זאת. יש למסור את כרטיס הגאיג’ין לרשויות בעת היציאה מיפן, אלא אם כן מחזקים גם ב"אישור כניסה מחדש" (Re-entry permit).

חוקי הסמים ביפן מחמירים יותר מאשר במרבית המדינות המערביות, ולכן אנשים שנתפסים עם כמות כלשהי של סמים במכס צפויים לקבל הפתעה מאוד לא נעימה. בנוסף לכך מספר תרופות מרשם ותרופות שניתן לרכוש בחנויות ללא מרשם אשר חוקיות במדינות אחרות בעולם, אינן מותרות ביפן. אנשים שיתפסו עם אותן התרופות לא יוכלו להסתמך על כך שהם לא היו מודעים לחוקים על מנת להתחמק מעונש, ובמקרים החמורים אנשים מסוימים עלולים אפילו להישלח לכלא או להיות מגורשים מהמדינה אם הם יתפסו עם תרופות/סמים מסוימים. למידע נוסף בנושא מומלץ לעיין באתר המכס היפני או לפנות לשגרירות או לקונסוליה היפנית הקרובה ביותר אליכם.

• כדאי לקחת בחשבון שמספר תרופות ללא מרשם, ובמיוחד פסאודואפדרין וקודאין לא ניתן לרכוש ביפן.

• חלק מהפריטים שאסור להביא לתחומי יפן ניתן בפועל להשיג ביפן אך ישנן הגבלות שונות על מכירתם - למשל התרופה "Benza-Block L" אשר היא תרופה נפוצה להצטננות ומכיל פסאודואפדרין, כאשר אנשים רשאים לקנות רק קופסה אחת בלבד מבית מרקחת מסוים.

• אסור לרכוש גם תרופות מרשם מסוימות (לרוב משככי כאבים חזקים) אפילו אם יש לכם מרשם מרופא, אלא אם כן אתם מצליחים לקבל "יאקאן שומיי" (薬 監 証明, "תעודת תרופות"), אותה לוקח בדרך כלל בסביבות שבוע עד שבועיים להנפיק.

• ייתכן שתידרשו גם להשיג אישור על מנת לייבא מזרקים מיוחדים כגון EpiPens.
• ישנם גם הגבלות על תרופות המשמשות לטיפול במקרים של הפרעות קשב וריכוז – אמפטמין (אדרל) אינו חוקי ביפן, בעוד שעל מנת לרכוש מתילפנידאט (ריטלין) ואטומוקסטין (סטרטרה) תהיו עשויים להיזדקק לאישור מיוחד בהתאם לכמות שאתם מתכננים לרכוש.

• מוצרי קנאביס ומוצרי CBD/THC, שהשימוש בהם גדל לאורך השנים במדינות מסוימות בעולם, אינם חוקיים ביפן.

כאשר תגיעו ליפן תצטרכו לשאת עימכם את הדרכון וכמו גם את "כרטיס הנוסע המהימן" (ראו להלן), אם אתם רשאים לקבל אותו. אם תיתפסו בבדיקה אקראית בלי התעודות המזהות הללו (וכדאי לקחת בחשבון שפשיטות של רשויות האכיפה במועדוני לילה אינן נדירות), תעוכבו עד שתצליחו לגרום לכך שמישהו אחר יוכל להביא אליכם את הדרכון. כאשר תופסים אתכם בפעם הראשון בלי תעודה מזהה לרוב ניתן לצאת מזה עם אזהרה בלבד, אם כי באופן תאורטי ניתן במקרה הגרוע ביותר אף לקבל על כך קנס של עד 200,000 ין.

עבור כל הזרים (למעט אלה שנמצאים בביקור למטרות עסקים מטעם הממשל ותושבי קבע מסוימים) מגיל 16 ומעלה שמגיעים ליפן במסגרת הפרוצדורה הרגילה בעת הכניסה למדינה רשויות ההגירה מבצעות רישום אלקטרוני לטביעות האצבע ובנוסף לוקחים גם תצלום עדכני שלהם שנכנס למאגר אלקטרוני. לאחר מכן הם נוהגים לבצע ראיון קצר עימכם. לא תורשו להיכנס לתחומי יפן אם תסרבו לחלק כלשהו מהפרוצדורה הזו.

אזרחי המדינות המסומנות בירוק, כחול וצהוב רשאים לבקר ביפן ללא צורך בויזה. אזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי יפן

כרטיס הנוסע המהימן
עבור אנשים שמגיעים לעיתים רבות ליפן למטרת עסקים, נופש, או על מנת לבקר משפחה, כדאי לשקול להשיג את כרטיס הנוסע המהימן (Trusted Traveler Program) אותו מספקת רשות ההגירה היפנית. הנפקת הכרטיס תהיה רלוונטית רק במקרים הבאים:

• לאנשים שביקרו ביפן במשך פעמיים לפחות ב-12 החודשים האחרונים.
• לאזרחי מדינות להן יש הסכמים הדדיים עם יפן בדבר כניסה לתחומי המדינה ללא ויזה.
• לאנשים שמעולם לא הודחו מיפן.
• לאנשים שעובדים במשרה מלאה עבור חברה גדולה או נוהגים להגיע ליפן למטרות עסקים כאשר הם נפגשים עם אנשי ממשל יפניים או חברות יפניות.

העלות הכרוכה בהגשת הבקשה לקבלת כרטיס נוסע מהימן היא 2,200 ין. אם יאשרו את הבקשה תקבלו את הכרטיס אשר יהיה תקף ל-3 שנים או עד שתוקף הדרכון שלכם פג (מה שיקרה מוקדם יותר מביניהם). תוכלו להשתמש בכרטיס בדלפקים האוטומטיים של רשות ההגירה בנמלי התעופה האנדה, נאריטה, צ’ובו, וקנסאי, ובאופן זה לא תצטרכו לעבור בדלפקים הרגילים של רשויות ההגירה. בנוסף לכך תוכלו לשאת עליכם את הכרטיס במקום הדרכון, והדבר יהיה מספיק אם וכאשר רשויות האכיפה יבקשו ממכם תעודה מזהה במהלך הביקור.

בטיסה

רוב הטיסות הבין-לאומיות מגיעות לנמל התעופה נריטה שממוקם בפאתי טוקיו או לנמל התעופה קנסאי שממוקם בפאתי אוסקה. באופן כללי ישנם פחות טיסות הפועלות בנמל התעופה צ'ובו אשר ממוקם בפאתי נגויה. שלושת נמלי התעופה נמצאים במרחקים משמעותיים ממרכזי הערים הסמוכות, אך ניתן להגיע אליהם ממרכזי הערים באמצעות רכבת אזורית וניתן גם להגיע מהם ליעדים סמוכים רבים באמצעות שירותי אוטובוסים. נמל תעופה נוסף בטוקיו הוא נמל התעופה האנדה אשר הוא נמל התעופה העמוס ביותר ביפן, אשר בעבר הפעיל בעיקר טיסות פנים, והחל לקבל בהמשך גם טיסות בין-לאומיות רבות. כמעט לכל עיר גדולה יש שדה תעופה למרות שברוב הערים שדה התעופה מספק רק טיסות פנים וכמו גם טיסות מיוחדות לסין וקוריאה הדרומית. כדאי לקחת בחשבון שהגעה ליפן דרך סין וקוריאה הדרומית עשויה לעיתים רבות להיות זול יותר מאשר לעבור לטיסת פנים לאחר שנוחתים ביפן.

הן נמל התעופה נריטה והן נמל התעופה קנסאי לא צפופים במיוחד וקל יחסית לנווט בהם כל עוד שאתם לא מבקרים בהם במהלך תקופות החגים העיקריות ביפן – כלומר, ראש השנה (סוף דצמבר עד תחילת ינואר), שבוע הזהב (סוף אפריל עד תחילת מאי) ואובון (באמצע אוגוסט) כאשר יפנים רבים יוצאים לחופשות והעלויות של הטיסות יקרות יותר.

שתי חברות התעופה הגדולות ביותר ביפן הן חברת הדגל ג’אפאן איירליינס ואול ניפון אירווייז אשר נחשבות למוצלחות למדיי. חברות התעופה האמריקניות דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס מפעילות גם טיסות המגיעות לנמל התעופה נריטה ולנמל התעופה הנאדה מערים רבות בארצות הברית. גם חברת התעופה הקנדית אייר קנדה מפעילה לא מעט טיסות ליפן ממספר ערים קנדיות. חברת פינאייר מפעילה טיסות לנמלי התעופה הגדולים ביפן (נריטה, צ'ובו וקנסאי) מיעדים מרובים באירופה באמצעות טיסת קישור דרך נמל התעופה הלסינקי (לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם בריטיש איירווייז ויפן איירליינס). חברות הלואו-קוסט הפכו פופולריות גם לטיסות בין-לאומיות רבות כאשר חברות לואו-קוסט כמו Jetstar (אוסטרליה), Skymark ו- Peach (אוסקה) מספקות חלופות תחרותיות לטיסות אותן מפיעלות ג’אפאן איירליינס ואול ניפון אירווייז.

בדרך הים

ישנן מספר מעבורות בין-לאומיות הפועלות בין יפן לקוריאה הדרומית, סין, ורוסיה. כדאי לקחת בחשבון שאותן המעבורות לא מספקות חלופות תחרויות במיוחד לטיסות מבחינת עלויות הכרטיסים, ולעיתים קרובות משך ההפלגה במעבורת ארוך באופן מהותי בהשוואה למשך הטיסה לאותו היעד.

מקוריאה הדרומית

• המעבורות שיוצאות מבוסאן שבקוריאה הדרומית (העיר השנייה בגודלה במדינה) מהוות חלופה מעניינת לטיסות ליפן. קו המעבורת המהיר והמעשי ביותר ליפן מקוריאה הדרומית הוא קו המעבורת שמגיע לפוקואוקה. מדי יום חברת המעבורות JR קיושו מפעילה מספר מעבורות המגיעות לפוקואוקה. חברת קמליה מפעילה גם מעבורת ליעד זה אשר מעט איטית יותר. חברת המעבורת קאנבו מפעילה שירות מעבורת לשימונוסקי פעם ביום. חברת Pan Star Line מפעילה מעבורות מקוריאה הדרומית לאוסקה שלוש פעמים בשבוע. האי טסושימה הוא המיקום ביפן אשר הוא הקרוב ביותר לקוריאה הדרומית.
• חברת DBS Cruise Ferry מפעילה גם קו מעבורות בין דונגהאה שבקוריאה הדרומית לסאקאי מינאטו שביפן.

מסין

• שאנגחאי-אוסקה/קובה – חברת Japan-China Ferry מפעילה שירות מעבורות שבועי המתחלף בין קובה לאוסקה.
• טיאנג'ין-קובה - שירות אקספרס שבועי.
• סוז'ו-שימונוסקי – שירות מעבורת הפועל שלוש פעמים בשבוע בין שאנגחאי לשימונוסקי.

מטאיוואן

• קילונג (טאיוואן)–אישיגאקי/נהה – חברת סטאר קרוזס מפעילה הפלגות במהלך עונת הקיץ בלבד (בין החודשים מאי עד ספטמבר) בקו זה.

מרוסיה

• סכאלין–וואקאנאי – השירות אינו זמין בין החודשים אוקטובר עד אפריל עקב התנאים הקשים במהלך עונת החורף.
• ולדיווסטוק–סאקאי מינאטו – מעבורת של חברת DBS Cruise Ferry המגיעה ליפן מולדיווסטוק ועוצרת לאורך הדרך בדונגהאה שבקוריאה הדרומית.

תחבורה

רכבת המונורייל של טוקיו היא אחת ממערכות התחבורה החדשניות הרבות שתוכלו למצוא ביפן

ליפן יש אחת ממערכות התחבורה הטובות בעולם, ובשל כך ההגעה ממקום למקום היא לרוב קלה ונוחה במיוחד. הרכבת היא אמצעי התחבורה הפופולרי ביותר ביפן כיום. הרכבות ביפן מאחרות רק לעיתים נדירות למדיי. כמו כן, הרכבות ביפן הן כנראה ממערכות התחבורה הציבורית הנקיות ביותר על פני כדור הארץ. למרות שנסיעה בתחבורה הציבורית ביפן היא יקרה יחסית בהשוואה למקובל במדינות אסייתיות אחרות, ניתן לרכוש כרטיסים שונים שיסייעו להוזיל את העלויות באופן מהותי.

