הודו

‏ ‏

עיר בירה	ניו דלהי
שטח	3,287,263 קמ"ר
אוכלוסייה	1,210,193,422 תושבים  (נכון ל-2011)
צפיפות	368.15 נפש לקמ"ר
שפה רשמית	בשלטון המרכזי: אנגלית ברמת המדינות: שפות לאומיות
מטבע	רופי הודי (INR)
יוקר המחיה	נמוך בממוצע בכ-58% מאשר בישראל (נכון ל-2016)
דתות	81.3% הינדים, 12% מוסלמים, 2.3% נוצרים, 1.9% סיקים (נכון ל-2015)
חשמל	230V/50Hz (תקעים C, D, M)
אזור זמן	UTC+5.5
קידומת בין-לאומית	+91
אתר התיירות הרשמי

הודו, או בשמה הרשמי הרפובליקה של הודו (בהינדי: भारत गणराज्य), היא מדינה עצומה ומגוונת הממוקמת ברזור דרום אסיה בתת-היבשת ההודית. המדינה משתרעת על פני מעל ל-3.3 מיליון קמ"ר ומכילה מעל ל-1.3 מיליארד תושבים, מה שהופך אותה למדינה השביעית בגודלה בעולם בשטח והמדינה השנייה בגודלה באוכלוסייה.

להודו היסטוריה עשירה ומגוונת, כאשר המבקרים בהודו יכולים ללמוד רבות על העבר של המדינה באתרים העתיקים וההיסטוריים הרבים שבה, וכמו גם במבצרים, בארמונות, במקדשים, באתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, ובאתרים נוספים רבים הפזורים ברחבי המדינה. שניים מהאתרים ההיסטוריים הבולטים ביותר כוללים את הטאג' מאהל ומערות אג'נטה ואלורה.

הודו מכילה מגוון רחב של נופים הכוללים בין היתר חופים שלווים, הרים נישאים, ומדבריות עצומות. לכל אזור בהודו יש תרבות, מטבח ומסורות אשר ייחודיים לו. המקרים יכולים בין היתר לבקר בהרי ההימלאיה המושלגים בצפון, האזור הטרופי של קרלה בדרום, בפארקים הלאומיים הרבים והשמורות של חיות הבר, ועוד. הערים בהודו מהוות שילוב של תרבויות עתיקות ומודרניות, כאשר חלק גדול מהערים מאופיינות ברחובות כאוטיים, שווקים צבעוניים ואנרגיה שוקקת.

הודו היא גם יעד רוחני בעלת חיבור עמוק ומתמשך לפרקטיקות ומסורות רוחניות עתיקות. הינדואיזם, בודהיזם, ג'יניזם וסיקיזם הם הדתות העיקריות בהודו כיום והמבקרים יכולים לחקור כמה מהאתרים הרוחניים הנודעים ביותר בעולם במהלך הביקור, כמו ואראנסי, מקדש הזהב באמריצר ובודה גאיה שם לפי המסורת בודהא זכה להארה.

המטבח ההודי מגוון במיוחד כמו התרבות וההיסטוריה ההודית, כאשר ישנם מגוון של מנות אזוריות המשקפות את המוקשת התרבותית העשירה של המדינה.

טיול בהודו עשוי להיות מאתגר למדיי בשל הצפיפות הגדולה בערים, התנועה הכאוטית בכבישים, ותנאי מזג האוויר הקיצוניים בתקופות מסוימות של השנה. עם זאת, זו יכולה להיות גם חוויה מתגמלת מאוד עם אנשים ידידותיים ומסבירי פנים, תרבות עשירה ונופים עוצרי נשימה.

אזורים

הודו היא פדרציה המחולקת ל-28 מדינות ו-7 טריטוריות עצמאיות, הנמצאים בשישה אזורים מובחנים:

מפת הודו

אזור המישורים של הודו (The Plains) (כולל את הטריטוריות דלהי וצ'אנדיגאר והמדינות אוטר פראדש, פנג'אב, מאדהיה פראדש, והריאנה) בירת הודו, ניו-דלהי, נמצאת כאן. נהרות הגנגס והיאמונה זורמים דרך המישור הזה. רבים מהאירועים ששינו את ההיסטוריה של הודו התרחשו באזור זה. הטאג' מאהל נמצא באזור זה, בתחום העיר אגרה. הערים הקדושות אלאהאבאד, מאטהורה, ורנאסי ובודגאיה נמצאות גם כן באזור זה.

מערב הודו (Western India) (כולל את המדינות גואה, ראג'סטאן, מהאראשטרה, גוג'ראט, ואת הטריטוריות דאמאן ודיו ודאדרה ונאגר הבלי) שטח נרחב של מדבר תאר. יש פה ארמונות צבעוניים, את המבצרים ואת הערים של רג'סטן, ויש פה גם את מומבאי (בומביי), העיר התוססת והגדולה ביותר במדינה, שבה יש את אזור תעשיית הסרטים בוליווד, ומרכז העסקים של המדינה. אך לא רק זה: באזור מערב הודו יש גם את המערות המדהימות החצובות בסלע אג'אנטה ואלורה במאהרשטרה, וגם את היערות והחופים של גואה, האריות האסיאתיים של גוג'אראט בג'ונגלים, וגם את הערים המתפתחות במהירות אחמדאבאד, סוראט, ג'ייפור ופונה.

דרום הודו (Southern India) (כולל את המדינות קרלה, טאמיל נאדו, אנדרה פראדש, קרנאטקה, טלנגאנה, ואת הטריטוריות פודוצ'רי, איי לקשאדוויפ, ואיי אנדמן וניקובר) בדרום הודו יש הרבה מקדשים עתיקים, יערות טרופיים, וחופים נידחים, אבל גם את הערים התוססות בנגלור, צ'נאי (מדרס) והיידראבאד. בנוסף, גם איי אנדמן וניקובר ואיי לקשאדוויפ נכללים באזור זה למרות שהם רחוקים מהיבשת ויש להם מאפיינים ייחודיים משלהם.

מזרח הודו (Eastern India) (כולל את המדינות סיקים, מערב בנגל, צ'האטיסגאר, ביהר, ג'הרקאנד, ואודישה (לשעבר אוריסה)) אמנם זהו אזור פחות מפותח מבחינה כלכלית, אך הוא עשיר מבחינה תרבותית, ואולי מסביר הפנים יותר מכל האחרים לאנשים מבחוץ. פה יש את קולקטה (כלכותה), עיר הבירה של הודו הבריטית לשעבר, וגם את ערי המקדשים פורי, בהובאנסוואר, וקונארק. מבחינה גאוגרפית האזור משתרע מההרים אל החוף, וכתוצאה מכך, יש בו שוני מרתק באקלים. זהו גם מחסן המינרלים של הודו, ופה יש את המכרות הגדולים והעשירים ביותר במדינה.

צפון הודו (Himalayan North) (כולל את המדינות הימאצ'ל פרדש, ג'אמו וקשמיר, ואוטראקהאנד) אזור תיירותי מאוד, הררי ויפהיפה מבחינה נופית ורוחנית. אזור זה מכיל חלק מהמקומות הדתיים המרכזיים ביותר בהודו.

צפון-מזרח הודו (North-Eastern India) (כולל את המדינות אסאם, ארונאצ'ל פרדש, מגהלאיה, נאגאלנד, טריפורה, מניפור, ומיזוראם) אזור מבודד יחסית, האזור השבטי יותר של הודו, הכולל נופי הימאליה מושלגים, אזור גבעי עם נופים ירוקים מדהימים, צמחייה ובעלי חיים אנדמיים לאזור ההינדו-מלאי, ומפורסם בזכות גני התה שבו, שמורת הטבע, חיי התרבות העשירים, ובמיוחד, במגוון האנושי הרב. האזור, אשר מורכב משבע מדינות, מכונה גם "שבע האחיות".

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

דלהי

• 1 דלהי‏ (दिल्ली‏)   ניו דלהי היא עיר הבירה של הודו, והיא ממוקמת בתוך השטח הגדול יותר של דלהי. הערים השכנות של דלהי יוצרות רצף אורבאני איתה. 
• 2 בנגלור‏ (ಬೆಂಗಳೂರು‏)   עיר הגנים, לשעבר עיר גמלאים מנומנמת, אך לאחרונה הפכה לעיר של פאבים וחברות טכנולוגיה עילית. 
• 3 צ'נאי‏ (சென்னை‏)   עיר נמל ראשית בדרום הודו, מרכז תרבות ובירת הרכב של הודו. 
• 4 קולקטה‏ (कोलकाता‏)   בירת התרבות של הודו, בה פרט למורשת בריטית יש מבנים קולוניאליים רבים. 
• 5 מומבאי‏ (मुम्बई‏)   הבירה הכלכלית של הודו, המכונה העיר שאף פעם לא ישנה. יש בה תעשיות רבות ונמל חשוב, וכן, יש בה תעשיית סרטים המכונה "בוליווד". 
• 6 היידראבאד‏ (హైదరాబాదు‏)   ידועה בשל תעשיית מסחר הפנינים והיהלומים שבה. בעיר ישנם הרבה מוסדות פיננסיים, ובה יש הרבה חברות העוסקות בטכנולוגיית מידע. 
• 7 ואראנסי‏ (वाराणसी‏)   אחת מהערים הקדושות ביותר בהודו. ממוקמת על גדות נהר הגנגס, זוהי אחת מהערים העתיקות ביותר בעולם שהיו מאוכלסות ללא הפסקה. 
• 8 קוצ'י‏ (കൊച്ചി‏)   מלכת הים הערבי, מרכז סחר בין-לאומי, וכיום השער לחופים נידחים. 
• 9 ג'איפור‏ (जयपुर‏)   מכונה "העיר הוורודה", עם תערוכה גדולה על התרבות ההינדית-ראג'פוטית מתקופת ימי הביניים בצפון הודו. 

אטרקציות תיירות פופולריות בהודו

להלן 98 מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בהודו, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

1 טאג' מהאל‏     2 קוטוב מינאר‏     3 Padmanabhaswamy Temple‏     4 Ajanta Caves‏     5 הארימנדיר סאהיב‏     6 השער להודו‏     7 שער הודו‏     8 הרי גהט המערביים‏     9 Hampi‏     10 Jagannath Temple, Puri‏     11 Elephanta Caves‏     12 Rashtrapati Bhavan‏     13 Konark Sun Temple‏     14 Amarnath Temple‏     15 Charminar‏     16 Kashi Vishwanath Temple‏     17 Venkateswara Temple, Tirumala‏     18 Kamakhya Temple‏     19 Nalanda‏     20 Golkonda‏     21 בית התפילה הבהאי בדלהי‏     22 Howrah Bridge‏     23 הפארק הלאומי קאזיראנגה‏     24 Mysore Palace‏     25 Ellora Caves‏     26 Khajuraho Group of Monuments‏     27 Jim Corbett National Park‏     28 קבר הומאיון‏     29 המונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'י‏     30 Hawa Mahal‏     31 Somnath temple‏     32 עמוד הברזל של דלהי‏     33 מצודת אגרה‏

34 פטהפור סיקרי‏     35 Haji Ali Dargah‏     36 Babri Masjid‏     37 Kedarnath Temple‏     38 Kailasa temple, Ellora‏     39 מעבר רוטאנג‏     40 Amer Fort‏     41 אנדרטת ויקטוריה‏     42 Bodh Gaya‏     43 Shaniwar Wada‏     44 Meenakshi Temple‏     45 Gol Gumbaz‏     46 Dudhsagar Falls‏     47 Adiyogi Shiva statue‏     48 Marine Drive, Mumbai‏     49 Marina Beach‏     50 Ajmer Sharif Dargah‏     51 Raigad Fort‏     52 Badrinath Temple‏     53 Buland Darwaza‏     54 Nandi Hills, India‏     55 Sarnath‏     56 Chilika Lake‏     57 Bibi Ka Maqbara‏     58 Sundarbans National Park‏     59 Bandipur National Park‏     60 Bhimbetka rock shelters‏     61 Kanheri Caves‏     62 Jantar Mantar, New Delhi‏     63 Lothal‏     64 Mahakaleshwar Jyotirlinga‏     65 City Palace, Jaipur‏     66 Sabarmati Ashram‏

67 Kanha Tiger Reserve‏     68 Lal Bagh‏     69 Keoladeo National Park‏     70 Salar Jung Museum‏     71 Auli‏     72 Sinhagad‏     73 Ranthambore National Park‏     74 Bannerghatta National Park‏     75 Chittor Fort‏     76 Nagarhole National Park‏     77 Dagadusheth Halwai Ganapati Temple‏     78 Taraporewala Aquarium‏     79 Old Delhi‏     80 Baidyanath Temple‏     81 Mahabodhi Temple‏     82 Dwarkadhish Temple‏     83 Dilwara Temples‏     84 Kaas plateau‏     85 City Palace, Udaipur‏     86 Agrasen ki Baoli‏     87 Jijamata Udyaan‏     88 Mallikarjuna Jyotirlinga‏     89 Falaknuma Palace‏     90 Jal Mahal‏     91 Bangalore Palace‏     92 Nanda Devi‏     93 Bara Imambara‏     94 Bandhavgarh National Park‏     95 Mudumalai National Park‏     96 Rani ki vav‏     97 Gwalior Fort‏     98 King Shivaji museum‏

רקע כללי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

הודו היא מדינה ענקית, מורכבת וייחודית. היא תולדה של היסטוריה בת 5000 שנה של הינדואיזם ודתות בראהמיניסטיות, ושיטת מעמדות חברתית (שיטת הקסטות ולמעשה הווארנות), שלעיתים נראית לבני המערב קשה ולא טבעית. הודו היא פדרציה של הרבה מדינות, שבין לא מעט מהן אין שפה משותפת.

הודו היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם, אחת ממעצמות התוכנה הגדולות בעולם, מעצמה גרעינית, ומדינה בעלת אוכלוסייה מהגדולות בעולם.

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של הודו

מקדש קאילאסה במערב הודו אשר הוקם במהלך המאה ה-8 לפנה"ס

לפי ההערכות בני אדם המודרניים היגרו לראשונה לתת-היבשת ההודית מאפריקה לא יאוחר משנת 53,000 לפנה"ס. לפני כ-9,000 שנים אנשים רבים בחרו להקים מושבי קבע אזור אגן נהר האינדוס אשר התפתחו בהדרגה לתרבות עמק האינדוס במהלך האלף השלישי לפני הספירה. בשנת 1,200 לפנה"ס התפשטה צורה מוקדמת של כתב הסנסקריט ברחבי הודו בה נכתבו בין היתר רבים מהכתבים המוקדמים של ההינדואיזם. בשנת 400 לפנה"ס התגבשה תהליך הריבוד החברתי וההדרה של אוכלוסיות הפך נפוץ עבור כל מי שהשתייך להינדואיזם כתוצאה מההיווצרות של שיטת הקאסטות שגרמה לכך שקבוצות שונות באוכלוסייה השתייכו למעמדות שונים. בעקבות כך נוצרו הבודהיזם והג'ייניזם אשר הובילו לסדרים חברתיים חדשים בה המעמד החברתי לא עבר מדור לדור והיה נוקשה כמו בהינדואיזם. בהמשך נוסדו האימפריה מאוריה ואימפריית גופטה באזור אגן הגנגס.