מומלץ להשתמש ביישום HyperDia על מנת לבדוק את לוחות הזמנים העדכניים ביותר ועל מנת לבדוק מה הן העלויות של כרטיסי נסיעה במסלולים מסוימים – זהו כלי שימושי במיוחד בעל ערך רב שלא יסולא בפז. היישום מסוגל לחשב את המסלול האידאלי שיאפשר לכם להגיע ליעדכם באמצעות רכבות שונות, אוטובוסים שונים, ואפילו מטוסים אם יש בכך צורך. היישום Jorudan מספק שירות דומה, אך עם פחות אפשרויות לחקור מסלולים חלופיים. היישום Google Maps מסוגל לספק הנחיות מפורטות למסלולי רכבות ואוטובוסים אפשריים והוא מציין אף בדיוק מה מספר הפלטפורמה ממנה עולים על הרכבת, אך גם ליישום זה יש פחות אפשרויות לחקור את התוצאות השונות, ולכן זו אופציה נוחה יותר לקבלת החלטות בזמן אמת ולא בהכרח לתכנן מסלולים יעילים יותר שלוקחים בחשבון קומבינציות שונות של מסלולים אפשריים רבים יותר.

הדפסים של לוחות הזמנים זמינים רק בשפה היפנית במשרדי התיירות המקומיים והם כוללים רק את המסלולים של רכבות האקספרס, רכבות הלינה ורכבות השינקנסן. לוחות זמנים בשפה האנגלית זמינים רק באתרי האינטרנט של JR Hokkaido, JR East, JR Central ו-JR Kyushu. לוחות זמנים באנגלית לרכבות השינקנסן טוקאידו, סאנ'יו וקיושו ניתן למצוא ביישום Tabi-o-ji.

הן היישום HyperDia והן היישום Tabi-o-ji מציעים למשתמשים בהם מסלולים שלא כוללים את הרכבות האיטיות יותר של נוזומי ומיזוהו – אופציה אשר שימושית במיוחד לאנשים המחזיקים בכרטיסי "Japan Rail Pass".

ניווט בערים היפניות
ברוב יפן נעשה שימוש בכתובות בעלות היררכיה שונה למדי ממה שמקובל במרבית מדינות העולם. לרוב הכבישים/רחובות ביפן אין שם. במקום זאת לשכונות בערים יש שמות, והשכונות מחולקות לתתי-מחוזות ממוספרים (丁目, "כומה"), אשר מחולקים לבלוקים ממוספרים. הכתובות נכתבות לפי הסדר מהגדול לקטן. לדוגמה הכתובת 名駅4丁目5-6 מציינת שמדובר בשכונת מייהקי (名 駅), וספציפית לרובע 4 הנמצא בה, וספציפית לבלוק 5 הנמצא ברובע זה, וספציפית לבית מס’ 6 הנמצא בבלוק זה. (אותה הכתובת תהיה כתובה באנגלית בדרך כלל באופן הבא "Meieki 4-5-6" או "4-5-6 Meieki"", למרות שהדואר היפני נוטה להמליץ להשתמש בדרך המבלבלת יותר "5-6 Meieki 4-chome"). לעיתים יהיו מצוינים בכתובת גם מספרים נוספים המציינים את הקומה של הדירה או את מספר הדירה.

המספור של תתי-המחוזות, הבלוקים והבתים לרוב אינו רציף. המספרים בדרך כלל הוקצו באופן כרונולוגי כאשר הבניינים נבנו במקור, או שהם מבוססים על המרחק של המבנה ממרכז העיר. ישנם בדרך כלל שלטים קטנים ליד פינות הרחוב בהם רשום שם השכונה והשם של תת-המחוז ביפנית (כגון "名駅4丁目", שפירושו "שכונת מייהקי תת-מחוז 4"). לעיתים קרובות הם כוללים גם את מספר הבלוק, אך לא תמיד, ובמקרה הזה השלטים אינם מועילים במיוחד מכיוון שתת-המחוז עשוי להכיל עשרות בלוקים או יותר. בדרך כלל בכניסה לבניין מצוין מספר הבלוק ומספר הבית (אשר יהיה כתוב באופן הבא – "5番6号", או בקיצור "5-6"), אך לא יהיה רשום המספר של תת-המחוז.

בשל העובדה שלכבישים/רחובות ביפן אין שמות הדבר מקשה במיוחד לקבל הנחיות מפורטות מאנשים אחרים כיצד בדיוק ניתן להגיע ליעדים מסוימים. משום כך השימוש במפות ובעיקר השימוש במכשירי GPS ויישומי GPS שימושיים במיוחד לניווט ברחבי יפן. לעיתים רבות למדיי בדיקה מהירה של המפה עשויה למנוע מצב בו תלכו חלילה בכיוון הלא נכון במשך חצי שעה או יותר.

שיקולים נוספים שכדאי לקחת בחשבון:

• לעיתים רבות נהוג לציין מהו מרחק ההליכה ליעדים מסוימים מתחנת הרכבת הקרובה ביותר, ו/או מהו מרחק ההליכה ליעד ממוקדי עניין בולטים סמוכים. בכרטיסי הביקור ביפן לעיתים רבות נהוג להוסיף הדפסים של מפות קטנות שנועדו לסייע לאנשים בניווט (אך שימושיים בדרך כלל רק אם אתם מסוגלים לקרוא יפנית).
• בתחנות רכבת רבות תוכלו למצוא מפות מודפסות של האזור בו אתם נמצאים אשר עשויות לסייע לכם למצוא את היעד אליו אתם מעוניינים להגיע, כל עוד שמדובר ביעד שקרוב יחסית לתחנת הרכבת.
• בתחנות המשטרה השכונתיות (שמכונות "קובאן") תוכלו למצוא גם מפות מפורטות של האזור שבו אתם נמצאים. מקובל בהחלט ביפן לפנות לתחנות המשטרה השכונתיות ולבקש הנחיות כיצד להגיע ליעדים מסוימים, למרות שכדאי לקחת בחשבון שלעיתים רבות השוטרים לא יהיו מסוגלים לדבר באנגלית.
• היישום Google Maps מדויק במיוחד ובמקרים רבים אפילו מסוגל להציג את המפרט של מבנים ציבוריים מפנים. עם זאת, כדאי גם לקחת בחשבון שלעיתים היישום עלול לטעות בחישוב המיקום של כתובת מסוימת ולהוביל אתכם למיקום הלא נכון.

כרטיסים חכמים

אחד הדברים הראשונים שכל מי שמבקר ביפן צריך לעשות זה לרכוש כרטיס חכם לאמצעי התחבורה הציבורית (אשר מכונה スマートカード, "סומאטו קאדו"), אשר מכונה גם "כרטיס IC". כאשר משתמשים בכרטיס חכם לאמצעי התחבורה הציבורית המחירים מחושבים באופן אוטומטי, לא משנה כמה מורכב המסלול או מתי בדיוק עולים על אמצעי התחבורה הבא לאורך המסלול. כל שתצטרכו לעשות זה פשוט ללחוץ על הכרטיס כאשר עולים על אמצעי התחבורה הציבורית וללחוץ שוב על הכרטיס כאשר יורדים מאמצעי התחבורה הציבורית. כדאי לקחת בחשבון שבנוסף לתחבורה הציבורית מקובל כיום ביפן להשתמש בכרטיסים חכמים על מנת לבצע תשלומים שונים באופן אלקטרוני – ישנם כרטיסים חכמים בהם תוכלו להשתמש במכונות ממכר אוטומטיות, ישנם כרטיסים חכמים בהם תוכלו להשתמש בחנויות הנוחות, ישנם כרטיסים חכמים בהם תוכלו להשתמש במסעדות המזון המהיר, וכו'. ניתן להשתמש גם בכרטיסים חכמים ברכבות השינקנסן במקרים בהם מבצעים את ההזמנה של הכרטיסים לרכבת מבעוד מועד באמצעות האינטרנט.

כדאי לקחת בחשבון שכרטיסים שונים זמינים באזורים שונים ביפן (כגון Suica ו-Pasmo בטוקיו ובסביבתה, ICOCA בקנסאי, וכו’), אך לרוב אם תקנו כרטיס חכם לשימוש בתחבורה הציבורית במקום מסוים סביר להניח שתוכלו להשתמש בו כמעט בכל יפן (המקרים החריגים העיקריים הם שיקוקו ואוקינאווה, שם אותם הכרטיסים לא יעבדו).

ניתן לרכוש את כרטיסי הנסיעה החכמים מכל דלפק מכירת כרטיסים בתחנות התחבורה הציבורית, כולל דלפקי מכירת כרטיסים בשדות תעופה, וכמו כן ישנם גם מכונות ממכר אוטומטיות רבות בהם תוכלו לרכוש את הכרטיסים תמורת תשלום בסיס בסל 500 ין בנוסף לסכום אותו תרצו להטעין על הכרטיס. באותם הדלפקים ומכונות הממכר האוטומטיות תוכלו גם להטעין את אותם הכרטיסים החכמים עם סכומים נוספים כאשר יש בכך צורך.

ברכבת

רכבת שינקנסן

מפת קווי רכבת השינקנסן

ליפן יש את אחת ממערכות הרכבת היעילות ביותר בעולם, כאשר גולת הכותרת של הרכבות היפניות הן רכבות השינקנסן (新 幹線), אשר היו הרכבות המהירות הראשונות בעולם. ראוי לציין גם שעבור לא מעט תיירים לא פשוט להבין כיצד להגיע ממקום למקום באמצעות הרכבו באזורים האורבניים ביפן – למשל, לטוקיו יש 13 קווי רכבת תחתית, מספר מסילות רכבת פרטיות המגיעות לאזור הפרוורים, ומסלול מעגלי שמכונה קו יאמאנוטה אשר עובר במרכז העיר.

לתיירים שמתכננים לטייל הרבה ברחבי יפן מומלץ לשקול לקנות כרטיס "Japan Rail Pass" אשר מאפשר לנסוע ללא הגבלה בכל שירותי הרכבת היפנית, כולל ברכבות השינקנסן, ברכבות האקספרס המהירות, וברכבות הפרווריות. אנשים עם הכרטיס מסוגלים לוודא שהם שמושבים מסוימים ברכבות יהיו שמורים להם בסיוע צוות העובדים בדלפק הכרטיסים המאויש של חברת הרכבת היפנית הלאומית אשר בתחנות הרכבת. בהתאם למיקום בו הכרטיס נרכש תוכלו לאסוף את הכרטיס שלכם ביפן לאחר שתציגו הוכחה לכך שאכן שילמתם על הכרטיס (לדוגמה, אם רכשתם את הכרטיס מבעוד מועד באתר של חברת הרכבת היפנית) או שובר החלפה (אם רכשתם את הכרטיס באמצעות סוכנות נסיעות).

ישנם גם כרטיסי רכבת אזוריים ומקומיים אשר ניתן לרכוש מחברת הרכבת היפנית (כגון הכרטיס "JR East Rail Pass"), וקיימות גם אפשרויות דומות לרכבת התחתית ולחברות הרכבת הפרטיות. כמו כן נמכרים כרטיסי הנחה רבים, כגון כרטיס "Seishun 18".

אם אתם מתכננים לנסוע למרחקים קצרים יחסית תוכלו לחלופין לרכוש את כרטיסי הנסיעה ממכונת ממכר אוטומטית. בתחנות הרכבת יש בדרך כלל מפה מעל המכונות שמוכרות את הכרטיסים בו ניתן לראות בדיוק מה הם התחנות השונות לאורך הקו, ומה עלות הנסיעה לכל אחת מהתחנות הללו. בערים ובאזורים המרכזיים תוכלו גם לשלם עבור הנסיעה באמצעות כרטיס חכם.

אלמנט מהותי ביעילות של הרכבות היפניות הוא הדייקנות של הרכבות - העיכובים הממוצעים של הרכבות היפניות נמדדים בדרך כלל בשניות ספורות. כל השירותים שואפים תמיד לפעול בדיוק לפי לוח הזמנים, ומשום כך מומלץ לוודא שתהיו בתחנה בזמן הנקוב אם אתם יודעים מתי בדיוק הרכבת מגיעה. אם אתם מתכננים לבלות במרכזי הערים עד השעות המאוחרות של הלילה מומלץ לברר מבעוד מועד מתי יוצאת הרכבת האחרונה מהתחנה הקרובה ביותר למיקום בו אתם נמצאים. בדרך כלל הרכבות ביפן לא נוסעות בשעות הלילה המאוחרות, מכיוון שבאותן השעות לעיתים קרובות מבוצעות עבודות תחזוקה של מערכות הרכבות.

בטיסה

מרבית היפנים נוטים לעיתים רבות להעדיף לבחור לנסוע באחת מרכבות השינקנסן המהירות על פני שימוש בטיסות פנים כאשר הם מעוניינים להגיע ליעדים מרוחקים יותר ביפן. עם זאת, טיסות הן עדיין הדרך המעשית ביותר להגיע לאיים המרוחקים ביותר של יפן, ובעיקר כאשר מעוניינים להגיע מהיבשת להוקאידו ו/או לאוקינאווה. שימוש בטיסות פנים גם שימושית יחסית להגיע ממקום למקום בהוקאידו אשר לא מאוכלסת במיוחד ועל כן גם רשת רכבות השינקנסן שם לא מפותחת במיוחד.

לא מעט טיסות פנים פועלות בנמל התעופה נאריטה שבטוקיו, אף רוב טיסות הפנים ביפן פועלות כיום בנמל התעופה האנדה שנמצא דרומית לטוקיו. באופן דומה, בעוד שישנם טיסות פנים שפועלות בנמל התעופה הבין-לאומי קנסאי, מרבית טיסות הפנים באזור אוסקה פועלות בנמל התעופה איטאמי שממוקם צפונית לאוסקה. אם אתם הולכים להחליף טיסות בנמלי התעופה נריטה, האנדה, קנסאי, או איטאמי מומלץ לוודא שתקפידו על כך שיהיה לכם לפחות שלוש שעות לבצע את ההחלפה של המטוס. בנמל התעופה של צ'ובו לעומת זאת קל יחסית לעבור לטיסת פנים אחרת.

העלויות של כרטיסי הטיסה עבור טיסות הפנים נוטות לרוב להיות יקרות למדיי, אך בדרך כלל תוכלו לקבל הנחה משמעותית אם תרכשו את הכרטיס זמן רב מבעוד מועד. שתי חברות התעופה הגדולות ביותר ביפן הן ג'אפאן איירליינס ואול ניפון איירווייז אשר לעיתים רבות מציעות כרטיסים בתעריפים מוזלים לתיירים. כרטיס ההנחה הנפוץ ביותר נקרא "Japan Explorer Pass" (אותה מציעה חברת ג'אפאן איירליינס). כרטיס הנחה נפוץ נוסף נקרא "Experience Japan Fare" (אותה מציעה חברת אול ניפון איירווייז). הכרטיסים הללו מאפשרים לטוס במחלקה השנייה בדרך כלל במחיר של 5,400 ין, 7,560 ין או 10,800 ין (בהתאם למסלול הטיסה). המחיר 10,800 ין נחשב למחיר טוב במיוחד לטיסה להוקאידו או לאיים הדרומיים הנידחים של אוקינאווה. לחלופין, שתי החברות מציעות גם חבילות מיוחדות לתיירים – חברת ג'אפאן איירליינס מציע את החבילה "Welcome to Japan Fare" וחברת אול ניפון איירווייז מציעה את החבילה "Visit Japan Fare" אשר במסגרתן כל טיסה עולה 13,000 ין (בתוספת מס) כאשר אפשרות זו זמינה רק אם הולכים לטוס לכל הפחות בשתי טיסות פנים. כדאי לקחת בחשבון שבשיא של עונת התיירות הכללים שנוגעים להנחות הללו עשויים להשתנות. אפשרות אחרת שכדאי לקחת בחשבון היא שלעיתים המחיר שמוצג באתרים הבין-לאומיים הרשמיים של חברות התעופה כמחירים הזולים ביותר לטיסות שלהם עבור המטיילים הבין-לאומיים עלול להיות יקר יותר מהמחיר עם ההנחה שמקבלים כאשר רוכשים את הכרטיסים באתר היפני הרשמי של אותן החברות (שמכיל גם ממשק באנגלית) כל עוד שרוכשים את אותם הכרטיסים זמן רב מבעוד מועד.

חברות לואו-קוסט הפכו פופולריות לאורך השנים עבור טיסות פנים ביפן. בין חברות הלואו-קוסט החדשות הבולטות יותר ניתן למנות את Jetstar Japan, Peach Aviation, Vanilla Air ו-Fuji Dream Airlines. בין חברות הלואו-קוסט הבולטות הוותיקות יותר ניתן למנות את Skymark Airlines, StarFlyer ו-Air DO. חלק מחברות התעופה הללו מאפשרות לנוסעים לבצע הזמנות באופן מקוון באמצעות ממשק בשפה האנגלית (החברות Fuji Dream ו-StarFlyer לא איפשרו זאת נכון ל-2021). חברת StarFlyer מאפשרת למבקרים בין-לאומיים לטוס במחיר מוזל של 7,000 עד 9,000 ין לכל טיסה בנתיבים נבחרים. כדאי לקחת בחשבון שלעיתים ההצעות הבסיסיות ביותר של חברות הלואו-קוסט ביפן לא כוללות את התשלום שתצטרכו לשלם על תיקים שהולכים לתא המטען של המטוס (אפשרות הנכללת כאופציה נוספת), וכי אם תזמינו את הכרטיס באמצעות אתר אינטרנט של צד שלישי ייתכן שאופציה זו אפילו לא תהיה זמינה עבורכם ותצטרכו לשלם יותר כסף על כך כאשר תגיעו לנמל התעופה.

בספינה/מעבורת

באופן מפתיע ספינות ומעבורות לא מהוות אמצעי תחבורה פופולרי במיוחד על אף שיפן היא מדינה המורכבת מאיים רבים. הסיבה לכך היא משום שכיום כל האיים הגדולים מקושרים זה לזה באמצעות גשרים ומנהרות. בעוד שישנם מספר מעבורות שפועלים בין מיקומים מרוחקים יחסית (כמו בין אוקינאווה להוקאידו), עלות השיט במעבורות הללו בדרך כלל גבוהה יותר מאשר העלות של כרטיסי טיסה בין אותם היעדים. היתרון היחידה למעבורת במקרה הזה הוא שבאופן זה ניתן לקחת איתכם את המכונית.

עם זאת, ספינות/מעבורות עשויות להיות האפשרות המעשית היחידה להגיע למספר איים קטנים יותר. ספינות רחפת ומעבורות סילון הן מהירות אך השיט בהן גם יקר יחסית (המחירים עלולים לנוע בין 2,000 ל-5,000 ין לנסיעה שנמשכת שעה אחת. שיט בספינות מטען יהיה איטי באופן ניכר אך גם זול יותר (בדרך כלל בסביבות אלף ין לשעה במחלקה השנייה). ישנן גם מספר מעבורות בינעירוניות זולות ונוחות, כגון מעבורת "Aomori Hakodate".

החלקים השונים על הספינות/מעבורות בדרך כלל מחולקים למחלקות, כאשר המחלקה השנייה (2等, "ניטו") כולל רק חלל גדול ריק עם מחצלת טטאמי, בעוד שבמחלקה הראשונה (1等, "איטו") החדר מכילים כיסאות נוחים, וב"מחלקה המיוחדת" (特等, "טוקוטו") תקבלו חדרים פרטיים משלכם. על סיפון הספינות/מעבורות תוכלו בדרך כלל למצוא מכונות ממכר אוטומטיות והעלויות של הפריטים בחלק המזנון רשומים בדרך כלל במקום בולט על סיפון הספינה/מעבורת. כדאי לקחת בחשבון שבמהלך שיט ליעדים מרוחקים יחסית (במיוחד אם אתם נמצאים במחלקה השנייה) אחד מאמצעי הבידור העיקריים של הנוסעים הוא שתיית משקאות אלכוהוליים. בעוד שהדבר עשוי להיות מהנה עם אתם עושים זאת יחד עם חברים, הדבר כמובן עשוי להיות מעט פחות מהנה אם אתם מעוניינים לישון עד שתגיעו ליעד.

באוטובוס

ישנם שפע של קווי אוטובוס ברחבי יפן, והאוטובוסים ללא ספק מהווים אמצעי תחבורה מרכזי במיוחד במדינה, במיוחד לכל מי שמעוניין לנסוע בתחבורה הציבורית בשעות הלילה. התחרות העזה בין חברות האוטובוסים לאורך השנים הובילו לכך שהעלות של הנסיעה באוטובוס היא סבירה למדיי. בעוד שעלות הנסיעה באוטובוסים של חברות מסוימות מבוססות על תעריפים קבועים בין שתי תחנות, חברות אוטובוסים רבות אימצו לאורך השנים מודל תמחור דינמי אשר לפיו התעריפים מבוססים על השעה ביום בה מבוצעת הנסיעה, המושב באוטובוס, וכמו כן מתבסס על האם הלקוח קנה את הכרטיס באוטובוס או אם הלקוח קנה את הכרטיס מבעוד מועד באמצעות האינטרנט.

חברות האוטובוסים העיקריות אשר מפעילות אוטובוסים בינעירוניים או קווי אקספרס כוללים את "JR Group" ו-"Willer Express". חברות אוטובוסים אזוריות (כגון לדוגמה חברת "סייבו" בטוקיו, וחברת "הנקיו" בקנסאי) מפעילות לעיתים רבות גם קווי אוטובוס שמגיעים למרחקים ארוכים יחסית. ניתן לרכוש כרטיסים לאוטובוסים ניתן לרכוש בתחנת האוטובוס, או לחלופין בחנויות נוחות או באינטרנט. חלק מחברות האוטובוסים מאפשרות ללקוחות לרכוש את הכרטיסים בממשק באנגלית וכמו גם במספר שפות נוספות דרך אתר האינטרנט שלהם.

חברת ווילר אקספרס, אשר מפעילה אוטובוסים בכל רחבי יפן (אותם ניתן לזהות בקלות משום שהם צבועים בצבע ורוד), מאפשרת ללקוחותיה להזמין את הכרטיסים לאוטובוס באופן מקוון באמצעות ממשק באנגלית, בקוריאנית ובסינית (בנוסף לממשק ביפנית כמובן). החברה מוכרת גם כרטיסים לקווי אוטובוסים של חברות אוטובוס אחרות. הכרטיס "Japan Bus Pass" של חברת ווילר אקספרס מספק הנחות מהותיות לנסיעה באוטובוסים של החברה (האפשרות הזולה ביותר כוללת כרטיס בעלות 10,200 ין שתקף ל-3 ימים). לחלופין ניתן לרכוש כרטיס "JBL Pass " (שלא קשור לחברת ווילר אקספרס), אשר יאפשר לכם לנסוע במספר גדול יותר של אוטובוסים המשתייכים לחברות רבות יותר (אך העלות של הכרטיס גם יקרה יותר). בערים הגדולות ישנה גם את האפשרות לנסוע באוטובוס-לימוזינה (Limousine Buses) אשר לרוב מסיע את הנוסעים מתחנות הרכבת המרכזיות ומבתי המלון לנמלי התעופה.

בנמלי התעופה בדרך כלל יש לאוטובוסים מסופים משלהם, כגון ה" Tokyo City Air Terminal " (או בקיצור T-CAT) ברובע ניהונבאשי שבטוקיו.

בערים הגדולות ובעיירות הקטנות פועלים בעיקר אוטובוסים עירוניים מקומיים (המכונים "רוסן באסו"). העלות של הכרטיסים לאוטובוסים העירוניים המקומיים יכולה להיות קבועה (תשלמו רק פעם אחת, בעת הכניסה או היציאה מהאוטובוס) או שהיא מבוססת על המרחק שנסעתם (בתחילה תיכנסו לחלק האחורי של האוטובוס, תיקחו כרטיס מודפס עם מספר ממכונה אוטומטית, ותצטרכו להשוות את המספר למחיר המוצג על הלוח בחזית האוטובוס לצד שם התחנה אליה אתם מתכוונים לנסוע). באוטובוסים עירוניים מקומיים רבים ניתן לשלם גם באמצעות כרטיסי חכם. באזורים הפחות מיושבים לרוב מדובר באמצעי התחבורה הציבורית היחיד שזמין. גם בערים כמו קיוטו (אשר בהן אין תשתית רכבות נרחבת) האוטובוסים העירוניים המקומיים הם אמצעי התחבורה הציבורית היחיד שזמין. הלוח האלקטרוני כמעט תמיד כולל תצוגה של מידע והודעות קוליות מוקלטות אשר מיידעות את הנוסעים מה שם התחנה הבאה אליה מתקרב האוטובוס - בדרך כלל ההודעות הקוליות הן רק בשפה היפנית, אם כי בערים מסוימות (כמו בקיוטו למשל) יש גם הודעות קוליות באנגלית. עם זאת, כדאי גם לקחת בחשבון שבדרך כלל אם תפנו לנהג עם שאלות במהלך הנסיעה לרוב הנהגים ישמחו ליידע אתכם מתי האוטובוס מגיע ליעד בו אתם מעוניינים לרדת.

במונית

המוניות פועלות באזורים רבים במיוחד ברחבי המדינה - הן באזורים העירוניים אך גם בחלק גדול מהאזורים הכפריים. המוניות נקיות ובטוחות לחלוטין, אם כי לרוב הן מעט יקרות – עלות הבסיס של הנסיעה במונית היא בדרך כלל בין 640 עד 710 ין, והמונה מתחיל לרוץ מהר יחסית לאחר שתעברו את שני הקילומטרים הראשונים. אף על פי כן לעיתים הדרך היחידה להגיע ליעדים מסוימים היא באמצעות מונית. המונה במוניות ביפן בנוי על פי תקנים קפדניים והוא צריך להיות גלוי היטב לנוסעים. אם אינכם בטוחים אם יש לכם מספיק כסף לטיול, ייתכן שתוכלו להגיע להסכמה עם הנהג לגבי המחיר אותו תשלמו על הנסיעה לאותו היעד לפני שתעלו על המונית. גם אם אינכם מודאגים מכך שלא יהיה לכם מספיק כסף לשלם על עלות הנסיעה, לעיתים רבות תהיו עשויים לקבל מחיר מוצלח יותר מאשר המחיר אותו הייתם מקבלים עם המונה – במיוחד אם מדובר ביעד רחוק יחסית. כדאי גם לקחת בחשבון שהתעריפים של הנסיעה במוניות גבוהים יותר במהלך שעות הלילה. לא מקובל לתת תשר לנהגי המוניות ביפן וסביר להניח שמרבית נהגי המוניות ביפן יסרבו לקבל תשר כלשהו אם תציע זאת להם בסוף הנסיעה.