בתחילת תקופת ימי הביניים הנצרות, האסלאם, היהדות והזורואסטריאניזם החלו להיות בעלי השפעה ניכרת באזור דרום הודו ומערב הודו. צבאות מוסלמים שהגיעו מאזור מרכז אסיה החלו לפלוש לאזור המישורים הצפוניים של הודו, ולבסוף הקימו את סולטנות דלהי. בהמשך התגבש בפונג'אב הסיקיזם שדחה את הדת הממוסדת. במהלך מאתיים שנות שלטון האימפריה המוגולית הודו הייתה מאופיינת ברגיעה רבה יחסית. בהמשך החברה הבריטית של הודו המזרחית הפכה את הודו לקולוניה בריטית. בשנת 1858 עברה הודו להיות תחת שלטון הכתר הבריטי. במהלך אותה העת הוכנסו שינויים טכנולוגיים וקונספטים חדשניים בתרבות והחינוך של הודו אשר הובילו לאימוץ נרחב של אורח החיים המודרני בקרב האוכלוסייה ההודית. בהמשך התגבשה תנועה לאומנית בעלת השפעה רבה אשר הפכה בסופו של דבר לגורם העיקרי לסיום השלטון הבריטי. בשנת 1947 האימפריה ההודית הבריטית חולקה לשתי אזורים עצמאיים - הודו בו יש רוב ההינדי ופקיסטן בו יש רוב מוסלמי. בעקבות הפיצול הייתה הגירה חסרת תקדים בין שתי המדינות.

הודו הפכה לרפובליקה פדרלית בשנת 1950 בעלת מערכת פרלמנטרית דמוקרטית. להודו חברה פלורליסטית, רב-לשונית ורב-אתנית. עם השנים הפכה הודו לכלכלה מרכזית אשר צומחת באופן מואץ בעלת מעמד ביניים מתרחב. לאורך השנים הודו הצליחה לצמצם באופן מהותי את שיעור העוני במדינה אך במקרים רבים אי-השוויון הכלכלי במדינה גדל. מאמצע המאה ה-20 ואילך יש להודו סכסוכים מתמשכים סביב השליטה בקשמיר עם מדינותיה השכנות פקיסטן וסין.

תרבות

עולה לרגל סיקי לפני מקדש הזהב בעיר אמריטסר

חגים לאומיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

בהודו ישנם ארבעה חגים לאומיים:

תאריך	שם בעברית	שם באנגלית	תיאור
26 בינואר	יום הרפובליקה	Republic Day	היום בו התקבלה החוקה ההודית (1950)
15 באוגוסט	יום העצמאות ההודי	Independence Day	היום בו הודו קיבלה עצמאות מבריטניה (1947)
2 באוקטובר	גנדי ג'ייאנטי	Gandhi Jayanti	יום הולדתו של מוֹהַנְדַּס קרמצ'נד גַּנְדי (1869)
14 באפריל	אמבדקר ג'יאנטי	Ambedkar Jayanti	יום הולדתו של בהימרו רמג'י אמבדקאר (1891)

בנוסף לכך, המועדים שלהלן גם כן נחגגים מדי שנה בקרב חלקים נרחבים מהציבור ההודי:

פסטיבל ההולי

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

• דיוואלי (Deepavali), אוקטובר-נובמבר - פסטיבל האורות, חוגג את חזרתו של האל ההינדי ראמה לבירת ממלכתו, איודהיה לאחר גלות של 14 שנים וניצחון צדק על עוול כאשר נרקאסורה נהרג על ידי סטיאבהמה עם עזרת קרישנה. כנראה הפסטיבל המפואר ביותר במדינה, המזכיר (למטיילים בארצות הברית לפחות) את אוכל חג ההודיה ואת הקניות והמתנות של חג המולד ביחד. בתים מעוטרים, יש נצנצים בכל מקום, ואם אתה מסתובב ברחובות בלילה של דיוואלי, יהיו זיקוקים שיחלפו בכל מקום כולל לפעמים מתחת לרגליים.
• אוגאדי, [המכונה לפעמים גם 'יוגאדהי' ושמות שונים אחרים] הוא אחד הפסטיבלים המרכזיים, שנחגג בעיקר ביומו הראשון של השנה החדשה של לוח השנה ההינדי. שהוא אחד הפסטיבלים העיקריים ואחריו די הרבה בדרום הודו.
• דורגה פוג'ה / נווארטרי / דושארה, ספטמבר-אוקטובר - פסטיבל בן תשעה ימים שמגיע לשיאו ביום הקדוש של דושרה, כאשר המקומיים סוגדים לאלוהות דורגה. העובדים מקבלים ממתקים, בונוסים במזומן, מתנות ובגדים חדשים. זוהי שנה חדשה גם עבור אנשי עסקים, כאשר הם אמורים לפתוח ספרי חשבונות חדשים. במקומות מסוימים כמו מערב בנגל ואודישה, דורגה פוג'ה הוא הפסטיבל החשוב ביותר. בצפון מתקיימות חגיגות דוסרה והריגתו של רוואנה על ידי לורד ראמה משוחזרת טקסית כרם לילה. בגוג'ראט ובדרום הודו, הוא נחגג כנאווארטרי, שם חוגגים את הפסטיבל בריקודים לשירים דתיים ומצוות דתיות כמו צום שנמשך לאורך תשעה לילות.
• הולי, במרץ - פסטיבל הצבעים הוא פסטיבל גדול הנחגג בעיקר בצפון, במזרח ובמערב הודו. ביום הראשון אנשים הולכים למקדשים ולהדליק מדורות, אך בשני זה קרב מים בשילוב מקלחות של אבקה צבעונית. זה לא ענף ספורט של צופים: בתור זר גלוי אתה אבן שואבת לתשומת לב, כך שתצטרך להתבצר בפנים, או ללבוש את הבגדים החד פעמיים שלך ולהצטרף למערכה. אלכוהול ובאנג (קנאביס) מעורבים לעיתים קרובות והקהל עלול להשתולל ככל שעובר הערב.

גאנש צ'אטורתי, נחגג בכל רחבי הודו. גאנש צ'אטורתי הוא פסטיבל לורד גאנש. הכי נהנית מהאנש צ'אטורתי במהרשטרה. זה הזמן הטוב ביותר לבקר בערים כמו מומבאי, פונה, נגפור.

חג המולד וימי השנה האזרחית החדשה הם חגים ציבוריים ברחבי הארץ וגם חגים. עיד-אול-פיטר, עיד-עוז-זוחה, עיד-א-מילאד-און-נבי, יוום-א-עאשורא ורמאזאאן נחגגים ונצפים כחגים ציבוריים ברחבי הארץ. פרט לאלה, לכל מדינה יש את הפסטיבל הלאומי הגדול שלה כמו אונם בקרלה, מקאר סנקראנטי ואוגאדי באנדרה פראדש, אוטאראיאן בגוג'אראט, פונגל בטמיל נאדו, בייסאכי לפונג'אב, ביהו לאסאם, רתאיאתרה (פסטיבל מכוניות לורד יגאנת ') באודישה, נואכי עבור אודישה המערבית. הודו היא אומה מגוונת, ופסטיבלים הם חלק עיקרי מהחיים עבור המקומיים, והם מספקים חגים למשך כשבוע.

חגים דתיים מתקיימים בימים שונים מדי שנה, מכיוון שהפסטיבלים ההינדים והאסלאמיים מבוססים על לוחות השנה שלהם, ולא על לוח השנה הגרגוריאני. רובם נחגגים רק באופן מקומי, אז בדקו במדינה או בעיר בה אתם מבקרים אם יהיו סגרים. אזורים שונים עשויים לתת שמות שונים במקצת לאותו פסטיבל. כדי להתייחס למנהגים דתיים שונים, יש במשרדים רשימה של חגים אופציונליים (המכונים חגים מוגבלים על ידי הממשלה) מהם העובדים רשאים לבחור שניים, בנוסף לרשימת החגים הקבועים. זה עשוי להיות נוכחות דקה ושירות מעוכב גם כאשר המשרד פתוח רשמית.

שפה

ברמה הפדרלית השפות הרשמיות של הודו הן הינדית ואנגלית.

שפות דומיננטיות נוספות אשר לא נחשבות לשפות רשמיות הן אסמית, בנגלית, בודו, דוגרי, גוג'ראטי, קנאדה, קשמירית, בקונקאני, מאיתילי, מליאלאם, מאניפורי, מרטהי, נפאלית, אודיה, פנג'אבי, סנסקריט, סאנת'האלי, סינדי, טמילית, טלוגו ואורדו. ישנן גם מאות שפות בולטות פחות אחרות כמו טולו, בהוג'פורי, ולאדאקהי אשר באזורים מסוימים של המדינה מדובר בשפות המדוברות העיקריות.

הינדית, אשר כ כ-40 עד 50% מהאוכלוסייה בהודו דוברת ברמת שפת אם, היא השפה הילידית של תושבי "החגורה ההינדית" של צפון הודו. לא מעט מיתר תושבי הודו דוברים את השפה כשפה שנייה, וחלקם דוברים את השפה כשפה שלישית. למרות שיש ניבים רבים של הינדית, הניב העיקרי שנמצא בשימוש באמצעי התקשורת ובמערכת החינוך מבוסס על הניב הנפוץ באזור דלהי, אשר מובן לרוב דוברי ההינדית.

למרות שהינדית היא אחת השפות העיקריות של הממשל בהודו, אנשים רבים בדרום הודו ובצפון מזרח הודו אינם דוברים הינדית, ונוטים להעדיף לדבר באנגלית או בשפתם המקומית. במדינות מסוימות בהודו, כמו טאמיל נאדו, חלה התנגדות ניכרת נגד הניסיונות של הממשל לכפות את המעבר לשימוש בשפה ההינדית בכל רחבי המדינה.

סנסקריט היא השפה בה נכתבה חלק גדול מהספרות ההודית העתיקה והטקסטים הדתיים ההודים. כיום סנסקריט היא בעיקר שפה ליטורגית - מעט מאוד אנשים הם דוברי סנסקריט ברמת שפת אם, אך לא מעט אנשים מבינים את השפה או לומדים אותה. חלק גדול מהשפות ההודיות המודרניות התפתחו מסנסקריט, ואפילו השפות שלא קשורות לסנסקריט הושפעו ממנה באופן ניכר.

בעוד שרוב השפות בצפון הודו, כולל הינדית, התפתחו מסנסקריט, השפות העיקריות של דרום הודו - טלוגו, טמילית, קנאדה ומליאלאם - נכללים בקבוצת שפות אחרת לחלוטין המכונה "שפות דרווידיאניות". עם זאת, בשל השפעת ההינדואיזם השפות הללו גם לוו מילים רבות מסנסקריט.

רמת האנגלית של האוכלוסייה המקומית משתנה מאוד בהתאם לרמת ההשכלה, העיסוק, הגיל והאזור של התושבים. כל ההודים נדרשים ללמוד אנגלית בבית הספר, ומרבית המגזרים האמידים בערים הגדולות, ברוב האזורים המתוירים ביותר וכמו גם ברוב תחנות המשטרה ורוב משרדי הממשל דוברים את השפה באופן נרחב. אנשים רבים דוברים את השפה האנגלית כשפה שנייה או כשפה שלישית.

מומלץ ללמוד כמה שיותר מילים בשפה הדומיננטית ביעד בו תבקרו - לרוב ההודים מתגאים בתרבות ובשפה הדומיננטית באזור בו הם גדלו ועל כן יעריכו מאוד אם תבחרו לעשות זאת.

כדאי לקחת בחשבון שבאוצר המילים של שפות הודיות רבות אין את המילה "בבקשה". במקום זאת, מקובל להטות את הפעלים על מנת לדבר באופן מנומס או פורמלי יותר. משום שלא מקובל לעשות את אותו הדבר כאשר מדברים באנגלית, האופן בו חלק גדול מההודים נשמעים בעיני תיירים דוברי אנגלית עלול להיות מעט פחות מנומס. לדוגמה, תהיו עשויים להיתקל ביותר אנשים שמשתמשים בביטויים כמו "בוא הנה" (Come here), שעלולים להישמע לאנשים שדוברים אנגלית כשפת אם כמתן פקודה, על אף שלרוב לא הייתה להם כוונה לנהוג בגסות רוח.

בטלוויזיה בהודו משודרות לא מעט תוכניות טלוויזיה בשפה האנגלית (ללא דיבוב). כמעט כל התוכניות שמשודרות בשפה האנגלית הן תוכניות שהופקו במקור בארצות הברית. סרטי השפה האנגלית שמוקרנים בבתי הקולנוע בהודו מוצגים בדרך כלל בשפת המקור אך עם כתוביות בשפה המקומית.

גם התקשורת הלא מילולית חשובה למדיי כאשר מתקשרים עם המקומיים. חשוב לקחת בחשבון שעבור ההודים המשמעויות של ההינהון עם הראש שונה מהמקובל במרבית מדינות העולם:

• כאשר הודים מהנהנים עם הראש למעלה ולמטה המשמעות היא לומר "כן" או "אני מסכים" (כמקובל ברוב המקומות בעולם).
• כאשר הודים מנענעים את ראשם מימין לשמאל וחזרה המשמעות לכך היא "אני מבין" או "אני מבין את מה שאמרת".
• כאשר הודים מזיזים את הראש מימין לשמאל וחזרה המשמעות היא לומר "לא" או "אינני מסכים" (כמקובל ברוב המקומות בעולם).
• ישנם גם הבדלים מסוימים באופן בו התנועות הללו נתפסות בצפון הודו ובדרום הודו. כאשר הודים מזיזים את הראש מימין לשמאל וחזרה במדינות מסוימות בדרום הודו, כמו טמילנאדו, המשמעות לכך עלולה להיות דווקא "כן". מומלץ בשל כך להקשיב לרמז מילולי שמתלווה לתנועות הללו (כמו "אאאן" שמשמעותו "כן") על מנת להבין מה המשמעות הנכונה.

דמוגרפיה

צפיפות האוכלוסין בהודו לפי מפקד האוכלוסין של שנת 2000.