ברחבי הערים תוכלו לרוב לעצור מוניות כמעט בכל מקום, אך כדאי לקחת בחשבון שמחוץ לתחנות הרכבת ולמסופים אחרים כדאי במיוחד להקפיד לעלות רק על מוניות בתחנת המוניות הרשמית. (בדרך כלל תוכלו להבחין בקלות בתחנת המוניות משום שיהיה שם תור של אנשים שמחקים לעלות על המונית הבאה שמגיעה, או שתהיה שם שורה ארוכה של מוניות שמחכות לנוסעים). אם היעד הוא מקום ידוע, כמו למשל בית מלון, תחנת רכבת או מתקן ציבורי, מספיק שתאמרו לנהג המונית את שם היעד והוא יביא אתכם בלי שום בעיות ליעד. אפילו בערים הגדולות לרוב לא תתקלו בנהגי מוניות דוברי אנגלית, ובשל כך מומלץ לקחת איתכם עלון עם המידע של בית המלון או כרטיס ביקור של בית המלון או היעד אליו אתם נוסעים עם הכתובת המודפסת ביפנית בכתב ברור. כמו כן, צוות העובדים בבית המלון בו אתם שוהים בדרך כלל יוכל לספק לכם את השמות והכתובות של המקומות שבהם אתם מעוניינים לבקר ביפנית במיוחד על מנת שתוכלו להציג זאת בפני נהגי המוניות איתם תיסעו.

האפשרות של הזמנת מונית באמצעות אפליקציית סמארטפון קיימת כיום גם כן בערים רבות ביפן, כאשר האפליקציות JapanTaxi ו-GO הן האפליקציות הבולטות ביותר. האפליקציות הללו מסוגלות להציג בפניכם גם את המחיר המשוער לנסיעה בין שני מיקומים, אם כי עלות הנסיעה עדיין תחושב באמצעות מונה והיא עלולה להיות גבוה יותר בהתאם לעומס התנועה ובהתאם לנתיבים בהם נהג המונית יבחר בסופו של דבר לנסוע. חברות מוניות רבות לוקחות גם תשלום נוסף על הזמנת מוניות באמצעות הטלפון או באמצעות אפליקציית סמראטפון (לרוב החיוב יהיה גבוה יותר אם מזמינים את המוניות זמן רב יחסית מבעוד מועד). חלק מחברות המוניות מאשרות לנוסעים לקבל מחיר קבוע אם הם השתמשו באפליקציית סמארטפון.

במוניות היפניות נהג המונית מסוגל לשלוט באפשרות לפתוח ולסגור את דלת הנוסע השמאלית האחורית. משום כך מומלץ להימנע מלנסות לסגור את הדלת לאחר שאתם נכנסים למונית. נהגי המוניות היפנים ידועים במיוחד בשל כך שרבים מהם נוטים לנהוג במהירות רבה יחסית ולנהוג באופן אגרסיבי. אף על פי כן, אין ביפן תאונות רבות בהם מעורבים מוניות.

לכל המוניות המורשות ביפן יש לוחיות רישוי ירוקות. למוניות לא חוקיות יהיו לוחיות רישוי לבנות או צהובות סטנדרטיות (ומומלץ להימנע מלנסוע בהן).

באמצעות שירות קריאת הסעה

שירותי קריאת הסעה Uber ו-Hailo זמינים בערים הגדולות ביפן, אך ניתן להשתמש בהן רק להזמנת מוניות ולימוזינות והמחיר לרוב יהיה גבוה יחסית.

במכונית

רוב התיירים אינם נוהגים לשכור מכונית בערים הגדולות או בסביבתן וזאת מכיוון שהתחבורה הציבורית בדרך כלל מצוינת ותביא אתכם כמעט לכל מקום. בנוסף, הכבישים בערים הגדולות כמו טוקיו יש לעיתים רבות פקקי תנועה עצומים ומקומות החנייה לרוב יקרים למדיי ו/או קשה למדיי למצוא מקומות חנייה פנויים. עם זאת, באזורים הכפריים תוכלו בהחלט להגיע ממקום למקום באמצעות רכב שכור, ולכן כמובן לא כדאי לפסול על הסף את האפשרות הזו (במיוחד לא באי הוקאידו). לעיתים קרובות האפשרות המשתלמת ביותר היא לשלב בין השניים – לנסוע עם רכבת לאזור הכפרי ושם לשכור מכונית. לחברת השכרת הרכב "Ekiren" יש סניפים ברוב תחנות הרכבת הגדולות, ולרוב הם יוכלו לספק לכם חבילה מוזלת ומשתלמת המשלבת כרטיסי נסיעה ברכבת ואת האפשרות להשכיר מכונית.

על מנת לנהוג ביפן תצטרכו להצטייד מבעוד מועד ברישיון נהיגה בין-לאומי (אחרת תצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה יפני) ולשאת אותו בכל עת בעת שאתם נוהגים ברחבי המדינה. בניגוד למקובל במרבית מדינות העולם, ביפן כיוון התנועה הוא בנתיב השמאלי כמו בבריטניה.

באופניים

חלק גדול מהאזורים ביפן מותאמים לאנשים המעוניינים להגיע ממקום למקום באמצעות אופניים. תוכלו להשכיר אופניים באזורים רבים במיוחד ברחבי יפן ובמיוחד בקרבת מסלולי האופניים הפופולריים. אפילו הכבישים הכפריים לרוב סלולים היטב, אך מכיוון שיפן הררית למדי, לעיתים רבות תצטרכו לשנות את ההילוכים באופניים.

מומלץ במיוחד לרכוש אופניים משלכם אם אתם מתכננים לשהות ביפן במשך תקופה ממושכת. חשוב לקחת בחשבון שכל מי שרוכש אופניים ביפן נדרש לבצע רישום לכך. אם לא יהיה על האופניים שלכם מדבקה המאמתת כי ביצעתם רישום לאופניים, רשויות אכיפת החוק עלולים בשלב מסוים להחרים לכם את האופניים. כאשר רשויות אכיפת החוק עוצרים אנשים שהשאילו אופניים שרשומים בשם של מישהו אחר, השוטרים ייטו להסיק כי אותם האנשים כנראה גנבו את האופניים ובמקרים הללו סביר להניח שהשוטרים יבחרו לקחת את אותם האנשים עימם לתחנת המשטרה. כדאי לקחת בחשבון שהמשטרה נוהגת לעיתים רבות לבצע בדיקות אקראיות לרוכבי אופניים.

אסור לרכב על אופניים כאשר שיכורים ואנשים שנתפסים על כך עלולים לקבל קנס שגובהו עד מיליון ין או לחלופין עד 5 שנות מאסר (עונש אשר זהה לנהגי מכוניות שיכורים). בנוסף לכך אסור להשתמש בטלפון או להאזין למוזיקה בעת שרוכבים על אופניים. מותר לרכב על אופניים על המדרכות, אפילו בערים הגדולות אשר גדושות בהולכי רגל. ילדים מתחת לגיל 13 נדרשים לרכב על אופניים עם קסדות. בפועל מרבית הילדים והמבוגרים לא חובשים קסדות, ואפילו השוטרים היפנים שרוכבים על אופניים לרוב לא חובשים קסדות.

בדרך כלל מותר להעלות אופניים על הרכבות רק אם שמים אותם בתוך "תיק רינקו" (輪行袋). בפועל תצליחו לעשות זאת רק אם יש לכם אופניים מתקפלים או אם תסירו גלגל אחד או את שני הגלגלים, ובשל כך אפשרות זו לא נוחה במיוחד לנסיעות קצרות יחסית. אוטובוסים עירוניים רבים שלא נוסעים למרחקים ארוכים לא מאפשרים לנוסעים לקחת עימם אופניים על האוטובוס. כאשר הם מאפשר זאת הדבר יותר רק אם שמים את האופניים ב"תיק רינקו". אם אתם מתכוונים לקחת איתכם אופניים על הרכבת או על האוטובוס מומלץ להימנע מלעשות זאת במהלך שעות העומס, לשים את האופניים בתיק הרינקו עוד בתחנה, לוודא שהאופניים, התיק והידיים שלכם יהיו נקיים, ולוודא שהאופניים לא יתפסו מקום רב מדיי או יפריעו לנוסעים האחרים. אם אפשר מומלץ להזמין מראש מושב אחרוי ברכבות הבינעירוניות אשר נמצא בקרבת אזורי האחסון. מותר בדרך כלל לעלות למעבורות עם אופניים תמורת תשלום קטן.

בטרמפים

יפן היא יעד מצוין למטיילים שמעוניינים להגיע ממקום למקום באמצעות טרמפים, אף על פי כן כדאי לקחת בחשבון שכדאי במיוחד לשלוט היטב בשפה היפנית על מנת לעשות זאת.

נימוסים והליכות

מרבית היפנים נוטים לגלות הבנה רבה לתיירים (אשר מכונים ביפנית "גאיקוקוג'ין" או "גאיג'ין") אשר צפויים כמעט תמיד להקשות להסתגל לתרבות היפנית. אין ספק ששפה היפנית היא מהשפות שהכי קשה להבין בעולם וכי התרבות היפנית היא מהתרבויות שהכי קשה להתסגל אליהן, ולכן, באופן כללי המקומיים לרוב ישמחו לסייע לכם אם הם יראו שאתם זקוקים למעט עזרה. עם זאת, לעיתים רבות יפנים יעריכו אם לכל הפחות תקפידו על הדברים הבאים:

דברים שמומלץ להימנע מלבצע

היפנים בדרך כלל יהיו מודעים לכך שהתיירים לא מודעים לכללי הנימוס של החברה היפנית ולכן לרוב הם יהיו סובלניים במיוחד לתיירים שאינם פועלים לפי מה שמקובל. אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שישנם מספר דבר שכדאי במיוחד להימנע מלבצע בכל מקרה משום שהדבר ייחשב מעליב במיוחד עבור המקומיים:

מחצלת טטאמי

• לעולם אל תדרכו על מחצלת טטאמי עם נעליים - אפילו לא עם נעלי בית.
• לעולם אל תשאירו את מקלות האכילה שלכם זקופים בקערת אורז (הדבר נחשב לחמור במיוחד משום שהדבר מזכיר ליפנים הלוויות בהן שמים קערת אורז עם שני מקלות אכילה זקופים במרכז הקערה. בעיני המקומיים הדבר אמור גם להביא מזל רע.).
• לעולם אל תיכנסו לבית מרחץ מבלי לשטוף את עצמכם היטב לפני כן במקלחת. (בתי המרחץ משמשים בראש ובראשונה לחימום הגוף, ולא לשם ניקוי הגוף, ולכן אדם מלוכלך שנכנס לבית מרחץ ייחשב בעיני המקומיים לגס רוח).

דברים שמומלץ להקפיד לעשות

• מומלץ ללמוד מעט את השפה היפנית ולנסות להשתמש במילים והמשפטים שלמדתם במהלך הביקור. המקומיים צפויים להגיב באופן חיובי אם תעשו זאת, ואין סיבה להתבייש בכך. היפנים מבינים היטב שעבור זרים קשה למדיי ללמוד יפנית, ולכן רובם יהיו סובלניים למדיי כאשר זרים ינסו לדבר איתם ביפנית עם טעויות רבות. לרוב הם יעריכו אתכם אף יותר משום שניסיתם.
• האדם היפני הממוצע קד קידה מעל מאה פעמים ביום. מחוות כבוד זו משמשת לברכה, פרידה, הכרת תודה, בתגובה להכרת תודה, התנצלות, קבלת התנצלויות וכו'. הגברים נוהגים לקוד קידה כאשר ידיהם בצידי הגוף. הנשים נוהגות לקוד קידה כאשר ידיהן נמצאות ביחד מלפנים באזור החיק (אינן משולבות כפי שלדוגמה התאילנדים נוהגים לעשות בתפילות). הזווית בה מוטה הגב במהלך הקידה תלויה בסטטוס של האדם בחברה ביחס לאדם אשר עבורו קדים את הקידה ותשתנה גם בהתאם לאירוע - הכללים הבלתי כתובים שנוגעים לקידה מורכבים יחסית, אך עבור זרים, קידה סמלית תחשב מכובדת מספיק בעיני המקומיים, ועדיף לעשות זאת מאשר לבצע בטעות קידה עמוקה (כפי שעשה בעבר בטעות נשיא ארצות הברית ברק אובמה במהלך ביקורו ביפן). יפנים רבים ישמחו לבחור בלחיצת ים במקום קידה או בנוסף לקידה. הקפידו להיזהר שלא במקרה תפגעו ראש בראש כאשר שניכם קדים קידה בו זמנית.
• כאשר אתם מוסרים דבר מה ליפנים, במיוחד כאשר מדובר בכרטיס ביקור, נהוג לעשות זאת כאשר מחזיקים את הפריט בשתי ידיים.

• היפנים נוהגים להפגין כבוד רב במיוחד לכרטיסי ביקור. האופן שבו תתייחסו לכרטיס הביקור שיתן לכם אדם אחר ייתפס בעיניו/ה כאופן בו אתם הולכים להתייחס לאותו האדם. בעת קבלת כרטיס הביקור השתמש בשתי הידיים על מנת לתפוס את כרטיס הביקור מהקצוות של הכרטיס, הקדישו את הזמן לקרוא את הכרטיס ולשאול טת האדם כיצד יש לבטא את שמו/שמה. חשוב לזכור שלא מקובל לכתוב על הכרטיס, לקפל אותו, או להניח אותו בכיס האחורי (משום שאז תשבו על הכרטיס בהמשך).

• בקופה לעיתים רבות יש צלוחחת קטנה בה נוהגים לשים את התשלום ולקבל בחזרה עודף.
• כאשר שותים סאקה או בירה יחד עם קבוצה של אנשים, ייחשב מנומס לא למלא את הכוס שלכם אלא לאפשר למישהו אחר לעשות זאת. על מנת להיות מנומסים במיוחד, החזיקו את הכוס שלכם בשתי הידיים בזמן שאחד מהחברים שלכם ממלא אותה.
• מתן מתנות הוא מנהג נפוץ למדיי ביפן. אתם, כאורחים, עלול למצוא את עצמכם מוצפים במתנות והזמנות לארוחות ערב. המקומיים כמובן אינם מצפים שהזרים/תיירים יציפו את היפנים באותה הכמות של המתנות, אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שעבור המקומיים הענקת מתנה או מזכרת תחשב לרוב למחווה נחמדה - במיוחד אם מדובר במתנה ייחודית שהבאתם איתכם ממדינת המוצא אשר מייצגת את מדינת המוצא שלכם. מומלץ להביא מתנה "מתכלה" משום שמרבית הבתים היפניים קטנים למדיי בשביל לאחסן פריטים רבים. פריטים כגון סבון, סוכריות, אלכוהול וכלי כתיבה יתקבלו גם כן בברכה. מנהג מקובל הוא לתת הלאה מתנות אותם מקבלים מאחרים.

• כדאי לקחת בחשבון שפריטים מסוימים עדיף שלא לתת כמתנה ליפנים בגלל שיש לאותם הפריטים אסוציאציות שליליות בתרבות היפנית. מספר דברים שכדאי להיזהר מהם - שחור ולבן הם צבעים בולטים בהלוויות, מספריים או סכינים עשויים לרמוז שאתם מעוניינים לנתק את מערכת היחסים שלך עם אותו האדם, ולפרחים מסוימים יש קונוטציות מסוימות בעיני יפנים. דברים אחרים שכדאי לשקול גם כן - המספר ארבע ביפנית (四, אשר מבוטאת "שי") נשמע כמו המילה "מוות" ביפנית, המספר תשע (九ku ) נשמע כמו המילה "סבל" ביפנית, והמילה "מסרק" ביפנית (櫛, אשר מבוטאת "קושי") נשמעת ביפנית כמו "סבל מוות". מומלץ להתייעץ עם יפנים כאשר שוקלים איזה מתנה לקנות, או לפחות לחפש באינטרנט רשימות הכוללות מתנות שלא מקובל לתת ליפנים (אותם תוכלו למצוא בגוגל אם תחפשו Japanese taboo gifts).

• הבעת הכרת תודה תהיה שונה במקצת ממתן מתנות. אפילו אם נתתם למארח היפני שלכם מתנה, נחשב מנומס לשלוח בנוסף לכך גם כרטיס תודה למארח, עם כתב ידכם, לאחר שתחזרו למדינת המוצא. יפנים רבים נוהגים להצטלם יחד עם אורחיהם ולתת לאורח שלהם את התמונה לאחר הביקור, והם ישמחו אם תעשו זאת גם כן. בהתאם לגיל של האדם ולסוג של מערכת היחסים שלכם איתם (עסקית או אישית), במקרים רבים יהיה מספיק לשלוח להם את התמונה באינטרנט.
• היפנים נוהגים לתת כבוד רב במיוחד לקשישים. ברכבות רבות מושבים מסוימים שמורים לנכים, קשישים, נשים בהריון, ואנשים עם תינוקות.
• אין פחי אשפה רבים במקומות ציבוריים. בשל כך, לעיתים רבות תצטרכו לשאת עימכם את האשפה עד שתמצאו פח אשפה. כאשר מוצאים פחי אשפה בדרך כלל יש 4 פחי אשפה זה לזה, משום שביפן מקובל מאוד להקפיד על מיחזור. בדרך כלל המיכלים יציינו איזה סוג אשפה צריכים לשים בהם:

• נייר (紙, מבוטא "קאמי")
• פלסטיק (ペット, מבוטא "פטו", או "プラ", אשר מבוטא "פורה")
• בקבוקי זכוכית (ビン, מבוטא "בין")
• פחיות מתכת (カン, מבוטא "קאן")
• אשפה הניתנת לשריפה (もえるゴミ, מבוטא "מוארו גומי")
• אשפה שאינה ניתנת לשריפה (もえないゴミ, מבוטא "מואנאי גומי")

• היפנים נוהגים להעריך במיוחד דייקנות - במיוחד בכל הנוגע לתחבורה הציבורית. אם אתם הולכים לפגוש מישהו ואתם מתחילים להעריך שתאחרו אפילו בכמה דקות, מומלץ ליידע אותם בטלפון או באמצעות הודעת טקסט שאתם הולכים לאחר במספר דקות. הקפדה על הגעה בזמן (משמעות הדבר שצריכים להגיע למקום מוקדם יותר מהזמן הנקוב) חשוב אף יותר בתחום העסקים בחברה היפנית. עובדים יפנים עלולים להינזף על כך שהם הגיעו אפילו באיחור של דקה למקום העבודה.
• כאשר נוסעים ברכבות שינקנסן או ברכבות אקספרס מנומס לבקש רשות מהאדם שיושב מאחוריכם לפני שמרכינים את המושב אחורה, למרות שכמעט תמיד הם יענו בחיוב לכך. האופן שבו יש לעשות זאת זה לומר "איסו או טאושיטה מו איי דסו קה?" (「椅子を倒してもいいですか?」). באופן דומה, אם הנוגע לפניכם ינהג באופן דומה חשוב להקפיד להגיב בהנהון ראש.

קוד לבוש

אישה לבושה בקימונו מסורתי

חשוב במיוחד להקפיד להסיר את הנעלים שנכנסים לבתים של אנשים, למסעדות מסוימות, לחדרי הלבשה, ולמקדשים (ומקומות רבים אחרים) ולהשאיר את הנעליים בכניסה

רוב התיירים שמגיעים ליפן צפויים לבלוט ברחוב בין עובדי המשרדים שמסתובבים בחליפות ובני הנוער שמסתובבים במדי בית הספר. כמו כן, יפנים רבים נוהגים להתלבש היטב ולהיות אופנתיים במיוחד, בין אם מדובר בנשים שבוחרות ללבוש קימונו, או אנשים שלובשים חליפות מחויטות או את האופנות האחרונות אותם הם רכשו באזור האראג’וקו.

מומלץ בראש ובראשונה להקפיד לנעול נעליים אותן תוכלו להסיר ולנעול בקלות רבה יחסית, ולקחת איתכם זוג גרביים נוסף בו תוכלו להשתמש במקרה הצורך. מקובל בהחלט שתסתובבו עם נעלי ספורט, אך מומלץ להקפיד שלא לקשור את השרוכים צמוד מדיי, על מנת שתוכלו להסיר בקלות את הנעליים במקרה הצורך. מקובל למדי לנעול גם נעלי חליפה וכמו גם סנדלי הליכה איכותיים (לא כפכפים), אם כי כדאי לקחת בחשבון שסנדלים אינם נפוצים במיוחד בקרב יפנים המסתובבים בחוץ. התרבות היפנית מחשיבה את הנעליים לפריט מלוכלך במיוחד, ולכן לפני שנכנסים לבתים שלא אנשים אחרים, למסעדות מסוימות, לחדרי הלבשה, ולמקדשים (ומקומות רבים אחרים), נדרשים להסיר את הנעליים ולהשאיר אותם בכניסה. בעיני יפנים רבים חשוב במיוחד שלא לדרוך עם נעליים שהיו בחוץ על רצפות עץ.

כמו כן, אל תשכחו לגרוב גרביים נקיות כאשר אתם מבקרים בבתים פרטיים או במקדשים. היפנים ידועים באהבתם לגרביים, ולכן תוכלו למצוא ברוב הערים חנויות גרביים המוכרות גרביים איכותיות וצבעוניות. חלק גדול מהגרביים שנמכרים ביפן מיוצרים במדינה. משום כך מומלץ לקחת עימכם זוג גרביים בתיק לכל מקרה שלא יהיה.

ישנם לא מעט יפנים שלובשים מכנסיים קצרים, למרות שרוב האנשים שלובשים מכנסיים קצרים הם ילדים ובני נוער. מומלץ כתיירים המבקרים ביפן בקיץ להימנע מללבוש מכנסיים קצרים ובמקום זאת ללבוש מכנסי ג'ינס ארוכות, מכנסיים מסוגננים ארוכים, או מכנסי קאפרי. במהלך הקיץ הנשים היפניות נוהגות לובשות שמלות אופנתיות או מכנסיים מבד פשתן או מבדים דומים. מומלץ לוודא שסגנון הלבוש שלכם לא ייראה מרושל מדיי.

בסביבה עסקית מרבית האנשים נוהגים ללבוש חליפות. החברות יודיעו לכם אם תהיו רשאים ללבוש ביגוד לא פורמלי. אנשי העסקים נוהגים גם ללבוש את החליפות כאשר הם ממשיכים ממקום העבודה למקומות בילוי לאחר שעות העבודה.

אם אתם מתכננים לצאת למועדון או בילוי בשעות הערב מומלץ להתלבש באופן מסוגנן ולא פורמלי. נשים יפניות בדרך כלל אינן לובשות בגדים צמודים, שמלות קצרות יתר המידה ו/או ביגוד עם מחשוף. מומלץ לקחת בחשבון כי נשים אשר לובשות שמלות קצרות צמודות מדיי עם מראה סקסי עלולות לגרום לכך שיפנים רבים יסיקו כי הן עובדות מין. בביקור בטוקיו, למשל, תוכלו לראות צעירות וגברים לבושים בסגנונות אופנתיים מיוחדים, כגון הארג'וקו, לוליטה ופאנק. היפנים נוטים להימנע מלעשות מהומה רבה לאנשים שלא לבושים באופן צנוע ו/או מכובד, אך סביר להניח שהדבר יגרום לכך שלא מעט מבטים יופנו אליכם/ן ויגרמו לכם/לכן להרגיש שלא בנוח.

אם אתם מתכננים לבקר בבית מרחץ ציבורי, כדאי לקחת בחשבון שכמעט תמיד יתר האנשים בהם יהיו עירומים (למעט בבתי המרחץ המעורבים בהן נשים וגברים מתרחצים באותו האזור). אל חלק מבתי המרחץ הציבוריים מותר להיכנס עם בגדי ים, למרות שייתכן שלא מעט מבטים יופנו אליכם אם תעשו זאת. מוטב לנשים להשתמש בבגד ים צנוע בבתי הרחצה הציבוריים ביפן מאשר בביקיני דקיק. בחוף הים מקובל בהחלט ללבוש ביקיני. בבריכות הציבוריות או הפרטיות ייתכן שתדרשו לשים כובע שחייה.

פריטים שימושיים

עונת הקיץ ביפן עלולה לעיתים רבות להיות חמה ולחה במיוחד. יפנים רבים לא אוהבים לראות אנשים מזיעים. משום כך יפנים רבים לוקחים עימם מטפחת צבעונית (ハンカチ, "האנקאצ’י") על מנת לנגב את הזיעה מהפנים, או לחלופין משתמשים במאוורר נייד קטן. נשים מסוימות משתמשות אף בשימשיות קטנות על מנת לוודא שהן לא ייחשפו לשמש בימים שטופי שמש. מומלץ לשקול להשתמש בפריטים הללו אם אתם מבקרים ביפן במהלך עונת הקיץ. במרכזים ההיסטוריים של הערים ובמוקדי התיירות תוכלו למצוא לא מעט חנויות אשר מוכרות מאווררים ניידים קטנים ושמשיות יפות. בפסטיבלים ובאירועים שונים לעיתים רבות מספקים למבקרים מניפות נייר בחינם.