אטרקציות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

פסל של שיווה בבנגלור

פעילויות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

קניות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

מטבע

המטבע הרשמי של הודו הוא הרופי ההודי וסימנו הבין-לאומי הוא INR. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הרובל ביחס לשקל ולמטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

עלויות

אזור השוק המרכזי בדלהי

אוכל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

המטבח ההודי

האוכל ההודי ברובו מבוסס על אורז ומאכלים שאותם ניתן לאכול באמצעות הידיים כגון: מאפים, מתאבנים כריכים וגלגול של מאכלים שונים בתוך לחמים.

המטבח ההודי עשיר במאכלים שונים וזאת בשל ריבוי סוגי האוכלוסייה, הבדלי דת ומעמד חברתי-כלכלי המשפיעים רבות על אופי המטבח במדינה.

מאכלים:

• נאן - פיתה שטוחה ועגולה, העשויה מקמח חיטה ועליה נהוג לשים גבינה, ירקות או בשר.
• צ'פאטי - פיתה שטוחה ודקה, העשויה מקמח חיטה ללא שמרים, מזכירה טורטייה ונאפית על סאג'.
• פפדאם - פיתה דקיקה, העשויה מקמח עדשים או קמח שעועית שחורה מקולפת.
• סמוסה - מאפה מטוגן הממולא בבשר, ירקות או תפוחי אדמה ובצל ומוגש לצד יוגורט.
• פאני פורי - כדורי בצק הודי פריכים המטוגנים בשמן עמוק ומוגשים במילוי רטבים שונים.
• פקורה - מתאבן מטוגן המבוסס על פלחי ירקות קטנים הנטבלים בבלילה של קמח חומוס או קמח עדשים.
• דוסה - חביתית דקה ופריכה העשויה מבלילה מותססת של אורז וקטניות המוגשת במילוי של תבשיל ירקות ומטבלים שונים.
• מסאלה דוסה - חביתית דקיקה וחמוצה המוגשת במילוי תפוחי אדמה מנוקדים בזרעי חרדל ועלי קארי.
• צ'יקן טיקה מסאלה - מאכל עוף המתובל בתערובת תבלינים יבשים הנקרא גאראם מסאלה או קארי ומוגש בליווי רוטב עגבניות ויוגורט.
• גולאב ג'אמון - כדורי בצק המטוגנים בשמן עמוק וטבולים בסירופ סוכר ומי ורדים.
• צ'אנה מסאלה - תבשיל חומוס ותרד פיקנטי.
• סאג - מאכל ירוק המבוסס על תרד, עלי חרדל, ברוקולי וגבינת עזים ופניר ומוגש בליווי נאן.
• רוגן ג'וש - תבשיל בשר פיקנטי העשוי מבשר כבש בתוספת של פלפל צ'ילי אדום.
• ראיטה - מאכל המבוסס יוגורט הודי בשם קורד לו מוסיפים מלפפון, נענע, כוסברה ופלפל צ'ילי ירוק.
• אידלי - קציצות אורז לבן מלוחות שהתבשלו באידוי.
• ג'לפרזי - מאכל המורכב מבשר או דגים ומוגז בליווי ירקות עם רוטב חריף.
• ביריאני - תבשיל אורז מעורבב עם בשר בקר או עוף, ירקות ותבלינים. התבשיל נפוץ בקרב הקהילה המוסלמית שבה אוכלים בשר בקר.
• עוף טנדורי - עוף צלוי בתנור חימר המתובל בחלב קוקוס ותבלין טנדורי.
• דאל - תבשיל המבוסס קטניות, בדרך כלל עדשים, שעועית ולעיתים גם גרגירי חומוס או מש.
• בלטי - מאכל בשר כבש המבושל עם שמן צמחי על ווק בתוספת כורכום ותבלין גאראם מסאלה.
• וינדאלו - מאכל המבוסס על פלפל חריף, זנגביל, סוכר, חומץ ובשר חזיר.
• עוף בחמאה - עוף ברוטב עגבניות, חמאה או גבינת פניר ושמנת.
• אלו גובי - מאכל תפוחי אדמה, כרובית, עגבניות, אפונה, כמון ותערובת תבלינים המשתנה לפי אזור.
• וואלה צ'ולה קולצ'ה - מאכל העשוי מחומוס, עגבניות ובצל שמבושלים יחד עם שום, זנגביל, עלי דפנה ואניס.
• שיפודי קבב - עשוי מבשר טחון מתובל מסוג כבש או הודו.
• גבינת פניר - גבינה, המוכרת לרוב כגבינת הקוטג' של הודו ומיוצרת מחלב פרה או תאו.
• טיקה פניר - קוביות גבינה וירקות על שיפוד הנצלים בטנדור.

משקאות:

• צ'אי מסאלה - תערובת של תה המורכב מזנגביל, הל, קינמון, ציפורן, אניס, זרעי שומר, אגוז מוסקט ופלפל אנגלי לתערובת מוסיפים חלב ומרתיחים יחד.

תבלינים:

• טנדורי - תערובת תבלינים המכילה כוסברה, פפריקה, כמון, עלי דפנה, פלפל שחור, ציפורן, קינמון, זנגביל, מלח, הל, כורכום, כוכב אניס, שום, נענע, חילבה וחרדל.
• גאראם מסאלה - כורכום, הל, כוסברה, קינמון, מסמרי ציפורן, זרעי כמון, גרגרי פלפל שחור, אגוז מוסקט.
• רוטב טיקה - רוטב עגבניות אדום בשמן.
• גהי - חמאה מזוקקת.

• 
  סמוסה עם רוטב צ'אטני
• 
  עוף טיקה מסאלה
• 
  טאלי צמחוני הודי

אוכל כשר

בהודו ישנם בתי חב"ד באנדמן, גואה, גוקארנה, דלהי, דרמסאלה, האמפי, ואראנסי, ווטה קאנאל, מומבאי, מנאלי, סרי לנקה, פונה, פושקר, קאסול, קוצ'ין, קסר דייוי, ורישיקש. בחלק מבתי חב"ד במדינה ישנן מסעדות כשרות וכמו גם חנויות בהן נמכרים רק מוצרים כשרים. תוכלו לקרוא פרטים נוספים על בתי חב"ד - באתר חב"ד בהודו וכן באתר בית חב"ד.

שתייה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

לינה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

הגעה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

אשרת כניסה

אזרחים ישראלים זקוקים לויזה על מנת לבקר בהודו.

כיום ישראלים יכולים להוציא 2 סוגי ויזות עיקריות,

הראשונה - ויזה אלקטרונית להודו אשר תקפה ל-30 יום מרגע הכניסה להודו, ומאפשרת כניסה אחת בלבד.

כדי לעודד תיירות להודו בתקופת הקורונה, הויזה האלקטרונית ל-30 יום ניתנת כרגע בחינם, עם מנפיקים באנגלית ישירות דרך משרד ההגירה של הודו.

ויזה אלקטרונית נוספת שניתן להנפיק היא ויזת עסקים אלקטרונית. הויזה תקפה לשנה אחת ומאפשרת כניסות מרובות להודו לאורך תוקפה. כמו כן היא מאפשרת שהייה רצופה של עד 180 יום בהודו.

אפשרות נוספת היא הנפקת ויזה ישירות בדרכון, את הויזה הזו ניתן להנפיק רק דרך שגרירות הודו בתל אביב.

אזרחי המדינות המסומנות בכתום, בכחול, בסגול ובירוק רשאים לבקר בהודו ללא צורך בויזה, בעוד שאזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי הודו

בטיסה

מטוס של חברת אייר אינדיה אשר היא חברת התעופה הלאומית של הודו

תחבורה

כביש בדלהי

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

בטיסה

הגודל הגדול של הודו והכבישים הלא ברורים הופכים את הטיסה לאופציה ריאלית, במיוחד כשהמחירים ירדו בשנים האחרונות. אפילו האיים מהחוף ומדינות ההרים המרוחקות של הודו מוגשות בטיסות. בשל הפריחה האווירית בשנים האחרונות, שדות התעופה לא הצליחו לעמוד בקצב התנועה האווירית. רוב שדות התעופה ההודיים ממשיכים לתפקד עם מסלול אחד וקומץ שערי עלייה למטוס. תורי הצ'ק-אין והאבטחה יכולים להיות ארוכים למדי, במיוחד בדלהי ובמומביי. הודו בנתה שני שדות תעופה בין-לאומיים חדשים בהיידראבאד ובבנגלור, שהם מודרניים ומאובזרים היטב. נמלי התעופה של מומבאי וניו דלהי שודרגו. טרמינל 3 החדש שנבנה בנמל התעופה של דלהי הוא הטרמינל ה-8 בגודלו בעולם.

בצפון הודו, במיוחד דלהי, ערפל חורפי כבד יכול לזרוע הרס בלוחות הזמנים, במיוחד במהלך עונת חג המולד וינואר, ולהוביל לעיכובים מסיביים ברחבי המדינה. טיסות לשדות תעופה קטנים במעלה ההרים, במיוחד ללה בלאדאק (שניתן להגיע אליה רק ​​במטוס במשך רוב ימות השנה), אינן קבועות בזמנים הטובים ביותר.

חשוב מאוד להגיע לנמל התעופה עם דף מודפס עם כרטיס הטיסה שלכם ותעודה מזהה, אחרת לא תוכלו להיכנס לטרמינל. אפילו אם אין בידכם עדיין כרטיס עלייה למטוס, חשוב להדפיס את הכרטיס עצמו, עם מועד הטיסה, המקור והיעד, ושמכם, כדי שתוכלו להיכנס.

חברות תעופה

פעם, טיסות פנים היו המונופול של אינדיאן איירליינס בבעלות ממשלתית, אבל דברים השתנו באופן דרמטי וכעת יש לא מעט מתחרים, שלעיתים קרובות מציעים תמורה מצוינת. המפעילים העיקריים הם:

• אייר אינדיה - חברת הדגל בבעלות המדינה של הודו. לאייר אינדיה יש רשת רחבה במדינה ומספקת קישוריות אזורית מצוינת. השירות בדרך כלל מתחת לרמה. שירותיהם הושפעו לא מעט פעמים בעבר משביתות של טייסים. אייר אינדיה מפעילה גם חברת לואו-קוסט אייר אינדיה אקספרס, שטסה בעיקר בנתיבי תא מטען וליעדים בין-לאומיים במפרץ ובדרום מזרח אסיה, ואייר אינדיה אזורית, שמטיסה מטוסים קטנים למקומות לא ברורים.
• אינדיגו איירליינס - חברת תעופה זולה, המחברת בין 33 ערים ברחבי הארץ. המטוסים שלהם הם מטוסי A320 חדשים שנרכשו ישירות מאיירבוס לפני כמה שנים לכל היותר.
• Go Air - חברת לואו-קוסט נוספת המחברת בין 22 ערים ברחבי הארץ. בעיקר זבובים מהבסיס שלהם במומבאי.
• SpiceJet - חברת תעופה זולה שלישית, משרתת כ-34 יעדים מקומיים.
• אייר אסיה אינדיה - חברת תעופה בעלות נמוכה שהושקה לאחרונה
• Vistara - חברת תעופה בשירות מלא

תעריפים

ככל שתזמינו מוקדם יותר, כך תשלמו נמוך יותר. תשמעו הרבה על כרטיסי טיסה ב- ₹500, אבל אלה הם תעריפי קידום עבור מושבים מוגבלים שאוזלו תוך שניות. במקרים אחרים, ייתכן שהתעריף המפורסם לא יכלול חיובים כגון דמי שירות לנוסע, תוספת דלק אוויר ומסים שיתווספו לאחר מכן. עם זאת, אתה מקבל תעריפים טובים מחברות תעופה בתקציב נמוך. כרטיסים לערים קטנות יעלו יותר מאלו למטרו, בגלל הכיסוי הנקודתי שצוין לעיל. תמחור הכרטיסים ההודי לא הגיע למורכבות המבלבלת שהאמריקאים השיגו, אבל הם מגיעים לשם. אתה לא צריך לדאוג למחירים גבוהים יותר בסופי שבוע, מחירים נמוכים יותר לטיולים הלוך ושוב, מחירים נמוכים יותר לנסיעות בסופי שבוע.

ישנם שני סיבוכים עבור מי שאינם הודים המנסים לקנות כרטיסי טיסה:

לחברות תעופה רבות יש תעריפים גבוהים יותר לזרים מאשר להודים. זרים ("תושבי חוץ") יחויבו בדולר ארצות הברית, ואילו הודים יחויבו ברופי. בפועל, אתה יכול פשוט להעמיד פנים שאתה הודי בעת ביצוע הזמנה מקוונת מכיוון שלדלפק הצ'ק-אין יהיה אכפת רק לעיתים רחוקות אם בכלל, אבל אתה עדיין מסתכן בסיכון קטן אם תעשה זאת. במידת האפשר, עדיף להתנשא על חברות תעופה שאינן עוקבות אחר נוהג זה. אתרי הזמנות מקוונים רבים וחלק מחברות העלות הנמוכות דוחים כרטיסי אשראי שאינם הודים. קרא את האותיות הקטנות לפני שתתחיל להזמין, או הזמינו ישירות בחברת התעופה או דרך סוכנות נסיעות פנטסטית במקום זאת.