מרבית המטריות שנמכרות ביפן זולות יחסית ועשויות מפלסטיק. תוכלו לרכוש אותן כמעט בכל נוחות בעבור כ-500 ין בלבד. מכיוון שכל המטריות דומות, לפעמים היפנים נוטים להתייחס אל המטריות כ"משאב קהילתי". כאשר אתם נכנסים לחנות כלשהי ביום גשום הקפידו להשאיר את המטרייה בכניסה, וכאשר אתם עוזבים, קחו אתכם מטריה זהה - בין אם מדובר באותה המטרייה שהבאתם איתכם ובין אם לאו. בחלק מהחנויות יש שקיות בהן תוכלו להשתמש על מנת לוודא שהמטריה שלכם לא תטפטף על הרצפה. אכסניות, בתי מלון ובתי עסק מסוימים אחרים משאילים לאורחיהם מטריות. במקום שתסתובבו עם מטריה משלכם ברחבי יפן, כדאי לשקול לרכוש מטריה זולה בעיר בה תבקרו, וכאשר תמשיכו לעיר אחרת "תתרמו" את המטרייה לאכסניה, כאשר בעיר הבאה תוכלו לרכוש מטרייה חדשה.

דת

מרבית היפנים מכבדים את חופש הדת, ועל כן אנשים מכל הדתות מסוגלים לעסוק בפולחן דתי ביפן ללא שום בעיות מצד המקומיים. ישנה צפייה לכך שמתלבשים באופן מכובד ומתנהגים בכבוד כאשר מבקרים באתרים דתיים.

בדומה למקובל במדינות רבות אחרות באסיה, גם ביפן צלב קרס הוא בראש ובראשונה סמל בודהיסטי המייצג שלום ואינו מייצג את התנועה הנאצית או גילוי של אנטישמיות בשום אופן. לרוב תבחינו שהסמל מצויר באופן הפוך לצלב הקרס בו השתמשו הנאצים. לעיתים רבות נעשה שימוש בצלבי קרס על מפות על מנת לסמן את המיקום של מקדשים ומנזרים בודהיסטים.

בעת ביקור במקדש שינטו או במקדש בודהיסטי, הקפידו לבצע את הליך הניקוי המקובל בצ'וזויה או בטמיזויה (手水舎) לפני שתיכנסו למקדש - בעזרת יד ימין מלאו את הקערה במים. שטפו את יד שמאל, ולאחר מכן את יד ימין. לאחר מכן, עשו צורת קערה באמצעות יד שמאל ומלאו את היד במים, כאשר לאחר מכן תשתטפו עם המים את הפה. הקפידו של לגעת בצ'וזויה או בטמיזויה עצמו עם הפה. לבסוף מקובל לירוק את המים על הסלעים. לאחר מכן, שטפו את יד שמאל פעם נוספת. לבסוף, סובב את הקערהה כך שהמים הנותרים יישפכו מטה וישטפו את הידית לפני שתחזירו את הקערה למקומה.

חשוב לדעת

מספרי מוקדי החירום: משטרה: 110 שירותי חירום רפואיים: 119 מכבי אש: 119

שוטרים יפנים

שגרירות ישראל

שגרירות ישראל ביפן‏, ‎כתובת: 3 NIBAN-CHO CHIYODA-KU, טוקיו, יפן.‏, ☎ ‎81-3-32640911. ‏ שעות פעילות: שני עד חמישי: 10:00 עד 13:00; שישי: 09:00 עד 15:15.  

סכנות פוטנציאליות

מבנה קובאן טיפוסי ביפן

יפן היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם. שיעורי הפשיעה ביפן הם נמוכים באופן מהותי בהשוואה למרבית מדינות העולם.

כמעט בכל שכונה בערים הגדולות תוכלו למצוא שוטרים הנמצאים במבנה המכונה "קובאן" (交 番) עליו מוצבת נורה אדומה מהבהבת. המשטרה בדרך כלל תסייע לכם (למרות שהשוטרים לרוב אינם דוברי אנגלית) אם תבקשו את עזרתם משום שהלכתם לאיבוד או משום שאתם מתקשים להגיע ליעד מסוים. בדרך כלל יש להם מפה מפורטת של האזור עם שמות הבניינים העיקריים שיסייעו לכם להתמצא. תוכלו גם לדווח על מקרים של תאונות ופשעים לא חמורים במבני הקובאן. עבור פשעים חמורים או שירותי אחרים של המשטרה יש להקפיד לפנות לתחנת משטרה, המכונה ביפנית "קייסאטסושו" (警察署).

תוכלו גם לדווח על גניבות או על פריטים כלשהם שאיבדתם במבני הקובאן. יש להם טפסים באנגלית וביפנית אשר מכונים לרוב "טפסים כחולים". אם איבדתם פריט כלשהו מומלץ במיוחד לגשת לקובאן הקרוב אליכם ולמלא "טופס כחול" משום שלעיתים רבות היפנים שמוצאים ציוד שאבד, אפילו כאשר מדובר בארנק מלא בכסף, ייקחו אותו אל מבנה הקובאן הקרוב ביותר.

פשעים והונאות

מעשי פשע ברחובות של יפן הם נדירים למדיי - אפילו עבור מטיילות שהולכות ברוחב לבדן מאוחר בלילה. אף על פי כן עדיין מומלץ להקפיד לפעול לפי השכל הישר במהלך הביקור.

מומלץ להיזהר מכייסים באזורים הומי אדם, כגון ברכבות, בתחנות הרכבת, או בנמלי התעופה.

נשים וגברים שעולים על רכבות עמוסות בשעות העומס צריכות להיות מודעות לכך שהם/הן עלולים להיתקל באנשים שיטרידו אותם ברכבת - מטריד זכר מכונה ביפנית "צ'יקאן" (痴 漢) ומטרידה נקבה מכונה "צ'יג'ו" (痴女). מומלץ להיזהר גם שלא חלילה נוסעים אחרים ברכבת יאשימו אתכם בכך שאתם צ'יקאן או צ'יג'ו - ובמקרים החמורים ביותר תהיו עלולים להיעצר כתוצאה מכך. בחלק מהרכבות במהלך שעות העומס ישנם קרונות המיועדים לנשים בלבד אשר נועדו להקטין את כמות ההטרדות המיניות ברכבת.

כדאי לקחת בחשבון גם שבעשבות הערב לא מעט יפנים נוהים לשתות אלכוהול ועל כן תהיו עלולים להיתקל בשעות הערב בשיכורים שעלולים לנסות להטריד אתכם/אתכן, אם כי מקרי אלימות הכרוכים בשתיית משקאות חריפים הם נדירים למדיי.

ארגון היאקוזה (ヤクザ) הידוע לשמצה, כמעט אף לא תוקף אנשים שאינם מעורבים בפשע המאורגן. כל עוד תימנעו מלהטריד אותם סביר להניח שלא תיתקלו באנשי יאקוזה בכלל.

זנות
תעשיית המין של יפן נחשבת לאחת מתעשיות המין התוססות ביותר בעולם. רובע האורות האדומים הנודע ביותר ביפן הוא "קאבוקיצ'ו" (歌舞 伎 町) אשר ברובע שינג'וקו שבטוקיו, שם תוכלו למצוא דוכני "Call girls" ומלונות מסוג "Love hotel" (מלונות מיוחדים המיועדים לשהייה קצרה של זוגות, החל ממספר שעות ועד לילה שלם, למטרת קיום יחסי מין אנונימיים). חלק מהזונות ביפן יסרבו לשרת זרים/תיירים, כולל אנשים בעלי חזות לא יפנית ששולטים היטב ביפנית. בעוד שבין השנים 2012 עד 2018 מספר היפנים שחלו בנגיף ה-HIV היה בדעיכה, לאורך השנים חלה עליה בשיעורי ההדבקה בעגבת - במיוחד בטוקיו.

זנות איננה חוקית ביפן. הזנות מוגדרת בחוק היפני כ"קיום יחסי מין תמורת כסף, טובין או הטבות אחרות". משום כך, כאשר אדם משלם עבור "שירות" אחר, אך לאחר מכן מקיים יחסי מין עם נותן השירות, על פי החוק היפני הדבר אינו נחשב למקרה של זנות. בעוד שבתי בושת רגילים הם בלתי חוקיים, בית בושת מסוג "S-brothel" לא נחשבים בלתי חוקיים. אם תקיימו יחסי בין בכל בית בושת אחר מלבד "S-brothel" תהיו עלולים להיעצר על ידי המשטרה בגין קיום יחסי מין, או לחלופין תהיו עלולים להתעמת עם אנשי יאקוזה. מומלץ תמיד לפעול בהתאם לחוק על מנת שתהיו מוגנים.

כדאי לקחת בחשבון שביפן כאשר הקורבן למעשה תקיפה מינית בוחר/ת לתבוע את התוקף, הדבר עלול להסתבך במיוחד. אפילו בבית בושת מסוג "S-brothel" - אם אתם תואשמו בגין תקיפה מינית, תסתכנו בכך שתקבלו עונש על הפרת החוק למניעת זנות. כאשר אנשים מואשמים בפשעים מיניים ביפן כמעט תמיד הם יימצאו אשמים בכך (שיעור ההרשעות הוא מעל ל-99%). אם אתה עוסק בפעילות מינית עם אדם ביפן, ולאחר מכן נותנים לאותו האדם כסף, ארוחה, מתנה, או דבר כלשהו אחר שמביא לו/לה תועלת, הדבר עלול להיחשב לכך שמדובר בקניית יחסי מין - דבר שנחשב למעשה בלתי חוקית.

תאונות דרכים

בניגוד למוניטין של יפן כמדינה עם תחבורה ציבורית יעילה המתפרסת על אזורים נרחבים, בפועל, מחוץ לטוקיו רוב האוכלוסייה מסתמכת בעיקר כל מכוניות על מנת להגיע ממקום למקום. רחובות רבים ברחבי יפן נותרו פחות או יותר או הדבר במשך מאות שנים, ובשל כך תוכלו פעמים רבות למצוא לא מעט כבישים צרים.

הנהגים היפנים נוהגים להתייחס לרמוזורים בצורה שונה מאשר נהגים אחרים ברחבי העולם. כאשר יש אור ירוק עבור הולכי רגל בצומת, הנהגים היפנים יתחילו לנסוע לכיוונכם על אף שאתם מתחילים לחצות את מעבר החצייה. בדרך כלל הם יעצרו לפני מעבר החצייה על מנת לאפשר לכם לחצות, אם כי לא נדיר גם שנהגים מסוימים ינסו לחצות את מעבר החצייה במלוא המהירות תוך התעלמות מאנשים שמעוניינים לחצות.

אפליה

גילויי אלימות נגד זרים/תיירים ביפן כמעט ולא קיימים. בעוד שהדבר נדיר למדיי, ישנו קומץ קטן של מסעדות המסרבות לתת שירות לזרים. בעוד שבעבר חלק מהמוטלים, מועדוני הלילה והמרחצאות הציבוריים ביפן נהגו להציג שלטים בכניסה המציינים כי לא ניתן שירות לזרים, או שזרים חייבים להיות מלווים בידי יפני על מנת לקבל שירות, כיום מקומות מהסוג הזה נדירים למדיי. יפנים רבים טוענים כי הסיבה המקורית לכך שזרים לא יכלו לקבל שירות בבתי העסק הללו נבעה מהחשש שהזרים צפויים שלא להקפיד לפעול לפי כללי ההתנהגות המקובלים בחברה היפנית (למשל, ההערכה כי מרבית זרים לא יהיו מודעים לכללי ההתנהגות אותם מצפים מהמתרחצים בבתי המרחץ היפנים) וכי הדבר לא נובע מגזענות.

כדאי לקחת בחשבון שבנקים רבים נוטים להירתע מלתת מקדמות במזומן לזרים. אם אתם צריכים לקבל מקדמה במזומן מהבנק, מומלץ ללכת לבנק יחד עם חבר/ידיד יפני.

כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה חוותה יפן מקרי שיא של גילויי שנאה כלפי זרים - חנויות ומסעדות מסוימות בחרו לסרב לתת שירות לזרים, ובמיוחד לסינים. אף על פי כן ראוי לציין שמרבית בתי העסק נותנים שירות גם לזרים.

באופן כללי העם היפני הוא עם מאופק, ואתם עשויים לגלות במהלך הביקור שיפנים רבים יעדיפו להימנע מלדבר איתכם בגלל שהם חוששים שהם יהיו במבוכה גדולה כאשר יתגלה כי הם אינם שולטים היטב/כלל בשפה האנגלית. בשל כך, אם תנסו לדבר מעט ביפנית עם המקומיים הדבר צפוי לגרום ליפנים רבים יותר להתייחס אליכם באופן חיובי ולרצות לדבר איתכם.