צ'ק אין

צ'ק-אין בשדות תעופה הודיים נוטה להיות איטי, כרוך בתורים רבים ובדיקות ביטחוניות מרובות. כמה עצות להחליק את דרכך:

יש להגיע לפחות שעתיים לפני ההמראה אם נוסעים משדות התעופה הגדולים. (עבור טיסות פנים משדות תעופה מינוריים, 60 או 90 דקות לפני זה בסדר.) הכלל החדש קובע שהצ'ק-אין נסגר 45 דקות לפני מועד ההמראה ושער העלייה למטוס נסגר 25 דקות לפני ההמראה. למרות שהעלייה המקורית עשויה להימשך זמן רב יותר, כלל זה מיושם כעת באופן נרחב כדי למנוע עיכובים ביציאות טיסות. הבא תדפיס של הכרטיס שלך או עותק רך של הכרטיס שלך ותעודה מזהה שהונפקה על ידי הממשלה, אחרת אינך מורשה להיכנס לשדה התעופה. הם נבדקים ומתואמים בחובה בשער הכניסה לשדה התעופה על ידי מאבטחים. אם אין ברשותך תדפיס או עותק רך, תוכל לקבל עותק במשרדי חברת התעופה ממש מחוץ לשער הכניסה לשדה התעופה. חברות תעופה מסוימות החלו לגבות תשלום עבור הרשאה זו. רוב שדות התעופה הישנים מחייבים לסנן את המזוודות שנשלחו לפני הצ'ק-אין, בדרך כלל בדוכן ליד הכניסה. בשדות תעופה בעלי אבטחה גבוהה כמו Jammu, Srinagar או בכל מקום בצפון מזרח, אפילו מטען יד צריך לעבור בדיקה. כל הכבודה הניידת תיבדק על ידי סורק רנטגן ולפי שיקול דעתם של אנשי הביטחון, גם פיזית. הרימו תג לכל פריט של כבודת יד והצמידו אותו אליו. הצוות במחסום הביטחוני יחתים את כרטיס העלייה למטוס שלך וכן את התגים של המטען הנייד שלך. אל תשים את כרטיס העלייה למטוס על חגורת הרנטגן, הבא אותו איתך כשאתה עובר דרך גלאי המתכות. ודא שקיבלת את כל החותמות האלה לפני היציאה מאזור הבידוק הביטחוני. ללא חותמת כרטיס עלייה למטוס לא תורשה לעלות למטוס. לא תורשה לקחת פריטים כלשהם לסיפון ללא תג מוטבע. אל תהסס לשאול מישהו אם אתה לא בטוח. רוב הצוות בשדות התעופה עוזר מאוד לנוסעים ויתאמץ להבטיח שתצליחו לתפוס את הטיסה. ישנם תורים נפרדים לנוסעים הנוסעים קלים (ללא כבודת צ'ק אין) ותורים אלו בדרך כלל פחות צפופים. לחברות תעופה שונות יש סטנדרטים שונים לגבי מה שהן מאפשרות בתור כבודת נוסעים, אז תטעו בזהירות, במיוחד אם אתם נוסעים בחברת תעופה זולה. בדרך כלל, מגבלת הכבודה החופשית המותרת היא 15 ק"ג ברוב חברות התעופה.

ברכבת

רשת קווי הרכבת בהודו

רכבת המטרו בדלהי

רכבות הוצגו בהודו בשנת 1853, לפני יותר ממאה וחצי על ידי הבריטים, וכיום הודו מתגאה ברשת קווי הרכבת הגדולה בעולם, ומערכת הרכבות יעילה מאוד, אם כי לעיתים רחוקות עומדת בלוח הזמנים. נסיעה ברכבת ההודית נותנת לך את ההזדמנות לגלות ממקור ראשון את הנוף והיופי של הודו, ובדרך כלל היא חסכונית יותר מאשר טיסה מקומית. זוהי אחת מדרכי הנסיעה הבטוחות ביותר בהודו. עם חוגים הנעים בין יוקרתיים לרגילים, זו הדרך הטובה ביותר להכיר את הארץ ואנשיה. רוב נוסעי הרכבת יהיו סקרנים לגביכם וישמחו להעביר את הזמן בצ'אט. אם אתם בתקציב נמוך, נסיעה ברכבת לילה תפחית את השהות של לילה במלון.

רכבות סדירות

רכבות מגיעות במגוון סוגים. הרכבות 'Rajdhani' ו-'Shatabdi' הן הרכבות המפוארות והמהירות ביותר ברכבות ההודיות. הם ממוזגים לחלוטין וכוללים ארוחת בוקר, צהריים, תה ערב וערב כלולים במחיר הכרטיס שלכם. האוכל מוגש במושבכם במהלך הנסיעה. לרוב הרכבות הללו יש גם רכבי LHB מודרניים בעיצוב גרמני שהם נוחים ויוקרתיים במיוחד.

ה'גריב ראת' פירושו המילולי מרכבת העניים, וזו אפשרות טובה למי שרוצה להשתמש במתקנים טובים בעלות נמוכה.

רכבות יוקרה

ישנן 5 רכבות המציעות 12 נסיעות ייחודיות בין יעדי תיירות מרכזיים בהודו. הם מציעים דרך נפלאה לחוות את המראות בהודו מבלי לדאוג מהטרדות של נסיעות ולינה. המסעות על סיפון הרכבות הללו כוללים כולן של לינה, אוכל, סיורים, תחבורה ודמי סבל. כל אחת מרכבות היוקרה הללו מצוידת בשירותים כגון טלוויזיה בשידור חי, בקרת אקלים אישית, מסעדה, בר, טרקלינים ובקתות עם כספת אלקטרונית וחדרי רחצה צמודים.

מחלקות

להודו יש שבעה מחלקות של נסיעות ברכבת לבחירה. לא כל השיעורים זמינים בכל הרכבות: לדוגמה, רכבי כיסא נמצאים בדרך כלל רק ברכבות למרחקים קצרים בשעות היום, בעוד ששיעורי שינה נמצאים רק בנסיעות לילה.

חמשת סוגי הרכבות

בעיקרון ישנם חמישה סוגי רכבות:

• רכבות נוסעים הן רכבות איטיות שעוצרות בכל התחנות כולל תחנות קטנות מאוד.
• רכבות נוסעים מהירות הן רכבות נוסעים המדלגות על תחנות קטנות יותר ומציעות את אותו מבנה תעריפים.
• רכבות אקספרס עוצרות רק בתחנות רכבת מרכזיות וגובות יותר מרכבות נוסעים.
• רכבות סופר -מהירות מדלגות על כמה מהתחנות הגדולות וגובות אפילו יותר מרכבות אקספרס.
• רכבות Rajadhani ו-Shadabdhi הן רכבות עילית שמציעות רק רכבות ממוזגות. הם עוצרים רק בתחנות נבחרות. המחיר די גבוה כי כל האוכל כלול.

רכישת כרטיסים לרכבת

רכבות נוטות להתמלא מוקדם. ניתן להזמין כרטיסים עד 4 חודשים מראש. זמן חופשת הקיץ של בית הספר - אמצע אפריל עד אמצע יוני - הוא עונת השיא עבור מסילות הרכבת, מה שאומר שייתכן שתצטרך להזמין זמן רב מראש. בימי פסטיבל אחרים, סופי שבוע ארוכים או חגים עשויים לראות עומס דומה.

הזמנת כרטיסים מאתר הרכבת השתפרה מאוד במהלך השנים. עבודה רבה הושקעה בשימושיות ובמהירות התגובה של האתר. השתדלו לא להזמין כרטיסים רגילים בין השעות 09:00 עד 12:00, כיוון שהתנועה לאתר תהיה הרבה יותר גבוהה בגלל זמן ההזמנה של טקל ותגרום לשיעור כשל גבוה בהרבה.

כרטיסים זמינים גם בדלפקים ברוב תחנות הרכבת. פרטים על המתקן הזמין עבור תיירים מחו"ל זמינים באתר האינטרנט של IRCTC ובאתר הרכבת ההודית

יום אחד לפני מועד היציאה של רכבת הופכים מושבי מכסת טטקל פנויים. טטקל מהווה כ-10% מסך המושבים. זה מאפשר לתיירים שאוהבים לתכנן טיול כשהם הולכים להזמין מקומות קרוב יותר ליום היציאה, תמורת תשלום נוסף. עם זאת, הזמנה לשירות זה באינטרנט או באופן אישי היא חוויה עמוסה עוד יותר.

לפעמים קשה להזמין כרטיסי טאטקל באינטרנט בגלל כמות התנועה העודפת באתר הרכבת ההודית. הרכבת ההודית השיקה מתקן ארנק אלקטרוני המאפשר למשתמשים לשמור כסף באתר הרכבת ההודית להזמנת כרטיסים מהירה יותר. מתקן זה מקטין את זמן הזמנת הכרטיסים מכיוון שמשתמשים מדלגים על זמן העיבוד של שער התשלום. זה מהיר מאוד להזמין כרטיסים באמצעות מתקן ארנק אלקטרוני. ייתכן שתזדקק גם לקוד IFSC כדי להעביר כספים ל-Ewallet, אך כעת תוכל לשלם גם באמצעות כרטיסי החיוב, כרטיסי האשראי, בנקאות האינטרנט וכו'. קוד IFSC מייצג בדרך כלל קוד של מערכת פיננסית הודית המזהה באופן ייחודי סניפי בנק בהודו, IFSC נדרש קוד כדי להעביר כסף באינטרנט בהודו. אתה יכול למצוא בקלות את קוד IFSC באמצעות מאתר קוד IFSC

במונית

הייתה תקופה שבה מונית המדידה לא הייתה מוכרת מחוץ לערים הגדולות בהודו, וכאשר ניתן היה למצוא אותה, קבלת אחת שתיקח אותך ליעד שלך ותגבה ממך את התעריף הנכון היה אירוע נדיר. מצב זה עבר שינוי דרסטי לטובה בשנים האחרונות, כאשר חברות מקוונות רבות מציעות שירותי מוניות. שתי השחקניות הגדולות הן אולה ואובר, שתיהן פועלות בכל הערים הגדולות בהודו ויש להן דרגות בשדות תעופה גדולים. ניתן להזין נקודות איסוף והחזרה באנגלית, תוך צמצום הטרחה.

המחירים נוחים לפי סטנדרטים מערביים, עם רוב הנסיעות בעיר מתחת ל-200 ₹, אם כי מחיר העלייה עשוי להיות יקר. עם זאת, בקטגוריות הזולות ביותר (UberX ו-Ola Micro/Mini בהתאמה) יש לרוב מכוניות זעירות ומוזנחות, כך שתשלם את הפרמיה הקטנה עבור המחלקה הבאה (Uber Comfort ו-Ola Prime) עשוי להיות שווה את זה.

אם נסיעות אינן אופציה, במקומות מרכזיים של ערים גדולות כמו שדות תעופה או תחנות יש שירותי מוניות בתשלום מראש המנוהלים על ידי פקידי משטרת התנועה המקומיים. עם זאת, היזהרו מטוטטים שיטענו שהם מפעילים מוניות בתשלום מראש. תמיד אסוף קודם את הקבלה מהדלפק. הקבלה כוללת שני חלקים: חלק אחד הוא לעיונכם ואת החלק השני תצטרכו למסור לנהג המונית רק לאחר שתגיעו ליעד הרצוי. נהג המונית יקבל את התשלום על ידי הגשה או הפקה של חלק אחר זה לדלפק המוניות בתשלום מראש. ייתכן שנהג המונית לא יודע איך להגיע ליעדך, ולא יספר לך זאת מראש. הדבר עלול לגרום לכך שהמונית תעצור בנקודות שונות במהלך הנסיעה כאשר הנהג יוצא לבקש הנחיות. התעקש לקחת אותך ליעד המקורי שלך, ולא תחליף שמציע הנהג (למשל מלון אחר).

גם מוניות מדודות רגילות הן נפוצות ובדרך כלל ניתן להפנות אותן ברחוב. בעוד שהם אמורים להשתמש במונה, סיפורים על מטרים "שבורים" ותיירים פרוע אומללים הם נפוצים, אז נסו לקבל מושג לגבי מחיר הנסיעה לפני שאתם יוצאים לדרך.

באוטובוס

אמנם אינך יכול לנסוע באוטובוס חוצה-קאנטרי ברחבי הודו, אבל אוטובוסים הם הדרך השנייה הפופולרית ביותר לנסיעה בין מדינות והדרך הזולה היחידה להגיע למקומות רבים שאינם ברשת הרכבות (למשל דרמסלה).

לכל מדינה יש שירות אוטובוסים ציבורי משלה, הנקרא בדרך כלל " X Road Transport Corporation" (או X RTC) או " X State Transport Corporation" (או X STC) המחבר בעיקר מסלולים תוך-מדינתיים, אך יהיו לו גם שירותים למדינות שכנות. בדרך כלל יש מספר מחלקות של אוטובוסים. האוטובוסים הרגילים (שנקראים אחרת במדינות שונות, למשל "אוטובוס שירות") צפופים מאוד, אפילו מקום עמידה זמין לעיתים רחוקות (אלא אם כן אתה בין הראשונים על הסיפון) מכיוון שלא ניתן להזמין מקומות והם נוטים לעצור במקומות רבים מדי. מצד שני, הם זולים מאוד, אפילו נסיעה של 5–6 שעות עולה רק לעיתים רחוקות יותר מ-100 ₹.

בנוסף לאוטובוסים ציבוריים רגילים, ישנם אוטובוסים יוקרתיים או אקספרס זמינים, ולרובם יש מזגן בימים אלה. כמה תאגידי תחבורה ממלכתיים אפילו הציגו אוטובוסים של וולוו בחלק מהמסלולים, ואלה יוקרתיים ונוחים במיוחד. לאוטובוסים "אקספרס" או "יוקרה" מהמעמד הטוב יותר יש מקומות ישיבה מובטחים (הזמינו מראש), ויש להם עצירות מוגבלות, מה שהופך אותם לשווים את ההוצאה הנוספת הקלה. אבל אפילו באוטובוסים מהמעמד הטוב יותר יש שירותים לעיתים רחוקות והם עושים מדי פעם הפסקות חטיפים ושירותים.

אוטובוסים פרטיים עשויים להיות זמינים או לא יהיו זמינים באזור שאליו אתה נוסע, וגם אם כן, האיכות עשויה להשתנות מאוד. שימו לב שרבים מהאוטובוסים הפרטיים, במיוחד קווים בינעירוניים, משמיעים מוזיקה ו/או סרטונים בווליום עוצמתי. אפילו עם אטמי אוזניים זה יכול להיות מורט עצבים. שירותים זמינים בתחנות אוטובוס גדולות אך צפופים. תעשיית האוטובוסים מפוצלת ביותר ויש מעט מפעילים המציעים שירותים ביותר מ-2 או 3 מדינות שכנות. סוכני נסיעות מציעים בדרך כלל מושבים רק באוטובוסים פרטיים.

עם זאת, מפעילי אוטובוסים למרחקים ארוכים כמו Raj National Express ו-KPN Travels מוציאים את הפעילות שלהם ברחבי הארץ לפי מודל של שירות Greyhound בארצות הברית. השירותים שלהם טובים והם מספקים בידור על הסיפון.

ללא קשר לסוג הנסיעות, כל האוטובוסים נאלצים להתמודד עם מצבם הירוד של הכבישים המהירים ההודיים וההרס של התנועה ההודית, אשר בדרך כלל הופך אותם לאיטיים, פחות נוחים ופחות בטוחים מרכבות. אוטובוסים לילה מסוכנים במיוחד, ולנסיעות למרחקים ארוכים כדאי לבחור במקום זאת בשירותי רכבת שינה.

במכונית

הכבישים הראשיים בהודו

נהיגה בהודו באופן עצמאי

בהודו הנהיגה היא משמאל לכביש - לפחות רוב הזמן. אתה יכול לנהוג בהודו אם יש לך רישיון מקומי או רישיון נהיגה בין-לאומי, אבל אלא אם כן אתה רגיל לנהוג ברחובות כאוטיים ביותר, כנראה שלא תרצה. הכביש הממוצע של העיר או הכפר הוא צר, לעיתים קרובות בורות ומסומן בצורה גרועה. הכבישים הלאומיים טובים יותר, אבל הם עדיין צרים, ומשמעת הנהיגה ההודית לא קיימת. בשנים האחרונות החלה הממשלה המרכזית בפרויקט שאפתני לשדרוג הכבישים המהירים. מרובע הזהב המחבר בין ארבע הערים הגדולות צ'נאי, מומבאי, דלהי וקולקטה עם כבישים מהירים עם ארבעה נתיבים הושלם והוא ברמה סבירה. חלקם ברמה בין-לאומית אבל אי אפשר לומר את זה על כל זה. עם זאת, שיפור איכות הכבישים אינו משפר את הדרך בה אנשים נוהגים ומסוכן מאוד לנהוג בכבישים בהודו שכן אנשים נוהגים כאוות נפשם ללא התחשבות בכל החוקים (הכללים אכן קיימים אך כמעט אף פעם לא נאכפים) .

אם אתה מרגיש מספיק בטוח לנהוג בעצמך, אתה יכול כעת לשכור מכונית לנהיגה עצמית בערים גדולות רבות. מכוניות אלו זמינות לנסיעות למרחקים ארוכים וגם לנסיעות תוך עירוניות. האפשרויות שתקבלו עשויות להיות שונות מהאפשרויות הזמינות במדינת הולדתך, וייתכן שספקי שירות אלה לא יקבלו רישיונות בין-לאומיים. בצע את המחקר שלך היטב לפני שתבחר בבחירה זו. חלק מהאפשרויות הן:

• Zoomcar. זמין בערים רבות. בחירה טובה של מכוניות.
• מיילס
• Rev

שכירת רכב ונהג

במקום זאת, אתה יכול לבחור בנהג בזמן השכרת רכב. המחירים נקובים ברופי לקילומטר ותצטרכו לשלם לשני הכיוונים גם אם אתם הולכים רק לכיוון אחד. המשכורת של הנהג כל כך נמוכה (בדרך כלל בסביבות 100–150 ₹ ליום) שהיא מוסיפה מעט לעלות השכרת הרכב. הנהג ימצא בעצמו מקום לינה ומזון בכל מקום בו אתם נוסעים, אם כי נהוג לתת לו קצת כסף כדי לקנות קצת אוכל כשעוצרים במקום לאכול. התעריפים משתנים בהתאם לגודל ואיכות הרכב. רכבים רבים מגיעים עם מנשא לגג, כך שניתן לבחור ברכב קטן יותר עבור 2–3 נוסעים גם עם מטען עודף. (ייתכן שתצטרך לבקש ספציפית רכב עם מנשא לגג.)

ישנם יתרונות רבים לרכב ונהג:

• נהג מקומי טוב הוא האמצעי הבטוח ביותר לנסיעה ברכב.
• אתה יכול לשמור איתך את התיקים ואת מוצרי הקניות שלך בבטחה בכל מקום שאתה הולך.
• לנהג יהיה לרוב ידע מסוים על יעדי תיירות מקומיים.
• המכונית עומדת לרשותכם. אתה לא צריך לבזבז זמן במציאת הובלה נוספת, או להתמקח על המחיר.

נדיר למצוא נהג שמדבר יותר מכמה מילים באנגלית. כתוצאה מכך, אי הבנות נפוצות. הקפידו על משפטים קצרים. השתמש בזמן הווה. השתמש במילים בודדות ובתנועות ידיים כדי להעביר משמעות.

ודא שאתה יכול לסמוך על הנהג שלך לפני שאתה משאיר את הסחורה שלך אצלו. אם הוא מראה התנהגות חשודה כלשהי, הקפד לשמור את התיקים שלך איתך.

הנהג שלך עשוי במקרים מסוימים לשמש כסחר, להציע לך לקחת אותך לעסקים שמהם הוא מקבל בקשיש (מעין עמלה). זה לא בהכרח דבר רע - הנהג עשוי לעזור לך למצוא בדיוק את מה שאתה מחפש, ולהוסיף להכנסה שלו במקביל. מצד שני, תמיד העריכו בעצמכם אם אתם נמכרים במוצר בעל עלות גבוהה יותר או באיכות ירודה יותר ממה שאתם רוצים. הימנע מלהטות על הכביש שמתחזה למדריכים שהנהג שלך עשוי לעצור בגלל שהוא מקבל עמלה מהם; תמיכה בהם רק מקדמת את התרגול הלא נעים הזה. הנהג עשוי לבקש טיפ בסוף הנסיעה. שלם לו סכום מסוים (100 ₹ ליום זה בדרך כלל מספיק) ואל תיתן לו להכשיל אותך לשלם יותר מדי.

שנן את פניו של הנהג שלך ורשום את מספר לוחית הרישוי ומספר הטלפון שלו. סיורים באזורי תיירות ינסו להטעות אותך להיכנס לרכב הלא נכון כשאתה עוזב; אם תיפול על זה בוודאי יקרע אותך, המכונית שלך עלולה להיגנב ואת עלולה להיות תקיפה מינית.

היזהר מנהיגה פזיזה כאשר שוכרים רכב עם נהג. אל תפחדו להגיד לנהג שיש לכם זמן לראות מסביב ושאינכם ממהרים. ודא גם שהנהג שלך מקבל מספיק זמן מנוחה וזמן לאכול. באופן כללי כאשר אתה מבקר במסעדות, הנהג עשוי לאכול באותו זמן (או בנפרד באותה מסעדה או במקום אחר סמוך). הם אולי מוכנים לעבוד ללא הפסקה בשבילך מכיוון שאתה ה"בוס", אבל חייך תלויים ביכולת הריכוז שלהם, אז וודא שדרישות הנהיגה שלך סבירות; לדוגמה, אם תחליט לסחוב איתך את האוכל שלך על הכביש, הקפד להציע לנהג שלך זמן לאכול ארוחת צהריים בעצמו.

הימנע מנסיעה בלילה. הכבישים ההודיים מוארים במעומעם אם בכלל, ויש עוד יותר סכנות על הכביש לאחר רדת החשיכה - אפילו שודדי כביש מהיר אם אתה מתרחק מספיק מהשבילים.

באופנוע

יש אנשים שמציינים שהדרך הטובה ביותר לחוות את הודו היא על אופנוע. רכיבה על אופנוע ונסיעה ברחבי הודו תקבל מבט מקרוב יותר על הודו יחד עם כל הריחות והקולות. ישנן חברות שמארגנות סיורי חבילה או סיורים מותאמים אישית לרוכבי אופנוע נלהבים והרפתקנים, או חווית אופנוע בטוחה יותר של הודו. טיולי שבילים לוהטים, טיולי חוויה פראית וסיורי אקסטרים באופניים הם כמה חברות כאלה.

אפשרות נוספת, פופולרית בקרב אנשים שאוהבים לקחת סיכונים, היא לקנות אופנוע . לא לבעלי לב חלש או לרוכב חסר ניסיון. הודו מתגאה בשיעור תאונות הרכב הגבוה ביותר בעולם.

ה-Royal Enfield הוא בחירה פופולרית (יש שיגידו, היחידה) בגלל המראה הקלאסי והמיסטיקה המאצ'ואיסטית שלו. זאת למרות צריכת הדלק הגבוהה שלו, 25 ק"מ לליטר עד 30 ק"מ לליטר, אמינות נמוכה כביכול (זה בכל זאת הנדסת שנות הארבעים "קלאסית" ודורשת התאמת שירות קבוע; ניתן למצוא מכונאי אנפילד שעבד על האופניים האלה כבר עשרה, עשרים, שלושים שנה בכל עיירה בהודו, שיעשה ניסים בכ-100 ₪ לשעה עלות עבודה), וטען לקושי בטיפול (למעשה האופניים מטפלים יפה, אבל עשויים להיות מעט כבדים ומושב גבוה עבור חלקם).

לחלופין, אפשר לבחור באופניים הקטנים אך המהירים וחסכוניים יותר בדלק. הם יכולים לנוע בין 100 סמ"ק לאופני 220 סמ"ק שהושקו לאחרונה. שלוש יצרניות האופניים הפופולריות ביותר הן Hero, Bajaj והונדה. הגרסאות הקטנות יותר (100–125 סמ"ק) יכולות להעניק לך קילומטראז' העולה על 50 ק"מ לליטר על הכביש, תוך מתן פחות כוח אם בוחרים לנסוע עם פיליון בכבישים המהירים. הגרסאות הגדולות יותר (150–220 סמ"ק) חזקות יותר וניתן להרגיש את הכוח במיוחד בכבישים מהירים - הקילומטראז' קטן יותר עבור אופניים אלה בכל מקום בין 35 ק"מ לליטר ל-45 ק"מ לליטר.

רצוי שתיירים ילכו על אופניים יד שנייה במקום לרכוש חדשים. ניתן לרכוש את גרסאות ה-100 סמ"ק הקטנות יותר בכל מקום שבין 15,000-25,000 ₹ בהתאם לשנת היצרן ומצבו של הרכב. את הגדולים יותר ניתן להביא מ-30,000 ₹ ואילך.

בריקשה ממונעת

ריקשה ממונעת טיפוסית בהודו

האוטו-ריקשה, בדרך כלל מקוצר ומכונה אוטו ולפעמים ריקשה, היא אמצעי התחבורה השכור הנפוץ ביותר בהודו. הם שימושיים מאוד לנסיעות למרחקים קצרים בערים, במיוחד מכיוון שהם יכולים לפלס דרכם דרך סמטאות קטנות כדי לעקוף מכוניות גדולות יותר שנתקעו בפקקי נסיעות, אבל לא מאוד מתאימים למרחקים ארוכים. רובם ירוקים וצהובים, בשל חוקי הגז החדשים של CNG, וחלקם עשויים להיות בצבע צהוב ושחור, עם גלגל אחד מלפנים ושניים מאחור, עם חלק עליון מעור או פלסטיק רך.

כשאתה מקבל ריקשה אוטומטית, אתה יכול לנהל משא ומתן על התעריף או ללכת לפי מטר. כמעט בכל המקרים עדיף להשתמש במונה - תעריף מוסכם משמעו שאתה מחויב בתעריף גבוה מהרגיל. מחיר ממוצע מתחיל בסביבות ₹13 (שונה לאזורים שונים), וכולל את 1 עד 2 הקילומטרים הראשונים של הנסיעה. לעולם לאלהיכנס לריקשה אוטומטית מבלי שהמונה הופעל, או התעריף נקבע מראש. כמעט בכל המקרים הנהג יבקש ממך סכום מופקע (בסטנדרטים הודיים) מאוחר יותר. מחיר נסיעה רגיל יהיה ₹11-12 לק"מ הראשון ו-₹7-8 לק"מ לאחר מכן. ברוב הערים, נהגי הריקשה האוטומטיים מקבלים כרטיס תעריף המתאר בצורה מפורטת את התעריפים על בסיס קילומטר. תייר זהיר חייב לאמת את קריאת המונה מול כרטיס התעריף לפני ביצוע התשלום. ריקשות אוטומטיות נושאות מונים דיגיטליים או אנלוגיים שבהם ייתכן שנחבל במונים האנלוגיים. ייתכן שזו אופציה טובה יותר ללכת על תעריף מוסכם כאשר לריקשה האוטומטית יש מד אנלוגי.

באופן אידאלי, עליך לדבר עם מקומי כדי לברר מה יהיה מחיר הנסיעה לכל מסלול משוער. תעריפים גבוהים יותר עשויים לחול בלילה, ועל יעדים מיוחדים כגון שדות תעופה. לבסוף, קחו בחשבון שנהגי רכב עשויים יצטרכו לשלם שוחד כדי להצטרף לתור ללקוחות במקומות מובחרים כמו בתי מלון יקרים. השוחד יובא בחשבון בתעריף הנסיעה.

ודא שהנהג יודע לאן הוא נוסע. נהגי אוטוריקשה רבים יטענו שהם יודעים את היעד מבלי שיהיה להם ממש מושג היכן הוא נמצא. אם אתה יודע משהו על המיקום, בחן אותם עליו כדי לסנן את השקרנים. אם אינך יודע הרבה על המיקום, תגרום להם לומר לך בפשטות שהם יודעים היכן הוא נמצא. הסיבה לכך היא שאחרי שהם הולכים לאיבוד ונוסעים בכל מקום, הם לרוב ידרשו תשלום נוסף על הטעות שלהם. לאחר מכן תוכל לומר להם שהם שיקרו לך, ובזבזו את זמנך, אז הם צריכים להיות שמחים לקבל את התשלום המוסכם.

נימוסים והליכות

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

דת

פרה קדושה ברחובות העיירה פושקר

• מכיוון שבהודו יש מגוון רב, אנשים עוקבים אחר דתות שונות. אחרי ההינדואיזם מגיע רוב העם.
• נוצרים הם מיעוט בהודו, אך תמיד הולכים לכנסייה וללכת בעקבות אמונתכם. יש עדות שונות והם שונים זה מזה בנוהגים שלהם.
• במקדשים ובמסגדים חובה לחלוץ נעליים. ישנם אזורים ייעודיים בהם הנעליים עשויות להיות מאוחסנות תמורת תשלום קטן או ללא תשלום. זה יכול להיות נהוג גם להוריד את הנעליים בזמן הכניסה לבתים, לעקוב אחר ההנחיות של אנשים אחרים, או לבדוק הנעלה בכניסה לבית.
• זה לא מכבד לגעת באנשים עם הרגליים. אם נעשה בטעות, תגלה שההודים יעשו מחווה מהירה של התנצלות הכוללת נגיעה באדם הפגוע ביד ימין, ואז העברת היד לחזה ולעיניים. זה רעיון טוב לחקות את זה.
• מתייחסים בכבוד לספרים וחומרים כתובים, מכיוון שהם נחשבים כצורות קונקרטיות / פיזיות של אלת הלמידה ההינדית, סראסוואטי. ספר צריך לא להיות נגע עם הרגליים ואם זה נגע בטעות, אותה מהחווה של התנצלות כפי שבוצעה אנשים (ראה לעיל) צריכה להתבצע.
• כנ"ל לגבי מטבע, או כל דבר שקשור לעושר (במיוחד זהב). מתייחסים אליהם כאל ייצוגים פיזיים של האלה לקשמי (של עושר) בצורה פיזית, ואין לזלזל בהם.
• הימנע מלקרוץ, לשרוק, להצביע או לקרוץ באצבעותיך. כל אלה נחשבים גסים.
• סמל צלב הקרס הוא מראה שכיח בהודו, ונחשב לסמל דתי של מזל טוב להינדים, בודהיסטים וג'יינים. מקובל למדי שגם הורים הודים מכנים את בנותיהם בשם "צלב קרס". אין קשר של סמל זה לנאצים. אנשים יהודים חיו בהודו אלפי שנים ומעולם לא התמודדו עם אנטישמיות. עם זאת, לא ניתן יהיה להעריך מתן הקבלה בין צלב הקרס למפלגה הנאצית.