רעידות אדמה וצונאמי

מפת מוקדי רעידת האדמה הגדולות ביפן. באדום - רעידות אדמה שעוצמתן הייתה מעל ל-7 בסולם ריכטר, בכחול: רעידות אדמה שגרמו למקרי מוות, בסגול: רעידות אדמה שעוצמתן הייתה מעל ל-6 בסולם ריכטר.

כדאי לקחת בחשבון כי ישנו סיכון גבוה יחסית להיווצרותן של רעידות אדמה ביפן, וכי רעידות האדמה ביפן עלולות לעיתים אף לגרום להיווצרות של צונאמי. ב-11 במרץ 2011, רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 בסולם ריכטר התרחשה באזור רצועת החוף של מחוז מיאגי, והיא גרמה לצונאמי גדול במיוחד שגרם להרס רב בעיר סנדאי ובאזורים הסמוכים לעיר. רעידת האדמה העיקרית (ורעידות המשנה שבאו בעקבותיה) הורגשו היטב בכל רחבי יפן, ומספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה הזו היא מעל ל-15,000 (רוב ההרוגים מתו כתוצאה מהצונאמי). מדי כמה ימים מתרחשת באזור מסוים ביפן רעידת אדמה מספיק גדולה על מנת שניתן לחוש אותה, אך רוב רעידות האדמה שמתרחשות אינן גורמות לנזק רב או מסוכנות במיוחד. יפן מוכנה היטב למקרים של רעידות אדמה ועל כן כללי הבנייה ביפן קפדניים במיוחד משום שכל המבנים חייבים לשרוד רעידות אדמה גדולות. ביפן יש מערכת התרעה מוקדמת שמתריעה את כולם מספר שניות לפני שרעידת אדמה רצינית הולכת להתרחש. כאשר שומעת את האזעקה מומלץ להשתמש בזמן היקר הזה על מנת לוודא שתמצאו מסתור לפני שרעידת האדמה תתחיל.

אם אתם מבקרים בקרבת הים וחווים אפילו רעידה בינונית, מומלץ לבדוק אם יש אזהרת צונאמי (שתשודר גם בשפה האנגלית) בערוץ הטלוויזיה NHK (ערוץ 1) ו/או בערוץ הרדיו "רדיו 2" (693 קילוהרץ). כאשר מתרחשות רעידות אדמה קטנות יחסית בדרך כלל הדבר יאוזכר רק בהודעה כתובה ביפנית בראש המסך. אם אתה קרוב לים וחווים רעידת אדמה גדולה, מומלץ לוודא שתגיעו בהקדם לאזור מוגבה בהקדם - אל תחכו לאזהרה על מנת שתעשו זאת.

בכל שכונה יש אזור אליו התושבים צריכים להתפנות במקרים של רעידות אדמה - לרוב אזור זה נמצא במגרש המשחקים המקומי. בתי ספר רבים משמשים גם כמקלטים זמניים במהלך רעידות אדמה. אם אתם נוסעים יחד עם מטיילים נוספים, מומלץ לקבוע מראש שתיפגשו בבתי הספר המקומיים אם וכאשר תתרחש רעידת אדמה, ושתיקחו בחשבון שכנראה שהטלפונים הניידים לא יעבדו מיד לאחר רעידת האדמה.

ישנם כיום משאבים רבים מהם תוכלו ללמוד על רעידות אדמה ולהתכונן למצבים הללו. מומלץ כמובן לעשות זאת מבעוד מועד, משום שבמהלך ההתרחשות של רעידת האדמה לא יהיה לכם זמן או היכולת להיכנס לאינטרנט ולקרוא את המידע הזה.

• אתר פורטל מניעת אסונות – באתר של משרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות.
• אפליקציית הטיולים הרשמית של יפן - האפליקציה של ארגון התיירות הלאומי ביפן אשר כוללת מידע בטיחותי למטיילים.
• מדריך מוכנות לאסונות בטוקיו - מדריך שהונפק על ידי הממשל של מטרופוליטן טוקיו. המדריך כולל מאות עמודים העוסקים בבטיחות במהלך רעידות אדמה, הכנה למקרים של רעידות אדמה רציניות ומידע אודות האופן בו תצליחו לשרוד לאחר רעידת אדמה רצינית. ניתן גם לרכוש עותק מודפס של המדריך ממספר קמעונאים.

סחר בסמים

ביפן ישנם חוקים מחמירים למדיי בכל הנוגע לשימוש וסחר בסמים - יותר מאשר במרבית המדינות המערביות רבות (במיוחד עבור מקרים של הברחת סמים). היפנים אינם מבחינים בין סמים קשים לבין סמים קלים, ומשום כך אפילו כאשר אדם נתפס עם כמויות קטנות של סמים קלים שמיועדים לשימוש אישי בלבד, הוא עלולה לקבל כתוצאה מכך עונש מאסר של מספר שנים. החוק חל גם על אנשים שצרכו את הסמים מחוץ לתחומי יפן, או אם הוכח שאותו האדם לא היה מודע לכך שמישהו הטמין סמים בתיקים שאותו הוא הביא עמו ליפן. מומלץ בשל כך לבדוק היטב את התיקים לפני הנסיעה ליפן על מנת לוודא שלא תקלעו למקרים מהסוג הזה. אם אתם חייבים להביא איתכם תרופות מרשם לטיול, מומלץ לגשת לשגרירות היפנית במדינת המוצא לפני הביקור ביפן על מנת לברר אם מותר להביא את אותה התרופה לתחומי יפן או לא. אם הם יידעו אתכם שלא חוקי להביא את אותה תרופת המרשם לתחומי יפן הם אמורים ליידע אתכם אילו תרופות תהיו רשאים לרכוש ביפן במקום תרופת המרשם שלכם במהלך התקופה בה תשהו ביפן.

שירותים

לוח בקרה טיפוסי באסלה יפנית

בדומה למקובל בחלק מהמדינות האחרות באסיה, ביפן תוכלו למצוא הן אסלות מחרסינה בסגנון המערבי עליהם תוכלו לשבת, אך גם שירותים ציבוריים עם חור ברצפה מעליו תצטרכו לכרוע.

בתאי שירותים ציבוריים מסוימים יש כיסוי חד פעמי אותו יש לשים על כיסא האסלה.

במעל ממחצית מהבתים ביפן ישנם אסלות משוכללות מיוחדות המכונות "וושלטס" (ウォシュレット) אשר מכילים מושב מחומם, מייבש אוויר, וזרועות זעירות האחראיות על התזת מים (בידה). ברוב הוושלטס יש ידית סטנדרטית בסגנון מערבי עליה יש ללחוץ לבסוף על מנת לשטוף החוצה את הצואה/שתן (במקום לעשות זאת באמצעות מנגנון הבקרה). כדאי לקחת בחשבון שבכל הוושלטס יש תמיד כפתור אדום גדול עליו הכיתוב "止" וסמל "כפתור העצירה" הסטנדרטי - לחיצה על הכפתור הזה תפסיק באופן מיידי את הפעולה הנוכחית שמבוצעת (חיוני למדיי אם בטעות לחצתם על הכפתור הלא נכון). בדגמים הישנים יותר של הוושלטס יש ידית קטנה באמצעות ניתן לשלוטת על זרם המים של הבידה.

הפונקציות הטיפוסיות שתוכלו למצוא בוושלטס:

• אושירי (おしり, "ישבן") – לחיצה על פונקציה זו תתיז מים על אזור העכוז – הכפתור בדרך כלל צבוע בכחול ועם סמל עכוז מסוגנן.
• בידה (ビデ) – לחיצה על פונקציה זו תתיז מים על אזור המפשעה – הכפתור בדרך כלל צבוע בוורוד עם ציור פשוט של אישה.
• קאנסו (乾燥, "יבש") – לחיצה על פונקציה זו תפעיל את מייבש האוויר - הכפתור בדרך כלל צבוע בצבע ועם ציור של גלי אוויר.

ניתן להשתמש בכפתורים קטנים נוספים על מנת לשנות את הלחץ, הזווית, והמיקום של זרם המים. בוושלטס עם מושבים מחוממים תוכלו לעיתים גם לשנות בלוח הבקרה את הטמפרטורה של המושב.

בריאות המטייל

היפנים אובססיבים למדיי בכל הנוגע לניקיון ולכן הסיכונים הבריאותיים מעטים למדיי. התקנים שנוגעים להיגיינת של המזון גבוהים במיוחד. כמו כן, אין כיום מחלות בולטות אשר נפוצות במדינה וייחודיות ליפן. מי הברז בטוחים ואיכותיים למדיי בכל רחבי יפן. תוכלו לרכוש בקבוקי מים (מותגים מקומיים וגם מתוגים זרים) תמורת 100–200 ין כמעט בכל מקום ברחבי המדינה (ובמיוחד באזורים המתויירים ביותר). רוב המסעדות נוהגות להגיש בחינם מי ברז שעברו סינון. כדאי לקחת בחשבון שאלא אם כן תראו את התווית "מים מינרליים" (ミネラルウォーター מינארארו וואטה), באופן כללי יש ריכוז נמוך למדיי של מינרלים במים ביפן. בחלק ניכר מהשירותים הציבוריים ביפן לא תמצאו סבון, ובחלקם גם לא תמצאו נייר טואלט, אם כי יש לעיתים רבות תוכלו למצוא בהם מכונות אוטומטיות מהן תוכלו לרכוש נייר טואלט במחיר סמלי. למרות שהדבר עשוי להיחשב מובן מאליו לכל מי שגר בחייו באזור עירוני, עבור אנשים רבים שמבקרים לראשונה בחייהם בטוקיו או באוסקה ואשר מעולם לא חיו באזורי מטרופולין עמוסים במיוחד, כהם לרוב לא ייטו לחשוב על כך שאם הם יעמדו לצד אדם אחר, אותו האדם כנראה עמד בקרבת מאות אנשים אחרים באותו היום, וייתכן למדיי שאם אחד מהם היה חולה, המחלה הדביקה לא מעט מאותם האנשים. משום כך, כאשר אנשים מגיעים לבקר בפעם הראשונה בחייהם בטוקיו או בערים יפניות גדולות אחרות, והם אינם זהירים בכל הנוגע להיגיינה, הם עלולים לגלות שהם יהיו רגישים יותר למחלות רגילות כמו הצטננות במהלך הביקור. בדומה לכל אזור עירוני אחר בעולם, כאשר אתם נמצאים בעיר יפנית גדולה כמו טוקיו או אוסקה, מומלץ להקפיד לשטוף את הידיים במים וסבון לעיתים קרובות ככל האפשר, במיוחד לאחר נסיעה בתחבורה ציבורית ולפני שאוכלים.

מומלץ להביא מטריה קטנה לטיול. אל תסמכו יותר מדי על תחזיות מזג האוויר, במיוחד אם התחזית פורסמ לפני יום או יומיים. בכל מקרה, אם מתחיל לרדת גשם ושכחתם לקחת איתכם מטרייה, תוכל תמיד להיכנס לחנות הנוחות הקרובה ביותר ולרכוש מטריה פשוטה תמורת 500 ין.

ביפן יש גם לא מעט אזורים לא נקיים. משום שיש כמות עצומה במיוחד של כלי רכב שעוברים מדי יום בערים הגדולות, הרחובות והמדרכות בערים הגדולות מלוכלכים בדיוק כמו בכל עיר גדולה אחרת ברחבי העולם. בשל כך האובססיה לניקיון ולהסרת הנעליים לפני שנכנסים לבתים של אנשים אחרים היא הגיונית למדיי.

אם יש לכם הצטננות או מחלה אחרת, מומלץ להקפיד להשתמש במסכה כירורגית מבד המכסה את אזור הפה. במהלך הביקור תשימו לב שלא מעט מהמקומיים נוהגים לחבוש את המסכות הללו ברכבות ובמקומות העבודה. המסכות עוזרות לוודא שהאנשים שמתעטשים ו/או משתעלים לא ידביקו את יתר האנשים שנמצאים בקרבתם.

במרבית המסעדות והמבנים הציבוריים אסור לעשן. בחלק מהמסעדות מוגדר אזור מסוים למעשנים.

שירותי בריאות

הסטנדרטים של המתקנים הרפואיים ביפן תואמים את הסטנדרטים של המתקנים הרפואיים במדינות המערב, ובתי החולים הגדולים יותר לרוב מצוידים בטכנולוגיה הרפואית המתקדמת ביותר. עלות הטיפולים הרפואיים ברת השגה עבור מרבית האזרחים והתושבים היפנים בזכות מערכת ביטוח הבריאות הלאומית. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שעבור כל מי שמערכת הביטוח לא תקפה עלות הטיפול הרפואי יקרה למדיי. בעוד שעבור זרים/תיירים המבקרים ביפן במשך תקופה ממושכת (למשל: אלה שנמצאים ביפן תחת אשרת עבודה או אשרת סטודנט) יש גישה מוגבלת למערכת ביטוח הבריאות הלאומית, היא לא תקפה עבור תיירים השוהים ביפן לתקופה קצרה, ומשום כך מומלץ להקפיד לוודא שיש לכם ביטוח נסיעות לתקופה בה תשהו ביפן. עם זאת, אם מסיבה כלשהי לא השגתם ביטוח נסיעות מבעוד מועד, תוכלו לרכוש ביטוח נסיעות מחברת סומפו יפן במהלך הטיול. כדאי לקחת בחשבון שחלק גדול מהרופאים והאחיות ביפן לא יהיו מסוגלים לתקשר איתכם באנגלית. באתר של שגרירות ארצות הברית תוכלו למצוא רשימה של בתי חולים ומרפאות בהם יש צוות דובר אנגלית.