כללי התנהגות

• הודים, בגדול, הם מתקשרים נייטרליים. למרות שההודים מנסים להיות מכובדים ואדיבים במצבים חברתיים, מילים נלקחות לעיתים קרובות בערך נקוב. חשוב להיות ברור ומוקדם לגבי מה שאתה מתכוון לומר כגזירות, שפה אידיומטית וכדומה עשויים להיות מובנים בצורה לא נכונה.
• שאלות נפוצות ישירות (בהתבסס על חייך האישיים, משכורתך, השכלתך ואורח חייך) נפוצות בדרך כלל. בעיני ההודים זה לא נחשב לא מנומס, אלא זו דרך להכיר מישהו באופן מלא. במקרים מסוימים אתה עלול למצוא אחרים שנותנים לך עצות בכל מה שאתה עושה, בין אם זה מוצדק או לא מוצדק. אל תרגישו מוטרדים או מתעצבנים מכך מכיוון שההודים אינם מתכוונים להתנשא או למשוך אתכם למטה בשום דרך. אם אתה מרגיש שהשאלה הייתה אישית מדי, פשוט תן תשובה עקיפה ותעבור הלאה.
• אנגלית היא שפה רשמית של הודו. בעיני רוב ההודים זו שפה שנייה, ובין מעטות זו שפה ראשונה. אמירות מתנשאות כמו "אתה מדבר אנגלית טובה מאוד" יכולה להיתקל בעבירה.
• ערכים משפחתיים נערצים מאוד על ידי הודים רבים, וכבוד לקשישים הוא עצום. גם אם זה בא ממקום טוב, זה נחשב לא מנומס לבקר מישהו מבוגר ממך בהרבה. באופן דומה, העברת הערות לא מוצדקות על חיי המשפחה של מישהו לא תזכה אותך בחברים או בשבחים.
• נשים הודיות בדרך כלל מתלבשות בצורה שמרנית, אם כי בערים במטרופולין ניתן לראות לבוש ליברלי יותר. נשים עשויות למשוך תשומת לב לא רצויה מגברים בהתאם לאופן שהם לבושים.
• עדיף להימנע מיציאה לכבישים לבד, במיוחד במקומות נידחים או בנתיבים ונתיבים עזריים ללא הרבה אנשים בלילה. מומלץ תמיד לשמור על חברה כלשהי.
• הודים יראו עצמם מחויבים לחרוג מהדרך למלא את בקשת האורח ויתעקשו מאוד על כך שלא יהיה אי נוחות לעשות זאת, גם אם זה לא נכון. זה כמובן אומר שיש חובת הדדיות עליכם כאורחים להקפיד במיוחד לא להיות נטל.
• מרבית ההודים אינם מודעים לכך שהמונח "כושי" נחשב לפוגע בחלקים אחרים של העולם, והם עשויים להשתמש בו ללא כוונה לפגוע.
• שימו לב למגבלות התזונה כשמזמינים חברים הודים לארוחה. בשר חזיר אסור למוסלמים, בעוד בשר בקר אסור לחסידי רוב הדתות האחרות של הודו (למשל הינדואיזם), אם כי במדינות מסוימות, כמו קראלה, בשר בקר נצרך באופן חופשי על ידי נוצרים ומוסלמים. כמו כן מעל 30% מההודים צמחוניים. עדיף לשאול אנשים מה הם לא אוכלים מראש.
• נהוג לערוך ויכוח ידידותי סמלי עם המארח שלך או עם כל חבר אחר בקבוצה בעת תשלום חשבונות במסעדה או בעת ביצוע רכישות. הנימוסים לכך מסובכים במקצת.
• בשנת צהריים עסקית או ארוחת ערב, זה בדרך כלל מראש ברור מי אמור לשלם, ואין צורך להילחם. אבל אם אתה אורח אישי של מישהו והם מוציאים אותך למסעדה, אתה צריך להציע לשלם בכל מקרה, וכדאי שתעקש הרבה. לפעמים הקרבות האלה קצת מצחיקים, כשכל צד מנסה לחטוף את החשבון מהצד השני, כל הזמן צוחק בנימוס. אם אין לך ניסיון בדברים האלה, רוב הסיכויים הם שתאבד את הסיכוי בפעם הראשונה, אך במקרה זה, דאג שתשלם בפעם הבאה. (ונסו לוודא כי תהיה הפעם הבאה.) אלא אם סכום החשבון גדול מאוד אל תציעו לחלוק אותו, ורק כמוצא שני לאחר שהם סירבו לתת לכם לשלם את כל זה.
• אותו כלל חל גם כאשר אתה מבצע רכישה. אם אתה רוכש משהו לעצמך, המארחים שלך עדיין עשויים להציע לשלם עבורו אם הסכום אינו גבוה במיוחד, ולעיתים, גם אם הוא. במצב זה, אלא אם כן הסכום נמוך מאוד, לעולם אל תאבד את המאבק. (אם הסכום אכן נמוך עד כדי גיחוך, אמור פחות מ -10 ₪, אז אל תעלב את המארחים שלך על ידי ריב.) גם אם במקרה אתה מפסיד במאבק לשלם לחנות, נהוג לדחוף כמעט ( באופן נחמד, כמובן) את הכסף לידי המארח שלך.
• כללים אלה אינם חלים אם המארח הבהיר מראש כי מדובר בפינוק שלו, במיוחד לאירוע מסוים.

סוגיות רגישות

• ההשפעות של חלוקת הודו עדיין מורגשות עד היום ברוב גדול. מרירות ושנאה נגד האימפריה הבריטית נוטות להתגבר, אם כי לרוב ההודים אין דבר נגד אנשים בודדים מבריטניה. אולם הדור הוותיק יותר של ההודים עשוי לשדר מרירות נגד העם הבריטי.
• רבים מההודים נוטים להיות בעלי תחושה חזקה של גאווה אתנית, שכן קהילות הודיות רבות ברחבי העולם ידועות כמבוססות. אם יש לכם שורשים הודים, או אם נולדתם וגדלתם מעבר לים, הקפידו לגלות את דעותיכם על המדינה והתרבות - חלקם עשויים לצפות מכם לעקוב אחר אותן נורמות וניואנסים כמו שאר האוכלוסייה, ואולי לא לנקוט בחביבות יתרה למשוב השלילי שלך.
• ההודים באופן כללי הם פוליטיים נלהבים, ופוליטיקה היא נושא שיחה פופולרי מאוד בקרב הודים רבים, כולל הדור המבוגר. להודים רבים יש מגוון דעות פוליטיות, כולל זו של ארצם. כמבקר, תיחשף לרוחב הדעות הפוליטיות באופן ציבורי ופרטי, למרות שלרוב ההודים מביעים תסכול מהממשלה. עם זאת, עם זאת, אתה יכול להיראות מייד כלא מיודע אם אינך עוקב מקרוב אחר החדשות ההודיות. אל תהססו לעסוק בדיונים פוליטיים, אך ראוי להזכיר כי היותכם אורחים מעמידים אתכם במצב עדין.
• היו זהירים מאוד כשמדברים על פקיסטן. לשתי המדינות הייתה היסטוריה עוינת, מתוחה ולעיתים קרובות אלימה, שהגיעה לשיאה ביותר ממיליוני הרוגים ופליטים. ניסיון להחמיא או לומר כל דבר שיכול להיתפס כחיובי לגבי פקיסטן יכול לעורר תגובה חזקה מצד חלק מההודים. אל תפחד לברר אודות היחסים בהודו-פקיסטן, אך זכור כי הדבר יכול לגרום לשיחה סוערת מאוד, לעיתים קרובות רגשית.
• היו זהירים מאוד כשמדברים על סרי לנקה בטמיל נאדו. לטמילים רבים יש דעות נחרצות לגבי סרי לנקה ומלחמת האזרחים בסרי לנקה, וחלקם עלולים להיעלב אם תציין כי הנמרים הטמיליים הם ארגון טרור.
• הימנע מלדון בכל מה שקשור לסין. בשל היחסים המתוחים והמורכבים בין שתי המדינות, זהו נושא רגיש מאוד ורגשי שעדיף להימנע ממנו.
• היה מכבד מאוד כשמדברים על מרידה בפונג'אב. למרות שהמרד הגרוע ביותר נעלם, אנשים רבים בפונג'אב ההודית, במיוחד הקהילה הסיקית, הם בעלי עמדה רגשית להפליא בנוגע למרד, כמו גם למבצע הכוכב הכחול, הנחשב לאחד הפעולות הצבאיות השנויות במחלוקת ביותר של הודו.
• להתרחק מדיון בנושאים בצפון מזרח. אזור שהיה מבודד ברובו משאר הודו, תושבים רבים שם עברו מידה רבה של בעיות חברתיות כמו גזענות ואפליה. הסיקור התקשורתי של האזור כמעט ולא קיים, ורבים מההודים המודעים יותר רואים בכך נושא מביך להפליא. אף על פי שהושקעה עבודה רבה בשילוב האזור בשאר חלקי המדינה, חלק מהצפון מזרחיים עשויים להגיב בעוינות ו / או בדיונים עזים בהתאם לדעותיך.
• היה זהיר מאוד כשמדברים על סכסוך קשמיר. רוב ההודים מתייחסים לקשמיר כחלק מהודו, וחקירות בנושא יכולות להיפגש עם דיונים עזים, נלהבים או אפילו עוינים בהתאם לדעותיך.
• דאג למזון שאתה אוכל. חלק מההודים עשויים להיות סובלניים כלפי אנשים שאינם צמחונים ואתה עלול להיתקל במבטים תמוהים ו / או בפני הערות גסות כמו האשמתך בפגיעה ברגשות הדתיים של מישהו, גם אם זה לא נכון. סנטימנט זה נמצא בדרך כלל באזורים כפריים ובקרב הדתיים הנלהבים. אתרים וערים בעלי חשיבות דתית לוקחים זאת צעד קדימה על ידי איסור מוחלט על בשר ואלכוהול.

חשוב לדעת

מספרי מוקדי החירום: משטרה: 100 שירותי חירום רפואיים: 102 מכבי אש: 101

שגרירות ישראל

שגרירות ישראל בהודו‏, ‎כתובת: 3 AURNGZEB ROAD, ניו דלהי, הודו.‏, ☎ ‎91 11 30414500. ‏ שעות פעילות: בימים ב' עד ו' בשעות 09:00 עד 12:30.  

בנוסף לכך, לישראל קונסוליות כלליות בערים מומבאי ובנגלור.

סכנות פוטנציאליות

באופן כללי הודו בטוחה למדי עבור מטיילים זרים, כאשר מספר מקרי הפשע, ובפרט הגניבות, לא שונים מכל יתר המדינות המתפתחות. בכל מקרה, כל עוד מקפידים לשמור על אמצעי הזהירות הבסיסיים ומסתמכים על השכל הישר סביר להניח שתהיו בטוחים למדיי במהלך הטיול. עבור אנשים ששוקלים לבקר באזורי עימות כמו ג'אמו וקשמיר ולדאק אשר בקצה הצפוני של הודו, וכמו גם עבור אנשים אשר שוקלים לטייל לאזורים אסאם, נאגאלנד, טריפורה, מיזוראם, מגלאיה, מניפור ו ארונצ'אל פרדש אשר במזרח הודו מומלץ לשקול זאת היטב ולהתייעץ עם כך עם השגרירות שלכם בהודו וכמו גם להתייעץ עם הודים שאתם מכירים אם הם סבורים שבהווה תהיו בטוחים אם תיסעו ליעדים הללו. לאורך השנים ישנם לא מעט בעיות של חוק וסדר באזורים הללו, למרות שהמצב השתפר באופן ניכר. כדאי גם להיות זהירים יותר אם אתם שוקלים לטייל לאזורים המיוערים במיוחד בחלק המזרחי של מרכז הודו אשר משתרע על פני המדינות צ'אטיסגאר, ג'הרקהאנד, הקצה המזרחי של מהרשטרה והקצה הצפוני של טלנגאנה. ראוי לציין אף על פי כן שהאזורים הבעיתיים יותר נמצאים בחלקים המרוחקים יותר של המדינות הללו בעוד שצ'אטיסגאר, ג'הרקהאנד, מהרשטרה ובטלנגאנה בטוחים לחלוטין.

למרבה הצער ישנם לא מעט גנבים אשר פעילים למדיי באזורים המתויירים של המדינה. ראוי אף על פי כן לציין שלרוב הם אינם נוהגים באלימות כלפי הקורבנות שלהם. סביר יותר להניח שהגנבים ההודים ינסו לכייס אתכם מאשר לפרוץ לחדר שלכם. משום כך עדיף לנקוט באמצעי הזהירות הנחוצים על מנת שהדלת של הדירה/בית בו אתם שוהים תהיה נעולה בחוזקה, ולהיות תמיד מודע לסיכון שמישהו עשוי לנסות לחפש את ההזדמנות לכייס אתכם כאשר אתם מסתובבים בחוץ.

כדאי לקחת בחשבון שחלק מהאנשים בחנויות או אנשים אחרים שמתעסקים עם כספים עלולים לנסות לרמות אתכם. הדבר שכיח במיוחד בדלהי בה לא מעט תיירים מערביים דיווחו על כך שהונו אותם בדרך זו. קטגוריה זו כוללת גם את האנשים הרשמיים שמוכרים כרטיסים באתרי התיירות, עובדים בתחנות במוניות בהם משלמים מבעוד מועד את עלות הנסיעה, וסוחרים בכל בתי העסק מלבד קומץ בתי העסק הכי הכי יוקרתיים. הקפידו תמיד לספור את המזומנים לפני שתתנו אותם לאדם אחר והקפידו תמיד לקבל חזרה את כמות העודף המדויקת.

מומלץ להקפיד להגיע להסכמה עם נהג המוניות על מחיר הנסיעה לפני שנכנסים למונית. באופן זה תהיו עשויים לרוב להצליח להימנע מוויכוחים מיותרים הקשורים למחיר הנסיעה בהמשך הנסיעה. אם תוכלו לעשות זאת מומלץ תמיד להתייעץ עם חברים מקומיים או אנשים בדלפקי הקבלה של בית המלון בו אתם שוהים על מנת לנסות להבין מה יהיה המחיר הסביר לנסיעה אותה אתם מתכננים ליעד מסוים.

התיירים בהודו לעיתים רבות עלולים למשוך את תשומת לבם של הקבצנים, הנוכלים ואנשים שממוקדים בשידול לקוחות (Touting). הקבצנים לעיתים עלולים אף לנסות לגעת בתיירים מסוימים ו/או לעקוב אחריהם בעודם מושכים בשרוולים שלהם. במקרים הללו מומלץ להגיב בכעס ולומר בקול רם "לא". התגובה הטובה ביותר לרוב תהיה להיראות לא מודאגים ולהתעלם מהם. ככל שתקדישו יותר תשומת לב לקבצן או לאדם שמנסה לשדל אתכם לעשות דבר מה כך הם יחליטו לנסות להגביר את הלחצים ותשומת הלב בכם בתקווה שהם יצליחו להרוויח כסף בתמורה. ראוי לציין שקבצנות היא בלתי חוקית בערים כמו מומבאי ודלהי. עם זאת קבצנות עדיין היא נפוצה למדיי בערים רבות, ובערים המהווים מוקדי משיכה לצליינים ישנם לא מעט אנשים שחייבים לעסוק בקבצנות על מנת לוודא שהם נשארים בחיים.

בעוד שתרבות האירוח מאוד חשובה בהודו, לא מקובל לראות שהמקומיים מציעים לחלוק את האוכל שלהם עם אחרים בעת שהם אוכלים. כדאי לקחת בחשבון מתי כדאי ומתי לא כדאי להסכים לקבל הצעות כאלו. היו לא מעט מקרים בהם נוסעים ידידותיים בתחבורה הציבורית (רכבות ואוטובוסים) הציעו אוכל או שתייה לתיירים אשר הכילו חומרים שהותירו את הקורבן ללא הכרה בעודם בוזזים את כל רכושם. הקפידו לענות בנימוס ולומר לא עם חיוך. רוב המקומיים לא ייעלבו מכך שסירבתם להצעתם.

מומלץ שלא לסמוך על זרים שניגשים אליכם משום מקום ומציעים לסייע לכם או לספק עבורכם שירות כלשהו (מומלץ לקרוא את המדריך הונאות נפוצות). היזהרו במיוחד מנוכלים הפועלים באתרי התיירות המרכזיים כמו במקדשי קנצ'יפוראם, שם הם פועלים במלוא המרץ נגד תיירים תמימים שלא מכירים את המנהגים המקומיים. אם איש דת או מדריך מציעים לקחת אתכם לטקס דתי, מומלץ לשאול כמה זה יעלה לכם מבעוד מועד, ואל תאפשרו להם להכניס אתכם לסיטואציה בה הם ילחצו אתכם לתת בתמורה "תרומות" על סך אלפי רופי - פשוט תסרבו והמשיכו בדרככם אם אתם מרגישים שלא בנוח. עם זאת, אל תהיו פרנואידים מדי - לעיתים רבות הודים אחרים שמטיילים גם הם ברכבת או משפחות הודיות עשויים פשוט להיות סקרנים כאשר הם רואים תיירים.

בשנת 2018 בוצעה דה-קרימינליזציה ליחסי מין בין חד מיניים. ישנה סצנת חיי לילה תוססת בקרב הקהילה הגאה באזורי המטרופולין הגדולים של המדינה וישנם כיום גם מספר ידוענים הודים שאף יצאו מהארון (אך הם מעטים).

בעוד שלא מעט גברים הודים עשויים להיות להוטים במיוחד לשוחח עם תיירים, הנשים בהודו לרוב נמנעות מלקיים אינטראקציה כלשהי עם גברים (מקומיים או תיירים). משום כך כדאי לקחת בחשבון שכאשר גבר ניגש לאישה בהודו, אפילו למטרה לא מזיקה כמו לבקש הוראות להגיע למקום מסוים, הוא גורם לה בדרך כלל להיכנס למצב של מגננה, במיוחד כאשר האישה לבושה עם ביגוד מסורתי. משום כך, מומלץ לתעדף פנייה לגברים למטרות מהסוג הזה, או לנהוג באופן מכובד במיוחד כאשר פונים לאישה.

פרות נחשבות לחיות קדושות לפי ההינדואיזם, ומשום כך במדינות רבות בהודו אסור על פי חוק לצרוך או להחזיק בשר בקר. זהו נושא רגיש למדיי בחברה ההודית והיו אפילו מקרים קיצוניים בעבר בהם אנשים שאינם הינדים אשר היו חשודים בכך ששחטו פרה או אכלו בשר בקר הותקפו על ידי הינדים פונדמנטליסטים.

נהיגה

משום שהודו הייתה בעבר קולוניה בריטית עד היום נהוג לנסוע בצד שמאל של הכביש כמקובל בבריטניה.

הנהיגה בהודו עלולה להיות מסוכנת. נהגים הודים רבים נוהגים באופן חסר אחריות, תשתית הכבישים לעיתים רבות במצב לא טוב, וכמו גם ישנם לעיתים רבות בעלי חיים המשוטטים ברחובות ובכבישים - שילוב של דברים הגורמים לעיתים רבות לנסיעה בכבישים להיות מורטת עצבים במיוחד.

מעל ל-149,000 איש נהרגו בכבישים בהודו במהלך שנת 2015 בלבד - שיעור ההרוגים הגבוהה ביותר בעולם בכבישים, וזאת למרות שבהודו יש רק 22 מכוניות לכל אלף בני אדם (לעומת ארצות הברית לדוגמה בה יש 980 מכוניות לכל אלף בני אדם). על מנת לנסות למזער את הסיכון שתהיו מעורבים בתאונת דרכים במהלך הביקור מומלץ לתעדף נסיעה ברכבות במקום באוטובוסים, להשתמש בשירותי האוטובוסים הממשלתיים במקום באוטובוסים הפרטיים (אשר נוטים לעיתים רבות לאלץ את הנהגים שלהם לעשות משמרות ממושכות מדיי), להשתמש במוניות במקום בריקשות ממונעות, להימנע מלנסוע בכבישים בשעות החשיכה, ולא להסס לרדת מהמונית או המכונית אם אתם חשים שהנהג מסוכן.

סוגיה מהותית נוספת שחשוב לקחת בחשבון היא שחלק ניכר מהכבישים במדינה עדיין לא מפותחים באופן מהותי. רוב הכבישים בנויים בצורה גרועה במיוחד ומכילים לא מעט סדקים ובורות. מרבית התמרורים אינם אמינים אשר עלול לגרום לכך שהנהגים מקבלים מידע מבלבל מאוד או לא מדויק. אם אתם בספק, מומלץ להתייעץ עם המקומיים אשר בדרך כלל ישמחו לספק בפני התיירים את ההוראות להגיע למקומות אליהם הם מעוניינים להגיע.

תקיפת תיירות

הודו נחשבת למדינה שמרנית מבחינה חברתית, ובעוד שברחבי המדינה נוהגים רבים המקובלים בקרב נשים במדינות המערב עלולים שלא להיחשב מכובדים לנשים בהודו, לאורך השנים הודו הופכת בהדרגה פחות ופחות שמרנית - במיוחד בערים הגדולות של המדינה.

• מטיילות לבנות ו/או אסיאתיות עלולות למשוך תשומת לב רבה יחסית (בדרך כלל בצורה של מבטים) מצד המקומיים (במיוחד מגברים) ובמקרים מסוימים, גברים מקומיים שונים עשויים לבקש להצטלם איתן. לרוב סביר להניח שלהודי שמבקש להצטלם אייתכן או בוהה בכן כנראה כמעט שלא נפגש עם זרים בחייו. עם זאת, יכולים להיות בהחלט גם מקרים שמדובר באנשים שמחפשים להטריד נשים. במקרים הללו תוכלו להתקשר למשטרה או אם יש אנשים בסביבה, לעשות סצנה ולצעוק בתקווה שאנשים יבואו לעזרתכן.
• מחוץ לערים הגדולות נדיר למדיי שאנשים מהמין השני נוגעים זה בזה בפומבי. אפילו זוגות (נשואים או לא נשואים) נמנעים מלהפגין חיבה זה לזה בפומבי. משום כך מומלץ שלא ללחוץ את היד של אדם מהמין השני אלא אם כן אותו האדם מושיט את ידו/ה תחילה. האופן המקובל בו הינדים מברכים זה את זה היא לשים את כף היד מול החזה, או פשוט לומר "נאמסטה" או "נאמאסקאר". שתי הדרכים מנומסות ונכונות באותה מידה, אם כי מעט פורמליות. כמעט כל ההודים (גם אם הם לא יודעים אנגלית) מבינים את המשמעות של "היי" או "Hello". ברוב האזורים בצפון הודו ובערים בגדולות מקובל בהחלט לומר זה לזה "Hello" או "Good day" ולאחר מכן ללחוץ את היד גם אם מדובר באדם מהמין השני.
• הנשים ההודיות בדרך כלל אינן מעשנות. באזורים כפריים מסוימים נשים כן נוהגות לעשן, אך בדיסקרטיות.
• מרבית המקומיים נוהגים להיות לבושים בצניעות רוב הזמן - אפילו בחופי הרחצה! משום כך מומלץ לבדוק מבעוד מועד מה הלבוש המתאים ביותר למקום בו אתם הולכים לשהות. באזורים מתוירים יותר, כגון בגואה, בהם מרבית האנשים שפוקדים את חופי הרחצה הם תיירים זרים, מקובל יותר שהנשים לובשות ביקיני בחוף, אך לא מקובל להסתובב בביקיני מחוץ לחוף.
• כדאי לקחת בחשבון שאין זה בטוח ללכת לאזורים מבודדים אם אתן מטיילות לבדכן. מומלץ במיוחד להקפיד להימנע מללכת ברחובות או באזורים עם מעט אנשים בשעות החשיכה ולהיזהר כאשר אתן לוקחות מונית או ריקשה ממונעת בלילה. מומלץ להימנע מללבוש מכנסיים קצרים צמודים, חצאית מיני, חזיית ספורט, גופיה או בגדים אחרים שחושפים הרבה עור, מכיוון שהדבר עלול למשוך לא מעט תשומת לב לא רצויה מצד המקומיים. לאורך העשורים האחרונים היו מספר מקרי אונס שזכו לפרסום רב בכלי התקשורת, כאשר מבין אותם המקרים חלק מהקורבנות היו תיירות זרות. בעוד שטענה נפוצה היא שהודו היא אחת מהמדינות עם שיעור מקרי האונס הנמוך ביותר לנפש, בפועל מספר גדול של מקרי אונס אינו מדווח. אף על פי כן, עם השנים נשים רבות יותר בוחרות לדווח על מקרי אונס לאחר שמספר מקרי אונס זכו לתשומת לב תקשורתית עצומה והובילו למחאה ציבורית נרחבת. בעקבות ההחמרה במקרי האונס הממשל ההודו החמיר את העונשים על אונס ותקיפות מיניות.
• ברכבות המקומיות וברכבות הפרווריות בדרך כלל ישנן קרונות ששמורות לנשים בלבד (הן מסומנות ככאלו בחזית הקרון). ברכבות המטרו בדלהי יהיה זה הקרון הראשון ברכבת.
• ברוב האוטובוסים (הפרטיים והציבוריים) חלק מהמושבים בחזית האוטובוס או בצד אחד של האוטובוס שמורים לנשים. בדרך כלל יהיו גברים שישבו על חלק מהמושבים הללו, אך לרוב הם יפנו את אותן המושבים אם אישה תעמוד ליד אחד מאותם המושבים הללו ותציין כי היא מעוניינת לשבת באותו המושב. באזורים רבים בהודו נשים לא ישבו בתחבורה הציבורית במושב ליד גבר אשר אינו בן זוגה. אם תשבו ליד גבר שאינכן מכירות הוא עשוי לעיתים רבות לקום מהמושב ולשבת במקום אחר באוטובוס. קחו בחשבון שאותם הגברים יעשו זאת מתוך כבוד, ולא מתוך גסות רוח.
• כדאי לקחת בחשבון שבמסיבות רחוב שנערכות במהלך החגים הרחובות לעיתים רבות מתמלאים בגברים שיכורים. במהלך חגים כמו הולי, הסילבסטר ואפילו בערב חג המולד, גברים מסוימים עלולים לשלוח ידיים או להתנהג בצורה מאיימת/תוקפנית כלפי נשים הנמצאות באותו אזור ההתקהלות. במקרים מהסוג הזה מומלץ לעשות סצנה, לצעוק, וליידע את יתר הנוכחים כי אתן מרגישות מאוימות על מנת שיתר האנשים יוכלו לבוא לעזרתכן. מומלץ לנשים המטיילות לבדן לשקול שלא לקחת חלק בחגיגות הללו לבדן.
• אם ההתנהגות של גבר מסוים גורמת לכן להרגיש לא נוח הקפידו לומר זאת. אם נראה שאותו הגבר לא מקבל את הרמז, מומלץ להתנצל ולהמשיך הלאה מאשר לבחור בעימות.
• לבישת ביגוד הודי מסורתי כמו סאלוואר קאמיז (נוח יותר) או סארי (פורמלי יותר וקשה יותר ללבוש) תגרום לרוב לכך שמקומיים רבים יותר יפגינו יותר כבוד כלפי התיירות בהודו שלובשות את אותו הביגוד.
• שוטרים ואנשי אבטחה אינם רשאים על פי החוק לבצע חיפוש ידני על הגוף של אדם מהמין השני (כגון בנמל התעופה).

טרור

הסכסוך ההודי-פקיסטני, אשר החל ב-1947, הוביל לכך שהוצאו לפועל פיגועי טרור מרובים בערים המרכזיות בהודו לאורך השנים - מאז 2007 אירעו פיגועי טרור בדלהי, במומבאי ובמספר ערים גדולות נוספות. היעדים לפיגועים משתנים באופן ניכר מפיגוע לפיגוע אך בדרך כלל היעדים של הפיגועים היו האוכלוסייה המקומית ולא התיירים הזרים. המקרה היוצא מן הכלל היה מתקפת הטרור במומבאי בשנת 2008‎ בה במסגרת פיגוע ירי רב נפגעים נרצחו מקומיים רבים יחד עם תיירים זרים בבתי המלון היוקרתיים, בתחנת הרכבת של מומבאי, וכו'. כל המחבלים המעורבים שהוציאו לפועל את מתקפת הטרור היו מפקיסטן ונהרגו במתקפה, למעט מפגע אחד שנלכד בחיים ונתלה בהמשך. אין הרבה דברים שניתן לעשות על מנת להימנע מלהיקלע לפיגועי טרור מלבד לעקוב אחר החדשות המקומיות ולהתייעץ עם השגרירות.