תוכלו גם להפנות את כל השאלות הנוגעות לשירותי בריאות למוקד של ארגון התיירות היפני שמספרו +81 50-3816-2787 ואשר פתוח 24 שעות ביממה.

נגישות תקשורתית

טלפוניה
קידומות החיוג הבין-לאומיות משתנות מחברה לחברה. למספרי הטלפון ביפן יש את הפורמט הבא +81 3 1234-5678 כאשר "81" הוא קוד המדינה של יפן, הספרות הבאות הן אזור החיוג שבו נמצא המספר המקומי (יכול להכיל בין ספרה אחת לשלוש ספרות) והספרות הנותרות (שש עד שמונה ספרות) הם החלק ה"מקומי" של המספר. כאשר מתקשרים למספר אחר בתוך יפן, הקידומת למרחקים ארוכים היא 0 – בדוגמה כאשר תקישו את המספר 03-1234-5678. כאשר אנשים מתקשרים ליפן מחו"ל הם לא משתמשים בספרה "0" עבור הקידומת של האזור. מספרי טלפון אשר מתחילים ב-0120 או 0800 הם מספרים אשר לא גובים ממכם תשלום כלשהו אם תצלצלו אליהם, וניתן להתקשר אליהם מכל טלפון קווי, בעוד שמספרי טלפון המתחילים ב-0570 הם מספרים אשר החיוג אליהם כרוך בתעריפים שונים.

על מנת לחייג לחו"ל מיפן, קוד הגישה הבין-לאומי הוא 010 (או לחלופין "+" בטלפונים הניידים).

טלפונים ניידים יפניים מודרניים משתמשים בסטנדרטים העולמיים עבור טכנולוגיית 3G ומעלה. באופן כללי:

• טלפונים הפועלים בטכנולוגיית 5G יעבדו לרוב בערים גדולות.
• טלפונים מסוג 4G/LTE אמורים לפעול, אך מומלץ לבדוק את תאימות המכשיר שלך מבעוד מועד - ייתכן שהמכשיר לא יפעל בטווח התדרים בו נעשה שימוש ביפן.
• טלפונים מסוג 3G עם תקן UMTS אשר מצוידים בכרטיס SIM יפני צפויים לפעול ללא שום בעיות. בין מרץ 2022 עד מרץ 2026 יפן מתכננת באופן הדרגתי להוציא מכלל פעולה את רשתות ה-3G. טלפוני CDMA שעובדים עם טכנולוגיית 3G אמורים לפעול ברשת AU עד שהדבר יופסק במהלך שנת 2022. עם זאת, עליכם לוודא שה-PRL של הטלפון מעודכן, אחרת הוא לא צפוי לפעול.
• טלפונים עם טכנולוגיית 2G לא עובדים ביפן יותר.

אם הטלפון שלכם שלך עומד במפרט, מומלץ לוודא עם הספק שלכם שאותו הטלפון יהיה מסוגל גם לעבוד במהלך הביקור ביפן. בדרך כלל יש כיסוי מצוינת לרשתות הסלולר ביפן, אלא אם כן אתם מטיילים באזורים הרריים נידחים.

אם הטלפון שלכם אינו תואם את טווח התדרים בהם נעשה שימוש ביפן אך ברשותכם כרטיס SIM מסוג 4G, תוכל לשכור טלפון זמני שישמש אתכם במהלך הביקור ביפן ולשים בו את כרטיס ה-SIM שלכם.

Data roaming פועל היטב ביפן ויאפשר לכם לעשות שימוש באינטרנט אלחוטי בטלפון שלכם במהלך הביקור (אם כי כדאי לקחת בחשובן שהדבר עשוי להיות יקר!). שימוש באפליקציה של Google Maps בטלפון הנייד במהלך הביקור עשויות להיות שימושי במיוחד עבורכם. אם אתם מעוניינים רק להשתמש בטלפון רק על מנת לגשת אינטרנט במהלך הביקור ולא בשביל לבצע שיחות טלפון, או אם הטלפון והספק שלכם תומכים רק בשיחות באמצעות חיבור לרשת Wi-Fi, האפשרות הזולה והקלה ביותר היא לשכור Pocket Wi-Fi, אשר תאפשר לכם להתחבר לרשת Wi-Fi ניידת המופעלת באמצעות סוללה ואשר תתחבר לרשתות התקשורת הסלולרית. לחלופין, תוכלו לרכוש כרטיס SIM המיועד רק לחיבור לאינטרנט. כאשר רוכשים כרטיסי SIM המיועדים לחיבור לאינטרנט בלבד ("Data only"), שלא בדומה לכרטיסי SIM אחרים, לא תהיו חייבים להיות תושב יפנים.

עבור תיירים המתכננים ביקור קצר ביפן האפשרות הזולה ביותר תהיה לשכור טלפון. ישנן מספר חברות המספקות שירות זה, אם כי בעקבות השכיחות של הסמארטפונים ברחבי העולם ומשום שהתשלום על Roaming הפך זול יותר, מספר החברות שמספקות את האפשרות לשכור טלפונים במהלך הביקור הולך ומצטמצם עם השנים. העלויות הכרוכת בהשכרת טלפונים ניידים, והעלויות שכרוכות בביצוע השיחות משתנות מחברה לחברה. מומלץ להיזהר במיוחד כאשר חברת טלפוניה מנסה מעוניינת להשכיר טלפון לתיירים "בחינם" משום שלרוב המשמעות תהיה שהעלויות של השיחות עצמן יהיו גבוהות במיוחד.

עבור כל הטלפונים היפנים ישנה כתובת דוא"ל אשר מיוחסת למספר הטלפון, ורוב חברות הטלפוניה יאפשרו לכם לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני. ספק הדוא"ל הרגיל שלכם עשוי להציע הפניה לכתובת דוא"ל אחרת (לדוגמה, הדבר אפשרי אם יש לכם Gmail), על מנת שתוכלו לקבל את כל הודעות הדואר האלקטרוני לטלפון הנייד במהלך הביקור. שימו לב שחברות הטלפוניה גובות תשלום נוסף עבור דוא"ל נכנס ויוצא.

ניתן גם לרכוש טלפון Prepaid, אפילו אם אתם מתכוונים לשהות רק לתקופה קצרה.

חיבור לאינטרנט
ניתן למצוא בתי עסק מסוג אינטרנט קפה (インターネットカフェ) בתחנות רכבת רבות או בקרבת מקום. ישנם גם לא מעט בתי עסק מסוג "בבתי קפה מאנגה" (漫画喫茶, "מאנגה-קיסה") בהם תוכלו לרוב למצוא עמדות מחשב עם חיבור לאינטרנט. כאשר נמאס לכם לגלוש באינטרנט, תוכל לקרוא חוברות מאנגה, לצפות בשידורי טלוויזיה, לצפות במגוון סרטים, או לשחק במשחקי וידאו שונים. העלות תהיה בדרך כלל בסביבות 400 ין לשעה, ותקבלו גם משקאות לא אלכוהולים ללא תשלום נוסף. לעיתים קרובות יש להם תעריפים מיוחדים לשעות הלילה - בסביבות 1,500 ין למשך 4 עד 5 שעות במהלך שעות הלילה בהן אין פעילות רכבות. בתי עסק רבים מסוג אינטרנט קפה מהווים מקום בטוח יחסית ולא יקר לשהות בו במהלך השעות הקטנות של הלילה אם פספסתם את הרכבת האחרונה.

בתחנות רכבת רבות, כולל בתחנות ה-JR המרכזיות, יש חיבור חינם ל-Wi-Fi. בחלק מתחנות הרכבת ונמלי התעופה הגדולים יותר יש לרוב עמדות מחשב בהן ניתן להשתמש על מנת לגלוש באינטרנט ו/או לשלוח דואר אלקטרוני – עלות השימוש בעמדות הללו היא בדרך כלל בסביבות 100 ין ל-10 דקות.

בחלק מבתי המלון המשמשים קהל עסקי יש גישה לאינטרנט האלחוטי כאשר לעיתים השירות אף זמין בחינם. ברוב המקרים, השירות ניתן בדרך כלל באמצעות מודם VDSL המחובר למערכת הטלפונים של המלון. חלק מבתי המלון אשר מספקים גישה חופשית לאינטרנט אינם כוללים את השכרת המודם בחלק ה"חינמי" של השירות (משום כך מומלץ לבדוק את הדבר לפני שאתם בוחרים לקבל שירות זה). הגדרת ממשק הרשת שלכם עבור DHCP היא בדרך כלל הדבר היחיד שתצטרכו לעשות על מנת לקבל גישה לאינטרנט באותם בתי המלון. בבתי מלון רבים יש גם עמדות מחשב עם חיבור לאינטרנט כאשר אורחי המלון רשאים לשלם על השימוש באותן העמדות או שהשימוש בהן אינו כרוך בתשלום נוסף.

כמו כן, בברחבי הגדולות ביפן תוכלו למצוא גם חיבור חינמי לרשתות Wi-Fi - במיוחד בקרבת בתי עסק הקשורים לתחום הטכנולוגיה ומבני עסקים גדולים אשר מספקות גישה לאינטרנט האלחוטי ללא שימוש בסיסמה (החנות של אפל בטוקיו לדוגמה מספקת חיבור מהיר במיוחד לאינטרנט האלחוטי ללא עלות כלשהי).

בבתי קפה שונים, כגון בסטארבקס, תהיו עשויים להצליח להתחבר לאינטרנט האלחוטי אם תבצעו לפני כן רישום לכתובת הדוא"ל שלכם (הדבר יחייב אתכם להירשם במקום אחר עם גישה לרשת אלחוטית בחינם ולאחר מכן לחזור לסטארבקס). בתחנות מרכזיות רבות, נמלי תעופה וחנויות נוחות תוכלו למצוא חיבור חינם לאינטרנט האלחוטי, אך לרוב הם יחייבו אתכם להירשם בכל פעם שאתם מעוניינים להתחבר לרשת. אחת הדרכים הפשוטות ביותר לעקוף זאת היא באמצעות שימוש באפליקציה Japan Free Wi-Fi אשר תאפשר לכם להתחבר לאינטרנט מבלי שתצטרכו להירשם בכל פעם. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שה-WiFi הציבורי החינמי בדרך כלל איטי למדיי. חלופה אחרת היא להשתמש ברשתות ה-WiFi הציבורי בתשלום של חברת Wi2. העלות היא בדרך כלל בסביבות 200 ין לחודש. בהתחשב בכך שהמחירים של כרטיסי SIM גבוהים למדיי ייתכן שזו תהיה חלופה מוצלחת וזולה בהרבה עבורכם.

מכשירי Pocket Wi-Fi הם אופציה משתלמת נוספת לאנשים המעוניינים להשתמש במגוון מכשירים שונים שבבעלותם על מנת להתחבר לאינטרנט (סמארטפון, אייפון, אייפד, מחשבים ניידים, וכו'). מכשירי Pocket Wi-Fi קטנים מעט יותר מחפיסת קלפים וניתן לשים אותם בכיס או לקחת אותם איתכם בתיק. המכשיר יאפשר לכם לקבל חיבור אלחוטי לאינטרנט אותו תיקחו איתכם לאן שתרצו על מנת להתחבר דרכו לאינטרנט באמצעות מכשירים שונים שבבעלותכם. תוכלו לשכור מכשיר Pocket Wi-Fi מאחת החברות שמשכירות אותם, או לחלופין תוכלו גם לעשות זאת על ידי רכישת מכשיר Pocket Wi-Fi משומש מחנות אלקטרוניקה מקומית והכנסת כרטיס SIM שתרכשו למכשיר (מכשירי Pocket Wi-Fi של המותג docomo צפויים לעבור עם כל כרטיס SIM שנמכר ביפן המשתמש ברשת docomo, מכשירי Pocket Wi-Fi של המותג au של הדגמים W03, W04, W05 ו-W06 יעבדו עם כל כרטיסי ה-SIM בכל הרשתות (לדוגמה, מכשיר Pocket Wi-Fi מתוצרת AU מדגם W03 תומך בכל טווח התדרים של הספקים היפנים וניתן לקנות אותו בעבור 1000 ין).

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים ביפן כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: יפן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יפן

הערות שוליים

מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן שטחים תלויים: טריטוריית האי כריסטמס · איי קוקוס · הונג קונג · מקאו · הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.