בריאות המטייל

אמבולנס הודי טיפוסי

המטיילים בהודו חייבים להסתגל לאקלים שונה ולאוכל שונה. כדאי ללמוד מבעוד מועד כיצד ניתן למזער את הסיכונים לחלות במחלות שונות במהלך הביקור וכיצד להקטין את החומרה של המחלות, אם חלילה תדבקו בהם במהלך הביקור. מומלץ שלא להילחץ יותר מדיי בתחילת הביקור על מנת לאפשר לגוף להתאקלם למדינה. לדוגמה, מומלץ להקדיש יום מנוחה לאחר שמגיעים לראשונה להודו - במיוחד אם מדובר בביקור הראשון במדינה. מטיילים רבים חולים במחלות שונות משום שנגרם לחץ כאשר הם מנסים להספיק כמה שיותר בזמן קצר יחסית. מומלץ להיזהר ממאכלים חריפים אם אינכם רגילים לאכול מאכלים חריפים במיוחד ביום יום.

כדאי מאוד לקחת בחשבון שמי הברז בהודו בדרך כלל לא בטוחים לשתייה. עם זאת, בחלק מבתי העסק מותקן פילטר / מטהר, ובמקרים הללו המים צריכים להית בטוחים לשתייה. מי שתייה בבקבוקים (המכונים בהודו בדרך כלל "מים מינרליים") יהיו לרוב בחירה מוצלחת יותר. מותגי בקבוקי המים הפופולריים והבוטחים יותר הם "ביסלרי", "קינלי", "אקוואפינה", ו"הלת' פלוס". אם שמתם לב שהפקק על הבקבוק החדש שקניתם כנראה כבר היה פתוח בעבר, ייתכן שמדובר בבקבוק משומש שמכיל מי ברז שנמכרים שלא כדין. משום כך מומלץ תמיד לוודא שמדובר בבקבוק חדש לחלוטין לפני הקנייה. בתחנות הרכבות בהודו בדרך כלל ניתן לרכוש בקבוקי מים מינרליים של המותג "Rail Neer" אשר נמכרים במחיר סביר.

פירות אותם ניתן לקלף, כמו תפוחים ובננות, וכמו גם חטיפים ארוזים, יהיו לרוב אפשרות בטוחה. יש להקפיד תמיד לשטוף את הפירות במים נקיים לפני שאוכלים אותם.

המבקרים בהודו לא נדרשים לקבל חיסונים לפני הביקור, למעט חיסון נגד קדחת צהובה אם אתם מגיעים לדוגמה מאזור באפריקה בו קדחת צהובה שכיחה יחסית. עם זאת מומלץ לקבל לפני הביקור בהודו חיסון נגד הפטיטיס A, הפטיטיס B, דלקת קרום המוח, טיפוס, וטטנוס.

כדאי לקחת בחשבון שמבקרים רבים בהודו מפתחים במוקדם או במאוחר "שלשול מטיילים" מסיבות שונות ומגוונות. מומלץ להביא לטיול ערכת עזרה ראשונה סטנדרטית, בתוספת תרופה נגד שלשולים וקלקול קיבה. כדאי לקחת בחשבון שמרבית ההודים פיתחו עמידות בפני חיידקים וטפילים מקומיים בעוד שמרבית המבקרים יהיו הרבה יותר רגישים לאותם החיידקים והטפילים. אם יש לכם שלשול חמור במשך יותר מיום-יומיים מומלץ להתייעץ על כך עם רופא בבית חולים פרטי. טפילים כמו ג'יארדיה הם גורם שכיח לשלשול בהודו, והמצב שלכם עלול לא להשתפר אלא אם כן תקבלו טיפול הולם.

מלריה שכיחה בכל רחבי הודו, אם כי לפי ה-CDC הסיכון להידבק במלריה מעט יותר נמוך באזור דלהי ובאזור המישורים של הודו. מומלץ לברר מבעוד מועד כיצד תוכלו למזער את הסיכון שתידבקו במלריה במהלך הביקור בהודו, ולעשות ככל שתוכלו על מנת שלא תיעקצו על ידי יתושים במהלך הביקור. מומלץ תמיד להקפיד להשתמש בחומר דוחה יתושים כאשר נמצאים בחוץ (במיוחד בשעות הערב) וגם כאשר ישנים ברכבות ובתי מלון בהם אין מיזוג אוויר. מרבית ההודים משתמשים בחומר דוחה יתושים המכונה "אודומוס" אותו ניתן לרכוש ברוב בתי המרקחת ללא מרשם.

חשוב מאוד להקפיד להתרחק מכל הכלבים והחתולים שתתקלו בהם במהלך הטיול מכיוון שבהודו יש את השיעור הגבוה ביותר בעולם של כלבת. אם ננשכתם או נשרטתם על ידי כלב או חתול חשוב מאוד שתגיעו בהקדם האפשרי לבית חולים מרכזי אשר יהיה מסוגל לטפל במקרי כלבת. תוכלו לקבל טיפול מסוג זה בכל בית חולים גדול. החיסון נגד הכלבת אפקטיבי אך ורק אם מקבלים את החיסון לפני שהתסמינים למחלה מתחילים להופיע. כלבת כמעט תמיד תהיה קטלנית לאחר שהתסמינים למחלה מתחילים להופיע.

כדאי לקחת בחשבון שבחיק הטבע בהודו תהיו עלולים להיתקל בנחשים ארסיים. אם יכיש אתכם נחש כדאי לנסות ולזכור היטב כיצד הנחש נראה על מנת שתוכלו בהמשך לקבל את התרופה המתאימה ביותר. בכל מקרה הקפידו לפנות בהקדם לטיפול רפואי אם נחש מכיש אתכם.

שירותי בריאות

הטיפולים הרפואיים בהודו הם בדרך כלל באיכות טובה למדיי. כמעט כל הרופאים בהודו מדברים אנגלית שוטפת ובעלי כישורים ברמה גבוהה במיוחד בתחום ההתמקצעות שלהם.

בתי החולים הציבוריים עלולים לעיתים רבות להיות לא סניטריים, צפופים, לא להכיל מספיק עובדים, ולא להכיל מספיק ציוד רפואי. לעומת זאת, בתי החולים הפרטיים בדרך כלל ברמה טובה ביותר ועל כן הודו נחשבת ליעד פופולרי לתיירות רפואית. החיסרון העיקרי של בתי החולים הפרטיים הוא שבדרך כלל הם יקרים בהרבה מבתי החולים הציבוריים, אם כי עלות הטיפול בהם עדיין תהיה לרוב במחירים סבירים לפי הסטנדרטים המערביים. בתי חולים פרטיים רבים יהיו מוכנים לטפל בכם אם תציגו בפניהם ביטוח בריאות בין-לאומי - מומלץ בכל מקרה לבדוק זאת מול בית החולים לפני שאתם הולכים אליו.

ישנם גם מרפאות שונות הממוקדות בטיפול במטיילים (תוכלו למצוא את המרפאה הרלוונטית בעיר בה תהיו באתר זה). מרבית החיסונים המומלצים זמינים ברבים מהמרפאות הללו שממוקמות בערים הגדולות.

נגישות תקשורתית

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

טלפוניה

קידומת המדינה של הודו היא 91.

בהודו המאושרת בראשי התיבות, אזורי חיוג נקראים קודי STD (Subscriber Trunk Dialing - לאומי למרחקים ארוכים) וחיוג בין-לאומי נקרא ISD (International Subscriber Dialing - בין-לאומי למרחקים ארוכים).

מספרי טלפון מקומיים יכולים להיות באורך של בין 5–8 ספרות. אך כאשר כלול קוד STD, כל מספרי הטלפון הקוויים בהודו הם באורך 10 ספרות. מספרי טלפון נייד הם תמיד באורך 10 ספרות ומתחילים בדרך כלל ב-'9', '8', '7' או '6'. הטבלה הבאה מסבירה כיצד לחייג: צנזורה באינטרנט בהודו נחשבת "סלקטיבית". יש מדי פעם ניסיונות אקראיים, בלתי מוסברים ושרירותיים של הממשלה לחסום כמה אתרים שהיא מחשיבה כנושאים תעמולה שונאת, אבל האכיפה היא נקודתית ולעיתים קרובות ההחלטות נשכחות לאחר מספר ימים של קבלתן. לא סביר שתמצא אתר שימושי חסום.

Calling from	Price	Syntax	Example
Same STD code	Local	number	12345678
Mobile phone	Local	STD code of the town you are in number	011-12345678
Mobile phone	STD to mobile phone	number	012345678
Different STD code	STD	0-area code-number	022-12345678
Overseas	ISD	+91-area code-number	+91-22-12345678

מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.

מספרי חיוג חינם מתחילים ב-1-800, אך הם בדרך כלל תלויי מפעיל: לא ניתן להתקשר למספר BSNL/MTNL ללא תשלום מטלפון קווי של Airtel, ולהיפך. לעיתים קרובות, ייתכן שהמספרים לא יפעלו מהטלפון הסלולרי שלך. מספרים לאומיים אחרים שמתחילים ב-18xx או 19xx עשויים למשוך חיובים מיוחדים.

כדי לחייג מחוץ למדינה מהודו, הקדימו את קידומת המדינה ב-00, למשל. מספר ארצות הברית יחויג כ-00-1-555-555-5555. התקשרות לקנדה/בריטניה/ארצות הברית דרך קו הטלפון הרגיל תעלה לך בערך 7.20 ₹ לדקה. שיחות למדינות אחרות, במיוחד למזרח התיכון, יכולות להיות יקרות יותר.

טלפונים ציבוריים, הנקראים משרדי טלפון ציבוריים או PCOs הם כעת נדירים יותר ויותר עם הזמינות בכל מקום של טלפונים ניידים. היכן שהם קיימים, הם בדרך כלל מאוישים, ואתם מחייגים בעצמכם אבל משלמים למלווה לאחר סיום השיחה. המדידה מתבצעת לפי פעימה ודמי שירות של ₹2 מתווספים לחשבון. בערים גדולות יותר יש גם טלפונים ציבוריים בלתי מאוישים בסגנון מערבי, שהם בדרך כלל בצבע אדום ומקבלים מטבעות רופי אחד.

טלפונים ניידים

Airtel, Vodafone Idea, Reliance JIO ו-BSNL-MTNL הן ספקיות שירותי סלולר בהודו. Airtel, Vodafone ו-JIO מספקות שירותים לכל הודו. אין עלות נוספת עבור נדידה ברחבי הודו. אתה יכול להשתמש בשירותי שיחות, נתונים ו-SMS בכל מקום. תעריף השיחה המקסימלי של הודו להודו הוא ₹1 לדקה. אתה יכול לקנות נתונים בנפח 1GB (2G, 3G או 4G) בפחות מ-₹20. אתה יכול להשתמש בשירותי 4G ו-4G VoLTE בכל מקום. רשתות Jio ו-Airtel 4G (LTE ו-VoLTE) מכסות 95% מאוכלוסיית הודו. אתה יכול לקנות נייד מקלדת תמורת ₹500. Touch Mobiles קמעונאי החל מ-₹4,000.

אתה צריך טעינת תוקף כדי להשתמש בנתונים, בשיחות וב-SMS שלך. אם אין לך תוכנית בתוקף (או בלתי מוגבלת), אינך יכול להשתמש בנתונים, הודעות טקסט או לבצע שיחות. Airtel ו-Vodafone Idea (VI) נותנים תוקף של חודש אחד תמורת ₹49.

שיחות לחו"ל עשויות לעלות לא מעט ותלויות במיקום אליו אתה מתקשר. לעומת זאת, הפוך (להתקשר להודו ממקום אחר) הוא זול.

טעינה בלתי מוגבלת כל המפעילים מספקים שיחות ללא הגבלה בכל הודו. עם חבילה בלתי מוגבלת, אתה יכול לדבר ללא הגבלה בכל מקום בהודו. תוכניות ללא הגבלה מתחילות ב-129 ₹ ל-28 ימים. לכל המפעילים יש כמעט אותן תוכניות לכל המשתמשים.

אינטרנט

נקודות Wi-Fi חמות בהודו מוגבלות, לרוב. שדות התעופה והתחנות הגדולות אכן מציעים אינטרנט אלחוטי בתשלום בסביבות ₹60-100 לשעה. דלהי, בנגלור, פונה ומומבאי הן הערים היחידות עם כיסוי wifi הגון. בנמל התעופה של מומבאי ודלהי, אתה יכול להשתמש באינטרנט Wi-Fi בחינם, למשך שעה בערך. שירותי Wi-Fi חינמיים רבים ידרשו הזנת PIN שנשלח למספר טלפון סלולרי הודי (ורק הודי).

ככל שההגבלות על השימוש באינטרנט גוברות בהודו, ספקים רבים מסרבים למכור סימקארדים לזרים (או לכל אדם ללא תעודה מזהה מקומית) מה שלא תמיד היה כך: ייתכן שתמצא תושב הודי או עובד במלון שמוכן לקנות אחד תחת שמם אם יש מוטיבציה מתאימה. . זו עשויה להיות האפשרות הטובה ביותר.

אינטרנט סלולרי זול מאוד להשגה, במיוחד עם התפשטות מפעילת העלות הנמוכה Reliance Jio, מה שאילץ את המפעילים המרכזיים כמו Airtel ו- Vodafone Idea ללכת בעקבותיהם. לא קשה למצוא עסקאות סבירות (כמו 1 GB ליום למשך חודש) תמורת ₹200 ($3) בערך. קישוריות 4G זמינה ברוב המקומות, עם 3G במקומות מרוחקים מסוימים. אם אתה משתמש ברכבת, אתה עלול למצוא מדי פעם אזורי כיס שבהם האינטרנט יורד ל-2G או נעלם לחלוטין.

קיוסקים באינטרנט הם נפוצים והם גובים רק 10–20 ₹ לשעה (העלות היא פשרה למהירות). רבים יבקשו את הדרכון או תעודת הזהות שלכם. היזהר משימוש בכרטיסי האשראי שלך באינטרנט מכיוון שהיו מקרים רבים של גניבות כרטיסי אשראי באמצעות keyloggers. רשתות אמינות יותר כוללות את Reliance World (לשעבר Reliance Web World) ו-Sify iWay.

צנזורה באינטרנט בהודו נחשבת "סלקטיבית". יש מדי פעם ניסיונות אקראיים, בלתי מוסברים ושרירותיים של הממשלה לחסום כמה אתרים שהיא מחשיבה כנושאים תעמולה שונאת, אבל האכיפה היא נקודתית ולעיתים קרובות ההחלטות נשכחות לאחר מספר ימים של קבלתן. לא סביר שתמצא אתר שימושי חסום.

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בהודו כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: הודו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הודו

הערות שוליים

מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן שטחים תלויים: טריטוריית האי כריסטמס · איי קוקוס · הונג קונג · מקאו · הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.